1
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. תרגום התורה
על הפסוק1 "בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר", אומרים חז"ל2 ש"בשבעים לשון פירשה להם". וכן, לפני מעבר הירדן, הורה משה ש"והיה בעברכם את הירדן... וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב"3, אומרים חז"ל4 שהמשמעות של "באר היטב" היא כתיבה בשבעים לשון.
במסכת סופרים5 נאמר: "מעשה בה' זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יונית, והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל, שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה"6.
ואין מובן: מכך שמשה "פירשה להם" את התורה "בשבעים לשון", ויותר מכך – מן הציווי "וכתבת על האבנים... באר היטב" בע' לשון, מוכח, שיש בכך מעלה ותועלת7, ואם כך, מדוע אומרים שהתרגום ללשון יונית היה ענין קשה ביותר.
ויותר מכך תמוהה הסיבה הניתנת – "שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה" – והרי התורה כבר תורגמה8 לפני כן לכל שבעים הלשונות, כדלעיל9.
הערות
- 1. פרשתנו א, ה.
- 2. פרש"י שם. ובתנחומא פרשתנו ב: התחיל מפרש התורה בשבעים לשון. וראה אגדת בראשית פט"ז. ב"ר פמ"ט, ב. וע"ד לשון רש"י הוא בפס"ז כאן.
- 3. תבוא כז, ד. ח.
- 4. פרש"י שם – מסוטה לב, סע"א במשנה וראה מפרשי רש"י כאן.
- 5. פ"א ה"ז.
- 6. ועד"ז איתא במס' ס"ת פ"א ח"ח. אבל שם הוא בהמעשה דע' זקנים שכתבו התורה לתלמי המלך כו', שהובא במס' סופרים שם בהמשך לזה (ה"ח): שוב מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב* זקנים כו'. ובמס' מגילה ט, א. ועוד. וראה לקמן הערה 73.
- 7. וראה גם שבת פח, ב. שמו"ר ספכ"ח.
- 8. ומפשטות הלשון ברש"י פרשתנו ובתנחומא פרשתנו שם משמע שפירש את כל התורה בשבעים לשון. בראב"ע תבוא כז, א (בסופו): ויאמר הגאון ז"ל כי כתוב עליהם מספר המצות כמו הכתובות בהלכות גדולות בענין אזהרות. וראה גם אברבנאל שם. אבל ברמב"ן (שם ג) "ומצינו בספר תאגי שהיתה כל התורה כתובה בהן מבראשית עד לעיני כל ישראל כו'". וכן משמע מפשטות לשון המשנה סוטה שם "וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון". (ולהעיר מאוה"ת (ויצא כרך ה – תתסא, ב) דבסוטה (לה, ב) משמע דפי' "משה באר" שכתב את התורה על האבנים בשבעים לשון דאתיא באר באר ממ"ש וכתבת על האבנים כו' באר היטב).
- 9. בנוגע לכתיבת התורה על האבנים י"ל שב"שבעים לשון" הכוונה היא רק "בכתיבת כל "חכמים לתלמי המלך" (ולא הוזכר מנינם). וכ"ה בשמו"ר פ"ה. ה. ובתנחומא שמות כב: רבותינו. ואכ"מ. 1 אומה מאלו האומות" (פיה"מ להרמב"ם סוטה שם), אבל לא שינו את הלשון. משא"כ במס' סופרים שכתבו את התורה יונית היינו שתרגמוה ללשון יונית ולא רק שכתבוה בכתב יוני (וראה מגילה ט, רע"א. לקמן הערה 78)* אבל נוסף ע"ז שאין לומר כן בנוגע למשה, שפשוט לכאורה שפירשה להם בע' לשון בלשון כל אומה, הרי גם בנוגע להכתיבה על האבנים, מכיון שהכוונה בזה היתה כדי שגם האומות ידעו את התורה (ראה סוטה שם לה, ב. ותוד"ה כיצד שם. פנים יפות תבוא שם. וראה לעיל הערה 8), עכצ"ל שהי' גם בלשון כל אומה ולא רק בכתבה. וכן מפורש בתויו"ט לסוטה (פ"ז מ"ה): כתב הר"ב בכתב של שבעים אומות, כלומר בכתב ולשון של ע' אומות.
- . וכ"ה במגילה שם (וראה הגהות הרש"ש סנהדרין טז, ב ד"ה אחד). ובירושלמי שם (פ"א ה"ט)
רש"י על דברים א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
הואיל. הִתְחִיל, כְּמוֹ (בראשית י"ח) "הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי" (ע' ספרי):
באר את התורה. בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן פֵּרְשָׁהּ לָהֶם (תנחומא; ע' סוטה ל"ב):
הואיל means HE BEGAN, just as (Genesis 18:27) "Behold, now I have begun (הואלתי)" (cf. Sifrei Devarim 4:1).
באר את התורה [MOSES BEGAN] TO EXPLAIN THIS LAW — in the seventy languages of the ancient world did he explain it to them (Midrash Tanchuma, Devarim 2; Genesis Rabbah 49; cf. Sotah 32a and Rashi on Deuteronomy 27:8).
בראשית רבה מ״ט:ב׳ - הטקסט מספריא
כְּתִיב (תהלים כה, יד): סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם, אֵיזֶהוּ סוֹד ה' זוֹ מִילָה, שֶׁלֹא גָּלָה אוֹתָהּ מֵאָדָם וְעַד עֶשְׂרִים דּוֹר עַד שֶׁעָמַד אַבְרָהָם וּנְתָנָהּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, ב): וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם תִּמּוֹל תִּטֹּל סוֹד ה', מַה סוֹד ה', ס' שִׁשִּׁים, ו' שִׁשָּׁה, ד' אַרְבָּעָה, הֲרֵי שִׁבְעִים, שִׁבְעִים אֲנִי מַעֲמִיד מִמְּךָ בִּזְכוּת הַמִּילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, כב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ, מַעֲמִיד אֲנִי מֵהֶם שִׁבְעִים זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמַעֲמִיד אֲנִי מֵהֶן משֶׁה שֶׁהוּא הוֹגֶה בַּתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, ה): הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר וגו', בִּזְכוּת מִי בִּזְכוּת הַמִּילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: סוֹד ה' לִירֵאָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם דַּיּוֹ לְעֶבֶד שֶׁיְהֵא כְּרַבּוֹ, אָמַר לְפָנָיו וּמִי יִמּוֹל אוֹתִי, אָמַר אַתָּה בְּעַצְמְךָ, מִיָּד נָטַל אַבְרָהָם סַכִּין וְהָיָה אוֹחֵז בְּעָרְלָתוֹ וּבָא לַחְתֹּךְ וְהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁהָיָה זָקֵן, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח יָדוֹ וְאָחַז עִמּוֹ, וְהָיָה אַבְרָהָם חוֹתֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז ח): אַתָּה ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וגו', וְכָרוֹת לוֹ הַבְּרִית אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְכָרוֹת עִמּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹחֵז בּוֹ. דָּבָר אַחֵר, סוֹד ה' לִירֵאָיו, בִּתְּחִלָּה הָיָה סוֹד ה' לִירֵאָיו, וְאַחַר כָּךְ לַיְשָׁרִים, (משלי ג, לב): וְלַיְשָׁרִים סוֹדוֹ, וְאַחַר כָּךְ לַנְּבִיאִים (עמוס ג, ז): כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם זֶה יְרֵא אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יב): עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה. אַבְרָהָם זֶה יָשָׁר מִן הַיְשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, ד): מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ. אַבְרָהָם זֶה נָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ, ז): וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא, וְאֵינִי מְגַלֶּה לוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּתַן אוּסְיָא לְאוֹהֲבוֹ לְאַחַר זְמַן בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לָקֹץ מִתּוֹכָהּ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי סְרַק, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִלּוּ מִן פַּטְרִיקוֹן שֶׁלּוֹ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לֹא הָיָה מְעַכֵּב וּמַה בְּכָךְ וְנִמְלַךְ בּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ מַתָּנָה לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, יח): לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ, וַחֲמִשָּׁה כְּרָכִים הַלָּלוּ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ הֵם, וְאִלּוּ מִפַּטְרִיקוֹן שֶׁלּוֹ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לֹא הָיָה מְעַכֵּב בְּיָדִי וּמַה בְּכָךְ וְנִמְלַךְ בּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלשָׁה אוֹהֲבִים וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתָּן, פַּעַם אַחַת בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִדַּעְתָּן, נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹן וּטְרָדוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַפָּלָטִין, שֵׁנִי חֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְנָתַן סְפָרְגִים שֶׁלּוֹ עָלָיו, שְׁלִישִׁי שֶׁהָיָה חָבִיב לוֹ יוֹתֵר מִדַּאי אָמַר אֵינִי עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ. כָּךְ, אָדָם הָרִאשׁוֹן (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. נֹחַ (בראשית ז, טז): וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ. אַבְרָהָם שֶׁהָיָה חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִדַּאי, אָמַר מָה אֲנִי עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ סַנְקַתֶּדְרִיס אֶחָד וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ, פַּעַם אַחַת בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ כְּלוּם עָשִׂיתִי אוֹתוֹ סַנְקַתֶּדְרִיס שֶׁלִּי אֶלָּא שֶׁלֹא לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יוּדָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי יֵשׁ שָׁם לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֵינִי מְגַלֶּה לוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כְּבָר קָרָאתִי אוֹתוֹ אֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, ה): כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ, דָּנִים אֶת הַבֵּן חוּץ מִן הָאָב. מַתַּן תּוֹרָה, גִּלִּיתִי לוֹ. גֵּיהִנֹּם, גִּלִּיתִי לוֹ. דִּינָהּ שֶׁל סְדוֹם לְמָחָר, וְאֵינִי מְגַלֶּה לוֹ. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן אָמַר אֲפִלּוּ הִלְכוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת הָיָה אַבְרָהָם יוֹדֵעַ. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר אֲפִלּוּ שֵׁם חָדָשׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִקְרוֹא לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, יז): בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא ה', הָיָה אַבְרָהָם יוֹדֵעַ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חִיָּא וְרַבָּנָן דְּתַמָּן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה, אֵין יוֹם וָיוֹם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדֵּשׁ הֲלָכָה בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, מַאי טַעְמֵיהּ (איוב לז, ב): שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא, וְאֵין הֶגֶה אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, ח): וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, אֲפִלּוּ אוֹתָן הֲלָכוֹת הָיָה אַבְרָהָם יוֹדֵעַ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה א מאותו ספר סנהדרין טז, ב
- לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה א מאותו ספר סנהדרין טז, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב מאותו ספר שם טז, א
- לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה א מאותו ספר סנהדרין טז, ב
- תורת מנחם ש"פ שופטים, ז' אלול, ה'תשכ"ה סנהדרין טז, ב
- תורת מנחם ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז סנהדרין טז, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב סנהדרין טז, ב
- ספר השיחות תש"י שיחות חסרות תאריך סנהדרין טז, א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות חוקות העכו"ם סנהדרין טז, ב
- תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב סנהדרין טז, ב
- לקוטי שיחות כרך לו ר"ח שבט ר"ח שבט מאותו ספר סוטה לב, סע"א
- לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א מאותו ספר סוטה לב, ב
- לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה א מאותו ספר סוטה לב, ב
- לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ט מאותו ספר סוטה לב, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ו מאותו ספר סוטה לב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע סב דין מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא השמיע לאזנו ב סוטה לב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קא שצריך לכוין בכל הברכות ושיכול להתפלל בכל לשון ב סוטה לב , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קא שצריך לכוין בכל הברכות ושיכול להתפלל בכל לשון ה סוטה לב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפה לברך ברכת המזון בקול רם ויתר פרטים בברכת המזון א סוטה לב , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות רו דין הפסק וטעות בברכת הפירות ד סוטה לב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תפד מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים ג סוטה לב, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מח סוטה לב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תפד מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים סוטה לב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סב דין מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא השמיע לאזנו סוטה לב, א