ז
ז יש אומריםנח שצריך לכתוב בימין ואם כתב בשמאל פסולנט לפי שאין דרך כתיבה בכךס וכתיבה כלאחר יד היאסא שהרי הכותב בשבת ביד שמאל פטורסב ואין סברא שיכתוב אדם סת"ם בשבת ויפטרסג ואפילו אם שולט בשתי ידיוסד צריך לכתוב לכתחלה בימין ואם כתב בשמאל כשרסה ואטר יכתוב בימין שלו שהיא שמאל של כל אדםסו ואם כתב בשמאלו שהוא ימין של כל אדם פסולסז ומכל מקום אם אי אפשר למצוא תפילין אחרים שנכתבו בימין יש להכשיר הנכתבים בשמאלסח בין באטר בין בשמאל של כל אדם מאחר שלא הוזכר פסול זה בתלמודסט אבל אם כתב בפיוע שתפס הקולמוס בשפתיו וכתב בו פסולים אפילו אי אפשר למצוא אחרים שבודאי אין דרך כתיבה כלל בפהעא:
הערות
- נח. ספר התרומה סימן רה. סמ"ג עשין כב. רא"ש הלכות תפילין סדר תקון תפילין. טור ושו"ע סעיף ה.
- נט. ספר התרומה שם. הובא בהגהות מיימוניות הלכות תפילין פ"ב אות א. ובהגהות מיימוניות דפוס קושטא (הובא בב"י) בשם סמ"ק . שו"ע שם.
- ס. שבת קג, א.
- סא. ספר התרומה שם.
- סב. שבת שם. רמב"ם הלכות שבת פרק יא הי"ד.
- סג. ספר התרומה שם.
- סד. ספר התרומה שם. ארחות חיים הלכות תפילין סי' כה. שו"ע סעיף ה.
- סה. מ"א ס"ק ד.
- סו. ספר התרומה שם. טור ושו"ע שם.
- סז. מ"א ס"ק ה.
- סח. שו"ע שם.
- סט. ראה לבוש סעיף ה.
- ע. מהרמ"ע מפאנו בתשובה סי' לח. מ"א ס"ק ה.
- עא. ראה חקרי הלכות ח"ה לו, ב.
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב׳ - הטקסט מספריא
כיצד כותבין את התפילין של ראש כותבין ארבע פרשיות על ארבע קלפין וגוללין כל אחד ואחד לבדו ומניחין אותן בארבע בתים שהן מחוברין בעור אחד ושל יד כותבין אותן הארבע פרשיות בארבע דפין על קלף אחד וגוללו כמין ספר תורה מסופו לתחלתו ומניחו בבית אחד.
וצריך להזהר בפרשיות שאם עשה הסתומה פתוחה או הפתוחה סתומה פסלן ושלשת הפרשיות הראשונות כולן פתוחות ופרשה אחרונה שהיא והיה אם שמוע סתומה.
וצריך להזהר במלא וחסר עד שיהיו ארבעתן כתובות כמו שהן כתובות בספר תורה הבדוק שאם כתב החסר מלא פסול עד שימחק היתר ואם כתב המלא חסר פסול ואין לו תקנה ואלו הן החסרות והמלאות שיש בארבע פרשיות אלו.
פרשה ראשונה: קדש לי כל בכור מלא זכור מלא בחזק חסר [הוציא מלא יצאים חסר וא"ו [יביאך מלא והאמרי חסר והיבוסי מלא לאבתיך חסר וא"ו העבדה חסר מצת חסר השביעי מלא מצות מלא שאר חסר גבלך חסר בעבור מלא לאות מלא ולזכרון מלא עיניך מלא תורת מלא הוצאך חסר יו"ד החקה חסר למועדה מלא.
פרשה שנייה: והיה כי יבאך חסר יו"ד ולאבתיך חסר וא"ו חמר חסר בכור מלא בחזק חסר הוציאנו מלא ויהרג חסר בכור מלא מבכר חסר ועד בכור מלא זבח חסר וא"ו וכל בכור מלא לאות מלא ידכה כתוב בה"א ולטוטפת חסר וא"ו תנינא עיניך מלא בחזק חסר הוציאנו מלא.
פרשה שלישית: שמע עי"ן של שמע גדולה דל"ת של אחד גדולה מאדך חסר לבניך מלא בביתך בלא יו"ד שנייה ובקומך מלא לאות מלא ידך חסר לטטפת חסר שני ואוי"ן עיניך מלא מזזות חסר וא"ו ראשונה ביתך בלא יו"ד שנייה ובשעריך מלא.
פרשה רביעית: והיה אם שמע חסר מצותי בוא"ו אחת יורה מלא ומלקוש מלא ותירשך חסר וא"ו והשתחויתם מלא יבולה מלא הטבה חסר נתן חסר אתם חסר לאות מלא לטוטפת חסר וא"ו שנייה עיניכם מלא אתם חסר בביתך בלא יו"ד שנייה ובקומך מלא מזוזות מלא ביתך בלא יו"ד שנייה ובשעריך מלא לאבתיכם חסר וא"ו.
וצריך להזהר בתגין של אותיות והן כמו זיינין זקופות שיש להן תג כמו שהן כתובין בספר תורה ואלו הן האותיות המתויגות שבארבע פרשיות אלו.
פרשה ראשונה יש בה אות אחת בלבד והיא מ"ם סתומה של מימים עליה שלש זייני"ן פרשה שנייה יש לה חמש אותיות וכל אחת מהן ה"א ועל כל ה"א מחמשתן ארבע זייני"ן והן ה"א של ונתנה וה"א ראשונה וה"א אחרונה של הקשה וה"א של ויהרג וה"א של ידכה פרשה שלישית יש בה חמש אותיות ואלו הן קו"ף של ובקומך יש עליה שלש זייני"ן וקו"ף של וקשרתם יש עליה שלש זייני"ן וטי"ת טי"ת פ"א של לטטפת על כל אות משלשתן ארבע זייני"ן פרשה רביעית יש בה חמש אותיות פ"א של ואספת יש עליה שלש זייני"ן ותי"ו של ואספת יש עליה זיי"ן אחת וטי"ת טי"ת פ"א של לטוטפת על כל אחת משלשתן ארבע זייני"ן כל האותיות המתויגות שש עשרה ואם לא עשה התגין או הוסיף וגרע בהן לא פסל.
הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה צריך לבדקן לקח ממנו מאה קציצות בודק מהן שלש קציצות או שתים של ראש ואחת של יד או שתים של יד ואחת של ראש אם מצאם כשרים הוחזק זה האיש והרי כולן כשרים ואין השאר צריך בדיקה ואם לקחם צבתים צבתים כולן צריכות בדיקה שחזקת הצבתים מאנשים הרבה לקוחים.
הכותב תפילין בכתב ידו או שלקחן מן המומחה או משאר אדם ובדקן והחזירן לעורן לעולם אינו צריך לבדקם פעם אחרת ואפי' לאחר כמה שנים כל זמן שחיפויין שלם הרי הן בחזקתן ואין חוששין להן שמא נמחקה אות מתוכן או שניקבה הלל הזקן היה אומר אלו משל אבי אימא.
משנה תורה, הלכות שבת י״א:י״ד - הטקסט מספריא
הכותב בשמאלו או לאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו פטור. איטר שכתב בימינו שהיא לו כשמאל כל אדם פטור. ואם כתב בשמאלו חייב. והשולט בשתי ידיו בשוה וכתב בין בימינו בין בשמאלו חייב. קטן אוחז בקולמוס וגדול אוחז בידו וכותב חייב. גדול אוחז בקולמוס וקטן אוחז בידו וכותב פטור.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.