233

הפסוק לשמחת תורה דוקא. כי על אף שמתן תורה קשור לחג השבועות, אך הענין של "מורשה קהלת יעקב", מה שהתורה היא ירושה ואחוזה של בני ישראל, קשור דוקא עם שמחת תורה.

ד. הקשר של חג הסוכות ללוחות השניות

הדבר יובן בהקדם המבואר בכמה מקומות²², כי הטעם שקבעו את שמחת תורה בחג שמיני עצרת ולא בחג השבועות זמן מתן תורתנו, הוא משום שהשמחה של שמחת תורה קשורה עם נתינת הלוחות השניות ביום הכפורים²³ (ששמיני עצרת בא בהמשך ולאחרי יום הכפורים); היות והלוחות השניות ניתנו כתוצאה מהתשובה של בני ישראל, לכן דוקא נתינה זו מעוררת אצל בני ישראל שמחה הכי גדולה.

וצריך להבין: עם היות שבכמה ענינים שמיני עצרת היא "רגל בפני עצמו"²⁴, עם זאת, קוראת לו התורה יום השמיני, שהחג שמיני עצרת הוא גם המשך לשבעת הימים הקודמים של חג הסוכות²⁵.

ומזה, שגם השמחה של שמיני עצרת (כולל בהקשר לנתינת הלוחות השניות ביום הכפורים) קשורה גם, ויתירה מזו – מהווה המשך, לשמחה של שבעת ימי הסוכות.

צריך להבין – במה מתבטא הקשר של השמחה בחג הסוכות לשמחה על נתינת הלוחות השניות²⁶?

ה. חודש האביב, חג הקציר וחג האסיף – ברוחניות

אחד מהביאורים שיש לומר בזה:

בנוגע לכך ששמחת חג הסוכות היא ביתר שאת²⁷ לגבי שמחת שאר הרגלים – שבחג הסוכות נאמר שלוש פעמים בתורה הציווי על שמחה, שלא כשבועות (רק פעם אחת) ופסח (בו לא נזכר כלל ענין השמחה) – מבארים חז"ל²⁸, כי הדבר נעוץ בהבדלים שבין הרגלים במצב של תבואת השדה:

פסח הוא "חודש האביב"²⁹, כאשר התבואה טרם בשלה לגמרי – לכן אין