1
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
קשה לומר שהכוונה במסכת סופרים היא ש"קשה" תרגום התורה רק ללשון יונית, ולא לשבעים הלשונות האחרים, שהרי:
א) "שבעים הלשון" שהתורה כבר תורגמה אליהם, כוללים גם את הלשון היונית,
ב) ומצד שני: מהניסוח הכללי במסכת סופרים "שלא היתה התורה יכולה להתרגם..."10 מובן, שהכוונה היא לתרגום בכל שפה11!
ג) ואדרבה, אנו מוצאים במקום אחר שדוקא בלשון יונית יש בענין זה מעלה על פני שאר הלשונות, ולדעת רבי שמעון בן גמליאל (וכך נקבעה גם ההלכה)12, חייבים לכתוב את ספרי התנ"ך רק בלשון הקודש, ולא בשום לשון אחרת, חוץ מיונית13.
ד) יותר מכך, נאמר בתלמוד הירושלמי14: "בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צרכה אלא יונית"!
התמיהה העיקרית היא בכך שבברייתא המובאת לעיל ממסכת סופרים נאמר: "והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל", כיצד ייתכן לומר, שמשום שהתורה אינה יכולה להיות מתורגמת "כל צרכה", הרי זה דבר קשה ושלילי כל כך, עד שהוא דומה ליום עשיית העגל15?
הערות
- 10. ועד"ז במס' ס"ת שם: שלא היתה תורה יכולה להתרגם כל צרכה.
- 11. אבל י"ל דהכוונה היא שלא יכולה להתרגם ליונית דבו קאי לעיל, ולפיכך לא כפל כאן.
- 12. מגילה ח, ב במשנה. ושם ט, ב. רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"ט.
- 13. ולהעיר מב"ק פג, רע"א.
- 14. מגילה פ"א ה"ט.
- 15. ובמגילת תענית בסופה: בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחושך בא לעולם שלשת ימים. הובא בשו"ע או"ח סי' תקפ.
- . במס' ס"ת שם: שכתבו לתלמי המלך כתיבה יונית (וכן פירש בפי' מעון אריות על מס' סופרים שם (דיהרנפורט תצ"ב. ירושלים תשל"ב), ועוד - בפירוש המעשה הב' דע"ב זקנים שבמס' סופרים שם (ה"ח)). אבל ממה שמסיים "שלא היתה תורה יכולה להתרגם כל צרכה", מובן שהיינו (גם) בלשון יונית. וכפשטות הפירוש במגילה ומס' סופרים שם. ראה בהנסמן בפנים ההערה. ובספר שבע מסכתות קטנות (הוצאת היגער, תר"ץ) מס' ס"ת הגירסא שם "לשון יונית". וראה שם עוד גירסא: תורה יונית.
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה א׳:י״ט - הטקסט מספריא
אין כותבין תפילין ומזוזה אלא בכתב אשורית והתירו בספרים לכתוב אף ביוני בלבד וכבר נשקע יוני מן העולם ונשתבש ואבד לפיכך אין כותבין היום שלשתן אלא אשורית וצריך להזהר בכתיבתן כדי שלא תדבק אות באות שכל אות שאין העור מקיף לה מארבע רוחותיה פסול וכל אות שאין התינוק שאינו לא חכם ולא סכל יכול לקרותה פסול לפיכך צריך להזהר בצורת האותיות שלא תדמה היו"ד לוא"ו ולא וא"ו ליו"ד ולא כ"ף לבי"ת ולא בי"ת לכ"ף ולא דל"ת לרי"ש ולא רי"ש לדל"ת וכן כל כיוצא בזה עד שירוץ כל הקורא בהן.
שולחן ערוך, אורח חיים תק״פ - הטקסט מספריא
אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶם צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ וְרָאוּי לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם; וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּקְּצָתָם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁיִּתְעַנּוּ בּוֹ וְטוֹב שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִים בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ.
בְּאֶחָד בְּנִיסָן מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן; בַּעֲשָׂרָה בּוֹ מֵתָה מִרְיָם וְנִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר; בְּכ"ו בּוֹ מֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, בַּעֲשָׂרָה בְּאִיָּר מֵת עֵלִי הַכֹּהֵן וּשְׁנֵי בָּנָיו, וְנִשְׁבָּה אֲרוֹן ה'; בְּכ"ח בּוֹ מֵת שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא; בְּכ"ג בְּסִיוָן בָּטְלוּ הַבִּכּוּרִים מִלַּעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם בִּימֵי יְרָבְעָם בֶּן נְבָט; בְּכ"ה בּוֹ נֶהֱרַג רשב"ג וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַ' חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים; בכ"ז בּוֹ נִשְׂרַף רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ; בְּאֶחָד בְּאָב מֵת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן; בְּי"ח בּוֹ כָּבָה נֵר מַעֲרָבִי בִּימֵי אָחָז. בְּי"ז בֶּאֱלוּל מֵתוּ מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ; בְּה' בְּתִשְׁרֵי מֵתוּ עֶשְׂרִים אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְנֶחְבַּשׁ רַבִּי עֲקִיבָא; בְּז' בּוֹ נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל אַבוֹתֵינוּ שֶׁיָּמוּתוּ בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר, מִפְּנֵי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל; בְּז' בְּמַרְחֶשְׁוָן עִוְּרוּ עֵינַי צִדְקִיָּהוּ וְשָׁחֲטוּ בָּנָיו לְעֵינָיו; בְּכ"ח בְּכִסְלֵו שָׂרַף יְהוֹיָקִים הַמְּגִלָּה שֶׁכָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ; בִּשְׁמוֹנָה בְּטֵבֵת נִכְתְּבָה הַתּוֹרָה יְוָנִית בִּימֵי תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ וְהָיָה חֹשֶׁךְ בָּעוֹלָם שְׁלֹשָׁה יָמִים; וּבְט' בּוֹ לֹא נוֹדַע אֵיזוֹ הִיא הַצָּרָה שֶׁאֵרַע בּוֹ; בְּה' בִּשְׁבָט מֵתוּ הַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ; בְּכ"ג בּוֹ נִתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עַל שְׁבָט בִּנְיָמִין עַל עִנְיַן פִּלֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה; בְּז' בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה; בְּט' בּוֹ נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל.
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁגָּזְרוּ שֶׁיִּהְיוּ מִתְעַנִּין בְּכָל שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת, וְעַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרְפָה, וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם; וְלֶעָתִיד לָבוֹא יַהַפְכֵם ה' לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לו ‹ ר"ח שבט ‹ ר"ח שבט ‹ 41 לקו"ש חכ"ד ע' 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח מאותו ספר ב"ק פג, רע"א · מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות כרך לג שלח שיחה ג מאותו ספר ב"ק פג, א
- לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר ב"ק פג, א
- תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחול המועד סוכות, שמחת בית השואבה*, ה'תשי"א ב"ק פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א* ב"ק פג, ב
- תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות ב"ק פג, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה ב"ק פג, א
- לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע מאותו ספר מגילה ח, א
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ה מאותו ספר מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ה מאותו ספר מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג מאותו ספר מגילה ח, א
- לקוטי שיחות כרך כב מצורע שיחה א מאותו ספר מגילה ח, א
- לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יד מאותו ספר מגילה ח, ב
- תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב מגילה ח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז מגילה ח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלד דיני דליקה בשבת יב מגילה ח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלד דיני דליקה בשבת מגילה ח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א מגילה ח, א

