231

(גם את השלילה¹⁴) "ולא נעזבנה" – כי גם לאחר שרש"י מדמה את ענין "מורשה קהלת יעקב" ל"(שדה) אחוזה", חובה להבהיר, כי דברי "צדיקיהם וטוביהם" "תורה צוה גו'", אין כוונתה השוואה המוחלטת לשדה אחוזה (שהשדה עשויה בפועל לצאת מרשות בעל האחוזה למשך זמן), אלא יתירה מזו: אצלם ה"אחזנוה" הוא באופן של "ולא נעזבנה"]

ובכך מתורצת שאלה נוספת בענין "מורשה קהלת יעקב": מכיוון שהתורה מגיעה לבני ישראל בדרך ירושה (כלומר מאב לבן¹⁵) – היה ניתן להסיק לכאורה, שאם האב המוריש אינו תלמיד חכם (ועל אחת כמה וכמה אם הוא, רחמנא ליצלן, אינו שומר תורה ומצוות) ואצלו אין תורה חס ושלום – עלולה אז התורה לא להגיע לבן¹⁶!

מבהיר רש"י, שהדבר דומה ל"(שדה) אחוזה", אשר מכיוון שזו "אחוזתו" – לא נעקר הקשר של השדה לבעל האחוזה, אפילו כאשר רצה בכך ומכר את השדה.

ובדומה לכך בעניננו: אפילו כאשר אחד מתנהג באופן שאין לתורה קשר גלוי אליו – הרי התורה היא – שלו (כירושה ואחוזה) בכל המצבים¹⁷.

ג. מדוע קשור הפסוק לשמחת תורה ולא לשבועות

כבר הובאו פעמים רבות דברי השל"ה¹⁸, שבפירוש רש"י על התורה ישנם "עניינים מופלאים" – ובעניננו:

כפי שהוזכר קודם (בתחילת השיחה), יש בפרשת וזאת הברכה מ"ענין המועד" (של שמחת תורה), כי תיכף בתחילת הפרשה מופיעים כמה פסוקים אודות ענין התורה – "ה'¹⁹ מסיני בא גו' אף חובב עמים גו' תורה צוה לנו משה גו'". אך לכאורה, פסוקים אלה קשורים (לא עם שמחת תורה – "גמרה (סיומה) של תורה"²⁰ – אלא) עם חג השבועות, זמן מתן תורתנו²¹.

אך לפי הדגשת רש"י, שהחידוש ב"מורשה קהלת יעקב" הוא "אחזנוה" (בדוגמת שדה אחוזה), מובן הקשר של