שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ולבאר ענינם במדריגות הדעת את ה', גילוי אור האלקי השגתו והרגשתו, יש להבין * כדכתיב (איוב יט כו) ומבשרי אחזה אלוקה, וע"פ מרז"ל (ברכות יוד, א) מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
אי־ההצלחה שעד עתה שייכת לחשבונותיו של הקב"ה, ובהדי כבשי דרחמנא למה לך .
27 ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
אין זה מענינו אם יצליח בפעילותו או לא, עליו לעבוד ולהשתדל במה שנדרש ממנו, "ובהדי כבשי דרחמנא למה לך" .
3 ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
ראשית, בענין זה יפעול אדם אחר; ובכלל, "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" – זהו דבר השייך לקב"ה; איני מחוייב לדאוג לעולם.
19 ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז קדושים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
הוא אמר לו "מדוע אינך מספק פרנסה לקדוש־ברוך־הוא", כדי שיתקיים הענין של "נתאוה הקדוש־ברוך־הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים"..
16 וע"ד – להבדיל באין קץ – הפרנסה (המזון) כפשוטה, שבהעדר המזון אז נפרדת הנשמה מהגוף עד"ז הוא גם בענין מפרנסתי למעלה (ראה לעיל הערה 10) – בזה תלוי קיום הענין דנתאווה הק' להיות לו ית' דירה בתחתונים. וכמחז"ל מה הקב"ה מלא כל העולם אף הנשמה מלאה את כל הגוף (ברכות י, א. וראה ויק"ר ספ"ד (ובכ"מ) בסדר הפוך – שהובא בכ"מ: הנפש הזו ממלא את הגוף והקב"ה ממלא את עולמו כו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וירא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לא, לב
יכול היה לעזור לו, גם אז יכול היה הרבי לעודדו ולחזקו בדברי בטחון, כמאמר חז"ל "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים" .
25 ברכות יוד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
אין להיכנס לעריכת חישובים – "בהדי כבשא דרחמנא למה לך" (=בצפונותיו של הקדוש־ברוך־הוא למה לך להתעסק), אין זה ה"עסק" שלו, היהודי צריך להתחיל ככל אשר ביכולתו כדי לקרב יהודי אחר.
41 ברכות י, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
כנאמר "ומבשרי אחזה אלוקה", וכדברי חז"ל "מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקדוש־ברוך־הוא ממלא את
29 מדרש שו"ט לתהלים קג, א. וראה ויק"ר ספ"ד. ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
מכך ישנה הוראה ברורה, אשר "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" !
62 ברכות י, א (הובא לקמן בפנים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, יח
"והגם דכל שנאתו של דוד היה רק לשונאי ה' וכמו שנאמר הלא משנאיך הוי' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, ומכל מקום הלא כתיב יתמו חטאים מן הארץ , ואמרו רבותינו ז"ל חטאים כתיב ולא חוטאים , והיינו שהחוטאים יעשו תשובה".
30 ברכות י, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ח"י אלול ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
בכל מעמד ומצב שהוא, גם אם חטא ופגם ועבר את הדרך, מוטל עליו החיוב להמשיך במילוי תפקידו ושליחותו בחיים, ו"בהדי כבשא דרחמנא למה לך" , וכפי שכותב אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שאין אתנו יודע עד מה בסוד הבירורים, ולכן, מבלי הבט על מעמדו ומצבו צריך לקיים כל מצוה שבאה לידו, מבלי לעשות חשבון איך יקיים דין ב"חושן משפט" בשעה שעדיין חסר אצלו בקיום הדינים ד"אורח חיים", וכיו"ב.
964 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וביאור הענין, דהנה, בחי' האמונה הא' היא אמונה המושגת גם בשכל אנושי, והיא האמונה בבחי' ממכ"ע, כמארז"ל מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , דהאדם נקרא עולם קטן, וכדאיתא באדר"נ כל מה שברא באדם ברא בעולם , והעולם נקרא גוף גדול, ולכן כשם שהנשמה ממלאה את הגוף , שהגוף מצ"ע הוא דומם וכל חיותו היא מהנשמה, כך גם ההחיות בעולמות הוא חיות אלקית, ואותן ההוכחות שיש על חיות הנפש בגוף , יש גם על החיות האלקי שבעולם.
1468 ראה ויק"ר ספ"ד. מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
או לא היתה כדאית) אמרו חז"ל "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" , שכן, הפעולה של נסיעות אלה היא מהדברים הנסתרים שאין באפשרותנו לשער ולהעריך כראוי.
1455 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
וגודל השמחה שבחג הסוכות מהוה תוספת כח לכאו"א שההתעסקות בכהנ"ל תהי' בנקל יותר ומתוך נעימות יותר ("געשמאַקער"), ובמילא גדול יותר החיוב המוטל על כאו"א להתעסק בענין זה, עכ"פ באופן ד"פתחו לי כחודה של מחט", וכאמור, מבלי להתחשב במעמדו ומצבו של הזולת, גם אם נדמה לו שפלוני הוא במעמד ומצב של קטן שלא הגיע לחינוך, וגם אם ינסו לחנך אותו לא יועיל הדבר – שכן, "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" ; עליך לעשות כל התלוי בך להביאו למסיבה של יראת שמים, וכל השאר יעשה כבר הקב"ה, ובודאי שסוכ"ס יפעל הקב"ה ש"יעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".
47 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והנה, אף שהמשל על אורהממלא הוא מחיות הגוף , כמארז"ל מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , מ"מ, אין המשל דומה לנמשל, דהנשמה היא רק מחי' את הגוף אבל אינה מהוה אותו, משא"כ הקב"ה מחי' ומהוה את העולם , כמ"ש ואתה מחי' את כולם, א"ת מחי' אלא מהוה, והיינו שגם לאחר שנתהווה הרי הוא מחי' ומהוה את העולם תמיד, שזהו"ע אור הממכ"ע, שנקרא בשם מקום.
40 מדרש תהלים קג, א. ויק"ר פ"ד, ח. וראה ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:) עתה, בעקבתא דמשיחא, כבר "כלו כל הקיצין", ואין הדבר תלוי אלא בביאת המשיח, מתי שיבוא, ובהדי כבשא דרחמנא למה לך :
18 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
"בהדי כבשא דרחמנא למה לך" .
59 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך" ...
49 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וכמובן ממאמר רז"ל מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולמות, והיינו דכשם שענין זה שהנשמה ממלאה את הגוף ומחי' אותו בחיות פרטי כל אבר לפי ערכו, הרי זה רק החיות ששייך להגוף ואינו עצם הנפש, כמו"כ מה שהקב"ה ממלא את העולם הוא רק האור השייך להעולמות, שהוא אור הממלא בלבד.
16 מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
ואלה שמנגדים להמוסדות של הרבי – הנה כיון שהנהגתו היא "בחסד וברחמים", יקויים בהם "יתמו חטאים ולא חוטאים" , ויהי' להם הסוף של אביגדור, שבא לחסידים לבקש משקה...
123 ראה ברכות יו"ד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
זה שעד עתה לא הצליח – שייך לחשבונות של הקב"ה, ו"בהדי כבשי דרחמנא למה לך" ; מה שנוגע אליו הוא – שהוא חייב לחפור ולחפור, עד שיגיע להמים חיים, וסוף סוף יגיע למעמד ומצב ד"הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ ".
42 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וענין זה יכול להסביר לעצמו ע"י ענינים שהם מחוץ לשכל זה, וע"ד ההסברה מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , שאין זה פירוט הענינים שבשכל האלקי עצמו, אלא שמסביר לעצמו הענין שהקב"ה ממלא את העולם שיובן אצלו מהבנת הענין שהנשמה ממלאה את הגוף , וכמו כן מסביר לעצמו הענין דסוכ"ע ע"י ההבנה שגם בנפש ישנו ענין שהוא בדרך מקיף על הגוף , והיינו, שהסברת השכל האלקי היא ע"י דוגמא ומשל מענינים שחוץ הימנו.
11 ויק"ר פי"ד, ח. מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
*) וראה גם ד"ה זכור וד"ה והי' כאשר ירים תש"ל (סה"מ תש"ל ע' 174 ואילך) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
ישנו אמנם התירוץ "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" , אבל, תירוץ זה הוא באופן של "חוקה חקקתי גזירה גזרתי" "ואין לך רשות להרהר אחרי'", ומובן, שאין בכך כדי להוסיף "געשמאַק" בעבודה.
127 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
וכמו בההתהפכות מגבורה לחסד, שהעבודה דתשובה פועלת שלא זו בלבד שתמורת זה שבתחילה הי' הכעס שלו בהיפך מהתנועה דואהבת לרעך כמוך הנה עכשיו הוא בכעס על עוברי רצונו ית' (דשינוי זה נעשה גם ע"י עבודה סתם), אלא יתירה מזה, שעכשיו איננו במדת הכעס כלל, כי גם הכעס על עוברי רצונו אינו תכלית העבודה, שהרי התכלית הוא יתמו חטאים ולא חוטאים , ולכן ע"י העבודה דתשובה הוא מהפך את המדה לגמרי, שאינו בכעס כלל, הנה גם אז לא נשתנה עצם מהות מדת הגבורה, שגם עכשיו הוא בקו הגבורה, אלא שענין זה בא בציור אחר, במדת המרירות ומרה שחורה בציור הטוב, כמו בענין ההתמדה ושאר הענינים הבאים מצד המרה שחורה.
12 תהלים קד, לה. ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ועד"ז יובן למעלה, דהנה אמרז"ל מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , שזהו אור הממלא שהוא מתחלק לפי אופן העולמות, דבעולמות עליונים האור הוא ממדריגות נעלות, והוא בגילוי, ובעולמות תחתונים האור הוא ממדריגות תחתונות, והוא בהעלם, והיינו לפי שהחיות דאור הממלא מתלבש בפנימיות בהעולמות, ומשום זה הוא מתחלק לפי אופן העולמות.
36 ראה מדרש תהלים קג, א. ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
בין אם יפעל על הזולת ובין אם לאו – צריך הוא לעשות את המוטל עליו, ו"בהדי כבשא דרחמנא למה לך" .
85 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
אלא מאי, מה יהי' לאחרי כן – הרי זה עסקו של הקב"ה, ואין זה נוגע אליו; הוא צריך לעשות את שלו – לילך ולהתקרב להר סיני.
60 כלומר: לא כמו הרן, שהמתין עד שראה שהשליכו את אברהם לכבשן האש ולא נשרף, ואז הלך גם הוא בבטחון שייעשה לו נס (פרש"י נח יא, כח) – שאז אין עושים לו נס (פרש"י אמור כב, לב),
אלא כפי שהי' אצל נחשון, שקפץ לתוך הים מבלי לידע מה יהי' אח"כ,
– שהרי כאשר עומדים בשיעור דיום זה, עדיין לא יודעים אם הים יקרע אם לאו (ענין זה יתברר רק בשיעור דמחר) –
שכן, מה שיהי' אח"כ אין זה הענין שלו, אלא הענין של הקב"ה, ובלשון חז"ל (ברכות יו"ד, סע"א): "כבשי דרחמנא" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
אפילו אצל הגוים אין החושך גדול עד כדי כך, וכידוע שאומות העולם , "דקרו לי' אלקא דאלקיא", יודעים ומשיגים דמה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , אלא שאינם יודעים אודות סובב כל עלמין, "לא ידעתי את הוי'".
81 ראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר ספ"ד. מדרש תהלים קג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה. בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
הנה בנוגע למעלת הכחות שלו – "בהדי כבשא דרחמנא למה לך" ;
120 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והגם דשנאתו של דוד היתה רק לשונאי הוי' כמ"ש הלא משנאיך הוי' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, מ"מ, הרי כתיב יתמו חטאים ולא חוטאים [דענין זה הוא גם בשונאי הוי', וכמו שראינו בהנהגת רבותינו נשיאינו, ובמיוחד בבעל הגאולה, שקירבו גם את אלו שנכללים בהסוג המדובר בתניא פרק לב בסופו, והחזירו אותם למוטב], והוה לי' לבקש שיעשו תשובה, ומהי הבקשה ואני אראה בשונאי.
5 תהלים קד, לה. ברכות יו"ד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מ"מ הלא כתיב יתמו חטאים מן הארץ, וארז"ל חטאים כתיב ולא חוטאים , והיינו שהחוטאים יעשו תשובה".
44 ברכות יו"ד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויובן ע"פ מה שאמר ישעי', נביא הגאולה, בענין הגאולה העתידה, רני עקרה לא ילדה , ופריך בגמרא משום דלא ילדה רני (בתמי'), ומשני, רני כנסת ישראל שדומהלאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו (כמו אומות העולם).
24 ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
אמנם ההמשכה שמצד בחי' ממלא היא בהגבלה ממש, וכמובן ממארז"ל מה הנשמה ממלאה את הגוף כו', והרי ע"י הגבלות הגוף אפשר למדוד גם את עניני הנשמה המתלבשים בהגוף .
20 מדרש תהלים קג, א. ויק"ר פ"ד, ח. וראה ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ג) וביאור הענין, דהנה, האהבה דבכל לבבך, בשני יצריך, באה ע"י ההתבוננות בבחי' אור הממלא, שעל זה אמרו מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , והיינו, שמתבונן שכשם שבגוף האדם העיקר הוא החיות שבו, שהרי הגוף מצד עצמו אין בו יוקר כלל, וכל ענינו הוא רק החיות שבו, וכמו שרואים בחוש שכאשר יתקלקל אבר אחד אזי יחתכוהו בכדי שלא יזיק לחיות שאר האברים, ואף שעי"ז נעשה הגוף חסר אבר, מ"מ הרי זה כדאי בשביל החיות, שהרי אם לא יחי' אזי אינו כלום, הנה כן הוא גם בענין העולם , שהעיקר שבו הוא החיות האלקי, ואילו העולם מצד עצמו הוא מות ורע, והיינו, שלא זו בלבד שהוא מות, אלא עוד זאת, שהוא גם רע.
25 ראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר ספ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והיינו, שתחילה מתבונן בענין אור הממלא, כמארז"ל מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , ומבין ומשיג פרטי הענינים באופן חיות הנפש איך שמחי' את הגוף , ועי"ז בא להבנת והשגת אופן החיות שמחי' האור האלקי את העולמות, ולאחרי שמבין ומשיג ענין זה בטוב, אזי בא לידי הכרה שאור הממלא להיותו מתלבש בעולמות הרי הוא רק הארה בלבד, אבל עצמות אלקות הוא למעלה מערך העולמות לגמרי.
21 ראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר ספ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
אלא מאי, ישנם כ"כ הרבה קשיים העלמות והסתרים בעבודה זו – הנה "בהדי כבשא דרחמנא למה לך" , אבל ברור הדבר שביכלתו למלא עבודה זו, כיון שיש לו כחות לכך, ועליו רק להמשיכם מן ההעלם אל הגילוי, ולכן "אין ראוי למהר לשלח כו'", שהרי אינו יכול לדעת אם הרצון להיפטר מעבודה ושליחות זו הוא מהיצ"ט או מהיצה"ר, אלא עליו להתבונן עוד הפעם ועוד הפעם, ולנסות בכל מיני האופנים להמשיך בעבודה ושליחות זו.
110 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
– התירוץ על השאלה למה בוחר הקב"ה שליח שנרדם בדרך, הרי זה ענין שעליו אומרים "בהדי כבשא דרחמנא למה לך" ...
277 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וכמו"כ יובן למעלה, דהנה אמרו רז"ל מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , והיינו שהקב"ה מצד עצמו הוא למעלה שלא בערך מכל סדר ההשתלשלות ועולמות, וכדאיתא בתו"א לא זהו עיקר האלקות מה שהעולמות מתהווים ממנו.
63 מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א. וראה מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, יח
וכדברי הגמרא "יתמו חטאים (דייקא) ולא חוטאים" ח"ו, ובמילא, כל זמן שהם (החוטאים ) נמצאים בעולם - אפילו אם הם מאלה שנאמר עליהם "מורידין ולא מעלין" ח"ו - יכולים וצריכים להציל אותם , וכאשר מצילים אותם, אזי אין לך "להוציא יקר מזולל" גדול מזה!
177 ראה ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וכמובן גם ממארז"ל מה הנשמה ממלאה (ומחי') את הגוף כך הקב"ה ממלא (ומחי') את העולם , הנה בדוגמת הנשמה בגוף , הרי אפילו מי שהוא בר שכל ומרומם בערכו, ולכן מבין אמיתית הענין, שכל מציאות גופו הוא חיי הנשמה , מ"מ, אינו יודע מאומה אודות מהות הנשמה , כי אם מציאותה בלבד.
39 מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ולכן, כאשר הבעש"ט ראה שהגאון יושב בחדר-הפרישות, פרוש מכל עניני העולם , מבלי להתעסק עם גופו, נה"ב וחלקו בעולם , תחתונים (שהרי מה שאכל הי' רק להכרח קיומו, אבל לא התעסק לברר את הגוף , נה"ב וחלקו בעולם ), אמר לו, למה אינכם נותנים להקב"ה את פרנסתו – שיקויים מה שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים.
501 וע"ד – להבדיל באין קץ – הפרנסה (המזון) כפשוטה, שבהעדר המזון אז נפרדת הנשמה מהגוף – עד"ז הוא גם בענין מפרנסתי למעלה* (ראה לעיל הערה 23) – בזה תלוי קיום הענין דנתאווה הק' להיות לו ית' דירה בתחתונים. וכמחז"ל מה הקב"ה מלא כל העולם אף הנשמה מלאה את כל הגוף (ברכות י, א. וראה ויק"ר ספ"ד (ובכ"מ) בסדר הפוך – שהובא בכ"מ: הנפש הזו ממלא את הגוף והקב"ה ממלא את עולמו כו').
*
) ברשימה נוספת , הובא ענין זה בתור ביאור על דברי הבעש"ט ( בסה"מ אידיש שם) " איר וועט דאָך ח"ו דעם כביכול פאַרהונגערן אַז דער כביכול וועט אַוועק פון דער וועלט ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, כ"ף אייר, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והענין בזה, דהנה, בחי' ממכ"ע הוא כמארז"ל מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , והיינו, דכשם שחיות הנשמה המלובש בגוף נמשך בכל אברי הגוף , גם בעקב שברגל, וגם בהצפרניים כו', כמו"כ גם בחי' ממכ"ע נמשכת גם במקום של העלם והסתר ומנגד כו'.
602 ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך" .
775 ברכות יו"ד, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
ואם לאו – "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" !...
234 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
הרי תקותו של יהודי צריכה להיות שהרשעים יעשו תשובה , ולא שיבואו עליהם יסורים, כפי שמדייקת הגמרא בלשון הכתוב "יתמו חטאים " – "ולא חוטאים ".
1727 ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
פיו וברוח שפתיו ימית רשע" , והיינו, שאין צורך בענין של מלחמה, אלא "בשבט פיו" בלבד יפעל לשנותו כו' (כמ"ש "יתמו חטאים" , "ולא חוטאים" ), ועד ש"לא ירעו ולא ישחיתו" , שלכן, "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" .
658 תהלים קד, לה. וראה ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והענין בזה , דהנה, התחלת ההתבוננות בתפלה היא בבחי' ממכ"ע, שהיא בחי' הארה אלקית שמתלבשת בעולמות להחיותן, כמארז"ל מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , וכשמתבונן שכל ריבוי הנבראים שבעולם, מה רבו מעשיך הוי' , חיותם היא מהאור האלקי שמתלבש בהם, אזי יבוא לאהבה דבכל לבבך, בשני יצריך , שגם היצה"ר יבין שהעיקר הוא אלקות ויתעורר באהבה לאלקות.
556 מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
דובר אודות דברי הגמרא על הפסוק "ואולך אתכם קוממיות", "ר' מאיר אומר כשתי קומות של אדם הראשון , רבי יהודה אומר מאה אמה כנגד היכל וכתליו כו'", בהקדם ביאור הענין ד"והתהלכתי (בתוככם)" לשון רבים , הילוך מלמעלמ"ט, אור ישר, עבודת הצדיקים, והילוך מלמטלמ"ע , אור חוזר, עבודת בעלי תשובה,
1960 ובהקדם ביאור ענין ההילוך מלמטה למעלה כפי שהוא למעלה – דלכאורה אינו מובן:
למעלה, באלקות – שייך רק ההילוך מלמעלה למטה, היינו, שאלקות – שמצד עצמו נמצא למעלה – יומשך וירד למטה; ואילו ענין ההילוך מלמטה למעלה שייך רק אצל הנבראים דלמטה, שיעלו למעלה, אבל למעלה שייך רק ענין הירידה ולא ענין העלי'. ובלשון הידוע בנוגע להחידוש דמ"ת: עליונים ירדו למטה, ותחתונים יעלו למעלה (שמו"ר פי"ב, ג. ועוד).
בשלמא בעבודת האדם שייכים ב' אופני ההילוך: מצד נפש האלקית, "רוח בני האדם העולה היא למעלה" (קהלת ג, כא) – נדרשת הירידה מלמעלה למטה לעסוק בקיום התומ"צ, ומצד הגוף ונפש הבהמית, "רוח הבהמה היורדת היא למטה" (שם) – נדרשת העלי' מלמטה למעלה. וזהו גם שבנוגע לעבודת האדם כתיב (שה"ש א, ד) "משכני" – מלמעלה למטה, "אחריך נרוצה" – מלמטה למעלה (ראה לקו"ת ויקרא ב, סע"ד. ובכ"מ); אבל באלקות שייך לכאורה רק ענין הירידה מלמעלה למטה, ולא ענין העלי' מלמטה למעלה?
והביאור בזה – ע"פ מארז"ל (שהובא בהמשך דיום ההילולא (סה"מ תש"י ריש ע' 111)) "באתי לגני לגנוני כו' דעיקר שכינה בתחתונים היתה", ולכן שייך ענין העלי' ביחס לשכינה.
אך עדיין אין זה מספיק: כיון שעיקר שכינה בתחתונים, לשם מה תהי' בהשכינה עלי' למעלה? – אדרבה, נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, כמבואר בתניא (רפל"ו) שהכוונה היא שדוקא עוה"ז התחתון יהי' דירה לו ית', דענין הדירה הוא שבה נמצא עצמותו ית' – עיקר שכינה, וא"כ, למה תהי' עלי' בעיקר שכינה?
והביאור בזה – שענין העלי' מלמטה למעלה באלקות הוא בנוגע לעולמות העליונים, שמצד עצמם יש בהם רק הארה בלבד, ואילו ע"י עבודת המטה ממשיכים בהם הענין ד" עיקר שכינה" שבתחתונים, כפי שיתגלה לעת"ל (וע"ד שלעת"ל תהי' הנשמה ניזונית מן הגוף (ראה תו"מ סה"מ ניסן ריש ע' קסח. אב ע' קנ. וש"נ), והיינו , שמצד הגוף תהי' עלי' גם לנשמה . וכן הוא גם עתה בענין "חברים מקשיבים לקולך" (שה"ש ח, יג) המבואר בהמשך באתי לגני (סה"מ תש"י ע' 119 ואילך) – שע"י עבודת הנשמות למטה ניתוסף עילוי אצל המלאכים).
ונמצא, שהילוך מלמעלה למטה הוא כללות הענין דמ"ת*, שבו נאמר (יתרו יט, כ) "וירד הוי' על הר סיני", והיינו , שמצד המעלה נעשה המשכת אלקות שיורגש בגילוי עד למטה מטה, שגם הגוף הגשמי יכיר ש"אין עוד מלבדו"; וזהו הנתינת-כח להילוך מלמטה למעלה שהתחיל לאחרי מ"ת, שאז התחילה עבודת המטה, היינו, שהמטה מצד עצמו יזדכך ויתעלה** (לא כמו במ"ת שהגילוי בא מלמעלה), ועד שעי"ז נעשה עלי' גם ב"מעלה", בעולמות העליונים, כנ"ל.
*
) ומעין זה בכל יום , שלכן מברכים בכל יום " נותן התורה ", לשון הוה (ראה של"ה כה , א . לקו"ת תזריע כג , א . ובכ"מ) , וכמובן גם ממארז"ל (תדבא"ר רפי"ח . יל"ש איכה רמז תתרלד) " כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו " – בדוגמת מ"ת (ראה תו"א יתרו סז , ב . סח , ג . ובכ"מ) .
*
*) ומובן , שכאשר המטה מזדכך ומתעלה מצד עצמו , אזי הגילוי הוא בפנימיותו . וזהו מה שמבואר בדרושי חסידות (ראה ד"ה והתהלכתי הנ"ל שם . וש"נ) שההילוך מלמטה למעלה הוא מצד בחי' ממכ"ע (בניגוד להילוך מלמעלה למטה שהוא מצד בחי' סוכ"ע) , כי , בחי' הממלא ענינו גילוי , ובלשון חז"ל (ראה ברכות יו"ד , א . ויק"ר ספ"ד . ועוד) " מה הנשמה ממלאת את הגוף (בפנימיות) כך הקב"ה ממלא את העולם " (שהגילוי נרגש בעולם בפנימיות) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
וזהו שמצינו שדוד המלך אמר ה' פעמים "ברכי נפשי גו'" , הן כנגד כללות הבריאה והן כנגד פרטי הבריאה.
207 ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
מציאות העולם , ומה רואה בעולם – גשמיות וחומריות ; ורק לאחרי כן מתחיל להתבונן בכך שאין דבר עושה את עצמו , וממשיך להתבונן במאמר רז"ל "מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם" , ולכן, כשם שבנוגע לגופו יודע בוודאות שישנה נשמה שמחי' את הגוף , אף שמעולם לא ראה אותה, כך גם בנוגע לעולם שהוא "גוף גדול" , שבודאי יש כח אלקי שמהוה ומחי' את העולם , אבל, ענין זה הוא אצלו באופן של שמיעה בלבד, ואילו מציאות העולם היא אצלו באופן של ראי'.
196 ראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר ספ"ד. מדרש תהלים קג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
(ב) בנוגע ליחס לאלו שגרמו לו יסורים ("שונאי"), שלא יהי' אצלו רגש של נקמה, אלא באופן ש"יתמו חטאים ולא חוטאים" , דכיון שנרגש אצלו ש"אין עוד מלבדו", אזי נרגש גם בפעולת השונא שהיא באופן ש"ה' אמר לו גו'" , והכוונה בזה היא כדי ש"אני אראה", להגיע לבחי' ראי', שזהו ע"י המנגד דוקא ("בשונאי") –
673 תהלים קד, לה. ברכות יו"ד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אמנם, ע"פ הכלל ש"יתמו חטאים ולא חוטאים" , יש לומר הפירוש בזה – ע"ד האמור לעיל (ס"ז) בפירוש הכתוב "רבת בנים אומללה", שכורתים אותם מפנינה ומעבירים אותם לחנה – שהרבבות והאלפים שהיו מנגדים ליוסף ולבניו אפרים ומנשה, הם עצמם נעשים " רבבות אפרים " ו" אלפי מנשה ".
288 ראה ברכות יו"ד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובודאי ש"יתמו חטאים ולא חוטאים" , ועד ש"ונהפוך הוא"27, ל"אורה ושמחה וששון ויקר", ולהרחבה, עד ל"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" .
1041 ראה ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
בהמאמר לבאר שלילת ענין השיתוף בתוספת ביאור, ע"פ מארז"ל שלשה שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו כו', שמזה יובן שענין השיתוף הוא לא רק כאשר חושבים שהם שותפים שוים, אלא גם שותפות שאינה אלא באיזה פרט קל נחשבת לענין של שיתוף שעליו הוזהרו בנ"י בהציווי לייחדו, כי, השלשה שותפין שבאדם אינם שותפים שוים, שהרי נוסף לכך שחלק האב והאם אינו אלא הגוף (עצמות כו' מהאב ובשר כו' מהאם), ואילו הקב"ה נותן בו רוח ונשמה , שזהו העיקר, שהרי בצאת הנפש מן הגוף נשאר חלק האב והאם כאבן דומם כו', הנה עוד זאת, גם ציור צורת הולד מחלק האב והאם ע"י שהיית טפת האב בבטן האם תשעה חדשים, לא נעשה ע"י האב והאם, בדעתם ורצונם, אלא ע"י הקב"ה לבדו, כמארז"ל ע"פ אין צור כאלקינו, אין צייר כאלקינו שצר צורה בתוך צורה , והוא בכח המפליא לעשות כו'.
158 ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
לכל לראש, יעסוק בזה מישהו אחר ; ובכלל, "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" – זהו ענינו של הקב"ה, אינני מחוייב לדאוג לצרכיו של העולם.
119 ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
משה חתם ב"אשריך ישראל" , ודוד פתח ב"אשרי האיש" (וכמו"כ סיים ב"אשרי" , שהרי "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי" , כפי שמבאר הצמח-צדק מעלת הדבר).
1189 ברכות יו"ד, רע"א. יל"ש לתהלים שם רמז תריג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
בזה , דהנה, בהשגת אלקות עי"ז שמבשרי אחזה אלקה , הרי אף שמבין ומרגיש את הנפש המלובשת בגופו ומחי' אותו, מ"מ, אין לו השגה כלל במהות הנפש, והיינו , שלא זו בלבד שאין לו השגה במהות הנפש האלקית, אלא גם בנוגע לנפש הבהמית ונפש הטבעית שמחי' את גופו, ואפילו בנוגע לכחות הנפש המתלבשים באברי הגוף, כמאמר מה הנשמה ממלאת את הגוף כו', אין לו השגה כלל לידע מהותם, כי אם מציאותם בלבד.
1651 ויק"ר פ"ד, ח. וראה ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
ומזה מובן גם בנוגע לכללות בנ"י, שיש בהם כו"כ סוגים, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "שואב מימיך" , שיש מעלה בכל אחד מהם81, שהרי יש צורך גם בשואבי מים, וכל אחד צריך למלא את תפקידו, ו"בהדי כבשי דרחמנא למה לך" .
1190 ברכות יו"ד, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
כיון ש"מבני בניו של המן למדו תורה כו'" , הרי ע"י הריגת אגג לא תהי' התורה שלמדו בני בניו של המן – ואעפ"כ הוצרכו להרגו, ו"בהדי כבשא דרחמנא למה לך" .
2482 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ועל זה אמרו רז"ל מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , דכשם שהוא בהנשמה שממלאה את הגוף , שעיקרה הוא במוח שבראש, כמ"ש בתניא , ויש גם בחינת הנפש כמו שהיא בשאר האברים, ועד לבחי' הנפש כמו שהיא בעקב שברגל, חלק הכי תחתון שבגוף, שאין זה דומה כלל לבחי' הנשמה שבראש, הנה כמו"כ הוא בבחי' אור הממלא (מה שהקב"ה ממלא את העולם ), שבא בהתחלקות בכל עולם לפי ערכו.
1281 ויק"ר פ"ד, ח. וראה ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ומבאר במאמר , דכשם שהאכילה למטה מחברת את הנשמה אל הגוף , שהרי הגוף אינו בערך אל הנשמה , שהם רחוקים זמ"ז בתכלית, וכדי שתהי' התחברות הנשמה אל הגוף יש צורך בענין האכילה, כמו"כ יובן למעלה, שבכדי שיהי' הקישור והחיבור של רוחניות האלקות עם גשמיות העולם , כמארז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , הרי זה ע"י ענין הקרבנות שנקראים בשם אכילה.
1076 ראה ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
דהנה, בחי' ממכ"ע הוא אור המדוד ומוגבל, וכמארז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , דכשם שהנשמה אין בה התחלקות מצ"ע, וכשמתלבשת בגוף היא מתחלקת לפי האברים, שכח הראי' מתלבש בעין וכח השמיעה באוזן, ועד"ז בכל התרי"ג כחות (שזהו דוקא בהתלבשותה בגוף , אבל הנשמה מצ"ע אין בה התחלקות, כמבואר בתניא ), כמו"כ הוא גם למעלה באלקות, שאין בו התחלקות מצ"ע כו', וכשבא להתלבש בעולמות ונבראים, אזי נעשה באופן של מציאות והתחלקות כו', שזהו"ע אור הממלא.
2056 ראה ברכות י, א. מדרש תהלים קג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ומזה מובן, שענין המקום הוא בחי' ממכ"ע, שזהו האור האלקי שבא בבחי' התלבשות להוות ולהחיות את העולמות, וכמארז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , היינו שהאלקות בעולם הוא בדוגמת הנשמה בגוף , שבכל אבר ואבר ישנו החיות המתאים לאבר זה, ולכן הנה חיות הנשמה שבעין פועל ענין הראי', והחיות שבאוזן פועל ענין השמיעה, ועד"ז בכל רמ"ח אברים, בכל אבר לפי ענינו, וכן הוא גם בבחי' האלקות שממלא את העולם , שנקרא בלשון הזהר ממכ"ע.
2207 ברכות י, א. מדרש תהלים קג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
והעצה לזה – עי"ז שנותנים ליהודי את ה"נשמה" שישנה בכל ענין שבתורה ובכל מצוה, שזהו ענין רוחני שאין עליו הגבלת עניני העולם, ואליו לא יכול להגיע גוי, אפילו לא ה"גוי" שישנו בכל אחד מישראל, "א-ל זר אשר בקרבך" , זה היצה"ר שלו, שגם הוא אינו יכול להגיע לעצם הנשמה ונקודת היהדות; ועי"ז ניתן לו התוקף, שמבלי הבט על ריבוי הדאגה מצד ריבוי הנכסים, יוכל להתנתק מכל הענינים, ולהתקשר ע"י המצוות – מצוה מלשון צוותא וחיבור – עם מצַוה המצוות, שהוא נשמת הבריאה כולה, כמארז"ל "מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את עולמו".
2326 מדרש תהלים (שוח"ט) קג, א. וראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר ספ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וכיון שענין האלקות נחלק בכללות לבחי' ממכ"ע, בחי' סוכ"ע, והבחי' שלמעלה מממלא וסובב, דכולא קמי' כלא חשיב , הנה ההבנה וההשגה היא מן הקל אל הכבד, והיינו, שמתחיל להתבונן בהענין דכח הפועל בנפעל, איך שהקב"ה ממלא את העולם כשם שהנשמה ממלאה את הגוף , שזהו איך שהקב"ה ברא את העולם לכל פרטיו, וכמ"ש מה רבו מעשיך הוי' ומה גדלו מעשיך הוי' .
2454 מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וע"י גליא דתורה נעשה החיבור דבחי' הנפש, שמאירה בגלוי בגוף האדם, עם בחי' קוב"ה כפי שהוא ממלא כל עלמין, כמארז"ל מה הנפש מלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם .
1594 ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
אלא מאי, בינתיים ימות החולה – הנה "בהדי כבשא דרחמנא למה לך" , הקב"ה כבר ידאג לכך, שהרי כל יהודי חביב אצל הקב"ה, והקב"ה בודאי יעזור!
1952 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וסיום המזמור הוא "אשרי כל חוסי בו" , שענין זה קשור עם חג הסוכות, כמ"ש "וסוכה תהי' גו' למחסה ולמסתור מזרם וממטר", וכיון שישנו ענין ה"מחסה", "חוסי בו" , אזי נעשה הענין ד"אשרי", שעל זה נאמר בגמרא "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי , פתח באשרי , דכתיב אשרי האיש , וסיים באשרי , דכתיב אשרי כל חוסי בו" (שהרי "אשרי האיש ולמה רגשו גוים ("דאשרי כל חוסי בו
1001 ברכות יו"ד, רע"א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
וברור הדבר שכאן לא שייך לומר שזהו ענין של "גזירת המקום" – ח"ו לומר שזהו רצונו של הקב"ה; אין אנו יכולים לדעת מדוע הניח הקב"ה שיקרה דבר כזה; זהו מ"פלאות תמים דעים" , ו"בהדי כבשא דרחמנא למה לך" ; אבל ברור הדבר שיהודים צריכים לבטל את גזירת "מיהו יהודי" (גם אם לא יודעים מהי הכוונה שבגללה היתה צ"ל גזירה זו מלכתחילה, ואח"כ הוצרכו לבטלה).
1026 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ל
– ולהעיר מהמסופר בגמרא שחזקי' השיב לישעי' על טענתו שלא עסק בפרי' ורבי', "משום דחזאי לי ברוח הקודש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו" , וכשחזקי' הציע "הב לי ברתך , אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מנאי בנין דמעלו , אמר לי' (ישעי') כבר נגזרה עליך גזירה" –
1966 ברכות יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ממלאה את הגוף , ובאופן שיהי' גילוי אלקות למטה, החל מהענין דשכנתי בתוכם , בתוך כאו"א מישראל , ועי"ז גם בכל העולם כולו, שנעשה דירה לו ית' בתחתונים .
2053 ראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר פ"ד, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ובכללות – לא רק בבחי' ממכ"ע, שעל זה אין צורך באמונה, כיון שזהו ענין המוכרח ע"פ השגת השכל , כמ"ש "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה", וכמארז"ל "מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם" (ולכן הרי זה שייך גם אצל אוה"ע ), אלא ענין האמונה הוא בבחי' סוכ"ע, שכיון שאי אפשר להכריח זאת ע"פ שכל, יש צורך באמונה דוקא (ועל זה נצטוו בנ"י דוקא94),
2555 ראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר ספ"ד. מדרש תהלים קג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
אופן הא' הוא, דבחי' סתים שבסתים הוא בחי' פנימיות התורה כמו שהיא מצד עצמה, ובחי' גליא שבסתים הוא כמו שנמשכת למטה, וכמו מבשרי אחזה אלקה , שבכדי להבין ענין הספירות למעלה, הרי ההבנה וההסברה בזה היא מבשרי, וכמארז"ל מה הנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה כו', וכיון שההבנה וההסברה היא מבשרי, הרי אין זה באופן של ראי', אלא באופן של אחזה, שהוא רק התרגום של אראה (כמבואר בכ"מ ).
2480 ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
והמענה על זה – "בהדי כבשי דרחמנא (סתרים דהקב"ה) למה לך" :
2200 ברכות יו"ד, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה.
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וממשיך בהמאמר לבאר שלילת ענין השיתוף בתוספת ביאור, ע"פ מארז"ל שלשה שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו כו', שמזה יובן שענין השיתוף הוא לא רק כאשר חושבים שהם שותפים שוים, אלא גם שותפות שאינה אלא באיזה פרט קל נחשבת לענין של שיתוף שעליו הוזהרו בנ"י בהציווי לייחדו, כי, השלשה שותפין שבאדם אינם שותפים שוים, שהרי נוסף לכך שחלק האב והאם אינו אלא הגוף (עצמות כו' מהאב ובשר כו' מהאם), ואילו הקב"ה נותן בו רוח ונשמה , שזהו העיקר, שהרי בצאת הנפש מן הגוף נשאר חלק האב והאם כאבן דומם כו', הנה עוד זאת, גם ציור צורת הולד מחלק האב והאם ע"י שהיית טפת האב בבטן האם תשעה חדשים, לא נעשה ע"י האב והאם, בדעתם ורצונם, אלא ע"י הקב"ה לבדו, כמארז"ל ע"פ אין צור כאלקינו, אין צייר כאלקינו שצר צורה בתוך צורה ,והוא בכח המפליא לעשות כו'.
41 ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
דכמו שבכחות הנפש, התחלת מציאות הכחות היא כמו שהם כלולים בנפש ששם הם כולם בהשוואה, ואח"כ הם נמשכים בגילוי להתלבש באברי הגוף ואז דוקא נעשה בהם ענין ההתחלקות, ובכחות הגלויים גופא יש כמה אופנים, כמו שהם בגילוי באופן מסודר (בעת שהאדם ער) וכמו שהם בהעלם, במצב של שינה, ועד שלפעמים הם במצב של התעלפות ר"ל, עד"ז גם למעלה ישנם כל דרגות אלו, כמרז"ל מההנשמה ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , דהתחלת הספירות הוא כמו שהם כלולים באוא"ס ב"ה, ושם הם למעלה מהתחלקות, ולאחרי שנמשכים באצילות, עם היות שאצילות הוא עולם האחדות, נעשה בהם ענין ההגבלה וההתחלקות, עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר, ואז דוקא ניכרת מעלת הספירות זו על זו, ומכש"כ כשהם נמשכים בעולמות בי"ע שלמטה מעולם האחדות, שאז הם בהתחלקות יותר.
36 כן הובא בכ"מ בדא"ח. וראה מדרש תהלים מזמור קג: מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את עולמו. ויק"ר פ"ד, ח: הנפש הזו ממלא את הגוף והקב"ה ממלא את עולמו. ובמאמרי אדמו"ר האמצעיויקרא ח"ב ע' תשצה: ובגמרא [ברכות י, א] א' מה הקב"ה ממלא כך הנשמה [מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף ] לפי שנבראת בצלם אלקים כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והגם דשנאתו של דוד היתה רק לשונאי הוי' כמ"ש הלא משנאיך הוי' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, מ"מ, הרי כתיב יתמו חטאים ולא חוטאים [דענין זה הוא גם בשונאי הוי', וכמו שראינו בהנהגת רבותינו נשיאינו, ובמיוחד בבעל הגאולה, שקירבו גם את אלו שנכללים בהסוג המדובר בתניא פרק לב בסופו, והחזירו אותם למוטב], והוה לי' לבקש שיעשו תשובה, ומהי הבקשה ואני אראה בשונאי.
5 תהלים קד, לה. ברכות יו"ד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, טו, יח, יט
דהשבח וההודי' של דוד להקב"ה (ברכי נפשי את ה' ) היתה על כל מאורע ומאורע, כדאיתא בגמרא שדוד דר בחמשה עולמים ובכל עולם אמר שירה (חמשה ברכי נפשי ), דיש לומר, שכל המאורעות דהאדם נחלקות לחמשה סוגים (חמשה עולמים) ודוד אמר שירה להקב"ה על כל המאורעות, דאמירת שירה להקב"ה גם על הענינים דהיפך הטוב הנראה והנגלה הוא מפני גודל ועוצם הביטול.
40 ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובפרטשדוד עצמו אמר יתמו חטאים ולא חוטאים .
66 תהלים קד, לה. וראה ברכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
6 וע"ד – להבדיל באין קץ – הפרנסה (המזון) כפשוטה , שבהעדר המזון אז נפרדת הנשמה מהגוף – עד"ז הוא גם בענין מפרנסתי למעלה – בזה תלוי קיום הענין דנתאווה הק' להיות לו ית' דירה בתחתונים . וכמחז"ל מה הקב"ה מלא כל העולם אף הנשמה מלאה את כל הגוף (ברכות י , א . וראה ויק"ר ספ"ד (ובכ"מ) בסדר הפוך – שהובא בכ"מ : הנפש הזו ממלא את הגוף והקב"ה ממלא את עולמו כו') .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו שמע ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והענין דהנה כתיב אנכי הוי' אלקי"ך וגו' פי' הוי"ה הוא כולל כל סדרי ההשתלשלות מריש כל דרגין היינו מבחי' מל' דא"ס שרש הקו והחוט שלאחר הצמצום של אור אין סוף ב"ה ועולמות העקודים נקודים וברודי' ואבי"ע כו' משא"כ אנכ"י מי שאנכי הוא בחי' עצמות אור אין סוף ב"ה שלמעלה מכל ההשתלשלות שלמעלה מש' הוי' שהוא לפני הצמצום כו' דקמי כחשיכה כאורה שוי' באין ערוך אליו כנ"ל וזהו אשר אנכ"י מצוך היו"ם דוקא וכמארז"ל היום לעשותם ולא למחר לעשותם, היום לעשותם ולמחר לקבל שכרן כו' והיינו כי בעה"ב אין מתגלה רק בחי' ממכ"ע זיו השכינה ב"ה וכמארז"ל מה הנשמה ממלא את כל הגוף אף הקב"ה ממלא כל העולם והיינו כמו הנשמה הממלא את הגוף שמתחלקי' כחותי' לפי מזג תכונת הכלי' אברי הגוף שבראש שורה השכל והחושי' המעולי' ראי' שמיעה ריח ודיבור כו' וברגלים כח ההילוך ובידים המישוש והמעשה כו' שאף מצד הנפש הי' יכולה להאיר בכלי הרגליים הארת השכל רק המניעה הוא מצד הכלי' כנודע שכל כלי מקבל כח ואור הנפש הראוי לפי מזגו כו' ולזאת לאחר התחלקותה באברי הגוף אזי בלתי אפשרי להיות נעשה מהרגל ראש כדומה שהרגל יהי' לו שכל כדומה כי אין לך דבר שאין לו מקום כנ"ל וזהו למעלה בעה"ב שמתגלה בחי' ממכ"ע בחי' התלבשות מדת מלכותו ית' בתוך כ"ע ממש בכלי' מכלים שונים לפי מזגם ותכונתם בהתחלקות פרטיית, ולזאת אין לך דבר שאין לו מקום שא"א להתהפך שם ממהות למהות שבאשר הוא שם יהי' ולא יצא ממקומו בשום אופן ולזאת ארז"ל רשעים אפי' ע"פ של גהינם אינן חוזרים דלכאורה פלא מאחר שהם מכירי' שם האמת מפני מה אינם חוזרים, אך האמת שאינן יכולי' לחזור שם בתשובה
42 מה הנשמה ממלא את כל הגוף : ברכות י, א. ויק"ר פד, ח. מדרש תהלים (קג, א) הובא בלקו"ת אמור לא, ב. נשא כג, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו זוהר פ' שלח והי' ביום ההוא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולהבין בתוספ' ביאור הנ"ל הנה מסגיאות דחלבא אוריק לפומא דאימא עפ"י קבלת הפרד"ס הוא שע"י אימא בתוקפה נעשה חוזר כתר חכמה מלמטה למעלה ולכך נק' כתר אמנם זהו כשהאימא מאיר בתוקף עוז מסגיאות חלבא דוקא כשהאימא מרובה אז אריק באו"ח אך טעם הדבר מפני מה יהי' או"ח ע"י האימא אינו נודע לנו שבפרד"ס אינו מבואר כ"כ רק ממשל המראה כלי ההבטה וכמ"ש הראני את מראיך מראיך כו' והיא הלכתא בלא טעמא ועפ"י קבלת האריז"ל נגלה לנו מפני הבירורים דב"ן שעולה בס"ג ממטלמ"ע כו' והנה חלב דאימא דם נעכר ונעשה חלב היא המגדיל המדות שהיא עפ"י השכל ואמנם לא כל ההתבוננות מתגלית במדות רק הארה שההשגה שיעור קומה בפ"ע כמ"ש האם והחלב מדדים וכך דד במקום בינה אל דד כו' ופירוש גידול המדה שיש התכללות יו"ד מיו"ד עד אין קץ ויש יו"ד מוא"ו ויש וא"ו בוא"ו והוא תלוי בערך המשכות השכל וד"ל וכשמתגלה הכוונה שהמדות מאירים בגילוי להיות החכ' בגילוי בחסד שמשפיל חכמה בחסדו ולמעלה הוא גילוי אלקות בג"ע ולמטה תורה קבלה כו' משא"כ חסד בלי חכמה שהוא בהעלם היא למעלה נהנין מזיו ולמטה הרחבת דירה נאה בני חי' ומזוני כו' ובחכמה עצמה יש כמה בחי' כמו חכמת התורה או תכונה ודקדוק לפי אופן גילוי החכמה בחסד וד"ל.
24 מדדים . . במקום בינה : ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וכן יובן למעלה כמארז"ל מה הנשמה ממלא כל הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם כו', שהרי הוא ית' נק' אל אלקי הרוחות לכל בשר כו', שמתלבש להחיות לכל נברא לפי ערכו כמו התלבשות הנפש באברי הגוף כנ"ל, וממילא מובן שיש חילוקי מדריגות מעלה ומטה, דהיינו כמו בג"ע העליון יש גילוי אור אלקי יותר במעלה מהכל, והוא עד"מ גילוי אור השכל במוח וכה"ג והן כמו השגות שכליי' של הנשמות בג"ע כו'.
15 מה הנשמה ממלא כל הגוף : ראה מדרש תהלים קד. ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' לשון בריאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וביאור הדברי' ידוע דנשמה כללי' הוא בחי' מל' דאצי' שמתלבשת בכל העולמו' כמו התלבשות הנפש האלקי' בגוף וכמא' מה הקב"ה ממלא כו' כך הנשמה כו', והנה מקום משכן הנשמ' במוח החכ' ומתפשטת באף וכמ"ש ויפח באפיו נ"ח וגם מתפשט' ברוח החיים שבלב כו', וזהו שע"כ נשימה כו' רוצה כו' שהוא החפץ והתשוקה ליכלל במקורה כאור הנר שעולה לשרשו (באויר המקור לאור), אך מפני שגם מקור חוצבה שהוא בחי' המל' המחי' הכל ג"כ בבחי' רו"ש היינו שאחר הצמצום והסתלקות דוקא חוזר ונמשך ומתפשט בעולמו' וכמ"ש והחיות רו"ש בכללות וכמ"ש כברייתו של עולם ברישא חשוכא כו'
33 מה הקב"ה ממלא : ראה ברכות י, א. ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב ע' תשצה: ”כדמיון הנשמה שממלא כו' ובגמרא אמרו להיפך מה הקב"ה ממלא כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' לשון בריאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
העצמי' וברצונו הפשוט שבעצמותו ממש, וכמו שהי' נראה לעין כל בדורות הראשונים בנסים ונפלאות גדולות שעשה בעוה"ז בקי"ס והירדן ואותות ומופתים שבמצרים כו' וכל הנפלאות שעשה במדבר וגם כל הנפלאות שבדורות הנביאים עד זמן בית שני, וגם אחר בית שני בימי התנאים ואמוראים ששמשו בב"ק וכו' הי' גילוי נפלאות אותות ונסים רבים שיצאו מגדרי הטבע, והי' זה האור האלקי בא מן ההעלם לגילוי גמור עד שהי' מתקבל ונגלה לעין כל אדם מפני שהי' הדבר בא בגילוי גדול עד שהי' הדבר נאמן ומתאמת ומקובל אצל הכל ממש כמו עכשיו שנתאמת אצל הכל דרכי הטבע בגילוי גמור, משא"כ עכשיו בזמה"ג דכתיב אותותינו לא ראינו פי' אותותינו היינו אותן הנסים ונפלאות גדולות עצמן שהי' בימי הקדמונים ממש אין אנו רואים כלל בגילוי כמו שהי' אז כמו גילוי הטבע כו', והטעם הוא לפי שגם כל חפץ ורצה"ע הפנימי בהנהגתו בעולמות בהשגחות האלקי' ג"ז בא בהתלבשות והסתר גדול מאד שאינו נגלית רק ע"פ לבוש דדרך הטבע שזהו הסתר גדול מאד מאד, ולבד זה מאד עמקו מחשבותיו ית' בהנהגות העולמות בענין עלי' וירידה במלכים וצבא השמים ובגלגולים דנשמות לפי אופן הרצון שלו בבחי' הבירורים דרפ"ח ניצוצים כו' שנק' כבשי דרחמנא כו', שהרי מאד מוסתר ענין וטעם הגליות הקשות ואשר ניתן רוב שפע לאומות העולם כו', וכן בפרטיות מאשר הרשעים מצליחים והצדיקים וכשרים נלחצים ויש ג"כ נספה בלא משפט וכה"ג כמ"ש בזוהר על דמעת העשוקים כו' וד"ל.
74 כבשי דרחמנא : ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
והדוגמא מזה יובן למעלה בב' מיני דיעות, א' מיש לאין הוא מעצמות ומהות מדת המל' שמאיר אור וזיו לבד דכלא חשיב לגבי עצמות אלקות, והב' שפע האלקי מאי"ן ליש שזהו כדמיון חיי הנפש שבא בשינוי המהות בגוף שלא נראה לעין כנ"ל, וזהו כי עמך מקור חיים באור"ך העצמי (שזהו כח החיות שבנפש להחיות כמה גופים, וכמו כח תנועת המניע שבחי כו') נראה אור בשינוי המהות וכמרז"ל מה הנשמה ממלא כו' ונק' כח הפועל בנפעל כנ"ל שנק' מאי"ן ליש.
248 מה הנשמה ממלא : ראה ברכות י, א. ובהנסמן עוד לעיל אות ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
מה הנשמה כו' כך כו' ונק' ממלא כ"ע, והוא בחי' מל' דאצי' שמתצמצם להחיות רוח שפלים והן נשמות ומלאכים דבי"ע עד עוה"ז השפל כו', ובחי' סובב כ"ע שהוא בחי' ז"א דאצי' נק' חתן העליון, וע"ז הוסדו כל ענין שה"ש שזהו כאהבת חו"כ למטה וכמו לבבתני אחותי כלה כו', וכל ענין מחלוקת דב"ש וב"ה אם כלה כמות שהיא או כלה נאה וחסודה הכל הם מדברים בבחי' כלה העליונה, דבש"א לפי ערך הבירורים והעלא' דרפ"ח ניצוצי' ומלאכים ונשמות דבי"ע (שזהו כמו התלבשות הנפש בגוף ) שנק' אתדל"ת כך הוא אופן אתדל"ע לא פחות ולא יותר, וע"כ כלה כמו שהיא דוקא (ולפעמים פוגמים בה ביותר כשהחיצונים מתגברים מצד העונות למטה ויורדת המל' בגלות בע' שרים ונק' שחור"ה וכידוע בענין פגימת הלבנה כו') וכנ"ל בענין השם אורחותיו כו' כך הוא בכללות נש"י כו' וד"ל.
351 מה הנשמ' : ראה ברכות י, א. ובהנסמן עוד לעיל אות ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ולהבין בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומה שבא ממנה בגילוי בהתפעלו' נק' [ש]די אמי כמ"ש במ"א בענין אלד"ד ומיד"ד והיינו בינה ליבא שע[ש]ה דדים במקום בינה כו', אך בחי' מקיף זה כשבא לידי גילוי זה זהו מ"ש שקמתי אם בישראל, דהיינו כאשר בחי' בינה אם הבנים עולה בבחי' בינה שבכתר אזי גם ההתפעלו' של המדות מקבלים כל מרחב ההשגה בלי העלם כלל כו'.
71 שע[ש]ה דדים במקום בינה : ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והנה ידוע שבסדר [ה]השתלשלו' של כל העולמות מאצי' לבי"ע שנק' ממכ"ע הוא ג"כ בבחי' ציור אדם נפש בגוף עד"מ כמו ציור אברי האדם לגבי נפשו כמו שא' מה הנשמה ממלא כו' כך הקב"ה ממלא כל העולמות ונק' נשמת כ"ח כו', וכמו שהאברים הם בחי' כלים מוגבלים ומצומצמי' שמקבלים האור והחיות הרוחני דנפש יש בהן חילוקי מדרגות מזה לזה בריבוי אופנים שונים כמו כח הראי' בכלי העין לראות ובידים לפעול מלאכה וברגל להילוך, וכן בכל פעולת אברים הפנימי' מתחלקי' כחות הנפש הרוחניות בכאו"א לפי מזגו ופעולתו בסדר והדרגה ובהילוך השפע וחיות מזה לזה שכולם מקושרים ואחוזים זע"ז וזעג"ז עד שבאמצעו' כולם יפעלו פעולתם ע"פ הרצון ושכל ומדות בתנועה א' לא ישנו תפקידם לעולם כו'.
77 מה הנשמה ממלא : ראה ברכות י, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' לה. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו שדים שעשה לה דדים במקום בינה שבלב כו' שזה בחי' התענוג שבהשגה והתבוננו' דבחי' בינה אימא עילאה, וזהו שעשה לה דדים במקום בינה שבלב דוקא להשפיע חלב לתינוק שזהו בחי' חלב דאוריי' בטעמי התורה לנש"י שיהי' עי"ז מוכנים למ"ת פב"פ ממש כנ"ל וד"ל.
407 שעשה לה דדים במקום בינה : ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית בראשית ברא אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והיינו בחי' המדות דב"ן שיורד למטה להחיות כל העולמו' מאין ליש כמו דמיון החיות של נה"ט בחיות גשמי בגוף האדם למטה כמאמר (ברכות י, א) מה הקב"ה ממלא כו' כך הנשמ' מלאה כל הגוף .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א וד' פקד את שרה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ד) והנה כמו שיש שני בחי' בנשמה כמו"כ יש ג"כ באלקות, שארז"ל בברכות דף יו"ד ע"א מה הקב"ה מלא את כל העולם כך הנשמה מלאה את כל הגוף , ובמדרש תלים ע"פ ברכי נפשי מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , ויש בחי' אוא"ס ב"ה שקדוש ומובדל כו' וכמאמר איהו תפיס בכולא עלמין ולית מאן דתפיס בי', והיינו שיש ג"כ שני בחי' אלו, בחי' המתלבש בעולמות שהוא בחי' ממכ"ע, והב' מה שלמעלה מהתלבשות בעולמות שהוא בחי' סוכ"ע, ונק' בחי' מזל, והיינו שהוא למעלה מבחי' חכ'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ענין אומרו המקום הזה קאי על בהמ"ק כמ"ש הת"א לית דין אתר הדיוט, פי' שאינו רק כמו כל בחי' מציאות מקום שנברא מע"מ שנק' בשם מילין דהדיוטא, כ"א שמקום זה שהי' מקום שנבנה אח"כ הבהמ"ק, והיינו שבבהמ"ק הי' גילוי השכינה וכמ"ש וכבוד הוי' מלא את המשכן, ובמקדש היו קורין את השם ככתבו, ולכאו' ג"ז אינו מובן שהרי מכה"כ ולית אתר פנוי מיני', אך הענין הוא דמה שמכה"כ היינו שהוא רק בחי' המתלבשת בנבראים להחיותם ואתה מחי' את כולם ע"י בחי' אתה ך"ב אותיות, אבל אינו מאיר אלקו' בעולם בבחי' גילוי ואף שנא' את השמים ואת הארץ אני מלא הוא רק בהעלם, משא"כ בבהמ"ק הי' גילוי השכינה וכמשארז"ל צמצם שכינתו בין ב' בדי הארון והיינו שהי' מאיר שם בגילוי כו', וזהו ע"ד שארז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם , והנה אנו רואים בחיות הנפש שמאיר בגוף שאם היות שהחיות מתלבש בכל אברי הגוף ואפי' בצפורני הרגל, וכ"ש ברגל עצמו, ואעפ"כ הנה נודע ונראה שעיקר השראת הנפש הוא במוח שבראש, והיינו ששם נמשך בחי' גילוי הנפש ועד"ז הי' בבהמ"ק גילוי השכינה כו', היינו ע"ד שמאיר חיות הנפש במוח שבראש ששם מאיר בבחי' גילוי כו', וממוצא דבר נשמע שאף שבבהמ"ק הי' גילוי שכינה מ"מ אינו נק' עדיין דירה בתחתוני', לפי שמה שהי' מאיר בבהמ"ק בחי' גילוי זהו רק מבחי' ממכ"ע וע"ד כמו הנשמה שמאירה בגוף שמאירה במוח בבחי' גילוי זהו רק מבחי' הנשמה שמתלבשת בגוף שבשאר אברים היא מאירה בבחי' העלם ובמוח שבראש היא מאירה בגילוי כו', אבל בחי' מקיף שבנשמה אינה מאירה אפי' במוח שבראש, וכך מה שהי' השראת השכינה בבהמ"ק זהו מבחי' ממכ"ע, אבל בחי' סוכ"ע לא הי' מאיר עדיין כו', שלכן במדינה היו קורין את השם בכינויו, ונתאוה הקב"ה להיות לו
90 מה הנשמה ממלא את הגוף : ראה ברכות י, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' לה. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א בגמ' וכו' קא מפלגי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ב) ופי' ברוך הוא המשכה בבחי' פנימיות ממכ"ע וכמשארז"ל בגמ' פ"ק דברכות דף יו"ד ע"א מה הקב"ה מלא את כל העולם , אף הנשמה מליאה את כל הגוף , ובמד"ת מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם שהוא בחי' חיות הנמשך בבחי' פנימיות ולא בבחי' מקיף כנ"ל, והנה ברוך הוא ל' בריכת המים , גם ל' המבריך את הגפן שפי' שמטה את הגפן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והענין דהנה יעקב כשהי' במקום המקדש א' מה נורא המקום הזה ות"א לית דין אתר הדיוט, ומשמע דשארי מקומות הם אתר הדיוט, דמקור העולמות הם ע"מ שנק' מילין דהדיוטא (בפ"א וכמו עד"מ מלך שיש לו ריבוי זהב ומשבחים אותו בחרסין כמו"כ ע"מ לגבי א"ס הם מילין דהדיוטא), אך מקום המקדש לית דין אתר הדיוט וכמ"ש אכן יש ה' במקום הזה, הגם דאת השמים ואת הארץ אני מלא הרי כתי' ואתה מחי' את כלם שהם אותיות מא' ועד ת' שהם חילופי' ותמורות שהו"ע העלמות והסתרים ובמקדש מאיר גילוי אלקות, אף דצמצם שכינתו בין שני בדי ארון אך הצמצום הוא סיבת הגילוי, וזהו במקדש קורין את ה' ככתבו ובמדינה בכינויו, ואמרז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא כל העולם והנה הנפש שמחי' את הגוף אף שהוא בכל הגוף ה"ז רק בהתפשטות אבל עיקר הנשמה הוא במוח שבראש לכן כל כאב אפי' שברגל מרגיש בו, כמו"כ עיקר הגילוי הי' במקדש.
84 מה הנשמה ממלא את הגוף : ראה ברכות י, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' לה. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ברוך הוא ההמשכה בפנימיות וכמ"ש בגמ' מה הקב"ה ממלא כל העולם כך הנשמה ממלא את כל הגוף , ובמ"ת אי' מה הנשמה ממלא את כל הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולמות ואין נ"מ בהשינוי, ופי' ברוך ל' בריכות המים וכמו המבריך את הגפן שמטה אותו שממשיכו למטה.
40 מה הקב"ה . . כך הנשמה : ראה ברכות י, א. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשצא וע' תשצה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב את ה' האמרת כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
מן הגוף נשאר חלק אב ואם כאבן דומם שכל איברי הגוף אינם פועלים מאומה, ונמצא כי אינם שותפים שוים, וגם כי בחלק האב ואם באמת העיקר הוא הקב"ה שהרי ארז"ל* ע"פ אין צור כאלקינו אין צייר כאלקינו שצר צורה בתוך צורה , והרי אין האב ואם יודעים מאומה איך נצטייר הולד מהטפה רק כאשר משתהה הטפה בבטן האם ט' חדשים ברצונו של הקב"ה מצטייר ממנה ציור הולד ברמ"ח אברים מגודלים, ונמצא הרי רובא ככולו הוא חלק הקב"ה כו' ומ"מ קראן שותפים כאמרם ז"ל ג' שותפים כו' וצוה לכבד אותם כמ"ש כבד את אביך ואת אמך הוא מפני כי עכ"פ יש להם קצת שותפות שהרי הם בעלי בחירה עכ"פ, ואם לא יקח אשה לא יוליד, ונמצא הגם כי חלקם הוא קטן מאד מ"מ מאחר שיש להם קצת שותפות קראן שותפים, וע"ד שארז"ל כל האומר ויכולו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, נשמע מזה עכ"פ דמי שאין לו הבחירה חפשית שודאי אינו שייך כלל לקרותו בשם שותף, כמו עד"מ הארץ שממנה יוצאת לחם שזהו ע"י שזורעין בה וכשיורד גשם על הארץ מצמיח מפני כח הצומח אשר מלובש בארץ, האם נאמר שלהארץ יש שותפות בצמיחה זו, או כמו ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים האם נאמר שמפני שירידת השפע נמשך דרך בהם יש להם שותפות, ודאי אינו כן שהרי הם כגרזן ביד החוצב בו שא"א לומר שהגרזן הוא שותף במלאכה זו שחוצב האבנים מן ההר אלא הוא כלי שבו וע"י חוצבים מן ההר, אבל לא נערוך לו המעלה שיהי' שותף עם האדם החוצב בו, והיינו להיותו אינו בעל בחירה כלל, כן השמש והירח וכל צבא השמים ומערכות אלקות המשפיעים חיות ברצון הבורא הנה הם רק שלוחי השפע שע"י עובר השפע והוא כמארז"ל הנ"ל שאין לך עשב כו' שאין לו מזל כו' אבל הנה בחי' המזל שהוא מקור המשפיע החיות להעשב הצומח למטה, הנה הוא כגרזן ביד החוצב בו שאינו בעל בחירה כלל, ולכן א"א לתארו במעלת השיתוף כלל.
28 שהרי ארז"ל : ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב צב"ר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לא, לב
ובמדרי' פרטיות בעבודה הו"ע המרירות והעצבות, דמרירות הוא בחי' שמאל דוחה, היינו שמשפיל עצמו ומדחה א"ע, וכמו בגשמיות אנו רואין דכאשר האדם ח"ו יורד ממצבו ואבד הון רב ה"ה מתמרמר מאד על עצמו ותובע מעצמו , ער מאָנט באַ זיך, ומאשים את עצמו און ער עסט זיך, שהצער נכנס בעומק לבבו וממלא כל מוחו, וכן הוא בעבודה שתובע מעצמו ומתמרמר במאד, ער איז זייער פאַרביטערט על מעמדו ומצבו הלא טוב, ומוצא בכל ענין מעניניו הלא טוב, והצער שלו הוא ממלא מוחו ולבו, הנה הגם שזהו פסולת, דעבדו את הוי' בשמחה כתיב, וכן הנה המרירות עושה כיווץ בהמוח, והעבודה בהשגה והתבוננות צריך להיות בדעת רחבה דוקא, ומ"מ הנה בפסולת זו יש גם טוב שמתברר, והוא מה שע"י המרירות בא לצעקה פנימית כמ"ש ויצעקו אל הוי' וכתיב צעק לבם אל הוי', ואח"כ הנה ע"י המרירות הנה יבוא לשמחת הנפש, כמ"ש בסש"ב פכ"ו, והיינו שהשמח' שאחר המרירות הוא הוראה על אמיתת המרירות, וכמבואר בארוכה בסש"ב פל"א באופן ההתבוננות שמביאה את השמחה מהמרירות, וכאמרו ואין לך שמחה גדולה כצאת מהגלות והשבי', משא"כ העצבות היא אסקופה נדרסת לכל מיני רע ר"ל להיות שהוא כמיואש, דגם אפילו במילי דעלמא בבני חייא ומזונא הנה אל ימנע עצמו מן הרחמי' ובפרט במילי דשמיא שאין הדבר תלוי אלא בו, ובשעתא חדא וברגעא חדא יכול להפטר מכל הרע ע"י תשובה אמיתית מעומקא דליבא.
64 ראה ברכות י, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא ערב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לא, לב
ואח"כ הנה ע"י המרירות הנה יבא לשמחת הנפש כמ"ש בסש"ב פכ"ו, והיינו שהשמחה שאחר המרירות היא הוראה על אמיתת המרירות, וכמבואר בארוכה בסש"ב פל"א באופן ההתבוננות שמביאה את השמחה מהמרירות, וכאמרו ואין לך שמחה גדולה כצאת מהגלות והשבי', משא"כ העצבות היא אסקופה הנדרסת לכל מיני רע ר"ל להיות שהוא כמיואש, דגם אפילו במילי דעלמא בבני חייא ומזונא הנה אל ימנע עצמו מן הרחמים , ובפרט במילי דשמיא שאין הדבר תלוי אלא בו, ובשעתא חדא וברגעא חדא יכול להפטר מכל הרע ע"י תשובה אמיתית מעומקא דלבא.
199 ע"פ ברכות י, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ליל שמחת תורה תרצ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
פון דעם וואָס שטייט גדול זכות פון מזכי הרבים פון דעם קאָן מען פאַרשטיין דעם פאַרקערט, עס שטייט יתמו חטאים מן הארץ עס זאָל זיך אויסלאָזן זינד פון דער ערד און די זינדיקע זאָלן תשובה טאָן.
54 תהלים קד, לה. וראה ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור ונקדשתי בתוך בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
אך א"כ הדבר שאין התלבשות הנפש בגוף דוגמא כלל לבחי' התלבשות אוא"ס ית' בעולמות א"כ למה ארז"ל מה הקב"ה ממלא את כל העולם אף הנשמה ממלאה את כל הגוף דמשמע שהם בדוגמא אחת.
16 מה הקב"ה. . אף הנשמה : ראה ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
כי הנה ידוע [שכשם שהנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את העולם , וידוע] שחיות בי"ע הוא מבי"ע דאצי', והוא מ"ש בכתבי האריז"ל שלמ"ד כלים דזעיר נעשה נר"ן לבי"ע, שהם פנימים ותיכונים וחיצונים , חב"ד הם כלים הפנימים, חג"ת הם התיכונים, ונה"י הם כלים חיצונים ובכלל נקרא מחדו"מ, והנה גם במחשבה יש כל הג' בחי', מחשבה שבמחשבה, ודיבור שבמחשבה ומעשה שבמחשבה, וכן בדיבור יש הג' בחי', וכן במעשה, כמבואר כ"ז באריכות במ"א, והנה התהוות עולם הבריאה הוא מכלים היינו מחב"ד בחי' מחשבה, הוא רק מחיצוניות חב"ד דאצי' שנקרא מעשה שבמחשבה, והתהוות עולם היצירה הוא ג"כ ממעשה שבדיבור, היינו נה"י שבחג"ת דאצי', ועשי' הוא ג"כ ממעשה שבמעשה שנקרא נה"י שבנה"י דאצי', וכל השפעות אלו מאצי' לבי"ע נקרא בשם מוחין דקטנות שהוא רק לקיום עולמות, אבל כשיש עת רצון למעלה היינו שיאיר מעצמות אוא"ס תוס' אור באצי', ממילא נתוסף האור גם בבי"ע מאצי', היינו שיאיר ממחשבה שבמחשבה בעולם הבריאה, וכן ביצירה מפנימיות הדיבור שבאצי', ובעשי' מפנימיות עשי' שבאצי', היינו מחב"ד שבנה"י וזה נקרא מוחין דגדלות וד"ל.
191 מדרש שוח"ט לתהלים קג, א. וראה ויק"ר ספ"ד, ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא חב"ד בלטביא פעילות חב"ד בלטביא בתקופת ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לא, לב
אמנם עד שובם צלחה לפה לא נתנו אומן, וקיוינו להשי"ת כי רחוקה היא השמועה הזאת לפועל, וכמו שנצטוינו מחז"ל אפילו חרב חדה כו' אל ימנע עצמו מן הרחמים .
245 ברכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר