ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה א

1

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

קשה לומר שהכוונה במסכת סופרים היא ש"קשה" תרגום התורה רק ללשון יונית, ולא לשבעים הלשונות האחרים, שהרי:

א) "שבעים הלשון" שהתורה כבר תורגמה אליהם, כוללים גם את הלשון היונית,

ב) ומצד שני: מהניסוח הכללי במסכת סופרים "שלא היתה התורה יכולה להתרגם..."¹⁰ מובן, שהכוונה היא לתרגום בכל שפה¹¹!

ג) ואדרבה, אנו מוצאים במקום אחר שדוקא בלשון יונית יש בענין זה מעלה על פני שאר הלשונות, ולדעת רבי שמעון בן גמליאל (וכך נקבעה גם ההלכה)¹², חייבים לכתוב את ספרי התנ"ך רק בלשון הקודש, ולא בשום לשון אחרת, חוץ מיונית¹³.

ד) יותר מכך, נאמר בתלמוד הירושלמי¹⁴: "בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צרכה אלא יונית"!

התמיהה העיקרית היא בכך שבברייתא המובאת לעיל ממסכת סופרים נאמר: "והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל", כיצד ייתכן לומר, שמשום שהתורה אינה יכולה להיות מתורגמת "כל צרכה", הרי זה דבר קשה ושלילי כל כך, עד שהוא דומה ליום עשיית העגל¹⁵?

הערות

10. ועד"ז במס' ס"ת שם: שלא היתה תורה יכולה להתרגם כל צרכה.
11. אבל י"ל דהכוונה היא שלא יכולה להתרגם ליונית דבו קאי לעיל, ולפיכך לא כפל כאן.
12. מגילה ח, ב במשנה. ושם ט, ב. רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ט.
13. ולהעיר מב"ק פג, רע"א.
14. מגילה פ"א ה"ט.
15. ובמגילת תענית בסופה: בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחושך בא לעולם שלשת ימים. הובא בשו"ע או"ח סי' תקפ.
. במס' ס"ת שם: שכתבו לתלמי המלך כתיבה יונית (וכן פירש בפי' מעון אריות על מס' סופרים שם (דיהרנפורט תצ"ב. ירושלים תשל"ב), ועוד - בפירוש המעשה הב' דע"ב זקנים שבמס' סופרים שם (ה"ח)). אבל ממה שמסיים "שלא היתה תורה יכולה להתרגם כל צרכה", מובן שהיינו (גם) בלשון יונית. וכפשטות הפירוש במגילה ומס' סופרים שם. ראה בהנסמן בפנים ההערה. ובספר שבע מסכתות קטנות (הוצאת היגער, תר"ץ) מס' ס"ת הגירסא שם "לשון יונית". וראה שם עוד גירסא: תורה יונית.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1

כרך לו ‹ ר"ח שבט ‹ ר"ח שבט ‹ 41 לקו"ש חכ"ד ע' 1

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.