שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמצולה שאין בה דגים" .
44 ברכות ט, ב. וש"נ. וראה גם פרש"י ויגש מה, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"וינצלו את מצרים – כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים" – למרות זאת לא היתה זו גאולה שלמה שכן יש אחריה גלות.
36 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ע"י כך היה "בירור הניצוצות" במצרים , ובני ישראל, ביציאתם ממצרים , לקחו אתם את כל ניצוצות הקדושה שהיו שם, כמאמר חז"ל "עשאוה כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים" .
38 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כח, ל
3 ספרים. וראה מנחת שי לתהלים בהקדמתו), קמז (ירושלמי שבת פט"ז ה"א. מס' סופרים פט"ז הי"א. מדרש תהלים מזמור כב) וע*פ מרז"ל (ברכות ט, ב) ,אשרי האיש (קאפ' א) ולמה רגשו גוים (קאפ' ב) חורא פרשה היא" -- ולפי מנין זה -- מזמור .לשלמה משפטיץך גוי" הוא מזמור ע*א, וסיומו ,בלו תפלות דוד בן ישי", היינו שאמרו זוד כשנסתלק, ודוד נסתלק בן ע' שנה (ב"ר פצ"ו, ז. רות רבה פ"ג, ב. וראה ג"כ במדב"ר פי"ד, יב. זח"א קסח, א. וראה ספה"מ להצ"צ קח, ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויגש שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
זוהי המשמעות הפנימית של "וינצלו את מצרים" , כפי שמסבירים חז"ל "עשאוה כמצודה שאין בה דגן ...
45 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בדומה ליציאת מצרים, שלגביה היתה ההבטחה "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" , וישראל טענו, שהם מוכנים לוותר על הרכוש הגדול , והעיקר – לצאת מן הגלות, אבל הקדוש־ברוך־הוא רצה שייצאו ברכוש גדול , לפי כל הפרושים על כך.
57 ברכות ט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומן הנאמר בגמרא, כפי שמובא ברש"י על "אהיה אשר אהיה" – "אמר לו הקדוש־ברוך־הוא למשה לך אמור להם לישראל אני הייתי עמכם
22 ברכות ט, ב. ועד"ז בשמו"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמובן גם מהמובא בהמאמר – בנוגע לענין הנסיון – מ"ש בגלות מצרים ולא שמעו גו' מקוצר רוח ומעבודה קשה, שהרי בעבודת פרך שהיתה במצרים היו מלובשים כו"כ ניצוצות קדושה שנתבררו ונתעלו בעת יצי"מ, וכידוע בפירוש מאמר רז"ל על הכתוב וינצלו את מצרים , שעשאוה כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים , דהיינו, שהוציאו את כל ניצוצות הקדושה שהיו שם.
1013 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דלכאורה, כיון שק"ש קטנה היא מפני שחוששים שמא יאחרו זמן ק"ש, היינו, שאין זה "כאדם הקורא בתורה" , אלא כדי לצאת י"ח מצות ק"ש מדאורייתא – כיצד קורין ק"ש בלא תפילין, היפך מארז"ל "כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו"?
74 ברכות ט, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמצולה שאין בה דגים" , שבזה מרומז גם בירור כל ניצוצות הקדושה שבמצרים,
25 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמצולה שאין בה דגים" , היינו, שהוציאו משם כל ניצוצות הקדושה, ו"לא נשאר בהם עד אחד", מ"מ, מצד הגלויות שהיו לאח"ז , אף שהיו במקומות אחרים , גלות בבל, פרס מדי יון ואדום, חזרו ונפלו ניצוצות קדושה גם במצרים , שלכן, אף ש"הזהירה תורה שלא לשוב למצרים , שנאמר לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם", מ"מ, "מותר לחזור לארץ מצרים לסחורה ולפרקמטיא" – להרוויח שם עבור ההוצאה, ולהשתמש בזה עבור ענינים של תומ"צ.
178 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כיון שביציאת מצרים נתבררו ויצאו ממצרים כל ניצוצות הקדושה (וכלשון רז"ל "שעשאוה כמצודה שאין בה דגן .
50 ברכות ט, ב. פסחים קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו גם הקשר עם התחלת הש"ס – "מאימתי קורין את שמע בערבין":פעולתו של יהודי בעשיית שלום בין הגוף והנפש (כנ"ל סכ"ג), ובין גשמיות ורוחניות – צריכה להיות " בערבין ", היינו, שבזמן החושך, כאשר נמצאים בגלות שדומה ללילה, ושורר חושך ברחוב, וגם בביתו כבר שורר חושך, ועד שאינו יכול להבחין בין תכלת ללבן (ועד"ז בין תכלת לקלא אילן) – דורשים ממנו לקרות את שמע .
136 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"ענני ה' ענני" , "שתסיח דעתם כדי שלא יאמרו מעשה כשפים הם" (כפי שטענו החרטומים בנוגע לעשר המכות שהביא הקב"ה על המצריים), והיינו, שגם כאשר ישנו נס גלוי, לא נשללת האפשרות לומר באופן הפכי.
205 ברכות ט, ב. הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יציאת מצרים היתה מן הקצה אל הקצה – שהרי בהיותם במצרים היו בנ"י במעמד ומצב של קושי השעבוד, "בחומר ובלבנים וגו'", וממעמד ומצב זה יצאו למעמד ומצב של גאולה שלימה, ולא עוד אלא שנטלו עמהם "כלי כסף וכלי זהב", ועד ש"וינצלו את מצרים" , "כמצודה שאין בה דגן כו' כמצולה שאין בה דגים" , ומה שנשאר לאח"ז במצרים – קיבלו בנ"י בקריעת ים סוף בשביעי של פסח, כמארז"ל "גדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים" .
234 ברכות ט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכאשר מוציאים את כל הניצוצות, "כימי צאתך מארץ מצרים" , שעשאוה "כמצודה שאין בה דגן" ו"כמצולה שאין בה דגים" – אזיממשיכים ופועלים את הגאולה האמיתית, ע"י משיח צדקנו, שבקרוב ממש יוליכנו, בתוך כלל ישראל, קוממיות לארצנו הקדושה.
78 ברכות ט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
גאולת מצרים היתה גאולה שלימה ברוחניות – שביררו את כל ניצוצות הקדושה שהיו במצרים , עד שעשאוה כמצולה שאין בה דגים וכמצודה שאין בה דגן , שלכן, איש ישראל אין לו מה לעשות עוד במצרים , כמ"ש "לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם", כיון שכבר נסתיימה שם כל העבודה.
16 ברכות ט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והיינו, דכשם שביצי"מ כתיב "וינצלו את מצרים" , שעשאוה כמצולה שאין בה דגים וכמצודה שאין בה דגן , שביררו את כל ניצוצות הקדושה שהיו בארץ מצרים – כן יהי' גם בגאולה העתידה שתבוא עי"ז שיבררו את ניצוצות הקדושה שבכל הארצות.
45 ברכות ט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בהמשך להמדובר לעיל (ס"כ) אודות התחלת הש"ס, "מאימתי קורין את שמע בערבין", "בערבין" דייקא – הרי אע"פ שישנו גם הענין ד"קורין את שמע בשחרית" , מ"מ, הסדר הוא ש"קורין את שמע בשחרית" לאחרי ש"קורין את שמע בערבין".
149 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בהחיוב דק"ש בכל יום , ש"ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה" , ונמשך זמנה "עד שלש שעות" (ועד"ז בשאר חיובים שיש להם זמן מסויים) – יש לחקור אם כל משך זמן החיוב (מנץ החמה עד שלש שעות) הוא נקודה אחת, היינו, שהחיוב הוא על כל משך הזמן בשוה, או שהזמן שלאחרי נץ החמה הוא רק בתור תשלומין.
111 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
מלכים – מלכי ישראל – הו"ע השייך לכאו"א מישראל , שהרי "כל ישראל בני מלכים הם", וכיון ש"ברא כרעא דאבוה", הרי יש בהם תכונת המלוכה מעין המלוכה של מלך מלכי המלכים הקב"ה, ובפרט שמצינו גם הלשון שכל ישראל הם מלכים (לא רק " בני מלכים").
10 ברכות ט, ב (במשנה). תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב). וראה שבת נט, ב: "מידי דהוה אאבנט של מלכים".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כ"ק מו"ח אדמו"ר מבאר החילוק שבין הגאולה הראשונה והגאולה האחרונה לשאר הגלויות שבינתיים - שבשאר הגלויות נגאלו חלק מבנ"י אבל חלקם נשאר בגלויות, משא"כ בגאולה הראשונה, גאולת מצרים , נגאלו כל בנ"י , ואפילו יהודי אחד לא נשאר במצרים , וכמו כן נאספו ונלקטו כל ניצוצות הקדושה, ובלשון חז"ל "עשאוה (לארץ מצרים ) כמצודה שאין בה דגן ..
195 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
אדנ' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך, הנה פסוק זה הוא בקשת דוד המלך ובקשת כנסת ישראל ובקשת כאו"א מישראל, וקבעוהו לומר קודם התפלה, כדאיתא בגמרא א"ר יוחנן בתחילה הוא אומר אדנ' שפתי תפתח .
3 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ו) אמנם אף שביצי"מ הי' כבר הענין דבשלח פרעה את העם, שהו"ע בירור הניצוצות, וכמ"ש וינצלו את מצרים , שעשאוה כמצולה שאין בה דגים (דקאי על עניני עלמא דאתכסיא) וכמצודה שאין בה דגן (דקאי על עניני עלמא דאתגליא), מ"מ, עדיין לא נתבררו כל רפ"ח הניצוצות.
62 ברכות ט, ב. וראה לקוטי לוי"צ אג"ק ע' ער.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יכול הוא לנצל את "ראשו של מלך" (ש"כל ישראל מלכים הם") כדי שלא למלא את הכרוז שיצא ממלכו של עולם , ע"י הבעש"ט, שצריכה להיות אהבת ישראל ליהודי שנמצא בקצוי תבל שמעולם לא ראהו,ובאיזה אופן צריכה להיות אהבת ישראל – הרי זה בפשטות ("אָן קונצן"), כמ"ש "ואהבת לרעך כמוך":
218 ראה ברכות ט, ב (במשנה). שבת נט, ב. הקדמת תקו"ז (א, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמצולה שאין בה דגים" , היינו, שביררו את כל הניצוצות שבמצרים, הן אלו שבהעלם ("מצולה .
45 ברכות ט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
דמלשון רז"ל סמיכת גאולה לתפלה (ולא סמיכת תפלה לגאולה ), שתפלה היא במקומה וגאולה נסמכת (נגשת) לתפלה ,
95 ברכות ד, ב. שם ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולאידך גיסא, הרי החידוש ביצי"מ הוא שאפילו יהודי אחד לא נשאר במצרים (דלא כמו בגאולות שלאח"ז, שחלק מבנ"י יצאו מהגלות, וחלקם נשאר במדי ופרס ויון כו') , ולא עוד אלא שבנ"י הוציאו עמהם ממצרים את כל ניצוצות הקדושה, כמ"ש "וינצלו את מצרים" , "כמצודה שאין בה דגן כמצולה שאין בה דגים" .
1573 ברכות ט, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש-השנה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמצולה שאין בה דגים" – הנה "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" , שבקרוב ממש יצאו כל בנ"י מהגלות עם כל עניניהם .
7 ברכות ט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והענין בזה, שמיד בהתחלת עבודת היום , גם בהיותו במצב ירוד כו', צריך לידע שבכחו וביכלתו לבוא לדרגא הכי עליונה דמי לי בשמים גו' (שזהו גם הקשר והשייכות דכל השליבות שבסולם דתפלה ), וכנ"ל שבאמירת מודה אני לפניך מיד כשניעור משנתו ישנה כבר ההתקשרות דבחי' היחידה עם העצמות, וע"י עבודת התפלה ה"ז נמשך ומתגלה בבחי' פנימיות, ובאופן כזה נעשה מציאות חדשה לעבוד עבודתו במשך כל היום , שזהו"ע דגזור שתבנה בבחי' בנין עדי עד, היינו, שבעבודתו בעניני העולם, הנהג בהם מנהג דרך ארץ, יורגש שהכוונה בזה אינה אלא לשם שמים (ע"ד שמצינו בגמרא בנוגע ליציאת מצרים, שבנ"י צעקו שמוותרים הם על הרכוש גדול, ואעפ"כ ניתן להם הרכוש גדול, כדי שעי"ז יתקדש שם שמים), לעשות לו ית' דירה בתחתונים , שעי"ז נעשה שלימות הבנין דהמדינה חריבה שתבנה בבחי' בנין עדי עד, שיומשך בה גילוי העצמות.
661 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואכן איתא בגמרא ש"אמרו לו (ישראל למשה, במענה לדבריו אודות יציאתם "ברכוש גדול") ולואי שנצא בעצמנו , משל לאדם שהי' חבוש בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר מבית האסורין ונותנין לך ממון הרבה , ואומר להם , בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום" , ועד"ז בנמשל, שבנ"י טוענים שלא נוגע להם ה"רכוש גדול", כי אם, היציאה ממצרים כשלעצמה.
1090 ברכות ט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
משא"כ השחוק, שהוא מצד התגלות העונג בתכלית הגילוי לעין כל דוקא, וכנראה בחוש שמי שיש לו בשורה טובה ולא יוכל להעציר ולהעלים העונג בלבבו, אז ישחק בשחוק בהתגלות, וכמו שאמרו ברב ברונא שהי' שמח על שסמך גאולה לתפלה , עד כדי כך דלא פסיק חוכא מפומא כולי' יומא .
60 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם מ"ש ביצי"מ "וינצלו את מצרים" , ש"עשאוה כמצודה שאין בה דגן" ו"כמצולה שאין בה דגים" , שזהו"ע בירור כל הניצוצות שהיו במצרים , והיינו, שאע"פ שבנ"י טענו שהם מוותרים על ה"רכוש גדול", ובלבד שיצאו ממצרים מיד21, מ"מ, אמר להם הקב"ה שהם חייבים לקחת את הכל, כי, כל זמן שלא מבררים את כל הניצוצות שבמצרים, לא יכולה להיות גאולה אמיתית, וכדי שתהי' גאולה אמיתית יש צורך לברר את כל הניצוצות, באופן ש"לא נשאר בהם עד אחד" .
1050 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמצולה שאין בה דגים" , דקאי על הניצוצות של עלמא דאתגליא ("דגן" ) ושל עלמא דאתכסיא ("דגים" ), כפי שפירש אאמו"ר ז"ל , ולכן ישנו איסור לחזור למצרים , כמ"ש "לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם", כיון שליהודי אין מה לעשות במקום שלא נשארו ניצוצות קדושה שצריך לבררם, ולכן אסור לו להיות שם .
1530 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(ו)כמצולה שאין בה דגים" ,
1102 ברכות ט, ריש ע"ב. וש"נ. וראה גם לעיל ס"ע 7. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמצולה שאין בה דגים" (כמבואר בדרושי חסידות שקאי על הניצוצות שבעלמא דאתגלייא ועלמא דאתכסייא), והלכו לקבל את התורה "כאיש אחד בלב אחד";
233 ברכות ט, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– שתהי' גאולה שאין אחרי' גלות125, כיון שסיימו לברר את ניצוצות הקדושה שבכל העולם כולו (כשם שסיימו לברר את כל ניצוצות הקדושה שהיו במצרים , כידוע בפירוש מארז"ל ש"עשאוה כמצודה שאין בה דגן ..
1463 ברכות ט, ב. וש"נ. וראה תו"א וארא נו, סע"ד. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן, בגאולה האמיתית והשלימה יצטרך להיות הענין דרכוש גדול, וכמו שהי' ביצי"מ, כמ"ש ונצלתם את מצרים , כמאמר רז"ל שעשאוה כמצודה שאין בה דגים – עלמא דאתכסיא, וכמצולה
1847 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הנהגה כזו – היא היפך החוק בהחלט, לא רק במדינה ההיא ובזמנים ההם, אלא בכל מדינה שבעולם לא קיימת מציאות שיניחו לצאת ולהוציא ממדינה למדינה ללא בחינה ובדיקה; ואם הדברים אמורים בנוגע לכל אדם, הרי עאכו"כ בנוגע לאדם שהתנהל נגדו משפט וכו', ושוחרר רק לאחרי התערבות והשתדלות דרגא אחר דרגא כו', כך, שלכאורה הי' מספיק שיצא בעצמו לחירות, גם ללא ה"רכוש גדול" – כדברי חז"ל בנוגע להבטחה "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" , שבנ"י טענו:
1389 ברכות ט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן תהי' לנו – שמהענין ד"החודש הזה לכם" נבוא לגאולה האמיתית והשלימה, שתומשך עד למטה בגשמיות, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" , ו"כספם וזהבם אתם" , "כמצודה שאין בה דגן" ו"כמצולה שאין בה דגים" , נוסף על רוחניות הענינים בנוגע לעלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין , ובאופן ד"מיסמך גאולה לגאולה"25, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
113 ברכות ט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(ו)כמצולה שאין בה דגים" , ויוצאים משם "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" , "לא תשאר פרסה" , ו"כספם וזהבם אתם" , בקרוב ממש ובעגלא דידן.
1237 ברכות ט, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"כמצודה שאין בה דגן כו' כמצולה שאין בה דגים" , הן בעלמא דאתגליא והן בעלמא דאתכסיא (כפי שאאמו"ר פירש וביאר פעם בארוכה ),
1531 ברכות ט, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמו ביצי"מ, שנאמר "וינצלו את מצרים" , "שעשאוה כמצודה שאין בה דגן" ו"כמצולה שאין בה דגים" , והיינו, שביררו את כל ניצוצות הקדושה, הן הענינים המגולים, כמו "דגן" שב"מצודה", והן הענינים המכוסים, כמו "דגים" שב"מצולה" , "(ותשליך ב)מצולות ים (כל חטאתם)" – לא רק "ים" שהוא מכוסה, אלא "מצולות ים", שמורה על תכלית ההעלם (כמבואר בכ"מ ), ואעפ"כ, גם משם מוציאים את הענינים הטובים, שהם ה"דגים" (וכידוע שבדגים מגולגלים נשמות של צדיקים, ולכן מצוה לאכול דגים בסעודה שלישית , כמבואר בספרי קבלה ),
2038 ברכות ט, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועי"ז תהי' גם הגאולה באופן ד"מהדרין מן המהדרין" – ללא קשיים, ובשמחה ובטוב לבב, "בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו" , ו"כספם וזהבם אתם" , ואדרבה – "ונצלתם את מצרים" , "כמצולה שאין בה דגים" – בנוגע לעלמא דאתכסיא , ו"כמצודה שאין בה דגן" 379 – בנוגע לעלמא דאתגלייא380, במהרה בימינו, בביאת משיח צדקנו.
2663 ברכות ט, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמצולה שאין בה דגים" – אינו מובן מדוע "מותר לחזור לארץ מצרים לסחורה ולפרקמטיא", הרי כל ההיתר שיהודי יעסוק בפרקמטיא הוא רק בשביל לנצל את הממון עבור ענינים טובים ע"פ תורה, שעי"ז נעשה ענין הבירור כו', וכיון שלא נשארו ניצוצות קדושה במצרים , אין מקום לחזור למצרים אפילו לפרקמטיא?!
893 ברכות ט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמצולה שאין בה דגים" , היינו, שהוציאו משם את כל ניצוצות הקדושה , שלכן ישנו האיסור "לא תוסיפו לראותם גו'" – בדוגמת הגאולה העתידה לבוא, שיוציאו את כל ניצוצות הקדושה שבכל המקומות ויקחום עמהם אל הגאולה.
427 ברכות ט, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמצולה שאין בה דגים" , והיינו, שדוקא ע"י גלות מצרים יכלו בנ"י להוציא עמהם את כל האוצרות של העולם כולו שנאספו במצרים .
1777 ברכות ט, ב. פסחים קיט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם מ"ש ויתורו את ארץ כנען דוקא, שהיתרון הוא (גם) מצד היותה ארץ כנען, דאף שנאמר בפ' אחרי כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה גו' וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו גו', וכפירוש רש"י שמעשיהם של מצריים ושל כנענים מקולקלים מכל האומות וכו', וא"כ, מהי המעלה של ארץ כנען, הנה כשם שהי' יתרון מיוחד מארץ מצרים , וכמ"ש וינצלו את מצרים , שעשאוה כמצולה שאין בה דגים וכמצודה שאין בה דגן , היינו שביררו שם ניצוצות קדושה עליונים ביותר (כדאיתא בקבלה ובחסידות ), כמו"כ יש יתרון מיוחד מצד ארץ כנען, שלהיותה במדריגה תחתונה ביותר, יש בבירורה יתרון האור הבא מן החושך דוקא.
2249 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הנה מכיון שכל ענין צ"ל בסדר והדרגה, הרי מובן, שלהגיע לבחי' היחוד דמ"ת (שמתחיל מר"ח סיון, כנ"ל), אחרי העבודה ד"כי ברח העם", צריכה להיות בנתיים העבודה ד"מרכבה", דאף שהוא עדיין "מציאות" שאינו מיוחד, מ"מ, יהי' בטל לגמרי כביטול המרכבה אל הרוכב .
1396 וענין הביטול דמרכבה מודגש בעבודה דימי ספירת העומר, שבהם הראו בנ"י את הביטול שלהם לאלקות שהתבטא בגודל האמונה בהקב"ה – שיצאו לדרך באופן ש"גם צדה לא עשו להם", "שלא אמרו היאך נצא למדבר בלא צדה, אלא האמינו והלכו" (בא יב, לט ובפרש"י), כמ"ש (ירמי' ב, ב) "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". והגע עצמך: בנ"י יצאו ממצרים באופן שכל אחד מישראל הי' טעון תשעים חמורים כו' (בכורות ה, ב), וא"כ, לכל לראש היו צריכים לטעון אותם בריבוי מזון שיספיק עבור כל משך הזמן שיהיו בדרך במדבר, ואעפ"כ רואים שבנ"י לא התעסקו כלל בהכנת מזון. – הם יצאו אמנם ממצרים ברכוש גדול, כלי כסף וכלי זהב, אבל ענין זה הי' כדי לקיים ציווי הקב"ה*: "דבר נא באזני העם וישאלו גו' כלי כסף וכלי זהב" (בא יא, ב), ועד "ונצלתם את מצרים" (שמות ג, כב), "כמצודה שאין בה דגן , כמצולה שאין בה דגים" (ברכות ט, ב. וש"נ), כדי שתתקיים ההבטחה "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (לך לך טו, יד), אבל "צדה" – "לא עשו להם", "אלא האמינו והלכו"; כיון שהקב"ה מצוה ללכת למדבר, צריך לילך למדבר! אלא מאי, מה יהי' עם מזון – יש להאמין ולסמוך על הקב"ה! (מהנחה בלתי מוגה).
*) ראה גם שיחת ש"פ שמיני , מבה"ח וער"ח אייר תשח"י ס"ג (תו"מ חכ"ב ע' 288) . שם חמ"ט ע' 7 . וש"נ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולא עוד אלא שפועל העלאת כל הענינים שנמצאים במצרים , כמ"ש וינצלו את מצרים , כמארז"ל שעשאוה כמצולה שאין בה דגים , דקאי על כל הענינים דעלמין סתימין דלא אתגליין, וכמצודה שאין בה דגן , דקאי על כל הענינים דעלמין דאתגליין .
2056 ברכות ט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"ד שהי' בהגאולה דיציאת מצרים (שכל הגליות נק' על שם מצרים ), שלכל בני ישראל הי' אור במושבותם עוד בהיותם במצרים , ועי"ז וינצלו את מצרים , כמצודה שאין בה דגן (בירור הניצוצות דעלמא דאתגליא) וכמצולה שאין בה דגים (בירור הניצוצות דעלמא דאתכסיא), עד"ז הוא גם עכשיו,שעוד ברגעים האחרונים שלפני הגאולה יהי' לכל בני ישראל אור במושבותם, ומזה באים אח"כ, ויתירה מזה תיכף ומיד, לגאולה השלימה, שאז יהי' (כנ"ל) כליא ריגלא דתרמודאי בשלימות.
106 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויגש, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
דמלשון רז"ל סמיכת גאולה לתפלה (ולא סמיכת תפלה לגאולה ), שתפלה היא במקומה וגאולה נסמכת (נגשת) לתפלה , מובן, שהעיקר הוא התפלה .
18 ברכות ד, ב. שם ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דכמו"כ הי' בגלות מצרים , שע"י וינצלו את מצרים שעשאוה כמצולה שאין בה דגים וכמצודה שאין בה דגן שביררו את הניצוצות השייכים לעלמא דאתכסיא (כמצולה שאין בה דגים ) והניצוצות השייכים לעלמא דאתגליא (כמצודה שאין בה דגן ), עי"ז נעשה עילוי גם בישראל.
61 בא יב, לו. ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד שוינצלו את מצרים , שעשאוה כמצולה שאין בה דגים וכמצודה שאין בה דגן , ועי"ז ניתן הכח על עבודת הבירורים בכל הימים שלאחרי יציאת מצרים (ימי לשון רבים), כולל גם הימים שבזמן הגלות.
42 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: ביאור רני ושמחי בת ציון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה ידוע מארז"ל דגלו לאדום שכינה עמהם, והענין הוא דזהו ענין גלות השכינה בע' שרים כדי להוציא מהן אותן הנשמות והניצוצות שנפלו בהן בחטא אדה"ר ונמשך בהן דרך ההתלבשות בד' נהרות הידועים, דהנה כל נהר כולל הרבה המשכות מניצוצות ונשמות לאין שיעור ומספר ובתחלה היו כולם כלולים ונעלמים במל' דאצי' הנק' שכינה כידוע אלא שאח"כ ירדו בהתחלקות דרך ד' נהרות והיו לד' מחנות בד' נהרות הנ"ל, ואין שיעור לריבוי אורות וניצוצות דקדושה שיש בכל חלק מד' חלקי נהרות הנ"ל עד שגם בכל שר ושר מע' השרים המקבלים מד' נהרות הנ"ל יש ריבוא רבבות ניצוצות לאין שיעור כו', והנה לזה הטעם הי' כל עיקר הכונה בענין ד' גליות שהן מצרים ובבל יון ואדום, שהן נגד הד' נהרות הכוללים כל הניצוצות שנפלו בשבירה כו' ובכל גליות ישראל מד' גליות הללו הרי הייתה שכינה עמהם בגלות כמארז"ל גלו לאדום שכינה עמהם כו', ובהיותה שם בגלות בזה הגלות מתבררי' כל הניצוצות שנפלו שמה וכמ"ש במ"א בענין עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כו' שבגלות הזה דשכינה שהוא בחי' שם ב"ן המברר כידוע תחת אותו שר כמו שר של אדום אעפ"י שהוא שולט ומושל על ישראל אבל הוא לרע לו שנברר ממנו עי"ז חלקי הטוב והקדושה שנפלו בו מזמן השבירה וכמ"ש בשר של מצרים וינצלו את מצרים וארז"ל שעשאוהו כמצולה כו' ובהיות כן גם בכל גלות כאשר ישראל שוכנים תחת אותו השר בגלות ומולידים ופרים ורבים כל הנשמות שיולידו הן הן הנשמות שמלובשים ומשוקעים באותו השר שמקבל מאותו הנהר מד' נהרות המיוחד לחלקו שהיו בנהר מזמן השבירה בחטא אדה"ר כנ"ל.
34 וארז"ל שעשאוהו כמצולה : ברכות ט, ב. וראה כנפי יונה ח"ג סנ"ח הובא במגלה עמוקות אופן נח. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזהר פ' ויגש ויברך יעקב את פרעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו כוונת הזוהר לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי מה ההוא סט' קטיל ואפיק נשמתין אוף קב"ה כו', פי' כי עיקר החיות של החיצונים וס"א הוא מהקדושה דוקא היינו מבחי' הניצוצין דקדושה שנפלו לתוכם דרך שבירה שמזה הוא עיקר חיותם וקיומם כי לע"ל כשמטו רגלין ברגלין שיהי' תכלית הבירורין שיבררו מהם הטוב לגמרי ויעשו אותם כמצולה שאין בה דגים אז לא יהי' להם עוד חיות וקיום כלל ולכך כתיב לע"ל ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ בלע המות לנצח כו' שמאחר שמתברר הטוב לגמרי מהם וישארו בחי' רע גמור בנקי' בלי תערובת טוב כלל שאז אין לו קיום עוד כלל וממילא יתבער מן הארץ כנודע שעיקר החיות של הרע הוא התערובת הטוב שבו דוקא, וז"ש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו דוקא שיתברר הטוב מן הרע לגמרי שאז יהי' לרע לו שלא יהי' לו עוד קיום כלל כנ"ל ולכך כל מגמתן של החיצונים להחטיא האדם בכדי להמשיך חיים עליהם מסט' דקדושה כמארז"ל במלאך המות הוא יצה"ר יורד ומסטין עולה ומקטרג ואח"כ יורד ונוטל נשמה כו' דלכאורה אינו מובן מה תאותו בזה להסיתנו לדבר עבירה
32 כמצולה שאין בה דגים : ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: ל זמן הנחתן א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
א לילה זמן תפילין הוא מן התורה שזה שנאמר ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה שמשמעו ימים ולא לילות אין הכתוב מדבר בחוקת התפילין אלא בחוקת הפסח שנאמר למעלה ועבדת את העבודה הזאת וגו' אבל חכמים אסרו להניח תפילין בלילה מפני שהוא זמן שינה וגזירה שמא ישכח וישן בהם ואסור לישן בתפילין מטעם שיתבאר בסי' מ"ד ולכן אף לאחר שעלה עמוד השחר שהוא יום לכל המצות האמורות בתורה אסור להניחן עד שתגיע עת קימה משינה לרוב בני אדם דהיינו עד שיאיר היום בכדי שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו והוא שיהיה חבירו הרגיל עמו קצת שאלו רגיל עמו הרבה יכירנו אפילו מרחוק ואם אינו רגיל עמו כלל לא יכירנו אפילו בקרוב מאוד:
יב אביי ברכות ט , ב. כדלקמן סי' נח ס"ב. ועי' בהנסמן לעיל סי' יח ס"ו אם שיעור זה שוה לשיעור משיכיר בין תכלת ללבן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: ל זמן הנחתן א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
א לילה זמן תפילין הוא מן התורה שזה שנאמר ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה שמשמעו ימים ולא לילות אין הכתוב מדבר בחוקת התפילין אלא בחוקת הפסח שנאמר למעלה ועבדת את העבודה הזאת וגו' אבל חכמים אסרו להניח תפילין בלילה מפני שהוא זמן שינה וגזירה שמא ישכח וישן בהם ואסור לישן בתפילין מטעם שיתבאר בסי' מ"ד ולכן אף לאחר שעלה עמוד השחר שהוא יום לכל המצות האמורות בתורה אסור להניחן עד שתגיע עת קימה משינה לרוב בני אדם דהיינו עד שיאיר היום בכדי שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו והוא שיהיה חבירו הרגיל עמו קצת שאלו רגיל עמו הרבה יכירנו אפילו מרחוק ואם אינו רגיל עמו כלל לא יכירנו אפילו בקרוב מאוד:
יג ירושלמי ברכות פ"א ה"ב. הובא בתוס' ברכות ט, ב ד"ה אחרים . רבינו יונה ורא"ש פ"ק דברכות סי' י. טור ושו"ע סעיף א וט"ז ס"ק ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וחכמים עשו הרחקה וגדר ותקנו שלא יקרא לכתחלה עד שעה שדרכן של רוב בני אדם לקום ממטתם דהיינו שיאיר היום כל כך עד שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו והוא שרגיל עמו קצת שאם רגיל עמו הרבה יכירנו אפילו מרחוק הרבה ואם אינו רגיל עמו כלל לא יכירנו אפילו בקרוב אלא כמו אכסניא שרגיל לבא לקץ עתים:
כא אביי כאחרים ברכות ט, ב לפי' הרב רבינו יונה בברכות שם ד"ה תניא. טור ושו"ע סעיף א. וראה גם לעיל סי' ל ס"א. ועי' חי' צמח צדק ג, א שלפי דעת הרשב"א דלאו שיעור א' הוא עם משיכיר בין תכלת ללבן כו' דלעיל סי' יח ס"ו, זמן זה הוא לפני משיכיר בין תכלת כו'. ועי' לקמן ס"ו. ובסדור סוף הל' ציצית הביא י"א שהם זמן אחד וש"נ. ועי' העו"ב (ירות"ו) ח, כא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וחכמים עשו הרחקה וגדר ותקנו שלא יקרא לכתחלה עד שעה שדרכן של רוב בני אדם לקום ממטתם דהיינו שיאיר היום כל כך עד שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו והוא שרגיל עמו קצת שאם רגיל עמו הרבה יכירנו אפילו מרחוק הרבה ואם אינו רגיל עמו כלל לא יכירנו אפילו בקרוב אלא כמו אכסניא שרגיל לבא לקץ עתים:
כב ירושלמי פ"א דברכות הלכה ב (הובא בתוס' ברכות ט, ב ד"ה אחרים . רא"ש פ"ק דברכות סי' י). טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ד ומצוה מן המובחר שלא לקרותה מיד שהאיר היום כשיעור שנתבאר אלא כוותיקין שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה כדי שיסיימו קריאת שמע וברכותיה דהיינו גאל ישראל עם הנץ החמה שאז הוא זמן תפלה לכתחלה כמו שיתבאר בסימן פ"ט ויתפללו מיד כדי לסמוך גאולה לתפלה ומי שיוכל לכוין ולעשות כן שכרו מרובה מאד ומובטח לו שהוא בן עולם הבא.
ל תוס' ברכות ט, ב ד"ה לק"ש. רא"ש בברכות פ"א סי' י. רמב"ן במלחמות שם. טור ושו"ע סי' נח ס"א. וראה רמב"ם הלכות ק"ש פ"א הי"א. דרכי משה ס"ק א. צרור החיים הדרך הראשון משפט א סי' ח. ועי' העו"ב (ירות"ו) ח, כג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע סו באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ט צריך לסמוך גאולה לתפלה מטעם שיתבאר בסימן קי"א ולא יפסיק אחר שסיים גאל ישראל אפילו כמו באמצע הפרק.
עט ברייתא ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קו מי הם הפטורים מתפלה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומכל מקום אם מלמד לאחרים ואם לא ילמדו עכשיו יתבטלו ולא יוכלו להתקבץ ללמוד אחר התפלה לא יפסוק מלימודו עמהם אפילו אם יעבור זמן התפלה ומכל מקום פוסק וקורא פסוק ראשון של קריאת שמע כדי לקבל מלכות שמים בזמן קריאת שמע ויחזור אחר הלכה שיש בה יציאת מצרים כדי להזכיר יציאת מצרים בזמן קריאת שמע ואחר לימודו טוב שיגמור כל קריאת שמע ואע"פ שעבר זמנה לא הפסיד כאדם שקורא בתורה .
מז משנה ברכות ט, ב. כדלעיל סי' נח ס"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיא דין סמיכות גאולה לתפלה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
א (אע"פ שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.
א רבי יוחנן ברכות ד, ב (ורש"י ד"ה זה). ושם ט , ב. טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל סי' מו ס"ט. סי' נא ס"ד. סי' נח ס"ד-ו. סי' סו ס"ט-יא וסי"ג. סי' סט ס"ו-ז. סי' ע ס"א וס"ה. סי' פט ס"ט. סי' קט ס"ב-ג. לקמן סי' קיד ס"א. סי' רסז ס"ב וס"ו. סי' רצב ס"ד. סי' רצג ס"ב. הל' ת"ת פ"ג קו"א א. פ"ד קו"א ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיא דין סמיכות גאולה לתפלה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
א (אע"פ שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.
ו ר' יוחנן שם ברכות ד, ב. ושם ט, ב. טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיא דין סמיכות גאולה לתפלה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
א (אע"פ שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.
ח ראה ברכות ט, ב. ט"ז ס"ק ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיא דין סמיכות גאולה לתפלה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
א (אע"פ שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.
ט ברכות ד, ב. רב אשי שם ט, ב. ב"י. ט"ז שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן סו (ג)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועיין במה שכתוב בסי' נ"ח שהתוספות והרא"ש ורשב"א פליגי על רמב"ן והרב רבינו יונה ודו"ק:
כא ברכות ט, ב שכתב שרק ותיקין היו סומכין גאולה לתפלה אבל אדם אחר אינו חושש לסמיכות גאולה לתפלה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יח זמן ציצית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ו מאימתי מברך על הציצית, יש אומרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, שנאמר וראיתם אותו, משעת ראיה והכרת התכלת מתחיל החיוב.
1645 רמב"ם הלכות ציצית פ"ג ה"ח (ומאימתי יברך על הציצית בשחר. משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה). טור ושו"ע ס"ג. וכמו לענין קריאת שמע , דתנן ברכות ט, ב (מאימתי קורין את שמע בשחרית , משיכיר בין תכלת ללבן ), ובגמרא שם (בין תכלת שבה ללבן שבה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין ל זמן הנחתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולכן אף לאחר שעלה עמוד השחר, שהוא יום לכל המצות האמורות בתורה, אסור להניחן, עד שתגיע עת קימה משינה לרוב בני אדם, דהיינו עד שיאיר היום בכדי שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו .
283 אביי ברכות ט , ב (אחרים אומרים , משיראה את חברו רחוק ד' אמות ויכירנו . אמר רב הונא, הלכה כאחרים . אמר אביי לתפילין כאחרים ).
וכעין זה הוא לענין ציצית נתבאר לעיל סי' יח ס"ו (מאימתי מברך על הציצית יש אומרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה). וראה הנסמן בהערות שם – אם הם שני שיעורין, ואיזה מהן קודם.
וזמן זה הוא אף לענין ברכת יוצר, כדלקמן סי' נח ס"ז (אין להקדים לומר יוצר אור כל כך בהשכמה, עד שיכיר עכ"פ בין תכלת ללבן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין ל זמן הנחתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והוא שיהיה חבירו הרגיל עמו קצת, שאלו רגיל עמו הרבה, יכירנו אפילו מרחוק , ואם אינו רגיל עמו כלל, לא יכירנו אפילו בקרוב מאוד:
284 ירושלמי ברכות פ"א ה"ב (מה אנן קיימין, אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה, ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה, אלא כי אנן קיימין ברגיל ושאינו רגיל). הובא בתוס' ברכות ט, ב ד"ה אחרים . טור ושו"ע סעיף א (זמן הנחתן בבוקר, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות , ויכירנו ). ט"ז ס"ק ב (דאילו רגיל הרבה יכירנו אפילו מרחוק , ואינו רגיל לא יכיר אפילו בקרוב מאוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ט הקורא בתורה פטור מהנחת תפילין כל היום , דהיינו שאין צריך להפסיק מלימודו להניחם, (זולת) בשעת קריאת שמע ותפלה, כדי לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה.
1309 הרב רבינו יונה ברכות ט, ב (ומכל מקום לא בא לפטור שלא יניחם בשעת קריאת שמע ותפלה, שזה צריך הוא לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה, כדאמרינן לעיל, אלא הרווחנו בזה, שאע"פ שהחיוב כל היום, פוטר למי שעוסק בתורה. מפי מורי הרב נר"ו). שו"ע שם (זולת בשעת קריאת שמע ותפלה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וחכמים עשו הרחקה וגדר ותקנו שלא יקרא לכתחלה עד שעה שדרכן של רוב בני אדם לקום ממטתם, דהיינו שיאיר היום כל כך עד שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו .
877 אביי ברכות ט , ב (ואחרים אומרים משיראה את חברו רחוק ד' אמות ויכירנו. אמר רב הונא הלכה כאחרים . אמר אביי , לתפילין כאחרים , לקריאת שמע כותיקין , דאמר ר' יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה ), לפירוש הרב רבינו יונה בברכות ד, ב ד"ה תניא (ואמר מורי הרב נר"ו, שאע"פ שהותיקין היו קורין אותו סמוך להנץ החמה , אפילו הכי מודו דזמן התחלת קריאתה קודם הוא, דהלכה כאחרים שאמרו משיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות, דהא רב הונא דהוא בתרא פסק כוותייהו, ואביי נמי הכי סבירא ליה, שלא בא אביי לחלוק על הפסק שפסק רב הונא , אלא שאמר שהותיקין מתוך שהיו מדקדקין במצות והיו רוצים לסמוך גאולה לתפלה היו גומרין אותה עם הנץ החמה , כדי שיתפללו מיד כשתנץ החמה ויסמכו גאולה לתפלה). טור ושו"ע ס"א (זמן קריאת שמע של שחרית, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו).
וכן הדין בתפילין , כדלעיל סי' ל ס"א (אף לאחר שעלה עמוד השחר, שהוא יום לכל המצות האמורות בתורה, אסור להניחן עד שתגיע עת קימה משינה לרוב בני אדם, דהיינו עד שיאיר היום בכדי שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו).
ואילו לענין ציצית נתבאר לעיל סי' יח ס"ו (מאימתי מברך על הציצית, יש אומרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, שנאמר וראיתם אותו, משעת ראיה והכרת התכלת מתחיל החיוב). וכן הדין בברכת יוצר אור, כדלקמן ס"ו (אין להקדים לומר יוצר אור כל כך בהשכמה, עד שיכיר עכ"פ בין תכלת ללבן).
ויש שאינם מחלקים בין קריאת שמע לציצית, אלא הן שתי דעות, כמובא בפסקי הסדור הלכות ציצית ס"נ (אין לברך על הציצית בשחר עד שיכיר בין תכלת שהיתה בציצית ללבן שבה. ויש אומרים שהוא כדי שיראה את חבירו הרגיל ואינו רגיל ברחוק ד' אמות, ויכירנו).
ובב"י סי' נח (ומה שכתבו הרא"ש והרשב"א דתחלת זמן קריאה הוא משיכיר בין תכלת ללבן, נראה דלא פליגא על מה שפסק ה"ר יונה כאחרים דאמרי משיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירנו, דשניהם שיעור אחד הוא ... אלא שמדברי הרשב"א ... נראה דלאו שיעור אחד נינהו).
ובחדושי צמח צדק ג, א (ויש להבין לפי זה איזה שיעור קודם. ונראה דשיעור דמשיראה את חבירו הוא קודם שיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה).
וראה לקמן (הערה נו ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סג לישב בשעת קריאת שמע ושלא יישן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואם עשה כן, עליו הכתוב נאמר ולא אותי קראת יעקב כו', מפני שנראה כקורא דרך עראי, והתורה אמרה ודברת בם, ודרשו חכמים עשה אותם קבע.
1230 ברייתא יומא יט , ב (מתני ליה רב חנן בר רבא לחייא בר רב קמיה דרב, אמר ר' זכריה בן קפוטל, ומחוי ליה רב בידיה, קבוטל (עשה לו סימן שהוא קבוטל בבי"ת, רש"י). ונימא ליה מימר. קריאת שמע הוה קרי. וכי האי גוונא מי שרי, והאמר ר' יצחק בר שמואל בר מרתא, הקורא את שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתותיו ולא יורה באצבעותיו (כולן לשון אחד הן, אלא שזה נופל על העינים וזה נופל על האצבעות, רש"י), ותניא רבי אלעזר חסמא אומר , הקורא את שמע ומרמז בעיניו ומקרץ בשפתותיו ומראה באצבעו, עליו הכתוב אומר (ישעי' מג, כב), ולא אותי קראת יעקב. לא קשיא הא בפרק ראשון הא בפרק שני ... ודברת בם, עשה אותן קבע ואל תעשם עראי). רי"ף ברכות ט, ב (הקורא את שמע ומרמז בעיניו ומקריץ בשפתיו ומראה באצבעותיו עליו הכתוב אומר ולא אותי קראת יעקב וגו', ואוקימנא בפרק ראשון, ופרשי לה רבנן משום דקא משוי לה עראי). רא"ש פ"ב סי"ג (וכן כתב רב אלפס ז"ל לקמן בפרקין, דאסור לרמוז בכל הפרק משום דחשיב קריאת עראי). טור ושו"ע ס"ו (הקורא קריאת שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו בפרשה ראשונה שהוא עיקר קבלת עול מלכות שמים, מפני שנראה כקורא עראי, וכתיב ודברת בם ודרשינן עשה אותם קבע). מ"א ס"ק ט (משמע קצת ביומא דף י"ט דאפילו לצורך מצוה אסור לרמוז). וראה קובץ הערות וביאורים (ירות"ו) ח"ח ע' עד.
ודרשת חכמים "עשה אותם קבע", קאי גם על לימוד התורה, כדלקמן הל' ת"ת פ"ג ה"ב (ודברת בם, שלא יהא כל דיבורך אלא בם, כלומר שתעשם עיקר ולא טפלה. ועל כן חייב לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי), וה"ה (ופירשו חכמים לעשותם קבע ועיקר, ומלאכתו עראי כשצריך למעשה ידיו).
וכעין זה מצינו לענין הפסק בין תפילין של יד לשל ראש, כדלעיל סי' כה ס"כ ( ואפילו לקרוץ בעיניו ולרמוז באצבעותיו אסור בין תפילין של יד לתפילין של ראש ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סו באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועיין במה שכתוב בסי' נ"ח, שהתוספות והרא"ש ורשב"א פליגי על רמב"ן והרב רבינו יונה ודו"ק:
1414 ברכות ט, ב ד"ה לקריאת שמע (דעיקר זמן קריאת שמע לאחר הנץ החמה , והא לא הוי כותיקין שהיו קורין קודם להנץ סמוך להנץ . ויש לומר דאותו זמן הוקבע לצבור לפי שלא היו יכולין להקדים ולמהר כותיקין , כי רוב בני אדם אינם יכולין לכוין אותה שעה). ויומא לז, ב ד"ה אמר אביי (לפי שאין הכל בקיאין לעשות כוותיקין, נקבע אותו זמן מיד אחר זריחה לשאר עמא דבירושלים שאין יודעין לכוין כוותיקין). הרי שהכל חייבים לסמוך גאולה לתפלה, והחילוק הוא רק אם קודם נץ החמה או אחריה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סו באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועיין במה שכתוב בסי' נ"ח, שהתוספות והרא"ש ורשב"א פליגי על רמב"ן והרב רבינו יונה ודו"ק:
1416 ברכות ט, ב (משיכיר בין תכלת ללבן רשאי לקרות ואפילו לכתחלה ... מיהו למצוה מן המובחר ממתין כותיקין עד שעה הסמוכה להנץ החמה , כדי שיגמור עם הנץ החמה ויסמוך גאולה לתפלה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
יצאה מהעלמה לגילוי, כי טבע השמח' להביא את הנפש מן ההעלם לגילוי שגילוי זה פורץ גדר הקדום, וכמו בדוד מלך ישראל שהי' בהתנשאו' גדולה ומרוב שמחה בארון האלקי' יצא מגדר הטבע של המלכי' הגדולים וביזה א"ע להגלות לכל אדם לפזז ולכרכר בכל עוז כו', וכמו שא' לו מיכל מה נכבד כו' בהגלו' נגלו' מ"י כו' וא' לה ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ושחקתי לפני ה', כי מרוב שמח' הנפש כו' בעצמה דוקא יצא' מן ההעלם לגילוי להיו' בבחי' שפלו' וענוה גדולה היפוך טבע הרוממו' דמלכי' ולעשו' שחוק וריקוד בפיזוז וכרכור כו' (וכמו שהיו שמחי' בשמח' בית השואבה וכן מרקדי' לפני הכלה גדולי הדור), והרי אנו רואי' שהשמח' מביאה מן ההעלם לגילוי מרוממו' לשפלות ולעשות כשגעון בהוללו' ושחוק וקלו' ראש כאחד הריקי' שאין פרצה גדולה מזו בגדר הקדום (וכמו ר"ב דסמיך גאולה לתפלה ולא פסיק חוכא מפומי' בשחוק ממש רק שזהו הכל מצד שמח' ש"מ האלקי' ביחוד זה דגאולה לתפלה , וכמו מצו' שמחת חו"כ שעושין כל מיני שחוק לשמח החו"כ שזהו דרשב"י מרקד אתלת וכה"ג שהכל הוא בשמח' הנפש עצמה שעושה גילוי ההעלם לפרוץ גדר הנהגה הקדומה כנ"ל).
162 ר"ב [רב ברונא ] דסמיך. . ולא פסיק חוכא : ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ הרה תקריב תרחצ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
עוז וזהו ירידת והשפלת התענוג הנגלה בתנועת הפיזוז בכל כחו כו' וזה הי' רק מצד רוממות התענוג העצמי בה' וזהו שא' ושחקתי לפני ה' וזה עצמו גורם הירידה והשפלות העצום וכמ"ש ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני כו' בהגלות נגלה כאחד הריקים, משום דהא בהא תליא ממש דעוצם הרוממות בתענוג העצמות גורם עוצם הירידה בעונג הנשפל, וכרב ברונא דלא פסיק חוכא מפומי' בשחוק גשמי שהוא עונג הנשפל ביותר וזה בא לו רק משום דסמיך גאולה לתפלה שנתענג על יח"ע זה בפנימיות ועצמות התענוג דהא בהא תליא כנ"ל וד"ל).
77 וכרב ברונא דלא פסיק חוכא : ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות להבין כללות ענין האותות והמופתים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[oldpage_נא] להבין כללות ענין האותות והמופתים שהי' במצרים כו' וענין המטה שהי' לתנין כו' הנה כתיב וינצלו את מצרים כמצולה כו' או כמצודה כו' כידוע, וע"ד הקבלה הנה זה הי' ענין בירורי רפ"ח ניצוצי' שנפלו אז במצרים והם ביררו והעלו אותם מכל וכל מקליפת מצרים עד שעשו אותם כמצולה וד"ל.
3 וינצלו את מצרים : בא יב, לו. בתו"א ואוה"ת כאן מציין לפסחים קיט, א. וראה ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויהי בשלח פרעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וכמו"כ מ"ש אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה והוא ענין שמחה וטוב לבב מרוב כל כו' במעשה המצות , וכמו ר"ב דסמיך גאולה לתפלה לא פסק חוכא מפומא כו' שלמעלה הרבה מאה"ר בתענוגי' כו' שמורכב ברצון ותשוקה בדבר מה כו' להיותו בבחי' עצמו' התענוג כמו חלל שהוא מפולש ופתוח לגמרי (טרם שבא להתענג על ה' ברצון וחכ' וטעם כו' כמובן מהיפך זה בתענוג והוללות הנ"ל).
228 ר"ב דסמיך גאולה לתפלה : ראה ברכות ט, ב. ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' רמב. במדבר ח"ד ס"ע א'תלו. תו"ח תולדות קמג, ד ובהערה 62.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך הנה יש עוד להבין ענין הלשון שנאמרו בדברי רז"ל במצות ת"ת בלשון קריאה דוקא כמו הקורא בתורה כידוע, איך יפול לשון קריאה על ענין הלימוד כי הלימוד אינו מוכרח בקריאה בדבור דוקא, וגם לשון קורא בתור"ה בבי"ת דמשמע בתו"ך התורה אינו מובן, דאדרבה ענין הלימוד הוא שהאדם מקבל לנפשו מחכמה שבתורה כתלמיד שלומד ומקבל מרבו שנק' לימוד, וקורא בתורה היינו שמשפיע האדם וממשיך בתורה הרי התורה בחי' מקבל ממנו כו'.
276 הקורא בתורה : ברכות ט, ב. י, ב. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' סא. וש"נ. ע' סד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וז[הו] שאו' ויציב כמו יציבא מלתא כו' וכן ומתוקן ומקובל וטוב ויפה הדבר הזה כו', שאינו אלא כמסכים בהסכמה שטוב ויפה ומקובל עלינו לקיים רצון ה' עי"ז דוקא מתקיים באמת לענין מעשה כל היום ברשימו שנשאר מזה ההסכם, ע"כ נק' היכל הרצון שבו שורים כל רצונות הטובים שבאים בגילוי כל היום והוא מאמת לאמת דאהבה ורצון שבק"ש ובלעדי זה ההסכם שאו' ויציב ונכון אין לאהבה דק"ש קיום כלל, א"כ בהכרח לומר שיש להסכמה וקבלה זו שאו' ומקובל וטוב למעלה יותר מאו[ר] פ[נימי'] הרצון שבאהבה דק"ש וע"כ ממנו נעשה יחודא עילאה בהיכל קדשי קדשים כו' שהוא בסמיכת גאולה לתפלה כמבואר במ"א וד"ל.
802 בסמיכת גאולה לתפלה : ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
(ב) והנה להבין זה יש להקדים תחלה בשרש בחי' רבקה שהיתה בת זוגו דיצחק דוקא שעלתה מבחי' נגה דעשיה כמ"ש והנה רבקה יוצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה בחי' מל' דנגה כו' דהנה ידוע בשרש בחי' יצחק למעלה שהוא בחי' התענוג ושעשועים גדולים שיהיה למעלה בבחי' צחוק ושחוק שהצחוק ושחוק בדבר מה שעושין לפני המלך שעושה תענוג גדול ונפלא יותר מן התענוג שמתענג בכל הון ועושר וגדולת המלך (וראייה לזה שכאשר המלך בצער ויגון לא תנוח דעתו מכל ענג ושעשועי' שבאוצרות הון וסגלת מלכים ומכל יקר תפארת גדולת מלכותו כמו מן התענוג שיהיה לו מן הצחוק ושחוק שיעשו לפניו באיזה דבר מה שיפלא בעיניו שבזה יפנה מכל עצמותו ותנוח דעתו לגמרי מיגונו ויוסיף אומץ בשמחה וטוב לבבו למעלה מכל התענוגים כו' להיותו בחי' תענוג מפולש בלתי מורכב בדבר מה בעצם בדבר הטוב ברצונו וחכמתו בהון וגדולה וחכמ' וכה"ג שזהו שנק' השחוק בדיחותא בל' תרגום שבא מעצם הנפש בשמחתה כו' (כר"ב דלא פסיק חוכא מפומיה (ברכות ט, ב) וכר"י דהוה בדיחא דעתיה כו' (שבת עז, ב) שמחמתה יפתח כל העלם דחכמה כמו דרבא הוה אמר מלתא דבדיחותא ובדחו רבנן והדר כו' (שם ל, ב) וכן השחוק שעושין במשתה היין לאחר שטוב לבו בתענוג מלא בנפש עצמה ע"כ יש בכח הצחוק להמתיק כל דין ורגז ועוצב שבלב יותר מכל התענוגים כנ"ל ושחוק זה מלובש בדבר שעושים בתחבולות שונות כמו בנצוח המלחמה בב' חיות כמ"ש במ"א) וכך יובן למעלה בבחי' צחוק העליון שזהו בחי' יצחק ביו"ד דלהבא דוקא שזהו לע"ל דוקא כאשר יושלמו כל הברורים דרפ"ח ניצוצין דתהו ע"י מעשה הצדיקים בתו"מ ותשובה ותפלה והיינו לאחר ו' אלפי שנה דהוי עלמא (סנהדרין צז, א) שנק' ו' יומין עלאין באצי' כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול (תהלים צ, ד) כידוע (וזהו כמו בכלות ו' ימי בראשי' בסוף יום הו' דכתי' וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד) אז יהיה גילוי הצחוק העליון למעל' בבחי' תענוג ושעשועים
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמגדל דוד צוארך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טז, יח
וז"ע סמיכת גאולה לתפלה , כי מס"נ שבק"ש עולה לעצמות הרצון ועי"ז מעוררי' שפע עצמות הרצון להיות נמשך ביחוד העליון הנק' גואל, וצריך להסמיכו לבחי' המל' דאצי' הנק' תפלה בכדי שיהי' ההיפוך למטה בצירופי' ואותיות הנמשכי' במדת המלוכה להפך ממות לחיים בפו"מ.
61 סמיכת גאולה לתפלה : ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אור הלבנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והי' אור הלבנה כאור החמה, ולהבין זה צ"ל ענין סמיכת גאולה לתפילה, דהנה כתי' והטוב בעיניך עשיתי, וארז"ל מאי והטוב בעיניך עשיתי שסמך גאולה לתפלה , והענין הוא דהנה גאולה הוא בחי' יסוד, דהנה יסוד נק' טוב ע"ש ההשפעה וכמ"ש אמרו לצדיק כי טוב וכתי' וצדיק יסוד עולם וכתי' אם יגאלך טוב יגאל, והיינו כי גאולה הוא בחי' התגלות אא"ס, וע"כ נק' טוב, וכמ"ש וירא אלקי' את האור כי טוב, והשפעה זו היא ע"י יסוד כי כל השפעה הוא ע"י יסוד כו', וע"כ נק' גאולה יסוד כו', וסמיכות גאולה לתפלה היינו שיהי' השפעה זו בבחי' מל' כי מל' הוא בחי' תפלה כי תפלה הוא מלשון התחברות כמו התופל כלי חרס, דהנה מל' נעשה מקור לעולמות בי"ע בע"ג ואני תפילה היינו שיהי' התחברות
3 סמיכת גאולה לתפילה : ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
חזקי' פניו אל הקיר, וכמו"כ המתפלל , צ"ל שזהו ע"י סמיכות גאולה לתפלה והטוב בעיניך עשיתי שזהו ע"י ק"ש שמע ובשכמל"ו, או שמע מ' ע', והוי' אחד יחו"ע ויחו"ת עי"ז יוכל אח"כ בתפלה להמשיך ש' הוי' בש' אד' בחי' קיר.
סד סמיכות גאולה לתפלה : ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ד תתקנח
מקור מפורש
בדף זה
מש"כ בענין מספר הקאפ' שבתהלים, יעויין ג"כ בהקדמת מנחת שי לתהלים, ההקדמה בתהלים רעדלהיים, יפה עינים לברכות ט, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תתמה
מקור מפורש
בדף זה
מה שהעיר בלקו"ת מסעי (צה, א) דפתח בבחי' אוא"ס, ומסיים בהמשכת הקו מאוא"ס - יעו"ש בסוף הפרק שזהו מתאים לשתי הבחי' דאצי' כמו שנעשה עתיק לבריאה ואצילות ממש ומתאים למרז"ל (ברכות ט, ב) דאד' שפתי כתפלה כו' בכ"ף הדמיון אבל אינו מפסיק, וע"פ מש"כ בסי' האריז"ל ה"ה ענין הנ"ל ממש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שב
מקור מפורש
בדף זה
ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קג
מקור מפורש
בדף זה
ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
בדף זה
און דער טעם אויף דעם איז בפשטות — ווייל יעדער איד איז אַ בן מלך, און בנו יחידו של מלך, מלך מלכי המלכים הקב"ה.
11 כמחז"ל (שבת סז, א. וש"נ. זח"א כז, ב. ועוד) כל ישראל בני מלכים הם. ויתירה מזה — כל ישראל מלכים הם (תקו"ז בהקדמה (א, ב). וראה ברכות ט, ב. שבת נט, ב. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וישב שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אין לחשוב, שכיון שכל ישראל הם "בני מלכים", או, יותר מזה, כמו שנאמר לפעמים, "מלכים" הם, אין נדרשת מהם כל עבודה.
23 ברכות ט, ב. הקדמת ת"ז (א, ב) וראה שבת נט, ב: מידי דהוה אאבנט של מלכים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אלא שמאחר שבני ישראל הם בני אברהם יצחק ויעקב, הרי הם "בני מלכים", או "מלכים" – ואפילו יתן להם "כסעודת שלמה בשעתו", עדיין לא יצא ידי חובתו כלפיהם.
9 ברכות ט, ב. הקדמת ת"ז (א, ב). וראה שבת נט, ב: מידי דהוה אאבנט של מלכים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 **) וראי" לחדודי עכ"פ לזה : שני מניד ניס במספר (ברכות ט, סע"ב: הני קג* קד הויין) מזמורי תהלים : קנ (בכל הז
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד נצבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
1 ברכות ט, ב. הקדמת תקו"ו (א, ב) וראה שבת (נט, ב)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
3 ראה ברכות ט, ב. הקדמת ת"ז (א' בי).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
שהרי לכאורה אין מובן מדוע אכן חשוב היה כל כך ש"יצאו ברכוש גדול", עד כדי כך, שהקדוש־ברוך־הוא לא הרשה לישראל לוותר על כך –
34 ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וכידוע הביאור בזה, שכל ענין גלות מצרים היה בשביל העליה (ה"רכוש גדול") של בני ישראל, וכדי שיקבלו את התורה אלא שבני ישראל בהיותם בגלות ושעבוד מצרים לא הרגישו בכך, ולכן רצו לצאת מהגלות מוקדם ככל האפשר ולוותר על הרכוש גדול.
68 ברכות ט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
אין לחשוב, שכיון שכל ישראל הם "בני מלכים", או יתירה מזה, כפי שמצינו לפעמים שהם "מלכים", לכן אינם זקוקים לעבודה.
63 ברכות ט, ב (במשנה). תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב). וראה שבת נט, ב: "מידי דהוה אאבנט של מלכים".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
אבל כיון שבנ"י הם בני אברהם יצחק ויעקב, "בני מלכים", או כהלשון "מלכים" – הרי "אפילו אם אתה עושה להם כסעודתשלמה בשעתו, לא יצאת ידי חובתך עמהן", ולכן העצה היא להתנות עמהם תחילה שיתן להם פת וקטנית וכו'.
56 ברכות ט, ב (במשנה). הקדמת תקו"ז (א, ריש ע"ב). וראה שבת נט, ב: "מידי דהוה אאבנט של מלכים".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
היציאה מהגלות כשלעצמה יכולה להספיק עבור סתם אדם, משא"כ בנוגע לבנ"י, שכל ישראל מלכים הם , לא מספיק עבורם מעמד ומצב ע"ד הרגיל, אלא צריך להיות אצלם מעמד ומצב של עשירות ורכוש גדול דוקא.
1093 ברכות ט, ב. הקדמת תקו"ז (א, ב). וראה שבת נט, ב. סז, א. וש"נ. זח"א כז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
"מלכים הם" , והיינו, לפי שנמשכים מהעצמות דלמעלה, עד לפנימיות העצמות, שזהו מקום המלכות.
1501 ברכות ט, ב. תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב). וראה שבת נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
– זהו אמנם ענין של מסירת נפש, וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר ש"כל ישראל בני מלכים הם" (ומצינו גם הלשון "מלכים הם" ), ואצל
718 ברכות ט, ב. תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב). וראה שבת נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
"מלכים" .
719 ברכות ט, ב (במשנה). שבת נט, ב. תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכאמור לעיל (במאמר ) שיכולים לפעול ש"ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור" – שכפי שצריך להיות מצד "בזכותא תליא מילתא"27, וכפי שצריך להיות מצד "במזלא תליא מילתא"27, ניתוסף בזה עוד יותר, כדברי התוס' ש"זכות גדול מועיל" ו"המזל משתנה", והיינו, שממשיך ממקום שלמעלה אפילו מהענין ש"אין מזל לישראל", ועי"ז ניתוסף ב"ישראל" כפי שהם בציור ש"כל ישראל מלכים הם" .
1049 ראה ברכות ט, ב. שבת סז, א. וש"נ. תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכאמור לעיל ש"מלך" קאי גם על כל אחד מישראל, שהרי כל ישראל מלכים הם .
1548 ראה ברכות ט, ב. שבת סז, א. וש"נ. תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
להוסיף, שענין זה מרומז גם במ"ש בפרשתנו ויאמר אלקים אל משה אהי' אשר אהי', אהי' עמם בצרה זאת, אשר אהי' עמם בשעבוד שאר מלכיות .
171 ברכות ט, ב – הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועז"נ ה' מסיני בא וזרח משעיר גו' פארן גו', כמבואר במדרש שהחזיר הקב"ה את התורה על כל אומה ולשון, ומבואר בחסידות טעם הדבר (דלכאורה, כיון שלא קבלוה, א"כ למה הוצרך להחזירה כו'), שעי"ז נעשית האפשריות שלאח"ז יוכלו ישראל לברר ולזכך ולהעלות חיל גוים, ועד כמ"ש בשלח פרעה את העם, היינו, שפרעה הי' מלווה והולך (ער איז מיטגעגאַנגען) עם העם , וכמ"ש לפנ"ז ונצלתם את מצרים , שהו"ע
565 שמות ג, כב. וראה ברכות ט, ב. תו"א וארא נו, סע"ד. פרשתנו ס, ג. סד"ה אם רוח המושל תרצ"ה (סה"מ קונטרסים ח"ב שסג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכן תהי' לנו בקרוב ממש, שע"י עבודת התשובה בזמן הגלות (כמרומז בפרשה שני' דק"ש בלשון עתיד), יקויים מ"ש ושב הוי' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים גו', היינו, ששכינתא שבגלותא תשוב מהגלות יחד עם בנ"י, ובאופן שאתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל, שהקב"ה מלקט את כל אחד ואחד מישראל – ע"י ה"אחד" שבו, ומוליכו לקבל פני משיח צדקנו, בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותנו, וכספם וזהבם אתם, עם כל הבירורים וכל הניצוצי קדושה, ועד ונצלתם גו', שיבררו את הכל, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ויראו בגלוי ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב", למטה מעשרה טפחים, בירושלים עיר הקודש ובארץ הקודש בכלל ה >, בקרוב ממש, בביאת משיח צדקנו.
92 שמות ג, ב. וראה ברכות ט, ב. תו"א וארא נו, סע"ד. בא ס, ג. סד"ה אם רוח המושל תרצ"ה (סה"מ קונטרסים ח"ב שסג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן סו (ג)
מקור מפורש
בדף זה
ועיין במה שכתוב בסי' נ"ח שהתוספות והרא"ש ורשב"א פליגי על רמב"ן והרב רבינו יונה ודו"ק:
יז יומא לז, ב. וברכות ט, ב ד"ה לק"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן סו (ג)
מקור מפורש
בדף זה
ועיין במה שכתוב בסי' נ"ח שהתוספות והרא"ש ורשב"א פליגי על רמב"ן והרב רבינו יונה ודו"ק:
יט ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
בדף זה
אור כמו בשמחת בנו יחידו, או כשניצול מן הסכנה וכדומה, או שמזכין אותו מלמעלה בשמחה של מצוה כמו לא הוה פסק חוכא מפומי' כו', אבל למעלה אינו מובן מאחר שנתינת עצמותו הי' באופן שלא יתגלה בעולמות רק רצון הפרטי המלובש בע"ס, איך ובמה פועלים שיאיר בחי' רעדכ"ר).
105 לא הוה פסק חוכא מפומי' : ראה ברכות ט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר