ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה א

99

"שמכין וכופתין"¹¹. (ג) בפ' דברים נקט רק "ברצועה", וכאן מוסיף "במקל וברצועה"¹².

ב. ולכן נראה לומר, דלפרש"י ה"שוטרים" דהכא וה"שוטרים" דפ' דברים לאו היינו הך, אלא הם שני סוגי שוטרים:

בפ' דברים קאי ב"שוטרים" שהם המוציאים בפועל את הוראת הב"ד, שהשופטים פוסקים מהו העונש, והשוטרים הם המענישים בפועל.

ובפרשתנו קאי בשוטרים שענינם לאיים על הנדון שיקבל עליו את דין השופט. היינו לא ביצוע הוראת הב"ד, אלא לכפות את הנדון שהוא יקבל על עצמו לקיים הוראת הב"ד (כגון מי שפסקו הב"ד שחייב לשלם ממון לחבירו ואינו רוצה לשלם, שהשוטרים כופים אותו לשלם הממון)¹³.

ובזה מבוארים חילוקי הלשונות בין שני פירושי רש"י הנ"ל:

בפ' דברים כותב שהשוטרים הם "הכופתין והמכין כו' על פי הדיינין", היינו, שהם מקיימים בפועל את הוראות פי הדיינין, ולכן כתב "אלו הכופתין והמכין ברצועה" — בהתאם לסדרו של עונש מלקות, שבתחילה כופתין את הנלקה¹⁴, ואח"כ מכים אותו ברצועה.

משא"כ בפרשתנו כותב רש"י שהשוטרים הם "הרודין את העם. . עד שיקבל עליו את דין השופט", שזהו האופן השני שבשוטרים — שכופים את בעל הדין ("רודין את העם"), "עד שיקבל עליו את דין השופט". ולכן לא כתב כאן "על פי הדיינין" אלא "אחר מצותן", היינו שאין ענינם (רק) לבצע הוראת הב"ד ("פי הדיינין") אלא לכפות את הנדון לקבל עליו ציווי¹⁵ (ומרות) השופטים (בכלל), ואם אינו רוצה לקבל עליו את ציווי השופט — הרי השוטרים "מכין וכופתין כו' עד שיקבל עליו את דין השופט".

ובזה מובן גם הטעם לשאר השינויים בלשון רש"י:

א) בפרשתנו כ' "מכין וכופתין" (ולא כבפ' דברים — "הכופתין והמכין") — כי כאן הכוונה לכפיית הנדון לקבל עליו את הדין, ולכן מונה רש"י שני אופני הכפי' מן הקל אל הכבד "מכין (ואם אין זה מועיל —) וכופתין" (היינו שאוסרים אותו כו').

ב) בפ' דברים נקט רק "רצועה" ולא

הערות

11. בדפוס א' וב' וכל כת"י שתח"י, ליתא תיבות אלו [ורק בהנסמן בהערה 8 — "שמכה" (שמכים)]. וכן ליתא ב(ל' רש"י שהועתק ב)סמ"ג עשין צז בתחלתו. אבל בדפוסי רש"י הנפוצים הוא כבפנים. וגירסא זו כבר היתה לפני הבאר מים חיים ונחלת יעקב. וכן משמע בגו"א. — בבאמ"ח שם מפרש, ש"במקל" "מוסב אל ומכין", ו"ברצועה" "מוסב אל וכופתין, ר"ל שקושרין אותם ברצועה". אבל אין זה מתרץ הטעם לשינוי הסדר, כי אם לכתוב "וכופתין ומכין ברצועה ובמקל". ואכ"מ.
12. והרי מכין (גם) ברצועה, כפרש"י דברים שם. ובספרי דברים שם "המכין ברצועה". וראה הנסמן בהערה 16.
13. ראה גם רש"י סנהדרין טז, ב ד"ה שוטרים. וראה לקמן ס"ה, שזוהי גם דעת הרמב"ם.
14. ראה רש"י מכות כב, ב ד"ה על העמוד. — וכן מובן בפשטות, שקודם שמלקין את האדם צריכים לכופתו שלא יפול כו' כיון שהוא "מוטה" (מכות שם. הובא גם ברש"י תצא כה, ב).
15. ע"פ המבואר בפנים מתורץ בפשטות מדוע לא כ' רש"י "אחר הוראתן" (ראה השקו"ט ברא"ם כאן) — כי אין המדובר בקיום הוראת השופט, אלא האיום על הנידון שיקבל עליו ציווי השופט (ובפרט ע"פ המבואר לקמן ס"ג, שגם עשיית המשפט (ולא רק ההוראה) שייכת להשופט).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.