הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

הלכה א ארבע פרשיות אלו שהן קדש לי והיה כי יביאך יי' שבספר ואלה שמות ושמע …

• סנהדרין ד ע"ב · יב ודכולי עלמא יש אם למקרא? והתניא: ״לטוטפת״, ״לטטפת״, ״לטוטפות״ – הרי כאן …
• מנחות כח ע"א · ז ארבע פרשיות שבתפילין מעכבין זו את זו, אפילו כתב אחד מעכבן. ארבע …
• מנחות כט ע"א · יז אמר רב יהודה, אמר רב: לא נצרכה אלא לקוצה של יוד. והא …
• מנחות לד ע"א · יז אמר רב יהודה, אמר רב: לא נצרכא אלא לקוצו של יוד. והא …

הלכה ב וכן שתי פרשיות שבמזוזה שהן שמע והיה אם שמוע אפי' אות אחת משתי הפרשיות …

• מנחות כח ע"א · ו מתני׳ שבעה קני מנורה מעכבין זה את זה, שבעה נרותיה מעכבין זה …

הלכה ד כיצד מעשה הדיו מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן …

• שבת כג ע"א · ה ואמר רבי יהושע בן לוי: כל השמנים יפין לדיו, ושמן זית מן …
• עירובין יג ע"א · טז תניא רבי יהודה אומר, רבי מאיר היה אומר: לכל מטילין קנקנתום לתוך …
• סוטה כ ע"א · יז תניא, רבי יהודה אומר, אומר היה רבי מאיר: לכל מטילין קנקנתום לתוך …

הלכה ה אם כן מה מיעטה ההלכה שנאמר למשה מסיני שיהיו כתובים בדיו למעט שאר מיני …

• שבת קג ע"ב · יד כפופין פשוטין, פשוטין כפופין. מימין סמכין, סמכין מימין. סתומין פתוחין, פתוחין סתומין. …

הלכה ח הלכה למשה מסיני שיהיו כותבין ספר תורה על הגויל וכותבין במקום השיער ושיהיו כותבין …

• שבת עט ע"ב · ג אמר רב: דוכסוסטוס הרי הוא כקלף. מה קלף כותבין עליו תפילין — …
• שבת עט ע"ב · ד והתניא: שינה פסול! אמזוזה. והתניא: שינה בזה ובזה פסול! אידי ואידי אמזוזה, …
• מנחות לב ע"א · יא הא מורידין עושין? והתניא: הלכה למשה מסיני – תפילין על הקלף, ומזוזה …
• מנחות לד ע"א · יא תנו רבנן: ״וכתבתם״ – יכול יכתבנה על האבנים? נאמר כאן כתיבה, ונאמר …

הלכה ט אף על פי שכך היא הלכה למשה מסיני אם כתב ספר תורה על הקלף …

• שבת עט ע"ב · ה כתבה מאי? אילימא מזוזה — מזוזה אקלף מי כתבינן? אלא לאו — …
• שבת עט ע"ב · ו טעמא דאין מורידין, הא מורידין עושין. דכתיבא אמאי? לאו דכתיבא אדוכסוסטוס! לא, …
• מנחות לב ע"א · יא הא מורידין עושין? והתניא: הלכה למשה מסיני – תפילין על הקלף, ומזוזה …
• מנחות לב ע"א · יב והתניא: שינה פסול בתפילין! והתניא: שינה בין בזה ובין בזה פסול! אידי …

הלכה י אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות על גבי עור בהמה טמאה ועוף וחיה הטמאים אבל …

• שבת כח ע"ב · ב ואלא הא דתני רב יוסף לא הוכשרו במלאכת שמים אלא עור בהמה …
• שבת קח ע"א · ב חיה ועוף כו׳. אמר רב הונא: כותבין תפילין על גבי עור של …
• שבת קח ע"א · ה בעא מיניה מר בריה דרבינא מרב נחמן בר יצחק: מהו לכתוב תפילין …
• שבת קח ע"א · יא תנו רבנן: כותבין תפילין על גבי עור בהמה טהורה, ועל גבי עור …

הלכה יא גויל של ספר תורה וקלף של תפילין או של ספר תורה צריך לעבד אותן …

• מנחות מב ע"ב · טו תנו רבנן: תכלת אין לה בדיקה, ואין ניקחת אלא מן המומחה. תפילין …

הלכה יב הלכה למשה מסיני שאין כותבין ספר תורה ולא מזוזה אלא בשרטוט אבל תפילין אינן …

• מגילה יח ע"ב · יג גופא, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אסור לכתוב אות …
• מגילה יח ע"ב · יז והלכתא: תפלין אין צריכין שרטוט, מזוזות צריכין שרטוט. אידי ואידי נכתבות שלא …
• מנחות לב ע"ב · ה והילכתא: תפילין לא בעי שרטוט, ומזוזה בעיא שירטוט, ואידי ואידי נכתבות שלא …

הלכה יג ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן אפיקורוס ישרפו כתבן כותי או ישראל מומר או מוסר …

• שבת קטז ע"א · ז תא שמע: הגיליונין וספרי מינין אין מצילין אותן מפני הדליקה, אלא נשרפין …
• שבת קטז ע"א · ח גופה: הגליונים וספרי מינין אין מצילין אותם מפני הדליקה. רבי יוסי אומר: …
• גיטין מה ע"א · כג מתני׳ ואין לוקחין ספרים, תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על כדי דמיהן,
• גיטין מה ע"ב · ב גמ׳ אמר ליה רב בודיא לרב אשי: יתר על כדי דמיהן הוא …
• גיטין מה ע"ב · ג אמר רב נחמן, נקטינן: ספר תורה שכתבו מין – ישרף, כתבו גוי …
• גיטין מה ע"ב · ו והא דתניא ״יגנז״ – האי תנא הוא, דתני רב המנונא בריה דרבא …
• מנחות מב ע"ב · א מפשרוניא: ספר תורה, תפילין ומזוזות שכתבן מין, כותי, גוי, עבד, אשה, וקטן, …
• מנחות מב ע"ב · טו תנו רבנן: תכלת אין לה בדיקה, ואין ניקחת אלא מן המומחה. תפילין …

הלכה טו הכותב ספר תורה או תפילין או מזוזה ובשעת כתיבה לא היתה לו כוונה וכתב …

• שבת קד ע"ב · ז כתב על גבי כתב. מאן תנא? אמר רב חסדא: דלא כרבי יהודה. …
• גיטין כ ע"א · ה דתניא: הרי שהיה צריך לכתוב את השם, ונתכוין לכתוב ״יהודה״ וטעה ולא …

הלכה טז הטובל את הקולמוס לכתוב את השם לא יתחיל מאות השם אבל מתחיל הוא מאות …

• מנחות ל ע"ב · ב הטועה בשם, גורר את מה שכתב, ותולה את מה שגרר, וכותב את …
• מנחות ל ע"ב · ג רבי שמעון שזורי אומר: כל השם כולו תולין, מקצתו אין תולין. רבי …

הלכה יז כותבי ספרים תפילין ומזוזות אסור להם להפך היריעה על פניה אלא פורש עליה בגד …

• עירובין צח ע"א · יג היה קורא בראש הגג וכו׳. ומי שרי? והתניא: כותבי ספרים תפילין ומזוזות …

הלכה יח ספר תורה תפילין ומזוזה שאמר הסופר אחר שיצאו מתחת ידו לא כתבתי האזכרות שבהן …

• גיטין נד ע"ב · יד ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי, אמר ליה: ספר תורה שכתבתי לפלוני, אזכרות …
• גיטין נד ע"ב · יט ההוא דאתא לקמיה דרבי אבהו, אמר ליה: ספר תורה שכתבתי לפלוני, גוילין …

הלכה יט אין כותבין תפילין ומזוזה אלא בכתב אשורית והתירו בספרים לכתוב אף ביוני בלבד וכבר …

• שבת קג ע"ב · יג מיתיבי: ״וכתבתם״ — שתהא כתיבה תמה, שלא יכתוב אלפין עיינין, עיינין אלפין. …
• מגילה ח ע"ב · יט מתני׳ אין בין ספרים לתפלין ומזוזות, אלא שהספרים נכתבין בכל לשון, ותפלין …
• מגילה ח ע"ב · כ רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית.
• מנחות כט ע"א · יז אמר רב יהודה, אמר רב: לא נצרכה אלא לקוצה של יוד. והא …
• מנחות כט ע"ב · ב ראמי בר תמרי, דהוא חמוה דרמי בר דיקולי, איפסיקא ליה כרעא דוי״ו …
• מנחות לד ע"א · יז אמר רב יהודה, אמר רב: לא נצרכא אלא לקוצו של יוד. והא …

הלכה כ עור שהיה נקוב לא יכתוב על גבי הנקב וכל נקב שהדיו עוברת עליו אינו …

• שבת קח ע"א · ב חיה ועוף כו׳. אמר רב הונא: כותבין תפילין על גבי עור של …
• מנחות כט ע"א · יח אמר אשיאן בר נדבך משמיה דרב יהודה: ניקב תוכו של ה״י כשר, …
• מנחות כט ע"ב · א איפסיקא ליה כרעא דה״י ד״העם״ בניקבא, אתא לקמיה דרבי אבא. אמר ליה: …
• חולין קיט ע"ב · כ מתקיף לה רב אחא בר יעקב: אלא מעתה, תפילין היכי כתבינן? הא …
• חולין קיט ע"ב · כא אשתמיטתיה הא דאמרי במערבא: כל נקב שהדיו עובר עליו – אינו נקב.

הלכה א כיצד כותבין את התפילין של ראש כותבין ארבע פרשיות על ארבע קלפין וגוללין כל …

• מנחות לד ע"ב · ג תנו רבנן: יכול יכתבם על ארבעה עורות, ויניחם בארבעה בתים בארבעה עורות? …
• מנחות לד ע"ב · ה תנו רבנן: כיצד כותבן? תפלה של יד כותבה על עור אחד, ואם …

הלכה י הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה צריך לבדקן לקח ממנו מאה קציצות בודק מהן שלש …

• עירובין צז ע"א · ז אמר רב חסדא אמר רב: הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה — בודק …
• מנחות מב ע"ב · טו תנו רבנן: תכלת אין לה בדיקה, ואין ניקחת אלא מן המומחה. תפילין …

הלכה א שמונה הלכות יש במעשה התפילין כולן הלכה למשה מסיני ולפיכך כולן מעכבות ואם שינה …

• שבת כח ע"ב · ג אלא לעורן. והאמר אביי: שין של תפילין הלכה למשה מסיני!
• שבת קח ע"א · יא תנו רבנן: כותבין תפילין על גבי עור בהמה טהורה, ועל גבי עור …
• מגילה כד ע"ב · יח העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה. לימא תנינא להא דתנו רבנן, …
• מנחות לה ע"א · ג ואמר רב חננאל, אמר רב: תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני. אמר אביי: …
• מנחות לה ע"א · יא תנא: תפילין מרובעות – הלכה למשה מסיני. אמר רב פפא: בתפרן ובאלכסונן.

הלכה ד וכיצד עושין תפילין של יד לוקחין עץ מרובע ארכו כרחבו ויהיה גבהו כאצבע או …

• שבת כח ע"ב · ד אלא לכורכן בשערן ולתופרן בגידן. הא נמי הלכה למשה מסיני הוא, דתניא: …

הלכה ה כיצד סדור הפשריות בתפלה של ראש מכניס פרשה אחרונה שהיא והיה אם שמע בבית …

• מנחות לד ע"ב · ט תנו רבנן: כיצד סדרן? ״קדש לי״ ״והיה כי יביאך״ מימין, ״שמע״ ״והיה …

הלכה ו תפלה של יד כותבם בארבעה דפין בעור אחד ארוך כספר תורה על סדורן בתורה …

• מנחות לד ע"ב · ג תנו רבנן: יכול יכתבם על ארבעה עורות, ויניחם בארבעה בתים בארבעה עורות? …
• מנחות לד ע"ב · ה תנו רבנן: כיצד כותבן? תפלה של יד כותבה על עור אחד, ואם …

הלכה ח וכשמכניסין את הפרשיות בבתים שלהם כורכין אותן במטלית ועל המטלית שיער ואח"כ מכניסין אותן …

• שבת קח ע"א · יא תנו רבנן: כותבין תפילין על גבי עור בהמה טהורה, ועל גבי עור …

הלכה ט כשתופרין את התפילין אין תופרין אלא בגידין של בהמה או של חיה טהורה ואפילו …

• שבת כח ע"ב · ד אלא לכורכן בשערן ולתופרן בגידן. הא נמי הלכה למשה מסיני הוא, דתניא: …
• שבת קח ע"א · יא תנו רבנן: כותבין תפילין על גבי עור בהמה טהורה, ועל גבי עור …
• מכות יא ע"א · ח למאן דאמר פסול, דכתיב: ״למען תהיה תורת ה׳ בפיך״, ואיתקש כל התורה …

הלכה יא וצריך שיגיע החריץ של תפילין של ראש עד מקום התפר ואם היה החריץ ניכר …

• מנחות לה ע"א · ד וצריך שיגיע חריץ למקום התפר, רב דימי מנהרדעא אמר: כיון דמנכר, לא …

הלכה יב וכיצד עושין הרצועות לוקחין רצועה של עור רחבה כאורך השעורה ואם היתה רחבה מזו …

• מנחות לה ע"ב · ה מכלל דאית להו שיעורא, וכמה שיעורייהו? אמר רמי בר חמא אמר ריש …

הלכה יג ומכניס רצועה של ראש בתובר שלה ומקיף במדת ראשו וקושר קשר מרובע כמין דל"ת …

• מנחות לה ע"ב · ז אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של …

הלכה יד הרצועות של תפילין בין של ראש בין של יד פניהם החיצונים שחורים וזו הלכה …

• שבת כח ע"ב · ה אלא לרצועות. והאמר רבי יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני? נהי דגמירי …
• מנחות לה ע"א · ו אמר רבי יצחק: רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. מיתיבי: תפילין אין קושרין …
• מנחות לה ע"א · ט קתני מיהא, בין ירוקות בין שחורות ובין לבנות. לא קשיא: כאן – …
• מנחות לה ע"ב · ז אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של …

הלכה טו העור שמחפין בו התפילין ושעושין ממנו הרצועות הוא עור של בהמה או חיה או …

• שבת כח ע"ב · ג אלא לעורן. והאמר אביי: שין של תפילין הלכה למשה מסיני!
• שבת כח ע"ב · ה אלא לרצועות. והאמר רבי יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני? נהי דגמירי …
• מגילה כד ע"ב · טז העושה תפלתו עגולה — סכנה, ואין בה מצוה. נתנה על מצחו או …
• גיטין מה ע"ב · ט דתניא: ציפן זהב או שטלה עליהן עור בהמה טמאה – פסולות. עור …
• סנהדרין מח ע"ב · ה תנאי היא, דתניא: ציפן זהב או שטלה עליהן עור של בהמה טמאה …
• מנחות מב ע"ב · ט כתנאי: ציפן זהב, או שטלה עליהן עור בהמה טמאה – פסולות. עור …

הלכה יז תפלה של ראש אין עושין אותה של יד ושל יד עושין אותה של ראש …

• מנחות לד ע"ב · ו אמר רבי יוסי: ומודה לי רבי יהודה בריבי, שאם אין לו תפילין …
• מנחות לד ע"ב · ז איני? והא שלח רב חנניה משמיה דרבי יוחנן: תפלה של יד עושין …
• מנחות לד ע"ב · ח לא קשיא, הא בעתיקתא, הא בחדתתא. ולמאן דאמר הזמנה מילתא היא, דאתני …

הלכה יח תפילין שנפסקו התפירות שלהן אם היו שתי התפירות זו בצד זו או שנפסקו שלש …

• מנחות לה ע"א · יג אמר רב הונא: תפילין, כל זמן שפני טבלא קיימת – כשירות. רב …
• מנחות לה ע"א · יד אמר רבא: הא דאמרת שתים כשירות, לא אמרן אלא זה שלא כנגד …
• מנחות לה ע"א · טו אמר ליה אביי לרב יוסף: היכי דמיין חדתתא, והיכי דמיין עתיקתא? אמר …

הלכה יט רצועה שנפסקה אין קושרין אותה ואין תופרין אותה אלא מוציאה וגונזה ועושין אחרת ושיורי …

• מנחות לה ע"ב · ב אביי הוה יתיב קמיה דרב יוסף, איפסיק ליה רצועה דתפילי, אמר ליה: …
• מנחות לה ע"ב · ג אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: מהו למיתפריה ועייליה …

הלכה א היכן מניחין תפילין של ראש מניחין אותן על הקדקד שהוא סוף השיער שכנגד הפנים …

• עירובין צה ע"ב · יז תנא דבי מנשה: ״על ידך״ — זו קיבורת, ״בין עיניך״ — זו …
• מנחות לה ע"ב · ט אמר רב יהודה: קשר של תפילין צריך שיהא למעלה, כדי שיהו ישראל …
• מנחות לז ע"א · ו תנא דבי מנשה: ״על ידך״ – זו קיבורת, ״בין עיניך״ – זו …
• מנחות לז ע"ב · ג רבי אליעזר אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: ״והיה לך לאות״, לך …
• מנחות לז ע"ב · ה גובה שבראש, מנלן? דתנו רבנן: ״בין עיניך״ – זו גובה שבראש. אתה …

הלכה ב ושל יד קושר אותה על שמאלו על הקיבורת והוא הבשר התופח שבמרפק שבין פרק …

• עירובין צה ע"ב · יז תנא דבי מנשה: ״על ידך״ — זו קיבורת, ״בין עיניך״ — זו …
• מנחות לו ע"ב · יא תנו רבנן: ״ידך״ – זו שמאל. אתה אומר שמאל, או אינו אלא …
• מנחות לז ע"א · ו תנא דבי מנשה: ״על ידך״ – זו קיבורת, ״בין עיניך״ – זו …
• מנחות לז ע"ב · ג רבי אליעזר אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: ״והיה לך לאות״, לך …
• מנחות לז ע"ב · ה גובה שבראש, מנלן? דתנו רבנן: ״בין עיניך״ – זו גובה שבראש. אתה …
• ערכין יט ע"ב · ו דאורייתא עד הפרק, בנדרים הלך אחר לשון בני אדם, ודאורייתא עד הפרק? …

הלכה ג המניח תפלה של יד על פס ידו או של ראש על מצחו הרי זה …

• מגילה כד ע"ב · טז העושה תפלתו עגולה — סכנה, ואין בה מצוה. נתנה על מצחו או …
• מנחות לה ע"א · יב לימא מסייע ליה: העושה תפילתו עגולה – סכנה ואין בה מצוה. אמר …
• מנחות לז ע"א · ה תנו רבנן: אטר מניח תפילין בימינו, שהוא שמאלו. והתניא: מניח בשמאלו שהוא …

הלכה ד תפלה של ראש אינה מעכבת של יד ושל יד אינה מעכבת של ראש מפני …

• ברכות ס ע"ב · ו כי מעטף בציצית, לימא: ״ברוך … אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית״. …
• מנחות לו ע"א · ב סח – אין, לא סח – לא? והא שלח רב חייא בריה …
• מנחות לח ע"א · ד מתני׳ התכלת אינה מעכבת את הלבן, והלבן אינו מעכב את התכלת. תפלה …
• מנחות מב ע"ב · ב ובישראל אין צריך לברך, דשלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבי …
• מנחות מד ע"א · טו אמרו לו: אמרת? אמר להו: לא, אלא מאן דלית ליה תרי מצות, …
• ערכין ג ע"ב · יב קא משמע לן דלא מעכבי אהדדי, כדתנן: תפלה של יד אינה מעכבת …

הלכה ה בד"א כשהניח אחת מהן אבל אם הניח שתיהן מברך ברכה אחת והיא להניח תפילין …

• מנחות לו ע"א · ה תנא: כשהוא מניח – מניח של יד, ואחר כך מניח של ראש, …
• מנחות לו ע"א · ז תנו רבנן: תפילין מאימתי מברך עליהן? משעת הנחתן. כיצד? היה משכים לצאת …

הלכה ו מי שבירך להניח תפילין וקשר תפילין של יד אסור לו לספר ואפילו להשיב שלום …

• סוטה מד ע"ב · ד כמאן אזלא הא דתניא: שח בין תפילה לתפילה — עבירה היא בידו, …
• מנחות לו ע"א · ג אביי ורבא דאמרי תרוייהו: לא סח – מברך אחת, סח – מברך …
• מנחות לו ע"א · ד תנא: סח בין תפילה לתפילה – עבירה היא בידו, וחוזר עליה מערכי …

הלכה ז תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן ואפילו חולץ ולובש כמה פעמים ביום וכל המצות …

• פסחים ז ע"ב · ט דכולי עלמא מיהא, מעיקרא בעינן לברוכי, מנלן? דאמר רב יהודה אמר שמואל: …
• סוכה לט ע"א · ג לברך — יברך. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריו, אבל לפניו — …
• סוכה מו ע"א · ד תנאי היא. דתניא: תפילין, כל זמן שמניחן — מברך עליהן, דברי רבי. …
• מנחות לה ע"ב · י אמר רב שמואל בר בידרי אמר רב, ואמרי לה אמר רבי אחא …
• מנחות מג ע"א · יג כרבי, דתניא: תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן, דברי רבי.

הלכה ח כשחולץ אדם תפיליו להצניען בכלי לא יניח של יד מלמטה ושל ראש מלמעלה מפני …

• יומא לג ע"א · יב ודישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות. מאי טעמא? אמר אביי: גמרא …
• יומא לג ע"ב · ב אמר רבא: שמע מינה מדריש לקיש, עבורי דרעא אטוטפתא אסור. היכי עביד? …

הלכה ט כלי שהכינו להניח בו תפילין והניחם בו נתקדש ואסור להשתמש בו בדברי חול הכינו …

• ברכות כג ע"ב · יח לא קשיא, הא דאזמניה. הא דלא אזמניה. דאמר רב חסדא: האי סודרא …
• ברכות כד ע"א · יח אמר רבי חנינא: אני ראיתי את רבי שתלה תפיליו. מיתיבי: התולה תפיליו …
• ברכות כד ע"א · כא ואיבעית אימא: לא שנא רצועה ולא שנא קציצה — אסור. וכי תלה …
• סנהדרין מח ע"א · ה למה לי נתנתו וכרכתו? כדרב חסדא, דאמר רב חסדא: האי סודרא דאזמניה …

הלכה י זמן הנחת התפילין ביום ולא בלילה שנאמר מימים ימימה חוקה זו היא מצות תפילין …

• ברכות ט ע"ב · יב תניא: רבי מאיר אומר: משיכיר בין זאב לכלב. רבי עקיבא אומר: בין …
• ברכות ט ע"ב · יג אמר רב הונא: הלכה כאחרים. אמר אביי: לתפילין כאחרים. לקריאת שמע כותיקין. …
• עירובין צו ע"א · ו ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין? רבי עקיבא. דתניא: ״ושמרת את החקה …
• מנחות לו ע"א · ח ועד מתי מניחן? עד שתשקע החמה. רבי יעקב אומר: עד שתכלה רגל …
• מנחות לו ע"ב · ה נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי עקיבא, דתניא: רבי עקיבא אומר: יכול …

הלכה יא מי שהניח תפילין קודם שתשקע החמה וחשכה עליו אפילו הן עליו כל הלילה מותר …

• מנחות לו ע"ב · ו אמר רבי אלעזר: כל המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בעשה, ורבי …
• מנחות לו ע"ב · ט ואמר רבי אלעזר: ואם לשמרן – מותר. ואמר רבינא: הוה יתיבנא קמיה …

הלכה יב היה בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו החמה וקדש היום מניח ידו עליהן עד …

• מנחות לו ע"ב · ט ואמר רבי אלעזר: ואם לשמרן – מותר. ואמר רבינא: הוה יתיבנא קמיה …

הלכה יג כל הפטור מקריאת שמע פטור מתפילין קטן שיודע לשמור תפיליו אביו לוקח לו תפילין …

• ברכות יא ע"א · י אי משום טרדא, אפילו טבעה ספינתו בים נמי! וכי תימא: הכי נמי, …
• ברכות כ ע"ב · א ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון.
• סוכה כה ע"ב · י תנו רבנן: חתן והשושבינין וכל בני חופה, פטורין מן התפלה ומן התפילין, …
• סוכה מב ע"א · י קטן היודע לנענע. תנו רבנן: קטן היודע לנענע — חייב בלולב, להתעטף …
• כתובות ו ע"ב · ד אמר ליה רבא: ומשום טירדא פטור? אלא מעתה, טבעה ספינתו בים, הכי …
• נזיר כט ע"א · א אמר ריש לקיש: כדי לחנכו במצות. אי הכי, אפילו אשה נמי! סבר: …
• קידושין לד ע"א · ו ומצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות מנלן? – גמר מתפילין, מה תפילין …
• זבחים יט ע"א · כב מיתיבי: כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן – פטורין מן התפלה ומן …
• חולין קי ע"א · י חזייה דלא הוה מנח תפילין, אמר ליה: מאי טעמא לא מנחת תפילין? …
• ערכין ב ע"ב · ז ״הכל חייבין בתפילין״ — לאיתויי מאי? לאיתויי קטן היודע לשמור תפלין, דתניא: …

הלכה יד חייב אדם למשמש בתפיליו כל זמן שהם עליו שלא יסיח דעתו מהם אפילו רגע …

• שבת יב ע"א · ד תני דבי רבי ישמעאל: יוצא אדם בתפילין בערב שבת עם חשיכה. מאי …
• יומא ז ע"ב · ו ולרבי יהודה נמי, הא כתיב ״תמיד״! ההוא תמיד שלא יסיח דעתו ממנו, …
• מנחות לו ע"ב · י אמר רבה בר רב הונא: חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה, קל …

הלכה טו תפילין צריכין גוף נקי שיזהר שלא תצא ממנו רוח מלמטה כל זמן שהם עליו …

• ברכות כג ע"ב · ב תנו רבנן: לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל. ולא …
• שבת מט ע"א · ו גמ׳ אמר רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי כאלישע ״בעל כנפים״. מאי …
• סוכה כו ע"א · יג מתקיף ליה רב משרשיא: ערביך ערבא צריך! אלא אמר רבה בר בר …
• סוכה כו ע"א · יד תני חדא: ישן אדם בתפילין שינת עראי אבל לא שינת קבע, ותניא …
• סוכה מא ע"ב · י אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי: אבא צלויי קא מצלי ביה. …

הלכה טז היו תפיליו כרוכין בידו מותר לישן בהם אפילו שינת קבע ואינו אוכל בהם אלא …

• ברכות כג ע"ב · טו אמר רבי יצחק: הנכנס לסעודת קבע, חולץ תפיליו ואחר כך נכנס. ופליגא …
• ברכות כג ע"ב · טז ועד אימת? אמר רב נחמן בר יצחק: עד זמן ברכה.

הלכה יז היה לבוש תפילין והוצרך לבית הכסא לא יניח התפילין בחורין הסמוכין לרשות הרבים ויכנס …

• ברכות כג ע"א · ט תנו רבנן: הנכנס לבית הכסא, חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות, ונכנס. אמר …
• ברכות כג ע"א · י איבעיא להו: מהו שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים? רבינא …
• ברכות כג ע"א · יד ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפיליו בחורין הסמוכים לרשות הרבים, ובאת זונה אחת, …
• ברכות כג ע"א · טז אמר רבי מיאשא בריה דרבי יהושע בן לוי: הלכה, גוללן כמין ספר, …
• שבת סב ע"א · ג והרי תפילין דמחופות עור, ותניא: הנכנס לבית הכסא — חולץ תפילין ברחוק …
• סוכה מא ע"ב · י אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי: אבא צלויי קא מצלי ביה. …

הלכה יח במה דברים אמורים בבית הכסא הקבוע שאין ניצוצות ניתזות עליו אבל בית הכסא עראי …

• ברכות כג ע"ב · ב תנו רבנן: לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל. ולא …
• ברכות מ ע"א · ג ואמר רבא בר שמואל משום רבי חייא: אין מי רגלים כלים אלא …
• נדה יג ע"א · יד תניא אידך: אמר להן רבי אליעזר לחכמים, אפשר יעמוד אדם במקום גבוה …

הלכה יט היה לבוש בתפילין והוצרך לבית הכסא לעת ערב ולא נשאר מן היום כדי ללבשן …

• ברכות כג ע"א · יז אמר רבי יעקב בר אחא אמר רבי זירא: לא שנו אלא שיש …
• ברכות כג ע"א · יט אמר אביי: לא שנו אלא בכלי שהוא כליין, אבל בכלי שאינו כליין, …

הלכה כ שכח ונכנס לבית הכסא והוא לבוש תפילין מניח ידו עליהן עד שיגמור עמוד ראשון …

• ברכות כה ע"א · ב ואמר רב הונא: שכח ונכנס בתפילין לבית הכסא — מניח ידו עליהן …

הלכה כא שכח ושמש מטתו בתפילין הרי זה לא יאחז לא ברצועה ולא בקציצה עד שיטול …

• סוכה כו ע"ב · ז תנו רבנן: שכח ושמש מטתו בתפילין — אינו אוחז לא ברצועה ולא …

הלכה כג לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו ואפילו בתוך ארבע אמות של מת או …

• ברכות יח ע"א · ו מתו ומשמרו — אין, אבל מהלך בבית הקברות — לא. והתניא: לא …
• בבא מציעא קה ע"ב · ז לתפילין מאי – היא דתניא: היה נושא משאוי על ראשו ותפילין בראשו, …
• בבא מציעא קה ע"ב · ט משום רבי שילא אמרו: אפילו מטפחת שלהן אסור להניח על הראש שיש …

הלכה כד בית שיש בו תפילין או ספר תורה אסור לשמש בו מטתו עד שיוציאם או …

• ברכות כג ע"ב · כ בעא מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה: מהו שיניח אדם …
• ברכות כד ע"א · א כל לנטורינהו טפי עדיף. והיכא מנח להו? אמר רבי ירמיה: בין כר …
• ברכות כה ע"ב · יח תא שמע, דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: אחר המטה — קורא …
• ברכות כה ע"ב · כה אמר אביי: לא שנו אלא בכלי שאינו כליין, אבל בכלי שהוא כליין …
• תמיד כז ע"א · יז אמר רב פפא, שמע מינה: תפילין מן הצד – שריין, ולא חיישינן …

הלכה כה קדושת תפילין קדושתן גדולה היא שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא …

• סוכה כח ע"א · ד אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי: מימיו לא שח שיחת חולין, …

הלכה כו אע"פ שמצותן ללבשן כל היום בשעת תפלה יותר מן הכל אמרו חכמים כל הקורא …

• ברכות יד ע"ב · כד אמר עולא: כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר …
• מנחות מד ע"א · טז אמר רב ששת: כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה.
• מנחות מד ע"א · כ ואמר ריש לקיש: כל המניח תפילין מאריך ימים, שנאמר:

הלכה א כיצד כותבין את המזוזה כותבין שתי פרשיות שמע והיה אם שמוע על דף אחד …

• שבת עט ע"ב · ה כתבה מאי? אילימא מזוזה — מזוזה אקלף מי כתבינן? אלא לאו — …
• מנחות לא ע"ב · ו אתמר נמי: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, ואמרי לה …
• מנחות לב ע"א · ט לימא מסייע ליה, כיוצא בו: ספר תורה שבלה ותפילין שבלו – אין …
• מנחות לג ע"א · ב ואמר רב יהודה, אמר שמואל: כתבה על שני דפין – פסולה. מיתיבי: …

הלכה ב ומצוה לעשות ריוח שבין פרשת שמע לוהיה אם שמוע פרשה סתומה ואם עשה אותה …

• מנחות לא ע"ב · ט אמר רבי חלבו: חזינא ליה לרב הונא דכריך לה מ״אחד״ כלפי ״שמע״, …
• מנחות לב ע"א · ח רב נחמן בר יצחק אמר: מצוה לעשותן סתומות, ואי עבדינהו פתוחות – …

הלכה ג פרשה ראשונה יש בה שבע אותיות על כל אות מהן שלשה זייני"ן ואלו הן:שי"ן …

• מנחות כט ע"ב · ו אמר רבא: שבעה אותיות צריכות שלשה זיונין, ואלו הן: שעטנ״ז ג״ץ. אמר …

הלכה ה ומצוה לכתוב על הארץ בשיטה אחרונה בין בראש בין (באמצע) השיטה ונהגו כל הסופרים …

• מנחות לא ע"ב · ו אתמר נמי: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, ואמרי לה …
• מנחות לא ע"ב · ז אמר רב חסדא: ״על הארץ״ בשיטה אחרונה, איכא דאמרי: בסוף שיטה, ואיכא …

הלכה ו כשכופלין אותה גוללין אותה מסוף השיטה לתחלתה עד שתמצא כשיפתח הקורא לקרות יקרא מראש …

• מנחות לא ע"ב · ט אמר רבי חלבו: חזינא ליה לרב הונא דכריך לה מ״אחד״ כלפי ״שמע״, …

הלכה ח תלאה במקל פסולה שאין זו קבועה הניחה אחרי הדלת לא עשה כלום חפר במזוזת …

• מנחות לב ע"ב · ט ואמר רב יהודה, אמר שמואל: תלאה במקל – פסולה. מאי טעמא? ״בשעריך״ …
• מנחות לג ע"א · ה אמר רב יהודה, אמר רב: עשאה כמין נגר – פסולה. איני? והא …
• מנחות לג ע"ב · ד דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא: העמיק לה טפח – פסולה. …
• מנחות לג ע"ב · ז תנא: העמיד לה מלבן של קנים, חותך שפופרת ומניחה. אמר רב אחא …

הלכה ט מזוזת היחיד נבדקת פעמים בשבוע ומזוזת רבים פעמים ביובל שמא נקרעה ממנה אות אחת …

• יומא יא ע"א · ה אלא אמר אביי: משום סכנה. דתניא: מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבוע, ושל …

הלכה י הכל חייבין במזוזה אפילו נשים ועבדים ומחנכים את הקטנים לעשות מזוזה לבתיהם השוכר בית …

• ברכות כ ע"ב · א ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון.
• מנחות מד ע"א · יג תניא נמי הכי: הדר בפונדקי בארץ ישראל, והשוכר בית בחוץ לארץ – …

הלכה יא המשכיר בית לחבירו על השוכר להביא מזוזה ולקבוע אותה אפילו היה נותן שכר על …

• פסחים ד ע"א · ט בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק: המשכיר בית לחבירו בארבעה עשר, על …
• בבא מציעא קא ע"ב · יט בעו מיניה מרב ששת: מזוזה על מי? מזוזה?! האמר רב משרשיא: מזוזה …
• בבא מציעא קב ע"א · ב תנו רבנן: המשכיר בית לחבירו – על השוכר לעשות לו מזוזה, וכשהוא …
• עבודה זרה כא ע"א · ד אי הכי, בתים נמי איכא תרתי: חדא, חניית קרקע; וחדא, דקא מפקע …

הלכה א עשרה תנאין יש בבית ואחר כך יתחייב הדר בו לעשות לו מזוזה ואם חסר …

• יומא י ע"א · יג תנו רבנן: כל הלשכות שהיו במקדש לא היו להן מזוזה, חוץ מלשכת …

הלכה ב בית שאין לו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה ואם יש בו …

• סוכה ג ע"א · יג מאן תנא להא דתנו רבנן: בית שאין בו ארבע אמות על ארבע …

הלכה ג אכסדרה והוא המקום שיש לו שלשה כתלים ותקרה אע"פ שיש לה שני פצימין ברוח …

• מנחות לג ע"ב · ט אמר רבה בר שילא, אמר רב חסדא: אכסדרה פטורה מן המזוזה, לפי …
• מנחות לג ע"ב · יא מיתיבי: בית שער, אכסדרה ומרפסת – חייבין במזוזה! באכסדרה דבי רב. אכסדרה …

הלכה ד בית שיש לו מזוזה מכאן ומכאן וכיפה כמין קשת על שתי המזוזות במקום המשקוף …

• עירובין יא ע"ב · יד אשכחיה רב ששת לרבה בר שמואל, אמר ליה: תני מר מידי בצורת …
• יומא יא ע"ב · ה אמר ליה: שער המדי תנאי היא. דתניא: כיפה, רבי מאיר מחייב במזוזה, …

הלכה ה בית שאין לו תקרה פטור מן המזוזה היה מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה יראה …

• יומא יא ע"ב · ד תני רב שמואל בר יהודה קמיה דרבא: ששה שערים פטורין מן המזוזה: …
• מנחות לג ע"א · ד ריש גלותא בנא ביתא, אמר ליה לרב נחמן: ״קבע לי מזוזתא״, אמר …
• מנחות לג ע"ב · ח ואמר רבא: הני פיתחי שימאי פטורין מן המזוזה. מאי פיתחי שימאי? פליגי …

הלכה ו הר הבית הלשכות והעזרות ובתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהן בית דירה פטורין לפי …

• יומא י ע"א · יג תנו רבנן: כל הלשכות שהיו במקדש לא היו להן מזוזה, חוץ מלשכת …
• יומא יא ע"א · א כל השערים שהיו שם לא היה להם מזוזה, חוץ משער ניקנור, שלפנים …
• יומא יא ע"א · ד אמר ליה אביי לרב ספרא: הני אבולי דמחוזא מאי טעמא לא עבדו …
• יומא יא ע"ב · ג יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות והעזרות — תלמוד לומר: ״בית״, …

הלכה ז בית התבן בית הבקר בית העצים בית אוצרות פטורין מן המזוזה שנאמר ביתך ביתך …

• יומא יא ע"א · יא רב כהנא מתרץ לטעמיה: ״ביתך״ — ביתך המיוחד לך, פרט לבית התבן …
• יומא יא ע"א · יג ורב יהודה מתרץ לטעמיה, הכי קתני: ״ביתך״ — ביתך המיוחד לך, פרט …
• יומא יא ע"ב · א בית שער, אכסדרה ומרפסת — תלמוד לומר: ״בית״, מה בית מיוחד לדירה, …

הלכה ח לפיכך אחד שערי חצרות ואחד שערי מבואות ואחד שערי מדינות ועיירות הכל חייבים במזוזה …

• יומא יא ע"א · ג תנו רבנן: ״בשעריך״ — אחד שערי בתים ואחד שערי חצירות ואחד שערי …
• מנחות לג ע"ב · יב אמר רחבה, אמר רב יהודה: בי הרזיקי חייב בשתי מזוזות. מאי בי …
• מנחות לד ע"א · ב אביי ורבא עבדי כרבה ורב יוסף, ורב אשי עביד כרב ושמואל לחומרא, …

הלכה ט בית הכסא ובית המרחץ ובית הטבילה ובית הבורסקי וכיוצא בהם פטורין מן המזוזה לפי …

• יומא י ע"א · טז איתיביה אביי: סוכת החג בחג, רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין. ותני עלה: …
• יומא יא ע"ב · ב יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה …
• סוכה ח ע"ב · ב אמר רבי לוי משום רבי מאיר: שתי סוכות של יוצרים זו לפנים …

הלכה י בית שיש לו פתחים הרבה אף על פי שאינו רגיל לצאת ולבא אלא באחת …

• מנחות לד ע"א · ג איתמר: לול פתוח מן הבית לעלייה, אמר רב הונא: אם יש לו …

הלכה יא פתח שבין בית המדרש או בין בית הכנסת וביתו אם רגיל לצאת ולבוא באותו …

• מנחות לג ע"א · ג ואמר רב יהודה, אמר שמואל: במזוזה, הלך אחר היכר ציר. מאי היכר …
• מנחות לג ע"א · ה אמר רב יהודה, אמר רב: עשאה כמין נגר – פסולה. איני? והא …
• מנחות לג ע"א · ו איני? והא ההוא פיתחא דהוה עייל בה רב הונא לבי מדרשא, והויא …

הלכה יב והיכן קובעים את המזוזה בתוך חלל של פתח בטפח הסמוך לחוץ בתחלת שליש העליון …

• יומא יא ע"ב · ט אלא, ״ביתך״ למה לי? כדרבא, דאמר רבא: דרך ביאתך, וכי עקר איניש …
• מנחות לב ע"ב · ט ואמר רב יהודה, אמר שמואל: תלאה במקל – פסולה. מאי טעמא? ״בשעריך״ …
• מנחות לג ע"א · ז אמר רבי זירא אמר רב מתנא אמר שמואל: מצוה להניחה בתחלת שליש …
• מנחות לג ע"ב · ב אמר רבא: מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים. מאי טעמא? רבנן אמרי: …
• מנחות לד ע"א · ו מאי היא? דתניא: ״ביתך״ – ״ביאתך״, מן הימין. אתה אומר מן הימין, …
• חולין קלו ע"א · א דרך ביאתך מן הימין.

הלכה יג חייב אדם להזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד וכל זמן שיכנס ויצא יפגע …

• מנחות מג ע"ב · יב רבי אליעזר בן יעקב אומר: כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו …

הלכה א מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו …

• מנחות ל ע"א · י ואמר רבי יהושע בר אבא, אמר רב גידל, אמר רב: הלוקח ספר …

הלכה ב והמלך מצוה עליו לכתוב ספר תורה אחד לעצמו לשם המלך יתר על ספר שיהיה …

• סנהדרין כא ע"ב · ו מתני׳ ״לא ירבה לו סוסים״, אלא כדי מרכבתו. ״וכסף וזהב לא ירבה …
• סנהדרין כא ע"ב · יט אמר רבא: אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה …
• סנהדרין כא ע"ב · כ לא, צריכא לשתי תורות, וכדתניא: ״וכתב לו את משנה וגו׳״ – כותב …

הלכה ג לא היה לו ספר תורה קודם שימלוך צריך לכתוב לו אחר שמלך שני ספרי …

• סנהדרין כא ע"ב · כ לא, צריכא לשתי תורות, וכדתניא: ״וכתב לו את משנה וגו׳״ – כותב …

הלכה ד ספר תורה שכתבו בלא שרטוט או שכתבו מקצתו על הגויל ומקצתו על הקלף פסול …

• שבת קלג ע"ב · ה דתניא: ״זה אלי ואנוהו״, התנאה לפניו במצות: עשה לפניו סוכה נאה, ולולב …
• נזיר ב ע"ב · ח ״אהא נאה״ — נזיר. ודלמא: אנאה לפניו במצות? כדתניא: ״זה אלי ואנוהו״ …
• מנחות ל ע"א · יב ולא ירבה בדפין, מפני שנראה אגרת, ולא ימעט בדפין, מפני שעיניו משוטטות, …

הלכה ה לא ימעט הכתב מפני הריוח שבין פרשה לפרשה נזדמנה לו תיבה בת חמש אותיות …

• מנחות ל ע"א · יז אל ימעט אדם את הכתב, לא מפני ריוח של מטה, ולא מפני …
• מנחות ל ע"א · יח נזדמנה לו תיבה בת חמש אותיות – לא יכתוב שתים בתוך הדף …

הלכה ו נזדמנה לו תיבה בת שתי אותיות לא יזרקנה בין הדפין אלא יחזיר לתחלת השיטה …

• מנחות ל ע"ב · א אלא שלש בתוך הדף ושתים חוץ לדף. נזדמנה לו תיבה בת שתי …

הלכה ז ומניח בין כל חומש וחומש ארבע שיטין פנויות בלא כתיבה לא פחות ולא יתר …

• מנחות ל ע"א · ב אידך, דאמר רב: הכותב ספר תורה ובא לגמור – גומר, ואפילו באמצע …
• מנחות ל ע"א · ד רבנן אמרי: אף באמצע שיטה, רב אשי אמר: באמצע שיטה דווקא, והלכתא: …

הלכה י יש דברים אחרים שלא נאמרו בגמרא ונהגו בהם הסופרים וקבלה הוא בידם איש מפי …

• מגילה טז ע"ב · יא אמר רבי חנינא בר פפא, דרש רבי שילא איש כפר תמרתא: כל …

הלכה יא וכל הדברים האלו למצוה מן המובחר ואם שינה לא פסל אבל אם כתב המלא …

• שבת קג ע"ב · יד כפופין פשוטין, פשוטין כפופין. מימין סמכין, סמכין מימין. סתומין פתוחין, פתוחין סתומין. …
• מנחות לא ע"ב · ה אמר רבי זעירי, אמר רב חננאל, אמר רב: מזוזה שכתבה שתים שתים, …

הלכה יב ספר תורה שאינו מוגה אסור לשהותו יותר על שלשים יום אלא יתקן או יגנז …

• כתובות יט ע"ב · ד אתמר: ספר שאינו מוגה, אמר רבי אמי: עד שלשים יום מותר לשהותו, …
• מנחות כט ע"ב · יג מפני מה נברא העולם הבא ביו״ד? מפני שצדיקים שבו מועטים. ומפני מה …
• מנחות כט ע"ב · יד אמר רב יוסף: הני תרתי מילי אמר רב בספרים, ותניא תיובתיה. חדא, …
• מנחות כט ע"ב · טז אמר ליה אביי לרב יוסף: אי אית בההוא דף שלש טעיות, מאי? …

הלכה יג במה דברים אמורים שכתב המלא חסר שנמצא תולה האותיות ששכח ביני השיטות אבל אם …

• מנחות כט ע"ב · יג מפני מה נברא העולם הבא ביו״ד? מפני שצדיקים שבו מועטים. ומפני מה …
• מנחות כט ע"ב · יד אמר רב יוסף: הני תרתי מילי אמר רב בספרים, ותניא תיובתיה. חדא, …
• מנחות כט ע"ב · טז אמר ליה אביי לרב יוסף: אי אית בההוא דף שלש טעיות, מאי? …

הלכה יד מותר לכתוב התורה כל חומש וחומש בפני עצמו ואין בהן קדושת ספר תורה אבל …

• יומא לז ע"ב · ג מיתיבי: הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר, ואנשי מעמד — לא …
• יומא לח ע"א · א בסירוגין.
• גיטין ס ע"א · ט תיבעי למאן דאמר תורה חתומה ניתנה – כיון דחתומה ניתנה, אין כותבין; …
• גיטין ס ע"א · יב איתיביה: כשהוא כותב, רואה בטבלא וכותב מה שכתוב בטבלא. מה הוא כתוב …

הלכה טו מותר לדבק תורה נביאים וכתובים בכרך אחד ומניח בכל חומש וחומש ארבע שיטין ובין …

• בבא בתרא יג ע"ב · ט תנו רבנן: מדביק אדם תורה נביאים וכתובים כאחד, דברי רבי מאיר. רבי …
• בבא בתרא יג ע"ב · יא בין חומש לחומש של תורה – ארבעה שיטין; וכן בין כל נביא …
• בבא בתרא יד ע"א · א ואם בא לחתוך – חותך. מאי קאמר? הכי קאמר: שאם בא לחתוך …
• בבא בתרא יד ע"ב · ח תנו רבנן, סדרן של נביאים: יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, ירמיה ויחזקאל, ישעיה …
• בבא בתרא יד ע"ב · יא סידרן של כתובים: רות וספר תהלים ואיוב ומשלי, קהלת, שיר השירים וקינות, …

הלכה טז כל כתבי הקדש אין כותבין אותן אלא בשירטוט אפילו כתבן על הנייר ומותר לכתוב …

• גיטין ו ע"ב · ט ואמר רבי יצחק: שתים כותבין, שלש אין כותבין; במתניתא תנא: שלש כותבין, …

הלכה א פרשה פתוחה יש לה שתי צורות אם גמר באמצע השיטה מניח שאר השיטה פנוי …

• שבת קג ע"ב · יד כפופין פשוטין, פשוטין כפופין. מימין סמכין, סמכין מימין. סתומין פתוחין, פתוחין סתומין. …

הלכה ב פרשה סתומה יש לה שלש צורות אם גמר באמצע השיטה מניח ריוח כשיעור ומתחיל …

• שבת קג ע"ב · יד כפופין פשוטין, פשוטין כפופין. מימין סמכין, סמכין מימין. סתומין פתוחין, פתוחין סתומין. …

הלכה ד ולפי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים שראיתי בדברים אלו וכן בעלי המסורת שכותבין ומחברין …

• מגילה טז ע"ב · יא אמר רבי חנינא בר פפא, דרש רבי שילא איש כפר תמרתא: כל …

הלכה א אין עושין ספר תורה לא ארכו יותר על היקפו ולא היקפו יתר על ארכו …

• בבא בתרא יד ע"א · ה תנו רבנן: אין עושין ספר תורה – לא ארכו יותר על הקיפו, …

הלכה ב שיעור הגליון מלמטה ארבע אצבעות ולמעלה שלש אצבעות ובין דף לדף שתי אצבעות לפיכך …

• בבא בתרא יד ע"א · ב ורמינהי: תחלת ספר וסופו – כדי לגול. כדי לגול מאי? אי כדי …
• בבא בתרא יד ע"א · ד רב אשי אמר: כי תניא ההיא – בספר תורה. כדתניא: כל הספרים …
• מנחות ל ע"א · טו שיעור גליון מלמטה – טפח, מלמעלה – שלש אצבעות, ובין דף לדף …

הלכה יב אין עושין ביריעה פחות משלשה דפין ולא יתר על שמנה דפין נזדמנה לו יריעה …

• מנחות ל ע"א · יא (סימן סגל״ם) תנו רבנן: עושה אדם יריעה מבת שלש דפין ועד בת …
• מנחות ל ע"א · יג נזדמנה לו יריעה בת תשע דפים, לא יחלוק שלש לכאן ושש לכאן, …

הלכה יג וכשתופרין היריעות אין תופרין אותן אלא בגידים של בהמה או חיה טהורה ואפילו מנבילות …

• מכות יא ע"א · ז ספר שתפרו בפשתן, פליגי בה רבי יהודה ורבי מאיר – חד אומר: …

הלכה יד כשתופרין כל היריעות אין תופרין כל היריעה כולה מתחלתה ועד סופה אלא מניח מעט …

• מגילה יט ע"ב · ג ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שיור התפר — הלכה …

הלכה טו ספר תורה שנקרעה בו יריעה בתוך שתי שיטות יתפור בתוך שלש לא יתפור במה …

• מנחות לא ע"ב · ב אמר רב זעירא, אמר רב חננאל, אמר רב: קרע הבא בשני שיטין …
• מנחות לא ע"ב · ג ולא עתיקתא עתיקתא ממש, ולא חדתתא חדתתא ממש, אלא הא דלא אפיצן, …
• מנחות לא ע"ב · ד בעי רב יהודה בר אבא: בין דף לדף, בין שיטה לשיטה, מאי? …

הלכה א נמצאת למד שעשרים דברים הן שבכל אחד מהן פוסל ספר תורה ואם נעשה בו …

• שבת כח ע"ב · ב ואלא הא דתני רב יוסף לא הוכשרו במלאכת שמים אלא עור בהמה …

הלכה ב ס"ת כשר נוהגין בו קדושה יתירה וכבוד גדול ואסור לאדם למכור ספר תורה אפילו …

• מגילה כז ע"א · יד תא שמע, דאמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: אין מוכרין ספר תורה …
• מגילה כז ע"א · טו שמע מינה תורה בתורה שפיר דמי. דלמא שאני תלמוד, שהתלמוד מביא לידי …
• מגילה כז ע"א · טז תנו רבנן: לא ימכור אדם ספר תורה אף על פי שאינו צריך …
• בבא בתרא קנא ע"א · ג תפלין איקרי ״נכסי״, דתנן: המקדיש נכסיו, מעלין לו תפלין. איבעיא להו: ספר …

הלכה ג ספר תורה שבלה או שנפסל נותנין אותו בכלי חרש וקוברין אותו אצל תלמידי חכמים …

• שבת קטו ע"א · ג מתני׳ כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה, בין שקורין בהן, ובין …
• עירובין צח ע"א · יב אמר רב אחא בר אהבה: זאת אומרת אין מזרקין כתבי הקודש.
• מגילה כו ע"ב · טו אמר מר זוטרא: מטפחות ספרים שבלו — עושין אותן תכריכין למת מצוה, …
• מגילה כו ע"ב · טז ואמר רבא: ספר תורה שבלה — גונזין אותו אצל תלמיד חכם, ואפילו …

הלכה ד תיק שהוכן לספר תורה והונח בו וכן המטפחות והארון והמגדל שמניחין בו ספר תורה …

• מגילה כו ע"ב · ח תנו רבנן: תשמישי מצוה — נזרקין. תשמישי קדושה — נגנזין. ואלו הן …
• מגילה כו ע"ב · ט אמר רבא, מריש הוה אמינא: האי כורסיא, תשמיש דתשמיש הוא, ושרי. כיון …
• מגילה כו ע"ב · י ואמר רבא, מריש הוה אמינא: האי פריסא, תשמיש דתשמיש הוא. כיון דחזינא …
• מגילה כו ע"ב · יא ואמר רבא: האי תיבותא דאירפט, מיעבדה תיבה זוטרתי — שרי, כורסייא — …
• מגילה כו ע"ב · יב ואמר רבא: הני זבילי דחומשי וקמטרי דספרי — תשמיש קדושה נינהו, ונגנזין. …
• מגילה לב ע"א · ו אמר רבי זירא אמר רב מתנה: הלוחות והבימות — אין בהן משום …

הלכה ה ומותר להניח ספר תורה על גבי ספר תורה ואין צריך לומר על גבי חומשים …

• שבת סב ע"א · ב [אלא] הכא במאי עסקינן — במחופה עור.
• מגילה כז ע"א · י תא שמע: מניחין ספר תורה על גבי תורה, ותורה על גבי חומשין, …

הלכה ו לא יאחז אדם ספר תורה בזרועו ויכנס בו לבית המרחץ או לבית הכסא או …

• ברכות יח ע"א · ו מתו ומשמרו — אין, אבל מהלך בבית הקברות — לא. והתניא: לא …
• שבת יד ע"א · ח והידים — מפני שהידים עסקניות הן. תנא, אף ידים הבאות מחמת ספר …
• מגילה לב ע"א · יד אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל האוחז ספר תורה ערום, נקבר …
• מועד קטן כה ע"א · ט כי נח נפשיה דרב הונא, סבור לאותובי ספר תורה אפורייה. אמר להו …
• מנחות לב ע"ב · ו אמר רב חלבו: אנא חזיתיה לרב הונא, דהוה יתיב אפוריא דספר תורה …

הלכה ז בית שיש בו ספר תורה אסור לשמש מטתו בו עד שיוציאנו או עד שיניחנו …

• ברכות כה ע"ב · יח תא שמע, דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: אחר המטה — קורא …
• ברכות כה ע"ב · כה אמר אביי: לא שנו אלא בכלי שאינו כליין, אבל בכלי שהוא כליין …
• ברכות כו ע"א · א אקמטרא — ככלי בתוך כלי דמי. אמר רבי יהושע בן לוי: ספר …

הלכה ח כל הטמאין ואפילו נדות ואפילו כותי מותר לאחוז ספר תורה ולקרות בו שאין דברי …

• ברכות כב ע"א · יד כרבי יהודה בן בתירא בדברי תורה, דתניא, רבי יהודה בן בתירא אומר: …
• חולין קלו ע"ב · יב וכרבי יהודה בן בתירה בדברי תורה, דתניא: רבי יהודה בן בתירה אומר: …

הלכה ט כל הרואה ספר תורה כשהוא מהלך חייב לעמוד מפניו ויהיו הכל עומדים עד שיעמוד …

• קידושין לג ע"ב · יב איבעיא להו: מהו לעמוד מפני ספר תורה? רבי חלקיה ורבי סימון ורבי …