ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה א

2

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ב. "הלל כפוף..." – כיום שנעשה בו העגל

ביטוי זה – "כיום שנעשה בו העגל" – נמצא גם במסכת שבת¹⁶, ש"אותו היום היה הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים¹⁷, והיה קשה לישראל¹⁸ כיום שנעשה בו העגל".

גם שם דרוש הסבר, מדוע היה "אותו היום" כל כך "קשה לישראל" עד כדי השוואתו ל"יום שנעשה בו העגל".

רש"י¹⁹ מפרש: "קשה – לפי שהלל נשיא וענוותן".

ואין מובן: לכאורה, מהווה רק הפרט הראשון, "לפי שהלל נשיא", סיבה לכך שהיה זה דבר קשה – שבהיותו נשיא יהיה הלל "כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים". אך הפרט השני הוא, להיפך, הסבר לכך שהלל אכן יכול היה מצדו להיות "כפוף...", למרות היותו נשיא²⁰, משום היותו "ענוותן"²¹.

יש מפרשים²² המסבירים את דברי רש"י²³ "לפי שבעטו בהלל שהיה נשיא וענוותן". בכך מוסברת גם ההשוואה ל"יום שנעשה בו העגל", שגם אז "בעטו במשה שהיה נשיא ועניו²⁴ ואמרו²⁵ נעשה לנו אלקים אשר ילכו לפנינו"²⁶.

אך, לכאורה, אין די בכך: אף לאחר ההשוואה בין "בעטו בהלל" לבין

הערות

16. יז, א. וראה תוספתא שם פ"א, ח. ירושלמי שבת פ"א, ה"ד.
17. בבבלי שם בא בהמשך להשקו"ט בנוגע לבוצר לגת (שמסיים: אם תקניטני גוזרני טומאה אף על המסיקה נעצו חרב בביהמ"ד אמרו הנכנס יכנס והיוצא אל יצא ואותו היום כו'). ובתוספתא אי' והי' אותו היום קשה כו' ביום שגזרו הי"ח דבר, דנמנו ורבו ב"ש על ב"ה. וכ"ה בירושלמי שבא בהמשך להמשנה. ראה תוד"ה ואלו שבת יד, סע"ב. תוס' הרא"ש שם, מהרש"א, מהר"ם ומהדו"ב שם. ועוד. ואכ"מ.
18. ובתוספתא: והי' אותו היום קשה להם לישראל (וראה גם ירושלמי שם). וליתא הא ד"הי' הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים" וראה בהנסמן בהערה שלפנ"ז.
19. בשבת שם.
20. ראה שפת אמת לשבת שם.
21. להגירסא ברש"י שבע"י, שבאותו דיבור מעתיק המשך לשון הגמרא "וגזור שמאי והלל ולא קבלו מינייהו ואתו תלמידייהו [וגזור] וקבלו מינייהו", אולי י"ל שלכן הי' קשה לישראל שלא קבלו מינייהו. וראה חידושי הר"ן שבת שם. וצ"ע.
22. מנחת בכורים לתוספתא שם.
23. במ"ב שם לא פירש כן ברש"י, אלא שמעתיק הלשון "לפי שבעטו בהלל שהי' נשיא וענוותן".
24. ובחידושי חתם סופר לשבת שם מעתיק לשון רש"י וממשיך "פי' והוה כיום שנעשה בו העגל שאהרן גדול ישראל לא עצור* כח ושמע לקולם משום ענוותנותו וקשי ערפם כו'".
25. ראה תשא לב, כג.
26. ועד"ז הוא בקה"ע לירושלמי שם – בההשוואה ליום שנעשה בו העגל, ובנוגע להלל העתיק רק לשון רש"י.
. אולי צ"ל "עצר".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.