(ג)
(ג) ויש אומרים שאפילו באמצע הפרק כו'. טור מגמראטו. ועיין במה שכתוב בסי' נ"חטז שהתוספותיז והרא"שיח ורשב"איט פליגי על רמב"ןכ והרב רבינו יונהכא ודו"קכב:
הערות
- טו. ברכות יד, ב - לפירוש רבי יצחק ברבי יהודה וסייעתו (שבקו"א הקודם) דמיירי בברכה.
- טז. לעיל שם סעיף ד.
- יז. יומא לז, ב. וברכות ט, ב ד"ה לק"ש.
- יח. ברכות פ"א סי' י.
- יט. ברכות ט, ב.
- כ. במלחמות ה' ברכות ח, א.
- כא. ברכות ט, ב שכתב שרק ותיקין היו סומכין גאולה לתפלה אבל אדם אחר אינו חושש לסמיכות גאולה לתפלה.
- כב. שא"כ מוכח כדרכי משה ס"ק ה (שפסק כותיה בפנים) דבין גאולה לתפלה לא יברך על התפילין. וראה גם לעיל ריש ס"ט..
יומא ל״ז ב - הטקסט מספריא
אָמַר אַבָּיֵי: בִּידוֹת סַכִּינִין. מֵיתִיבִי: אַף הוּא עָשָׂה כַּנֵּי כֵלִים, וְאוֹגְנֵי כֵלִים, וִידוֹת כֵּלִים, וִידוֹת סַכִּינִין שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב. תַּרְגְּמַהּ אַבָּיֵי: בְּקַתָּתָא דְּנַרְגֵי וַחֲצִינֵי.
הֵילֶנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב וְכוּ׳. תָּנָא: בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת נִיצוֹצוֹת יוֹצְאִין מִמֶּנָּה, וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע.
מֵיתִיבִי: הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע שַׁחֲרִית עִם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד — לֹא יָצָא, מִפְּנֵי שֶׁאַנְשֵׁי מִשְׁמָר מַשְׁכִּימִין וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד מֵאֲחֵרִים! אָמַר אַבָּיֵי: לִשְׁאָר עַמָּא דְּבִירוּשְׁלֶם.
וְאַף הִיא עָשְׂתָה טַבְלָא. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ כּוֹתְבִין מְגִילָּה לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד בָּהּ. אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי: בְּאָלֶף בֵּית.
מֵיתִיבִי: כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב רוֹאֶה וְכוֹתֵב מָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא! אֵימָא: רוֹאֶה וְכוֹתֵב כְּמָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא.
מֵיתִיבִי: כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב — רוֹאֶה וְכוֹתֵב מָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא, וּמָה כָּתוּב בַּטַּבְלָא — ״אִם שָׁכַב אִישׁ אוֹתָךְ״ [״וְאִם לֹא שָׁכַב״], ״אִם שָׂטִית״ ״אִם לֹא שָׂטִית״! הָתָם
Abaye said: Although gold is not suitable for knife blades, as it is too soft for use in slaughter, the mishna is referring to knife handles. The Gemara raises an objection from a different baraita: King Munbaz also made the bases of vessels, the grips of vessels, the handles of vessels, and the handles of knives of Yom Kippur of gold. Apparently, knives are not categorized as vessels; therefore, the handles of the Yom Kippur vessels that Munbaz donated were not knife handles. The Gemara answers: Abaye interpreted that Munbaz donated gold for the handles of axes and hatchets. The blades of these implements cannot be made of gold; rather, like knives, they require stronger material.
§ The mishna continues: Queen Helene, his mother, fashioned a decorative gold chandelier above the entrance of the Sanctuary. It was taught in a mishna: When the sun rose, sparks of light would emanate from the chandelier, which was polished, and everyone knew that the time to recite Shema had arrived. The ideal time to recite Shema is at the moment of sunrise.
The Gemara raises an objection: One who recites Shema in the morning with the men of the priestly watch, who served in the Temple during a given week, or with the men of the non-priestly watch, designated groups of Israelites who accompanied the priestly watch to Jerusalem that week, did not fulfill his obligation. That is because the men of the priestly watch recite Shema too early so that they will have sufficient time to perform the Temple service, and the men of the non-priestly watch, who recite lengthy prayers and stand over the daily morning offering when it is sacrificed, postpone reciting Shema. For whom, then, did the emanating sparks signal the time to recite Shema? Abaye said: It was an indicator for the rest of the people in Jerusalem, who recited Shema at the appropriate time to recite Shema.
§ The mishna relates: Queen Helene also fashioned a golden tablet on which the sota Torah portion was written. The Gemara comments: You learn from this that one may write a scroll that contains only several portions of the Torah, from which a child may be taught. The Sages disputed whether it is permitted to do so even for the purpose of education. Reish Lakish said in the name of Rabbi Yannai: There is no proof from this mishna, as the tablet prepared by Queen Helene consisted of the letters of the alef-beit, i.e., only the first letter of each word was written on the tablet, representing the word.
The Gemara raises an objection from the halakhot of sota: When the scribe writes the sota scroll, he looks and writes that which is written on the tablet. Apparently, the full text of the passage was written on the tablet. The Gemara rejects this: Emend the baraita and say: He looks and writes like that which is written on the tablet. The tablet aids the scribe in remembering the text that must be written.
The Gemara raises an objection from a different baraita: When he writes, he looks and writes that which is written on the tablet. And what is written on the tablet? If a man lay with you…and if he did not lay with you; if you strayed…if you did not stray (see Numbers 5:19–20). Apparently, the full text of the passage was written on the tablet. The Gemara answers: There, it was written
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- אגרות קודש כרך ג תקי יומא לז, ב
- אגרות קודש כרך כג ח'תשמח יומא לז, א
- לקוטי שיחות כרך ב חג השבועות שיחה א יומא לז, א
- לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא יומא לז, א
- לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב יומא לז, א
- לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ד יומא לז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י יומא לז, א
- תורת שמואל תרכ"ז הודו להוי' קראו כו' יומא דף ל"ז ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה ד מאותו ספר יומא לז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה פט הלכות תפלה וזמנה א מאותו ספר יומא לז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכד דין הנהגת ש"ץ בי"ח ברכות ודין עניית אמן מאותו ספר יומא לז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה יומא לז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סו באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק יומא לז, ב