שיוך להלכה
אגרות קודש כרך ז ב'רמה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה טז
...א) מה שנסתפק בדעת הרמב"ם בדין שלא כסדרן בתפלין ומזוזות - הנה ברור שפוסל, וכמש"כ בהל' תפלין פ"א הט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יג
32 רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
41 להעיר (ע"ד ההלכה) מחילוקי דרגות "לשמה" בסת"ם (סנהדרין מח, ב ובמפרשים שם. מנחות מב, ב. רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"א והט"ו; פ"ג הט"וטז. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סל"ב ס"ח וט' (סי"א ואילך). יו"ד ר"ס רעא. ועוד — ובנ"כ), בציצית (סוכה יא, ב. מנחות שם. רמב"ם הל' ציצית פ"א הי"א. פ"ב ה"ג. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח רסי"א (ס"ג)). ועוד. וראה בעל המאור ומלחמות ה' לסוכה ט, א. ועוד. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא ויקה"פ שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יט
63 מנחות כט, א. רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ט. טושו"ע יו"ד סרע"ד ס"ד. או"ח סל"ב ס"ד. שו"ע אדה"ז שם ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יט
12 מגילה ח, ב במשנה. ושם ט, ב. רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
47 ראה רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"א. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סל"ב ס"ח (סי"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יט
28 מנחות כט, א. רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ט. טושו"ע יו"ד סרע"ד ס"ד. או"ח סל"ב ס"ד. שו"ע אדה"ז או"ח שם ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יג
1158 גיטין מה, ב. רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
2554 רמב"ם הל' תפילין פ"א ה"ב. וראה זח"ג עא, א. תקו"ז תכ"ה. שו"ת נוב"י מהד"ת או"ח סק"ט. אבנ"ז יו"ד ח"ב סשע"א. וראה גם תו"מ חנ"ט ע' 96. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
כא רמב"ם הלכות תפילין פ"א הי"א. נימוקי יוסף הלכות ציצית. אלי' זוטא ס"ק ד. ב"ח סי' יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
כד ירושלמי מגילה פ"א ה"ט. רמב"ם הל' תפילין פ"א ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
כט רמב"ם הלכות תפילין פ"א ה"ד. שו"ע יו"ד סי' רעא סעיף ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
צ ברייתא שבת עט , ב. רמב"ם הלכות תפילין פ"א ה"ח. טור ושו"ע סעיף ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
צו רמב"ם הלכות תפילין פ"א ה"ו. שו"ע יו"ד סי' רעא סעיף ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין יב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
קטו רמב"ם הלכות תפילין פ"א הי"א. אור זרוע ח"א סי' תקלד בשם ריב"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין יד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
קלג ברייתא שבת קח , א. ומימרא דרב הונא שם. רמב"ם הלכות תפילין פ"א ה"י. טור ושו"ע סעיף יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין יז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה כ
קנז שבת שם . רמב"ם הלכות תפילין פ"א ה"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין יט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה כ
קעד רמב"ם הלכות תפילין פ"א ה"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין לד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה טז
שכב ירושלמי מגילה פ"א ה"ט (הובא בספר התרומה סוף סי' קצט). רמב"ם הלכות תפילין פ"א הט"ז. שו"ע יו"ד סי' רעג סעיף ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה טז
שמג רמב"ם הל' תפילין פ"א הט"ז. שו"ע סעיף כד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יג
יב רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ג. שו"ע סעיף א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יג
מו גיטין שם. רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ג. ט"ז ס"ק ג. ב"ח. פרישה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יג
ס רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ג. שו"ע שם. וראה (המשך המשנה שם מה, ב ו)גמרא שם מה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלד דיני דליקה בשבת יב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
קב מסכת סופרים פ"א ה"ט. רמב"ם הל' תפילין פ"א ה"ה. וראה גם שבת קג, סוע"ב. כ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יג
סו רש"י גיטין מה, ב ד"ה מומר. רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ג. שלטי גבורים חולין ד, א בשם ריא"ז. הגהות אשר"י ב"מ סופ"ב. דעה הא' שב רמ"א ביו"ד סי' ב ס"ט. ונתבאר בקו"א שם (ד"ה ואזיל). וא"כ כשם שמומר לכל התורה אסור להחזיר לו אבדתו (כדלעיל הל' מציאה סל"ט), כן גם מסור אם מצא כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן יא (א)
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
א הלכות תפילין פ"א הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן יד (א)
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
ו הלכות תפילין פרק א הלכה יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' נזקי ממון (ב)
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יג
מה הל' תפילין פ"א הי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
24 משנה שבת דף עג ע"א (אבות מלאכות ארבעים חסר אחת). רמב"ם
פ"ז ה"א (ומנין כל אבות מלאכות ארבעים חסר אחת).
משא"כ בטור ושו"ע לא נתפרשו
החיובים (רק האסור והמותר), ולכן לא נתפרש בהם שרש מלאכות אלו.
אמנם בחלק גדול ממלאכות אלו, יש נפקא
מינה להלכה ולמעשה – אם איסורן מן התורה או מדברי סופרים, ולכן ברוב המלאכות
בסימנים שלפנינו, נתפרש אם הן מל"ט המלאכות (אב או תולדה), ומקורן במלאכות
אלו במלאכת המשכן (כדלקמן הערה 34 ).
*
במשנה מחולקים ל"ט המלאכות לארבע
קבוצות:
קבוצה ראשונה הן 11 מלאכות הקשורות
להכנת הפת, מתחיל מחורש וזורע, ומסיים באפיית הלחם.
ואף שמלאכות הכנת ואפיית הפת לא היו
בבנין המשכן, שהרי המנחות ולחם הפנים ושתי הלחם, אינם חלק מבנין המשכן. מכל מקום
אמרינן עד, ב (שבק תנא דידן בישול סממנין דהוה במשכן, ונקט אופה, תנא דידן סידורא
דפת נקט). ופרש"י (נקט אופה דלא שייך במלאכת המשכן כלל. סדורא דפת שהתחיל בו נקט,
ואופה במקום בשול דסממנין הוא). והיינו שכיון שבזמן המשנה היתה מלאכה זו שייכת
יותר באפיית הפת (מאשר בבישול הסממנים שבמשכן), לכן "תנא דידן סידורא דפת
נקט".
וכך גם שאר המלאכות בקבוצה זו היו
בעשיית המשכן בסממנים, כמבואר ברש"י עג, א ד"ה האופה (כולהו קמייתא הואי
בסממנין של צבע תכלת וארגמן ותולעת שני).
ומ"ש רש"י "בסממנים של
צבע
תכלת", והרי צבע התכלת עשוי מחלזון; מכל מקום הי' צריך לערב בהם גם סממנים
אחרים, כדאמרינן במנחות מב, ב (מייתינן דם חלזון, וסמנין, ורמינן להו ביורה), וכן
הוא ברמב"ם הל' ציצית פ"ב ה"ב (מביאין דם חלזון ... ונותנין עמו סממנין
... כדרך שהצבעין עושין, ומרתיחין אותו ונותנין בו הצמר).
ומה שמוסיף רש"י שם "בסממנין
של צבע ... ותולעת שני ". רש"י לשיטתו אזיל, שתולעת שני אינה תולעת, אלא
גרעינים הזרועים שנראים כתולעת, כמבואר ברש"י ישעי' א, יח (צבע שצובעים בו
אדום גרעינים הם, ויש תולעים בכל אחד ואחד). ומפורש יותר ברמב"ם הל' פרה
אדומה פ"ג ה"ב (והתולעת היא הגרגרים האדומים ביותר הדומים לגרעיני
החרובים, והן כמו האוג, ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן).
והכוונה היא לכל המלאכות של "סדורא
דפת, מתחיל מחרישה וזריעה, שכולן היו בסממנים של צבע, כמבואר ברש"י מט, ב (הם
זרעו וקצרו סמנין, לצבוע תכלת ועורות אילים, וטחנו ולשו נמי סמנין לצבוע).
ואף שארץ המדבר אינה מצמיחה; כבר נתבאר
בתוס' חולין פח, ב ד"ה אלא (דשמא אז כשבאו שם ישראל היה מצמיח). וכמובא במדרש
במד"ר פי"ט, כו (באר חפרוה שרים ... ומגדלים מיני דשאים ואילנות).
ובאמת נתפרש כן בקרא שלח טו, לב (ויהיו
בני ישראל במדבר, וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת). הרי כשבאו ישראל למדבר צמחו
שם עצים, על ידי בארה של מרים.
עוד ביאור יש להלכה זו, שמסופר במדרש
שמו"ר סוף פל"ג (אמר להם [יעקב] היו יודעין שהקב"ה עתיד לומר
לבניהם לעשות משכן, אלא יהיו כל צרכיו מוכנים בידכם ... ויש מהם שהתקינו עצמן
לדברים ... ויש מהן שלא הביאו אלא ממה שהיה מונח בידו). ונתבאר בפני יהושע שבת עה,
א (דמסתמא לא היו זורעין וחורשין אותן הסממנין שהיו צריכין למשכן, אלא שהיה מצוי בידן,
אפילו הכי כיון דשייך זריעה וחרישה באותן מינין חייב ... שכבר היה מצוי בידם על
ידי תגרים אומות העולם, או שהוציאו ממצרים).
ומה שמוסיף רש"י שם " וטחנו
ולשו נמי סמנין לצבוע" , שלכאורה אינו מובן לאיזה צורך היו
צריכים ללוש את סממני הצבע. מכל מקום סובר רש"י שגם את
הסממנים היו צריכים ללוש.
אמנם ברמב"ם הל' תפילין פ"א
ה"ד (כיצד מעשה הדיו, מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן, וגובלין
אותן בשרף האילן ובמעט דבש, ולותתין אותו הרבה, ודכין אותו עד שיעשה רקיקין, ומיבשין
אותו ומצניעין אותו, ובשעת כתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו וכותב בו).
ואפשר שמטעם זה נתבאר לקמן סי' שכא
סט"ז (הלש הוא מאבות מלאכות), ולא נזכר אם מלאכה היתה בסממנים או בדיו .
ונראה מדברי רש"י הנ"ל, שגם
מלאכות הדש והזורה היו בסממנים, שכך היו מפרידים את גרעיני הסממנים מהסובין שלהם.
ואפשר הכוונה לגרעיני תולעת שני הנ"ל, שהיו צריכים להבדילן מהסובין שלהם.
אמנם בתוס' עד, א ד"ה אע"ג
(שבמשכן היו מנפצים פשתן לעשות יריעות ושאר דברים ... דהיינו דש ).
ואפשר שמטעם זה נתבאר לקמן סי' שה
סכ"ח (הדש הוא מאבות מלאכות ... מפרק התבואה מהשבולת). ולא נזכר אם היתה
מלאכה זו בסממנים או בפשתן.
משא"כ בשאר המלאכות נתפרש שהיו
בסממנים, כמבואר כאן ( הטוחן הוא אב מלאכה, שהיתה במשכן בשחיקת סממני הצבע). לקמן
סי' שיח ס"ז (המבשל הוא מאבות מלאכות, שכן במשכן היו מבשלים סממנים לצבוע בה).
סי' שיט ס"א (הבורר הוא מאבות מלאכות, שכן במשכן היו בוררים הפסולת מתוך הסממנים).
סי' שמ סט"ו (המעמר הוא מאבות מלאכות, שהיה במשכן בסמנים הזרועים).
*
קבוצה שנית הן 13 מלאכות הקשורות לעשיית
בגדים, מתחיל מגוזז צמר, ומסיים בתפירה.
מלאכות אלו היו בבנין המשכן, ביריעות
למשכן ובבגדי הכהונה, שגם הם נכללים בבנין המשכן.
7 מהן נתבארו בסימנים הבאים, ואילו 6
מהם לא נזכרו כלל לקמן, ולא בטור ושו"ע, וגם בגמרא לא נתפרשו פרטיהן, והן
מלאכות: א) מנפץ. ב) טווה. ג) מיסך. ד) עושה בתי נירין. ה) אורג. ו) פוצע.
ומבואר בטור (ארבעים אבות מלאכות חסר
אחת ותולדותיהם ידועות, ואיני צריך להאריך בהם ולא בשיעוריהן ... על כן לא אכתוב
אלא דברים הצריכין).
והוא פלא גדול – האם אכן מלאכות אלו יודע
אדם מעצמו שאסור לעשותם בשבת, עד שאין צורך להזכירן בשו"ע. וכך מסכם זאת
במשנה ברורה סוס"י שדמ (עוד איזה אבות מלאכות שלא נזכרו פה בשלחן ערוך, דהיינו
המנפץ והטוה והמיסך והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חוטין והפוצע שני חוטין).
מלאכות אלו מבוארות ברמב"ם, ובשאר הספרים
המבארים את ל"ט המלאכות. וראה שיעורי הלכה למעשה ע' קפז.
*
קבוצה שלישית הן 9 מלאכות הקשורות
לכתיבה, מתחיל מצידה, שחיטה והכנת הקלף, ומסיים בכתיבה.
אמנם, כמו בקבוצה הראשונה, כך גם בקבוצה
זו, לא היו מלאכות הכתיבה והמחיקה על הקלף בבנין המשכן; ועיקר מלאכת הכתיבה למדים
מכתיבה על קרשי המשכן, כדלקמן סי' שמ ס"ד (הכותב, והמוחק על מנת לכתוב
במקום שמחק, מאבות מלאכות הן, שכן היו כותבין על קרשי המשכן לסימן לידע איזה בן זוגו,
ופעמים שטעה והיה מוחק מה שכתב וחוזר וכותב במקומו) .
שאר מלאכות קבוצה זו, מתחיל מצידה,
שחיטה והפשטה, היו בהכנת עורות התחשים והאילים לבנין המשכן, כדלקמן סי' שב
סט"ו (הממחק את העור ... הוא מאבות מלאכות, שכן היו עושין במשכן בעורות תחשים
ואילים מאדמים). סי' שיד סט"ז (המחתך את העור ... הרי זה אב מלאכה, שכן במשכן
היו מחתכים עורות אילים ותחשים במדה לעשותן מכסה לאהל). סי' שטז ס"א (צידה
היא מאבות מלאכות, שהיתה במשכן בתחשים וחלזון), וסי"ג (שחיטה היא מאבות
מלאות, שהיתה במשכן באילים ותחשים), וס"כ (שבמשכן לא היתה נטילת נשמה אלא
באילים ותחשים וחלזון). סי' שכא ס"ב (המעבד את העור הוא מאבות מלאכות, שכן
במשכן היו מעבדין עורות תחשים ואילים).
אלא שתנא סידורא דכתיבה על הקלף נקט.
*
קבוצה רביעית של 6 מלאכות הקשורות
לבניית וניהול הבית: בנין וסתירה ומכה בפטיש, הבערה וכיבוי והוצאה.
מלאכות אלו היו במשכן, כמבואר
ברש"י לא, ב ד"ה ומשכן (שהיו סותרין אותו בחנייה זו, ונוסעים למקום אחר וחונים,
וחוזרים ומקימין אותו), ובדף עג, א ד"ה מכבה ומבעיר (באש שתחת הדוד של סממנין).
מכה בפטיש – כדלקמן סי' שב ס"ה (שהיתה בכלי המשכן). והוצאה מרשות לרשות –
כמבואר כאן בסעיף שלפנינו (וההוצאה היתה גם כן מלאכה חשובה במשכן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שכא דיני תולש בשבת ודין טוחן ודין תקוני מאכל או מעבד ולש
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
2343 משנה
עג , א (אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ... והלש).
וברש"י שם ד"ה האופה
(כולהו קמייתא הואי בסממנין של צבע תכלת וארגמן ותולעת שני), ובדף מט, ב (הם זרעו
וקצרו סמנין לצבוע תכלת ועורות אילים, וטחנו ולשו נמי סמנין לצבוע). הרי שגם הלישה
היתה בסממנים.
אמנם ברמב"ם הל' תפילין
פ"א ה"ד (כיצד מעשה הדיו, מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה
וכיוצא בהן, וגובלין אותן בשרף האילן ובמעט דבש, ולותתין אותו הרבה, ודכין אותו עד
שיעשה רקיקין, ומיבשין אותו ומצניעין אותו, ובשעת כתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו
וכותב בו).
ואפשר שמטעם זה נתבאר כאן באופן
סתמי (הלש הוא מאבות מלאכות), אף שבשאר המלאכות נתפרש לעיל ולקמן היכן מצינו מלאכה
זו בעשיית המשכן (כדלעיל סי' שא ס"א, ובהערות שם).
וכעין זה הוא גם במלאכת דש, כדלעיל
סי' שה סכ"ח, ונתבאר בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלד דיני דליקה בשבת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1238 ברייתא
קג, סוע"ב (כתב שלא בדיו, או שכתב את האזכרות בזהב, הרי אלו יגנזו). מסכת סופרים
פ"א ה"ט (אין כותבין בזהב, מעשה בתורתו של אלכסנדרוס שהיו כל אזכרותיה
כתובות בזהב, ובא מעשה לפני חכמים, ואמרו תיגנז). רמב"ם הל' תפילין פ"א ה"ה
(מה מיעטה ההלכה שנאמר למשה מסיני שיהיו כתובים בדיו. למעט שאר מיני צבעונין כגון
האדום והירוק וכיוצא בהן). כ"מ שם (הוא הדין לאותיות אחרות שכתבן בזהב פסול,
שהרי לא כתבן בדיו. ואזכרות דנקט, משום דסלקא דעתך אמינא שלרוב מעלתן ראויות ליכתב
בזהב, קמ"ל. והכי משמע מדתניא במסכת סופרים פ"ק אין כותבין בזהב). וראה
גם לקמן (בהנסמן בהערה 1246 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
1178 רמב"ם הלכות תפילין פ"א הי"א (אם עבדן הכותי פסולין, אף על פי שאמרנו לו לכותי לעבד עור זה לשם הספר או לשם התפילין, פסולין). אלי' זוטא ס"ק ד (דאם לא סייעו, פסול אף דיעבד. וכן פסק הב"ח ריש סי' יד). ב"ח סי' יד (וקיימא לן נמי, דבין בטויה בין בעשיה, אפילו אם ישראל עומד על גבי הגוי ואומר שיעשה לשמה, דפסולין הן לדברי הכל).
ואף שכתב בשו"ע ס"א "להרמב"ם פסול ולהרא"ש כשר", יתבאר בקונטרס אחרון ס"ק א (דאפילו לדעת הרא"ש פסול בלא סיוע הישראל).
ורק לענין עיבוד קלף לתפילין סבירא ליה להתיר בדיעבד, מהטעם שיתבאר לקמן סי' לב סי"ב (אם עיבדו נכרי יש פוסלין אפילו ישראל עומד על גביו ואומר לו שיעבד לשמו ... ויש מכשירין כשישראל עומד על גביו ואומר לו שיעבדנו לשמו. ואינו דומה לגט שצריך לכתוב כל תורף הגט לשמו ולשמה, וזה לא ישמע לו, אבל בעיבוד אין צריך רק כשנותן העור לתוך הסיד שיתננו לשמו, וזה ישמע לו ... ומכל מקום לכתחילה צריך לסייעו קצת בעיבודה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יד דיני ציצית שעשאן נכרי ונשים וטלית שאולה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
1474 הלכות תפילין פרק א הלכה יא (אם עבדן הכותי פסולין, אף על פי שאמרנו לו לכותי לעבד עור זה לשם הספר או לשם התפילין פסולין, שהכותי על דעת עצמו הוא עושה לא על דעת השוכר אותו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
339 משנה מגילה יז, א (לא יצא עד שתהא כתובה ... ובדיו). ירושלמי מגילה פ"א ה"ט (הלכה למשה מסיני שיהו כותבין ... בדיו). רמב"ם הל' תפילין פ"א ה"ג (עשרה דברים יש בתפילין כולן הלכה למשה מסיני ... שכותבין אותן בדיו).
ובהלכה זו מביא ב' פירושים:
(א) יש מי שהורה דהיינו דוקא דיו, למעט קנקנתום שאינו נמחק לגמרי.
(ב) ויש אומרים דהיינו דוקא דיו, למעט שאר צבעים שאינם שחור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
345 רמב"ם הלכות תפילין פ"א ה"ד (כיצד מעשה הדיו. מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן ... ובשעת כתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו וכותב בו, שאם תמחקנו יהיה נמחק. וזהו הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות). שו"ע יו"ד סי' רע[א] סעיף ו (ספר תורה צריך שיכתבנו בדיו העשוי מעשן השמנים, שרוי במי עפצים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
401 רמב"ם הלכות תפילין פ"א ה"ו (בעפצא וכיוצא בו, מדברים שמכווצין את העור ומחזקין אותו). שו"ע יו"ד סי' רעא ס"ב (בעפצא או בסיד וכיוצא בו, מדברים שמכווצים העור ומחזיקין אותו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
416 רמב"ם הלכות תפילין פ"א הי"א (אם עבדן הכותי פסולין, אף על פי שאמרנו לו לכותי לעבד עור זה לשם הספר או לשם התפילין, פסולין, שהכותי על דעת עצמו הוא עושה, לא על דעת השוכר אותו). אור זרוע ח"א סי' תקלד (פירש ריב"א זצ"ל, דעיבוד העכו"ם פסול, ואפילו ישראל עומד על גביו ... נכרי לדעתי' דנפשי' עביד). טור ושו"ע ס"ט (אם עיבדו גוי, להרמב"ם פסול, אפילו אמר ליה ישראל לעבד לשמו).
וראה גם לעיל סי' יא ס"ד לענין ציצית. לקמן רס"י תס לענין מצה. לקמן סע"ו וסי' לט ס"א וס"ג לענין כתיבת ושאר תיקוני תפילין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
429 ברייתא שבת קח , א (מניין שאין כותבין תפילין על עור בהמה טמאה, דכתיב (בא יג, ט) למען תהיה תורת ה' בפיך, מדבר המותר בפיך. אלא מעתה על גבי עור נבלות וטרפות אל יכתבו. אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה, לשני בני אדם שנתחייבו הריגה למלכות, אחד הרגו מלך ואחד הרגו איספקליטור (שר הטבחים בלשון יוני, רש"י), איזה מהן משובח, הוי אומר זה שהרגו מלך (ואלו לקו על ידי בוראן, רש"י)). רמב"ם הלכות תפילין פ"א ה"י. טור ושו"ע סעיף יב (יהיה הקלף מעור בהמה וחיה ועוף הטהורים, אפילו מנבילה וטריפה שלהם, אבל לא מעור בהמה וחיה ועוף הטמאים, דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך ממין המותר לפיך).
וכן הוא לענין עור הבתים, כדלקמן סנ"ו (ועור הבתים, בין של יד בין של ראש, צריך להיות מבהמה חיה ועוף הטהורים, אפילו מנבילות וטריפות שלהן, רק שהוא מן המותר בפיך), וסע"ב (אם ציפה הבתים ... בעור שאינו כשר לעשות ממנו בתים, כגון של בהמה טמאה, הרי אלו פסולים).
וכן לענין כריכת הפרשיות בקלף, כדלקמן סס"ח (ויש מקפידין מלכרכן אלא בקלף הכשר לבתים ורצועות, שכיון שכריכה זו הלכה למשה מסיני, דינה כבתים ורצועות שצריכים להיות ממין המותר לפיך, ולא ממין האסור).
וכן לענין טוויית הגידין לתפירת התפילין, כדלקמן סע"ה (אבל גידים טוויין אסור לקנות מהם בכל ענין, שכיון שהלכה למשה מסיני הן, צריך שתהיה עשייתן לשמן, כמו שצריך לעשות הרצועות שחורות לשמן).
אבל לענין רצועות לא הובא הלימוד "מן המותר בפיך", כי אם כדלקמן סי' לג ס"ג (שלא הוכשרו למלאכת שמים אלא טהורים בלבד), וכדאמרינן שבת כח, א-ב (לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד ... לרצועות), ופירש"י (שיהיו מעור בהמה טהורה).
וכן לענין שופר, כדלקמן סי' תקפו ס"ג (שופר מבהמה טמאה יש לפוסלו אפילו בדיעבד, לפי שלא הוכשרו למלאכת שמים אלא טהורים בלבד).
וראה הערות וביאורים תשלג ע' 45.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה כ
444 שבת שם (כל נקב שהדיו עוברת עליו, אינו נקב). רמב"ם הלכות תפילין פ"א ה"כ (וכל נקב שהדיו עוברת עליו, אינו נקב, ומותר לכתוב עליו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה כ
461 רמב"ם הלכות תפילין פ"א ה"כ (אם ניקב בתוך האות, כגון תוך ה"א, או תוך מ"ם, וכן בשאר אותיות, כשר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה טז
607 רמב"ם הל' תפילין פ"א הט"ז (ומותר לכתוב את השם על מקום הגרד ועל מקום המחק בכולן). שו"ע סעיף כד (מותר לכתוב על מקום הגרר ועל מקום המחק, אפילו אזכרה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יג
1332 ברייתא שם (שנאמר וקשרתם וכתבתם, כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה). רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ג (שנאמר וקשרתם וכתבתם, כל שמוזהר על הקשירה ומאמין בה, הוא שכותב). שו"ע ס"א (משום דכתיב וקשרתם וכתבתם, כל שאינו בקשירה או אינו מאמין בה, אינו בכתיבה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יג
1360 משנה גיטין שם מה, סע"א (ואין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן העובדי כוכבים יותר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם). גמרא שם (איבעיא להו, האי מפני תיקון העולם, משום דוחקא דצבורא הוא או דילמא משום דלא לגרבו ולייתו טפי). רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ג (ואין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הכותים ביותר על דמיהם, שלא להרגיל אותן לגונבן ולגוזלן). שו"ע ס"ז (אין לוקחין תפילין ומזוזות וספרים מן הכותים יותר מכדי דמיהן הרבה, כדי שלא להרגיל לגנבן ולגוזלן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה מלאכות שבת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
ועד"ז מצינו בעשיית דיו (רמב"ם הל' תפילין פ"א ה"ד):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הפרק
לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
49 כרוב ההלכות בהל' תפילין פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
9 מנחות כט, א. רמב"ם הל' תפילין פ"א הי*ט. טושו"ע יו"ד סרע"ד ס"ד. או"ח סל"ב ס"ד. שו"ע אדה"ז או*ח שם ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בפרק זה
פה ספר התרומה שם בשם ר"י. הגהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות ט. שו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין יב
מקור מפורש
בפרק זה
קכח הגהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות ו. מ"א ס"ק יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בפרק זה
רעח מהר"מ בה גהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות צ (וראה הגהות ברוך שאמר הג"ה מו בשם מהר"מ). מהרי"ק שורש סט. שו"ע סעיף כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין לד
מקור מפורש
בפרק זה
שכא סימני ספר התרומה סוף סי' קצט וסמ"ג עשין כה (בשם יש אומרים). הגהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לו דין דקדוק כתיבתן א
מקור מפורש
בפרק זה
ו ס' התרומה סוף הל' תפילין, מאותיות דרבי עקיבא. הגהות מיימוניות הל' תפילין פ"א אות צ. תקון תפילין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לו דין דקדוק כתיבתן ג
מקור מפורש
בפרק זה
קסה ומועלת קריאת התינוק שלא יהיה שלא כסדרן, משא"כ בלי תיקון אין קריאת התינוק מועלת. הגהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות צ והגהת ברוך שאמר (אות מו) בשם מהר"ם מרוטנבורג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לו דין דקדוק כתיבתן ה
מקור מפורש
בפרק זה
קעט ר"ת בהל' ס"ת שלו. הובא באור זרוע סי' תקנד ובהגהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות צ ובאגור סי' פ. וכן הוכיח בטור חיו"ד סי' עדר מדברי הרא"ש וכן הוכיח בב"י ד"ה וא"א ז"ל מס' התרומה סוף הל' תפילין. וכ"פ הב"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית
מקור מפורש
בפרק זה
1292 הלכות תפילין פ"א הי "א (אם עבדן הכותי פסולין אף על פי שאמרנו לו לכותי לעבד עור זה לשם הספר או לשם התפילין פסולין, שהכותי על דעת עצמו הוא עושה לא על דעת השוכר אותו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בפרק זה
390 ספר התרומה שם (שנינו במסכת סופרים ובירושלמי פרק קמא דמגילה, מסרגלין בקנה. שמעתי משמו של רבינו יצחק בר' שמואל, לאו דווקא בקנה, הוא הדין בסכין, אלא לאפוקי עופרת ומטבע, שהשרטוט צובע ממתכות). הגהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות ט (ואומר ר"י, הא דאיתא במסכת סופרים מסרגלים בקנים, לאו למעוטי סכין, אלא למעוטי עופרת ושאר מיני צבע). שו"ע שם (ולא ישרטט בעופרת, מפני שהמקום השרטוט נשאר צבוע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בפרק זה
425 הגהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות ו (וכשישראל נתנו תחלה בעיבוד לשם קדושה, מניחה לכותי להוציא ולתקנה, ואינו צריך עוד לעמוד על גביו ולסייעו). מ"א ס"ק יג (כתב בהגהות מיימוניות, אם נותנו מתחלה בעיבוד לשם קדושה, מניח העכו"ם להוציא לתקנו, ואין צריך לסייעו עוד).
וראה חקרי הלכות ח"ה לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בפרק זה
551 [קנט] מהר"מ בה גהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות צ (הנה מורי רבינו פסל לי תפילין שהיו של אבא מורי זלה"ה, רק בשביל שלא היו מקצת יודי"ן שעל האלפי"ן ומקצת יודי"ן שבשי"נין ומקצת רגלי התוי"ן נוגעין לגוף האות ... ושוב אמר, שיכולים לתקנן רק כשנעשו תחילה שתינוק דלא חכים ולא טיפש מכירם, אז יכולין לתקן שאר תיקוניהם כיוצא באלו, ואפילו אחרי שנכתבו כל הפרשיות, ולא מפסלי ולא מיקרי שלא כסדרן). ברוך שאמר אות מו (אמנם נראה לי שיש תקנה לתיקון האותיות, ואין בזה שלא כסדרן, דכיון דקודם שניתקנו נמי הוי אותיות, דתינוק דלא חכים ולא טפש מצי קרי להו, אלא שלא נדבקו כדינם, אז יכול לחזור ולהדביקן). מהרי"ק שורש סט (שרבינו מאיר השיב בתשובה, שאין תפילין ומזוזות נפסלין משום שלא כסדרן בתקון האותיות הנפרדות, ותלה הטעם בקריאת התינוק. היינו דווקא להחשב כסדרן, מאחר שעיקר צורת האותיות נעשו כסדרן). שו"ע סעיף כה ( והוא הדין שאם לא היו מקצת יודי"ן שעל האלפי"ן והשיני"ן והעייני"ן ורגלי התוי"ן נוגעים בגוף האות, ותינוק דלא חכים ולא טיפש מכירם, שאע"פ שכתב לפניהם, יכול לחזור ולתקנם, דכיון דצורת האות היתה ניכרת, ליכא משום כתבן שלא כסדרן) .
וכן הוא לעיל סכ"א ( ומכל מקום מועלת קריאת התינוק באותיות אלו, לענין שיוכל לתקנן אף אם כתב אחריהן, ואין בזה משום שלא כסדרן כמו שיתבאר). ולקמן בסוף הסעיף ( אבל בצד"י ושי"ן הולכין אחר קריאת התינוק).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בפרק זה
587 ירושלמי מגילה פ"א ה"ט (תולין בספרים. אין תולין לא בתפילין ולא במזוזות). סימני ספר התרומה סוף סי' קצט (ובירושלמי דפרק קמא דמגילה, תולין בספרים ואין תולין בתפלין ומזוזות ... ויש אומרים הטעם, משום דאמרינן במכילתין, כתבן שלא כסדרן יגנזו). סמ"ג עשין כה. הגהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לו דין דקדוק כתיבתן
מקור מפורש
בפרק זה
1035 ס' התרומה סוף הל' תפילין (באלפא ביתא של רבי עקיבא כתוב, מפני מה יו"ד של אלף ... משמע שעשוי קצת כעין יו"ד), מאותיות דרבי עקיבא [החיבור "אותיות דרבי עקיבא", נקרא בפי הראשונים בשם "אלפא ביתא של רבי עקיבא"]. הגהות מיימוניות הל' תפילין פ"א אות צ. תקון תפילין ע' עה (א כזה, נקודה הראשונה כמין יו"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לו דין דקדוק כתיבתן
מקור מפורש
בפרק זה
1215 ר"ת בהל' ס"ת שלו, הובא באור זרוע סי' תקנד (ופירש ר"ת שאם לא זיין פסול), וב הגהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות צ (וכתב רבינו תם בספר הישר שעטנ"ז ג"ץ ... אם לא זיין פסול, דלא גרע מקוצו של יו"ד), ובאגור סי' פ (דין זיינין של שעטנ"ז ג"ץ ושאר זיינין, כתב ר"ת בספר הישר, שאם לא זיין אותיות של שעטנ"ז ג"ץ דפסול). טור חיו"ד סי' עדר (ואם חסר אלה הזיונין, כתב הרמב"ם שאינו פסול, ויראה שהוא פסול ... וכן יראה מלשון א"א הרא"ש ז"ל). וס' התרומה סוף הל' תפילין, כמבואר בב"י (וכן יש לדקדק מדברי בעל התרומה). ב"ח (והכי נקטינן לפסול ספר תורה ותפילין אם לא תייג שעטנ"ז ג"ץ ... דלא כשלחן ערוך).
וכן נראה לקמן סי' שמ ס"ח (והכותב אשורית וחיסר הזיונין משעטנ"ז ג"ץ פטור עליהן מפני שלא נגמרה מלאכתן). ואפשר דהם מיירי שהי' דעתו לכתוב התגין ועדיין לא כתבן, ולכן "פטור עליהן מפני שלא נגמרה מלאכתן".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר