ט'תמ
ט'תמ
ב"ה, כ"ד טבת, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו . . .
וביום הסתלקות הילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן,
אשר בשעת ההסתלקות הרי אז "גילוי1 הארת עיקר שורש שרשו ברום המעלות במדריגה היותר עליונה למעלה מעלה"
ומתגלה ומאיר מלמעלה למטה "כל2 עמל3 האדם4 שעמלה נפשו בחייו" – אדם צדיק עליון עובד ה' באהבה במסירת נפשו לה' – ועי"ז "מאיר חסד ה' מעולם עד עולם על יראיו ופועל ישועות בקרב הארץ",
והנה כל אדם לעמל5 (שלו) יולד, ורבנו הזקן הרי כשמו כן הוא ועמלו, וכמאמר הבעש"ט6: שמו שניאור – שני7 אור – שני אורות – הוא יאיר בתורת8 הנגלה ובתורת הנסתר,
וע"פ הכלל9 (והדין) דאמירה והתכללות בתיבה אחת מורה על האיחוד ועד – לאיחוד בשלימות – מובן גם כאן שהכוונה לקישור10 ואיחוד שני האורות ויחודם, כי תורה אחת היא,
הנה מדי שנה בשנה, הרי הימים האלו11 (כאשר הם) נזכרים (כדבעי, הרי אז כל ההארות וההמשכות) נעשים,
וגופא בתר רישא אזיל, כל אלה הלומדים תורתו – נגלה דתורה ופנימיות התורה (תורת החסידות) ובאופן האמור – ומשתדלים ללכת "בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו"12.
* * *
והנה כיון אשר קוב"ה13 אורייתא וישראל מתקשרן דא בדא וכל חד סתים וגליא, מובן אשר התקשרות ואיחוד סתים וגליא דאורייתא והתקשרות ואיחוד סתים וגליא דישראל14 תלוים זב"ז15, וע"י שניהם באים ההתקשרות, כביכול, ואיחוד דסתים וגליא דקוב"ה16,
אשר ע"י כ"ז מקשרים ומאחדים את הבריאה כולה עם נשמתה17 – אור ודבר הוי' המהווה אותה מחי' ומקיימה,
העבודה אשר בה "תליא18 כל רזא דמהימנותא":
וידעת19 היום והשבת אל לבבך כי הוי' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.
בברכה,
מ. שניאורסאהן
מסיבה נתעכב המכתב עד20 העשירי בשבט – ויומא קא גרים ע"ד כל הנ"ל, שהרי הוא יום הסתלקות הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר – ערב שבת קודש אחרי חצות היום.
* * *
ביום21 ההילולא עשירי בשבט נתקבל ספר22 התניא הוצאת אויסטראַליא, ות"ח ת"ח.
דברתי עם הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ בעל מרץ ורב פעלים וכו' מו"ה שניאור חיים הכהן שי' גוטניק אשר כדאי שתוציאו לאור עוד הוצאה מהתניא – פורמט כיס23, ובאשר כעת לא תהיו דחוקים בזמן, תוכלו בטח להשתדל שההוצאה החדשה תהי' מפוארה ביותר בכל הפרטים (נייר, הדפסה, כריכה והדומה).
אף שכדאי להתחיל תיכף בההכנות להדפסת הוצאה החדשה, אין כדאי לפרסם עד"ז טרם שתמכר ההוצאה הראשונה.
בתור השתתפות שלי בהוצאה זו, מסרתי להרב גוטניק שי' סכום של מאה ואחד דולר (101$).
* * *
כדרכי24 – בנוגע להשלמות להאנציקלופדיא – ע' הידור מצוה – דמדהביא אדה"ז (סכ"ד ס"ג, סתרנ"א ס"ב) הכתוב25 (זה א-לי ואנוהו) משמע דס"ל שהוא מה"ת. כן מעתיק ג"כ טלית . וראה מאסף לכל המחנות שם. וש"נ .
* * *
מאשר26 הנני קבלת מכתבו ממוצש"ק ויחי (והמצו"ב ות"ח על הנח"ר שגרם) והפ"נ שבו יקרא בעת רצון עה"צ הק'.
וביום הסתלקות . . .
בברכת מז"ט לנישואי נכדו הרמ"א שי' בשטומו"צ.
* * *
מאשר27 הנני קבלת מכתבו ועלי ההג"ה של הליקוט ביאורים בתניא. ויישר חילי' וזכות הרבים תלוי בו.
וביום הסתלקות . . .
בברכת הצלחה בההו"ל דספרו הנ"ל שג"ז ודאי יסייע בהפצת המעינות – ולבשו"ט בכ"ז.
* * *
בברכת28 הצלחה בת"ת – נגלה וחסידות – ולהיות חי"ל29.
* * *
מאשר30 הנני קבלת מכתבו מיום "טבת" והמצו"ב. ובודאי גם להבא יכתוב בפרטיות – ופשוט המציאות כמו שהיא, ות"ח מראש.
וביום הסתלקות . . .
הקיבל מוסדות' מהעלי' דמרוקו?
בברכת הצלחה רבה ברשת במוסדו ובכלל.
הערות
- 1. גילוי . . מעלה: סידור שער הל"ג בעומר סד"ה אתה הצבת.
- 2. כל עמל . . נס"ו: אגה"ק סי' כח. עיין שם.
- 3. עמל . . נפשו: ראה משלי טז, כז. ישעי' נג, יא. סנה' צט, ב.
- 4. : דש, רע"ג.
- 5. לעמל (שלו): ראה סנה' (שם): כל אדם לעמל כו' כולהו גופי דרופתקי נינהו כו'. ד"ה אר"א אדם לעמל, תרפ"ט.
- 6. וכמאמר הבעש"ט: מגילת י"ט כסלו ע"ט. וראה ג"כ בית רבי (ח"א ע' קכט).
- 7. שני אור: ואין אור אלא תורה (תענית ז, ב).
- 8. בתורת הנגלה ובתורת הנסתר: להעיר מסנה' (שם): תורתו עומלת לו במק"א (למסור לו טעמי תורה וסתרי'. פרש"י שבעין יעקב. ובחדא"ג "שמגלין לו רזי תורה"). ולהעיר משו"ת צפע"נ (להגאון הרגצ'ובי) – ווארשא – ח"א ס"ו.
- 9. הכלל (והדין): ראה נדה (סא, ב) תוד"ה שוע בסופו. שבועות כ, ב. ועוד.
- 10. קישור . . ויחודם: ראה קונטרס עץ החיים פט"ו.
- 11. הימים האלו: לב דוד פכ"ט (ע"פ מש"כ הרמ"ז בס' תיקון שובבים). וראה משנה ספ"ג דגיטין. שו"ת הר"י אירגס (בסו"ס מבוא פתחים) ס"ה בארוכה.
- 12. נס"ו: אין לו הפסק עולמית (עירובין נד, א). ד"ה אר"א אדם לעמל תרפ"ט : סה"מ תרפ"ט ע' 218 ואילך. מגילת י"ט כסלו ע"ט : ראה גם לעיל חכ"ב אגרת ח'תרכז, ובהנסמן בהערות שם. הימים האלו גו' : אסתר ט, כח. וגופא בתר רישא אזיל : ראה עירובין מא, א. סוטה מה, ב.
- 13. קוב"ה . . וגליא: זח"ג עג, א. וראה לקו"ת נצבים מו, א. ובכ"מ.
- 14. סתים וגליא דישראל: נפש האלקית וגוף ונה"ב; פנימיות וחצוניות דנפה"א.
- 15. תלוים זב"ז: להעיר מהל' ת"ת לרבנו הזקן פ"א סוס"ד.
- 16. סתים וגליא דקוב"ה: וכנוסח הברכות: ברוך אתה (ל' נוכח, גליא) כו' אשר קדשנו (ל' נסתר) – ראה אבודרהם (סדר שחרית) הרשב"א (לברכות מ, ב – בעין יעקב). לקו"ת מסעי צא, ב. ועוד.
- 17. הבריאה . . נשמתא: ראה ברכות (י, א).
- 18. תליא . . דמהימנותא: זח"ב (קסא, א).
- 19. וידעת . . עוד: דברים ד, לט. נת' בסהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה'. ועפ"ז מבאר דעת הרמב"ם בסהמ"צ מ"ע ב. עיי"ש.
- 20. עד העשירי בשבט : בכמה טופסים: עד מעלי שבתא דעשירי בשבט.
- 21. ביום ההילולא : קטעים אלו להנהלת צא"ח דמלבורן, אוסטרלי'.
- 22. התניא הוצאת אויסטראַליא : נדפס בשנת תשכ"ז.
- 23. הוצאה מהתניא – פורמט כיס : נדפס שם בשנת תשל"ב.
- 24. כדרכי כו' : קטע זה למו"ה שלמה יוסף זווין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת ט'תז (ע' לח), ובהנסמן בהערות שם. לתוכנה – ראה גם לעיל אגרת ט'תכו, ובהנסמן בהערות שם.
- 25. הכתוב : בשלח טו, ב.
- 26. מאשר . . בשטומו"צ : קטעים אלו למו"ה יצחק דובאוו. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ד אגרת ט'פח (ע' סח), ובהנסמן בהערות שם. לקמן אגרת ט'תקיד (ע' קעד).
- 27. מאשר . . בכ"ז : קטעים אלו למו"ה יהושע שי' קאָרף, נדפס בראש ספרו לקוטי ביאורים בספר התניא ח"א. אגרת נוספת אליו – לעיל ח"ח אגרת ב'תצח.
- 28. בברכת הצלחה : קטע זה ל"המשתתפים בחלוקת (לימוד) ספרי דא"ח י"ט כסלו, תשכ"ח – י"ט כסלו, תשכ"ט".
- 29. חי"ל : חסיד, ירא-שמים, למדן.
- 30. מאשר . . ובכלל : מכתי"ק, בתחילת ובשולי האגרת הקודמת, בטופס הנשלח למו"ה אלכסנדר זושא בונין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת ט'תז (ע' לט), ובהנסמן בהערות שם.
תניא, אגרת הקדש כ״ח - הטקסט מספריא
מַה שֶּׁכָּתַב לִמְחוּתָּנוֹ, הָרַב הַגָּאוֹן הַמְפוּרְסָם, אִישׁ אֱלֹקִים קְדוֹשׁ ה׳, נֵר יִשְׂרָאֵל, עַמּוּד הַיְמָנִי, פַּטִּישׁ הֶחָזָק, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הָרַב לֵוִי יִצְחָק נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן, אַב בֵּית־דִּין דִּקְהִלַּת קוֹדֶשׁ בַּארְדִּיטְשׁוֹב, לְנַחֲמוֹ עַל פְּטִירַת בְּנוֹ הָרַב הֶחָסִיד, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הָרַב מֵאִיר נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן:
לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מִרְיָם לְפָרָשַׁת פָּרָה, לוֹמַר לְךָ: מַה פָּרָה מְכַפֶּרֶת וְכוּ׳.
וְצָרִיךְ לְהָבִין, לָמָּה נִסְמְכָה דַּוְקָא לְפָרָה אֲדוּמָּה הַנַּעֲשֶׂה חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, אֶלָּא דְּחַטָּאת קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא [בכתב יד הנוסחא: ׳הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ׳. ומן תיבת ״לשלש״ עד תיבת ״רחמנא״ ליתא בכתב יד] וְלֹא נִסְמְכָה לְפָרָשַׁת חַטָּאת הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – כַּפָּרָה מַמָּשׁ.
אָמְנָם, נוֹדָע מִזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִיזַ״ל, סוֹד הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – הֵן בְּחִינַת הַעֲלָאַת ״מַיִּין נוּקְבִין״ מִנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁבְּנוֹגַהּ, אֶל שָׁרְשָׁן וּמְקוֹרָן – הֵן בְּחִינוֹת ד׳ חַיּוֹת שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הַכִּסֵּא, פְּנֵי שׁוֹר וּפְנֵי נֶשֶׁר וְכוּ׳, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִים וְיוֹרְדִים ״מַיִּין דּוּכְרִין״ מִבְּחִינַת ״אָדָם״ שֶׁעַל הַכִּסֵּא, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם ״מַלְכָּא״ וּ״זְעֵיר אַנְפִּין״.
אָכֵן, בִּשְׂרֵפַת הַפָּרָה אֲדוּמָּה, הִנֵּה עַל־יְדֵי הַשְׁלָכַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וְכוּ׳ וּנְתִינַת מַיִם חַיִּים אֶל הָאֵפֶר – נִקְרָא בְּשֵׁם ״קִידּוּשׁ מֵי חַטָּאת״ בַּמִּשְׁנָה, וְהִיא בְּחִינַת ״קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן״, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם ״טַלָּא דִבְדוּלְחָא״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת ״חָכְמָה עִילָּאָה״ וּ״מוֹחָא סְתִימָאָה״ דַ״אֲרִיךְ אַנְפִּין״, וַעֲלָהּ אִיתְמַר בְּדוּכְתֵּי טוּבָא בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ: ״בְּחָכְמָה אִתְבְּרִירוּ״, וְ״אִתְהַפְּכָא חֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא״, דְּהַיְינוּ עוֹלַם הַתִּיקּוּן, שֶׁנִּתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי ״מוֹחָא סְתִימָאָה״ דַ״אֲרִיךְ אַנְפִּין״, מֵעוֹלַם הַתֹּהוּ וּשְׁבִירַת הַכֵּלִים, שֶׁנָּפְלוּ בִּבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה וְכוּ׳, כַּנּוֹדָע. וְלָזֹאת – מְטַהֶרֶת טוּמְאַת הַמֵּת, אַף שֶׁהוּא אֲבִי אֲבוֹת וְכוּ׳, וּלְמַטָּה מַּטָּה מִנּוֹגַהּ:
וְהִנֵּה, מוּדַעַת זֹאת, דְּ״אַבָּא״ יוֹנֵק מִמַּזָּל הַשְּׁמִינִי הוּא תִּיקּוּן ״נוֹצֵר חֶסֶד״, ״נוֹצֵר״ אוֹתִיּוֹת ״רָצוֹן״, וְהִיא עֵת רָצוֹן הַמִּתְגַּלֶּה וּמֵאִיר בִּבְחִינַת גִּילּוּי מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, בְּעֵת פְּטִירַת צַדִּיקֵי עֶלְיוֹן, עוֹבְדֵי ה׳ בְּאַהֲבָה, בִּמְסִירַת נַפְשָׁם לַה׳ בְּחַיֵּיהֶם עַרְבִית וְשַׁחֲרִית בִּקְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הָיוּ מַעֲלִים ״מַיִּין נוּקְבִין״ לְ״אַבָּא״ וְ״אִימָּא״ בִּקְרִיאַת־שְׁמַע, כַּיָּדוּעַ. (וְכֵן בְּתַלְמוּד תּוֹרָה דְּמֵחָכְמָה נָפְקָא), וְעַל־יְדֵי זֶה הָיוּ נִמְשָׁכִים וְיוֹרְדִים בְּחִינַת ״מַיִּין דּוּכְרִין״ מִתִּיקּוּן ״וְנוֹצֵר חֶסֶד״, וְהֵם הֵם הַמְּאִירִים בִּבְחִינַת גִּילּוּי בִּפְטִירָתָם, כַּנּוֹדָע – שֶׁכָּל עֲמַל הָאָדָם שֶׁעָמְלָה נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו לְמַעְלָה בִּבְחִינַת הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר, מִתְגַּלֶּה וּמֵאִיר בִּבְחִינַת גִּילּוּי מִלְמַעְלָה לְמַטָּה בְּעֵת פְּטִירָתו.
וְהִנֵּה, עַל־יְדֵי גִּילּוּי הֶאָרַת תִּיקּוּן ״וְנוֹצֵר חֶסֶד״ בִּפְטִירָתָן, מֵאִיר ״חֶסֶד ה׳ מֵעוֹלָם עַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו״, וּ״פוֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״, לְכַפֵּר עַל עֲוֹן הַדּוֹר, אַף גַּם עַל הַזְּדוֹנוֹת שֶׁהֵן מִג׳ קְלִיפּוֹת הַטְּמֵאוֹת שֶׁלְּמַטָּה מִנּוֹגַהּ, לְפִי שֶׁמַּזָּל דְּ״נוֹצֵר״ מִ״מּוֹחָא סְתִימָאָה״ דַ״אֲרִיךְ אַנְפִּין״ מְקוֹר הַבֵּירוּרִים, וְאִתְהַפְּכָא חֲשׁוֹכָא דִשְׁבִירַת הַכֵּלִים לִנְהוֹרָא דְעוֹלַם הַתִּיקּוּן.
מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁאֵינָן מְכַפְּרִים אֶלָּא עַל הַשְּׁגָגוֹת, שֶׁהֵן מֵהִתְגַּבְּרוּת נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁמִּנּוֹגַהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ״לִקּוּטֵי תּוֹרָה״ פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא.
וְלָכֵן נִסְמְכָה לְפָרָשַׁת פָּרָה דַּוְקָא – ״מַה פָּרָה וְכוּ׳״. וּבְיַלְקוּט פָּרָשַׁת שְׁמִינִי הַגִּירְסָא ״מֵי חַטָּאת וְכוּ׳״:
ספר המצוות, מצוות עשה ב׳ - הטקסט מספריא
היא הצווי שצונו בהאמנת היחוד, והוא שנאמין שפועל המציאות וסבתו הראשונה אחד, והוא אמרו יתעלה שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, וברוב המדרשות תמצאם אומרים על מנת ליחד את שמי, על מנת ליחדני, ורבים כאלה, רוצים בזה המאמר אנחנו אמנם הוציאנו מעבדות ועשה עמנו מה שעשה מן החסדים והטובות על תנאי האמנת היחוד כי אנחנו מחוייבים בזה, והרבה מה שיאמרו מצות יחוד, ויקראו גם כן זאת המצוה מלכות שמים כי הם אומרים כדי לקבל עליו מלכות שמים, ר"ל ההודאה ביחוד והאמנתו. (בפרשת ואתחנן, מדע הלכות יסודי התורה פרק א'):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב שבועות כ, ב
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה שבועות כ, ב
- תורת שמואל תרל"ח אני לדודי ודודי לי כו' שבועות כ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין שבועות כ, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין שבועות כ, ב