1096

(זהו גם הטעם על כך שהיו כאלו שציוו²⁷ שיעשו את ארונם מהשולחן או מהעמוד (שטענדער) עליהם למדו (או נתנו עליהם מזון לעניים) – שכן העץ של השולחן או של העמוד יעיד על לימוד התורה שלהם, משום שנספגה לתוכו על ידי לימודם).

ו. הוראה מכך בעבודתינו:

כל הגילויים דלעתיד תלויים בעבודתינו עתה²⁸. צריכים, איפוא, להשתדל שהתורה הנלמדת תחדור באדם כולו – עד לחלק הדומם שבו. כשם שכללות הבריאה נחלקת לארבעה סוגים, דומם צומח חי ומדבר, כך גם באדם, עולם קטן²⁹, יש ארבעה סוגים אלו: מדבר – ראש (שכל) שבאדם כו', דומם – עקב (מעשה) שבו. התורה צריכה לחדור גם בעקב, כמו שנאמר על אברהם אבינו: "עקב אשר שמע אברהם בקולי" – שגם העקב שלו חש אלקות³⁰.

ועל דרך כמו במתן תורה חדר הקול של עשרת הדברות גם בגשמי, משום שהיה "קול גדול ולא יסף", קול ללא הגבלות – שכן רוחניות וגשמיות הם הפכיים: גשמיות אינה סופגת רוחניות ורוחניות אינה חודרת בגשמיות; דוקא הקול גדול, שהוא למעלה מהגבלות והשתלשלות, ולפניו גשמיות ורוחניות שווים, דוקא הוא יכול לחדור גם בגשמיות³¹. על דרך זה הוא גם בעבודת האדם: כוח זה, שהתורה שאדם לומד תחדור גם בעקב, אינו מצד השכל שבתורה, שכן אין כל שייכות בין שכל ודומם, אלא שזה מצד האלקות שבתורה, שלגבי אלקות אין כל הגבלות³². וכאשר לימוד התורה חודר בכל האדם עד לעקב שלו, "ערוכה בכל רמ"ח אברים", הרי היא "משתמרת"³³, שכן היא מגעת עד