120

להיעשות מזמן. אבל הקדוש־ברוך־הוא רוצה שאף יהודי לא יצא מן הגלות במצב של "ערום ועריה", אלא שלכולם יהיו מצוות וזכויות.

בדומה ליציאת מצרים, שלגביה היתה ההבטחה "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"⁵⁶, וישראל טענו, שהם מוכנים לוותר על הרכוש הגדול, והעיקר – לצאת מן הגלות⁵⁷, אבל הקדוש־ברוך־הוא רצה שייצאו ברכוש גדול, לפי כל הפרושים על כך⁵⁸.

וכך גם בגאולה העתידה בקרוב, אשר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"⁵⁹, רוצה הקדוש־ברוך־הוא שייצאו "ברכוש גדול", לפי כל הפירושים על כך.

י. הרבי הריי"צ– ישיבתו דוקא בחו"ל למען הגאולה

זהו אחד מן הרמזים שבפרשה ליום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר – יו"ד שבט – שהסתלק בשבת פרשת בא⁶⁰:

הרבי בעצמו עסק בהפצת התורה ומצוותיה עד כדי מסירות נפש, ועד להפצת מצוות מעשיות בין כל סוגי היהודים, כפי שמפורסמים על כך כמה וכמה סיפורים,

וכל זאת, באופן – כפי שהוא הסביר בשיחה⁶¹ – של "כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך לא תתעלם", שכאשר רואים יהודי ערום ללא ציצית וללא תפילין – "וכסיתו", (כשם שרבי מתיא בן חרש אומר – "ואת ערום ועריה, ונתן להם שתי מצוות"⁶²),

ולמען עבודה זו היתה ישיבתו דוקא בחוץ־לארץ, בתוך הגולה⁶³, וגם שם דוקא בתוך העיר, בתוך קול המונה של רומי"⁶⁴, כדי ששם יחפשו יהודים השרויים במצב של "ערום ועריה" ויתנו להם מצוה אחת, שתי מצוות, וכך הלאה, "להתעסק בהם", והולך ומוסיף ואור.

שהרי בגאולה מגלות זו האחרונה לא יישאר אפילו יהודי אחד בגלות⁶⁵, ולכן צריך לחפש כל יהודי, בכל מקום, ולדאוג שתהיה בידו לפחות מצוה