ח
ח התפילין אינן כמזוזהעב שהיא צריכה שרטוט מהלכה למשה מסיני בכל שיטה ושיטה אבל בתפילין א"צ שרטוט כי אם בשיטה העליונהעג מפני שאסור מדברי סופרים לכתוב לכתחלה ג' תיבות מפסוק מכתבי הקודש בלא שרטוטעד כמו שיתבאר ביו"ד סי' רפ"ד [סעיף ב] אבל שאר השיטות א"צ שרטוט כי השיטה העליונה נעשית כמו שרטוט למה שתחתיהעה כמו שיתבאר שם ואין לו להחמיר ולשרטט בכל השיטותעו מפני שכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוטעז אבל אם אינו יודע לישר השיטה בלא שרטוט טוב הוא שישרטט כל השורותעח כדי שיהיה הכתב מיושר ושוה משום זה אלי ואנוהועט ואפילו אם יודע לישר אף בלא שרטוט (עיין ב"יפ) ומשרטט כדי לכתוב יותר נאה ויותר ישר אינו נקרא הדיוט כיון שאינו עושה בדרך חומרא אלא כדי לכתוב יותר ביושר (שהוא הידור מצוה).
ולא אמרו שכל הפטור מן הדבר כו' אלא כשעושה בדרך חומרא (במקום שלא יבא לידי איסור אם לא ינהוג בחומרא זופא וגם אין בה משום הידור מצוה אבל אם יש בה איזה הידור לאיזה מצוה וכן אם הוא נוהג בה לסייג וגדר שלא יבוא לידי איסורפב אינו נקרא הדיוט וזהו טעם כל החומרות שהחמירו האחרוניםפג שהן אחת משתים או לסייג וגדר שלא יבאו לעבור על איזה לא תעשה אפילו איסור קל של דברי סופרים כשראו שצריך לכך או משום הידור לאיזו מצות עשה אפילו של דברי סופרים אבל במקום שלא שייך הידור כגון היושב בסוכה בשעת הגשמים הרי זה הדיוט כמו שיתבאר בסי' תרל"טפד וכן כל כיוצא בזה).
ולא ישרטט בעופרתפה וכיוצא בו מפני שמקום השרטוט נשאר צבוע ובדיעבד כשרפו.
וי"אפז שצריך לשרטט תמיד למעלה ולמטה ומן הצדדים בין בתפילין בין בכל מקום שכותב ג' תיבות מפסוקפח ואע"פ שיודע לכתוב בלא שרטוט והעיקר כסברא הראשונה כמו שיתבאר בי"ד שם ואעפ"כ נוהגין להחמיר בתפילין כסברא האחרונהפט:
הערות
- עב. גמרא מנחות לב , ב.
- עג. תוספות שם ד"ה הא. תוספות גיטין ו, ב ד"ה אמר רבי יצחק. רא"ש הלכות ספר תורה סי' ז. ספר התרומה סי' קצו בשם ר"ת. שו"ע סעיף ו.
- עד. גיטין שם. רא"ש מגילה פ"ב ה"ב.
- עה. רא"ש שם. טור יו"ד סי' רפד.
- עו. ב"ח. מ"א ס"ק ו.
- עז. ירושלמי פ"ק דשבת ה"ב. הובא בתוס' מנחות שם. ובספר התרומה שם בשם ר"ת. עיין בפי' הרמב"ם פ"ג דסוטה מ"ג דמשמע דבירושלמי מיירי דמתכוין להראות חסידותו לבני אדם . וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל א.
- עח. רא"ש בהלכות ספר תורה סי' ז ובסדר תקון תפילין. טור ושו"ע סעיף ו.
- עט. רא"ש סדר תקון תפילין (ובמעדני יום טוב שם ס"ק פ). מרדכי הלכות מזוזה (רמז תתקסא).
- פ. בדפוס ראשון נמצא ציון זה בסוף הסעיף קודם "ואע"פ שיודע לכתוב בלא שרטוט" וראה מ"מ וציונים שם. וראה טור. ב"י . ספר התרומה שם בשם ר"י.
- פא. ספר התרומה שם. ופי' הב"י דחוק, אבל לפי מ"ש הים של שלמה חולין פ"ח סי' ו שבמ"א ס"ק ח ע"ש במרדכי חולין פ"ח רמז תרפז וה תרומת הדשן סי' ק"א שהובא בים של שלמה שם אתי שפיר כפשוטו .
- פב. ים של שלמה שם. ולא דמי למ"ש המ"א בסי' רלב [ס"ק ט] דהתם אינו מפסיק מחשש זה כמ"ש שם משא"כ בעובדא דמהר"ם שבים של שלמה .
- פג. ראה גם לקמן סי' סג ס"ב.
- פד. סעיף כג (וראה שם סעיף כא).
- פה. ספר התרומה שם בשם ר"י. הגהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות ט. שו"ע שם.
- פו. מלבושי יום טוב על הלבוש סעיף ו. הובא ב אלי' זוטא שם ס"ק ט. לחם חמודות הלכות ספר תורה ס"ק כה. אלי' רבה ס"ק יג.
- פז. סמ"ג עשין כג. (וראה שם עשין כה). סמ"ק סי' קנג. רמ"א סעיף ו. וראה ספר יראים סי' שצט וספר התרומה שם בשם ר"ת.
- פח. ר"ת בתוס' סוטה יז, ב ד"ה כתבה. ספר התרומה שם. שו"ע יו"ד סי' רפד סעיף ב.
- פט. רמ"א שם.
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה א׳ - הטקסט מספריא
ארבע פרשיות אלו שהן קדש לי והיה כי יביאך יי' שבספר ואלה שמות ושמע והיה אם שמוע הן שנכתבות בפני עצמן ומחפין אותן בעור ונקראין תפילין ומניחין אותן על הראש וקושרין אותן על היד ואפילו קוצו של אות אחת מארבע פרשיות אלו מעכב את כולן מן התורה עד שיהיו נכתבות שלימות כתיקונן.
וכן שתי פרשיות שבמזוזה שהן שמע והיה אם שמוע אפי' אות אחת משתי הפרשיות אם חסר קוצו מעכב מן התורה עד שיהיו שתיהן נכתבות שלימות וכן ספר תורה שחיסר אפילו אות אחת פסול.
עשרה דברים יש בתפילין כולן הלכה למשה מסיני וכולן מעכבין לפיכך אם שינה באחת מהן הרי התפילין פסולות שנים הן בכתיבתן ושמנה בחפויין וקשירת רצועותיהן ואלו הן השנים שבכתיבתן: שכותבין אותן בדיו ושיהיו נכתבין על הקלף.
כיצד מעשה הדיו מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן וגובלין אותן בשרף האילן ובמעט דבש ולותתין אותו הרבה ודכין אותו עד שיעשה רקיקין ומיבשין אותו ומצניעין אותו ובשעת כתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו וכותב בו שאם תמחקנו יהיה נמחק וזהו הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות ואם כתב שלשתן במי עפצא וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים.
אם כן מה מיעטה ההלכה שנאמר למשה מסיני שיהיו כתובים בדיו למעט שאר מיני צבעונין כגון האדום והירוק וכיוצא בהן שאם כתב בספרים או בתפילין או במזוזות אפילו אות אחת בשאר מיני צבעונין או בזהב הרי אלו פסולין.
שלש עורות הן: גויל וקלף ודוכסוסטוס כיצד לוקחין עור בהמה או חיה ומעבירין השער ממנו תחלה ואח"כ מולחין אותו במלח ואח"כ מעבדין אותו בקמח ואחר כך בעפצא וכיוצא בו מדברים שמכווצין את העור ומחזקין אותו וזה הוא הנקרא גויל.
ואם לקחו העור אחר שהעבירו שערו וחילקו אותו בעביו לשנים כמו שהעבדנין עושין עד שיהיו שני עורות אחד דק הוא שממול השיער ואחד עבה והוא שממול הבשר ועבדו אותו במלח ואחר כך בקמח ואחר כך בעפצא וכיוצא בו זה החלק שממול השיער נקרא קלף וזה שממול הבשר נקרא דוכסוסטוס.
הלכה למשה מסיני שיהיו כותבין ספר תורה על הגויל וכותבין במקום השיער ושיהיו כותבין התפילין על הקלף וכותבין במקום הבשר ושיהיו כותבין המזוזה על דוכסוסטוס וכותבין במקום השיער וכל הכותב על הקלף במקום שיער או שכתב בגויל ובדוכסוסטוס במקום בשר פסול.
אף על פי שכך היא הלכה למשה מסיני אם כתב ספר תורה על הקלף כשר ולא נאמר גויל אלא למעט דוכסוסטוס שאם כתב עליו הספר פסול וכן אם כתב את המזוזה על הקלף או על הגויל כשר לא אמרו על דוכסוסטוס אלא למצוה.
אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות על גבי עור בהמה טמאה ועוף וחיה הטמאים אבל כותבין על גבי עור בהמה וחיה ועוף טהורים ואפילו נבלות וטריפות שלהן ואין כותבין על גבי עור הדג הטהור מפני הזוהמא שאין הזוהמא פוסקת בעיבודה.
גויל של ספר תורה וקלף של תפילין או של ספר תורה צריך לעבד אותן לשמן ואם עבדן שלא לשמן פסולין לפיכך אם עבדן הכותי פסולין אע"פ שאמרנו לו לכותי לעבד עור זה לשם הספר או לשם התפילין פסולין שהכותי על דעת עצמו הוא עושה לא על דעת השוכר אותו לפיכך כל דבר שצריך מעשה לשמו אם עשהו הכותי פסול ומזוזה אינה צריכה העבדה לשמה.
הלכה למשה מסיני שאין כותבין ספר תורה ולא מזוזה אלא בשרטוט אבל תפילין אינן צריכין שרטוט לפי שהן מחופין ומותר לכתוב תפילין ומזוזה שלא מן הכתב שהכל גורסין פרשיות אלו אבל ספר תורה אסור לכתוב אפילו אות אחת שלא מן הכתב.
ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן אפיקורוס ישרפו כתבן כותי או ישראל מומר או מוסר ביד אנס או עבד או אשה או קטן הרי אלו פסולין ויגנזו שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שמוזהר על הקשירה ומאמין בה הוא שכותב נמצאו ביד אפיקורוס ואינו יודע מי כתבן יגנזו נמצאו ביד כותי כשרים ואין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הכותים ביותר על דמיהם שלא להרגיל אותן לגונבן ולגוזלן.
ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן על גבי עור בהמה חיה ועוף הטמאין או על גבי עורות שאינם מעובדין או שכתב ספר תורה ותפילין על עור שלא עבדן לשמן הרי אלו פסולין.
הכותב ספר תורה או תפילין או מזוזה ובשעת כתיבה לא היתה לו כוונה וכתב אזכרה מן האזכרות שבהן שלא לשמן פסולין לפיכך הכותב את השם אפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו היה כותב שנים או שלשה שמות הרי זה מפסיק ביניהם ומשיב.
הטובל את הקולמוס לכתוב את השם לא יתחיל מאות השם אבל מתחיל הוא מאות שלפניו שכח לכתוב את השם כולו תולה אותו בין השטות אבל מקצת השם בשטה ומקצתו תלוי פסול ובשאר התיבות אם שכח כותב מקצת התיבה בשטה ומקצתה למעלה במה דברים אמורים בספר תורה אבל במזוזה ותפילין אין תולין בהן אפילו אות אחת אלא אם שכח אילו אות אחת גונז מה שכתב וכותב אחרת ומותר לכתוב את השם על מקום הגרד ועל מקום המחק בכולן.
כותבי ספרים תפילין ומזוזות אסור להם להפך היריעה על פניה אלא פורש עליה בגד או כופלה.
ספר תורה תפילין ומזוזה שאמר הסופר אחר שיצאו מתחת ידו לא כתבתי האזכרות שבהן לשמן אינו נאמן לפסלן אבל נאמן הוא להפסיד כל שכרו ולמה אינו נאמן לפסלן שמא לא נתכוון אלא להפסיד על הלוקח או על זה ששכרו ודומה שאינו מפסיד באמירה זו אלא שכר האזכרות לפיכך אם אמר ספר תורה זה או תפילין אלו עורות שלהן אינם מעובדות לשמן מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן לפסלן שהרי הכל יודעים שאם אין העורות מעובדים לשמן אין שכר לו כלל.
אין כותבין תפילין ומזוזה אלא בכתב אשורית והתירו בספרים לכתוב אף ביוני בלבד וכבר נשקע יוני מן העולם ונשתבש ואבד לפיכך אין כותבין היום שלשתן אלא אשורית וצריך להזהר בכתיבתן כדי שלא תדבק אות באות שכל אות שאין העור מקיף לה מארבע רוחותיה פסול וכל אות שאין התינוק שאינו לא חכם ולא סכל יכול לקרותה פסול לפיכך צריך להזהר בצורת האותיות שלא תדמה היו"ד לוא"ו ולא וא"ו ליו"ד ולא כ"ף לבי"ת ולא בי"ת לכ"ף ולא דל"ת לרי"ש ולא רי"ש לדל"ת וכן כל כיוצא בזה עד שירוץ כל הקורא בהן.
עור שהיה נקוב לא יכתוב על גבי הנקב וכל נקב שהדיו עוברת עליו אינו נקב ומותר לכתוב עליו לפיכך מותר לכתוב על גבי עור העוף שנתעבד ניקב העור אחר שנכתב אם ניקב בתוך האות כגון תוך ה"א או תוך מ"ם וכן בשאר אותיות כשר ניקב בירך של אות עד שנפסקה אם נשתייר ממנה מלא אות קטנה כשר והוא שלא תדמה לאות אחרת ואם לא נשתייר ממנה מלא אות קטנה פסולה.
סוטה י״ז ב - הטקסט מספריא
הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא עַל הַמְּגִילָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּסֵּפֶר״.
וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוֹם, וְלֹא בְּכׇל דָּבָר שֶׁרוֹשֵׁם, אֶלָּא בִּדְיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמָחָה״, כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת.
גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: מְגִילַּת סוֹטָה שֶׁכְּתָבָהּ בַּלַּיְלָה — פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא — אָתְיָא ״תּוֹרָה״ ״תּוֹרָה״. כְּתִיב הָכָא: ״וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כׇּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת״, וּכְתִיב הָתָם: ״עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט״, מָה מִשְׁפָּט בַּיּוֹם — אַף מְגִילַּת סוֹטָה בַּיּוֹם.
כְּתָבָהּ לְמַפְרֵעַ — פְּסוּלָה, דִּכְתִיב: ״וְכָתַב אֶת הָאָלוֹת הָאֵלֶּה״, כִּי דִּכְתִיבָא.
כְּתָבָהּ קוֹדֶם שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה — פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִשְׁבִּיעַ״, וְאַחַר כָּךְ ״וְכָתַב״.
כְּתָבָהּ אִיגֶּרֶת — פְּסוּלָה. ״בַּסֵּפֶר״ אָמַר רַחֲמָנָא.
diftera, a hide that is only partially processed, as it is salted and treated with flour but not gallnuts; rather, it must be written only on a scroll of parchment, as it is stated: “And the priest shall write these curses in a scroll” (Numbers 5:23).
And the scribe may not write with gum [komos], and not with iron sulfate [kankantom], nor with any substance that makes a mark and cannot be completely erased, but only with ink made from soot, as it is stated in the continuation of the same verse: “And he shall blot them out into the water of bitterness” (Numbers 5:23). This indicates that the scroll must be written with a writing that can be erased in water.
GEMARA: Rava says: A scroll of a sota that one wrote at night is unfit. What is the reason for this? It is derived by verbal analogy between one instance of the word “law” and another instance of the word “law.” It is written here, with regard to a sota: “And the priest shall execute upon her all this law” (Numbers 5:30), and it is written there, with regard to judgment: “According to the law, which they shall teach you, and according to the judgment, which they shall tell you” (Deuteronomy 17:11). Just as judgment may be done only by day, so too the scroll of a sota may be written only by day.
If one wrote the scroll out of sequence, it is unfit, as it is written: “And the priest shall write these curses in a scroll” (Numbers 5:23). They must be written in the scroll just as they are written in the Torah.
If one wrote the scroll before the sota accepted the oath upon herself, the scroll is unfit, as it is stated: “Then the priest shall cause the woman to swear with the oath of cursing” (Numbers 5:21), and afterward it states: “And the priest shall write these curses in a scroll” (Numbers 5:23).
If one wrote the scroll as a letter, i.e., without first scoring the lines onto the parchment, it is unfit, as the Merciful One states in the Torah: “In a scroll,” indicating that it must be written like a Torah scroll, in which the parchment must be scored.
שולחן ערוך, יורה דעה רפ״ד:ב׳ - הטקסט מספריא
אָסוּר לִכְתֹּב ג' תֵּבוֹת מִפָּסוּק בְּלֹא שִׂרְטוּט, אִם הוּא כְּתַב אַשּׁוּרִית. וְאֵין חִלּוּק בֵּין כְּתִיבָה לַחֲקִיקָה בְּעֵצִים אוֹ בְּזָהָב (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ר' יְרוּחָם נָתִיב ב') וּמִיהוֹ בְּאִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים מֻתָּר לִכְתֹּב אֲפִלּוּ כַּמָּה תֵּבוֹת מֵהַפָּסוּק לִדְבַר צַחוּת. הַגָּה: וְאִם שִׂרְטֵט שִׁיטָה הַעֶלְיוֹנָה, שׁוּב לֹא צָרִיךְ (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לִכְתֹּב דְּבָרִים שֶׁל חֹל בִּכְתַב אַשּׁוּרִית שֶׁכּוֹתְבִין בּוֹ הַתּוֹרָה (שָׁם בְּשֵׁם רַבֵּנוּ יְרוּחָם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין מנחות דף ל"ב ע"א · גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה מנחות לב, סע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין מב מאותו ספר מנחות לב , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין מה מאותו ספר מנחות לב , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין נ מאותו ספר מנחות לב, א
- שו"ת סימן א מנחות לב, א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות תפילין מנחות לב, א
- לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך ג בראשית שיחה א גטין ו, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ד ראה שיחה א גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך ח חוקת שיחה א גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א גיטין ו, ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג גיטין ו, סע"ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל גיטין ו, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ד מאותו ספר גיטין ו, ב