ד
ד טוון נכריכ או ששזר אפילו ישראל עומד על גביו ואומר לו שיעשה לשם ציצית פסוליןכא (א) דנכרי אדעתיה דנפשיה קעבידכב ואינו חושש לדברי הישראל אלא אם כן מסייע הישראל מעטכג אבל אם טוון או שזרן חרש שוטה וקטןכד (ב) וגדול עומד על גביו ואומר להם שיעשו לשם ציצית כשר:
הערות
- כ. שו"ע סעיף ב. ולענין תפילין ראה לקמן סי' לב סי"ב.
- כא. רמב"ם הלכות תפילין פ"א הי"א. נימוקי יוסף הלכות ציצית. אלי' זוטא ס"ק ד. ב"ח סי' יד.
- כב. ט"ז ס"ק א.
- כג. רמ"א סעיף ב. רא"ש הל' ס"ת סי' ג בשם ר' ברוך בספר התרומה סי' קצ. וראה שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' סג. מחנה יוסף ע' קיב.
- כד. מ"א ס"ק ב. עי' בק"א. ועי' שו"ת צ"צ חאו"ח סי' ב ס"ה הטעם והמקור דמהני בקטן כשגדול עע"ג. וראה גם לקמן סי' יד ס"ב.
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה א׳:י״א - הטקסט מספריא
גויל של ספר תורה וקלף של תפילין או של ספר תורה צריך לעבד אותן לשמן ואם עבדן שלא לשמן פסולין לפיכך אם עבדן הכותי פסולין אע"פ שאמרנו לו לכותי לעבד עור זה לשם הספר או לשם התפילין פסולין שהכותי על דעת עצמו הוא עושה לא על דעת השוכר אותו לפיכך כל דבר שצריך מעשה לשמו אם עשהו הכותי פסול ומזוזה אינה צריכה העבדה לשמה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.