10
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הנוסחא שלפנינו, שבה אין הרמב"ם מזכיר את השם "אהיה", וההוכחה לכך היא: למרות שהוא עצמו אומר ב"כסף משנה" על נוסח זה "ונוסחא נכונה היא דמני שם אהיה בכלל השבעה שמות", בכל זאת, בספרו שנכתב לאחר ה"כסף משנה", ובמיוחד שזהו ספר הלכה13, בשולחן ערוך שלו14, הוא אומר "ואלו השבעה שמות" – ואינו מונה את "אהיה", ורק מוסיף "ויש גורסין גם כן אהיה אשר אהיה"15.
ויש להבין: מדוע סובר ה"בית יוסף" שהגירסא העיקרית של הרמב"ם היא ש"אהיה" אינו מן השמות שאינם נמחקים? ובמיוחד כאשר ברוב הנוסחאות בגמרא נמנה "אהיה אשר אהיה" בין השמות שאינם נמחקים16, ויש אף נוסחאות של הרמב"ם שבהן נמנה שם זה17, כדלעיל.
ב. במדרש ובגמרא – "אהיה" איננו שם
לכאורה, יש לומר שהסיבה לכך היא: על פסוק זה נאמר במדרש18: "אמר ליה הקדוש־ברוך־הוא למשה, שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא, פעמים שאני נקרא בא־ל שדי, בצבאות, באלקים, בה', שאני דן את הבריות אני נקרא אלקים... וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא ה'...", ומסיים "הוי אהיה אשר אהיה, אני נקרא לפי מעשי". יש לפרש את כוונת המדרש, ולפחות בדוחק19, שלפי זה20 "אהיה אשר אהיה" אינו נמנה כאחד השמות, אלא משמעות מילים אלו היא "אני נקרא לפי מעשי". לפי זה מובן גם בפשטות מדוע אין מוזכר בתנ"ך שהקדוש־ברוך־הוא נקרא כך21.
ומן הנאמר בגמרא22, כפי שמובא ברש"י23 על "אהיה אשר אהיה" – "אמר לו הקדוש־ברוך־הוא למשה לך אמור להם לישראל אני הייתי עמכם24
הערות
- 13. ראה שד"ח כרך ט כללי הפוסקים סי"ג אות כח. וראה שם אות כט.
- 14. יו"ד סרע"ו ס"ט.
- 15. וע"פ הנסמן בשו"ע "טור" (ובפרט באם ג"ז מהב"י) ושם הובא ביחד עם שאר השמות (כדעת אביו הרא"ש כנ"ל) ובשו"ע מוסיף "יש גורסין" – ה"ז מורה דלי' לא ס"ל כהטור.
- 16. כדמוכח גם מזה שכ"ה גירסת הרי"ף, הר"ח והרא"ש שבועות שם. וכ"ה לדעת הרס"ג ורב האי גאון (הובאו בס' האשכול הל' ס"ת (סי"ז)).
- 17. ולהעיר שב"באור שמות קודש וחול" להרמב"ם (הועתק בתורה שלמה פרשתנו כאן אות קעט) כתב: אהי' אשר אהי' שתיהן משמות הקדושים שאינם נמחקים אהי' שלחני גם זה (השם) קדוש.
- 18. שמו"ר פ"ג, ו. וש"נ.
- 19. כי קשה הלשון "נקרא", ובעיקר – ההשוואה להשמות הוי', אלקים כו'.
- 20. פי' מהרז"ו שם. וראה פי' מת"כ שם. ולהעיר מרבינו בחיי כאן.
- 21. פי' מהרז"ו שם. וראה גם ראב"ע כאן (פסוק טו): אינו במקרא רק במקום הזה. פרדס דלקמן הערה 43.
- 22. ברכות ט, ב. ועד"ז בשמו"ר שם.
- 23. עה"פ.
- 24. כ"ה בברכות – בלשון עבר. אבל בפרש"י "אהי' עמם בצרה הזאת" – לשון עתיד (וכבשמו"ר "אהי' עמן בשעבוד זה". וכ"ה נוסח הכ"י בדק"ס ברכות שם). והוא בהתאם לפירוש תיבת "אהי'" שבכתוב. ואכ"מ.
שמות רבה ג׳:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מַמָּל, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שְׁמִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ לֵידַע, לְפִי מַעֲשַׂי אֲנִי נִקְרָא, פְּעָמִים שֶׁאֲנִי נִקְרָא בְּאֵל שַׁדַּי, בִּצְבָאוֹת, בֵּאלֹהִים, בַּה': כְּשֶׁאֲנִי דָּן אֶת הַבְּרִיּוֹת, אֲנִי נִקְרָא: אֱלֹהִים, וּכְשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מִלְחָמָה בָּרְשָׁעִים, אֲנִי נִקְרָא: צְבָאוֹת, וּכְשֶׁאֲנִי תּוֹלֶה עַל חַטָּאָיו שֶׁל אָדָם, אֲנִי נִקְרָא: אֵל שַׁדַּי, וּכְשֶׁאֲנִי מְרַחֵם עַל עוֹלָמִי, אֲנִי נִקְרָא ה', שֶׁאֵין ה' אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, הֱוֵי: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֲנִי נִקְרָא לְפִי מַעֲשָׂי. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֱמֹר לָהֶם אֲנִי שֶׁהָיִיתִי וַאֲנִי הוּא עַכְשָׁו וַאֲנִי הוּא לֶעָתִיד לָבֹא, לְכָךְ כְּתִיב אֶהְיֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים. דָּבָר אַחֵר, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן רַבִּי אֲבִינָא בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא דְּצִיפּוֹרִין אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֱמֹר לָהֶם בְּשִׁעְבּוּד זֶה אֶהְיֶה עִמָּם, וּבְשִׁעְבּוּד הֵן הוֹלְכִין וְאֶהְיֶה עִמָּם, אָמַר לְפָנָיו וְכָךְ אוֹמֵר אֲנִי לָהֶם דַּיָּה לַצָּרָה בְּשַׁעְתָּהּ, אָמַר לוֹ לָאו, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, לְךָ אֲנִי מוֹדִיעַ, לָהֶם אֵינִי מוֹדִיעַ. דָּבָר אַחֵר, אֶהְיֶה, רַבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר בְּטִיט וּבִלְבֵנִים הֵן עוֹמְדִים, וּלְטִיט וּלְבֵנִים הֵן הוֹלְכִים, וְכֵן בְּדָנִיֵּאל (דניאל ח, כז): וַאֲנִי דָנִיֵּאל נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי, אָמַר לְפָנָיו וְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לָהֶן, אָמַר לוֹ לָאו, אֶלָא אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֶהְיֶה לַאֲשֶׁר אֶהְיֶה בִּיחִידִים אֲבָל בִּמְרֻבִּים עַל כָּרְחָם שֶׁלֹא בְּטוֹבָתָם כְּשֶׁהֵן מְשֻׁבָּרוֹת שִׁנֵּיהֶן מוֹלֵךְ אֲנִי עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, לג): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם. דָּבָר אַחֵר, דְּאָמַר רַבִּי עֲנָנִיאֵל בֶּן רַבִּי שָׂשׂוֹן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶחָד מִן הַמַּלְאָכִים שֶׁהוּא אֶחָד מִשְּׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, פּוֹשֵׁט יָדוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וּמַגַּעַת לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ח, ג): וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי. וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי שְׁלשָׁה מֵהֶן עֲשִׂיתִים יוֹשְׁבִים תַּחַת הָאִילָן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ד): וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, וּכְשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ כְּבוֹדוֹ מָלֵא כָל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה'. וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי דִּבַּרְתִּי עִם אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, א): וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה. וְכַאֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּשׁ, מִתּוֹךְ הַסְּנֶה.
מתנות כהונה על שמות רבה ג׳:ו׳ - הטקסט מספריא
הוי אהיה כו'. ופירושו אהיה נקרא לפי מה אשר אהיה במעשה:
וכך אני כו'. בתמיה:
לאו. לא אמרתי שתאמר להם כך אלא לך הודעתי ולא להם:
לאשר אהיה. פירושו יחיד שיחפוץ ויבחר בי אהיה לאלהים ואם לא יחפוץ בידו הוא לפרוק עול אבל הרבים לא אניחם לפרוק עול שמים. וזהו מה שכתוב שלישית. אהיה שלחני אליכם:
לטיט ולבנים כו'. רמז להם שיחזרו לשעבוד בגלות ודרש אהיה וגו' לשון שברון ושעבוד. כד"א נהייתי ונחליתי שפירושו ענין שבר:
אלא אהיה. אהיה להם לעזרה בגלוח זה ולא תודיע להם גלות אחר:
משוברות כו'. כלומר אע"פ שהוא להם שברון רוח וקהיון שינים:
ה"ג אמלוך עליכם. ד"א דאמר כו'. וחוזר לפרש אהיה אשר אהיה שמשנה פעולותיו ויהיה כמו שירצה להיות:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.