103
לתקן הנהגת העם ולהביא "עוות דבר" לפני ב"ד (והב"ד "דנין אותו כפי רשעו"37)].
ו. ובדרך זו מתורצת בפשיטות עוד שאלה במצות מינוי "שופטים ושוטרים":
כל מוני המצות מנו מינוי שופטים ושוטרים במצוה אחת, אף שלכאורה הם שני מעשים נפרדים, מינוי שופטים ומינוי שוטרים (וכמודגש בלשון הברייתא38 "מנין שמעמידין שופטים לישראל ת"ל שופטים תתן, שוטרים לישראל מנין ת"ל שוטרים תתן") — ואמאי לא נמנו כשתי מצות?
י"מ39 ששופטים ושוטרים מעכבים זא"ז40, ולכן נמנו כמצוה אחת (כמ"ש הרמב"ם41 דאם חלקי המצוה מעכבים זא"ז נמנין במצוה אחת), והביאו ראי' ממה שאמרו בספרי42 "אם יש שוטרים יש שופטים אם אין שוטרים אין שופטים", ובתנחומא43 "אם אין שוטר אין שופט, כיצד, כיון שנתחייב אדם בב"ד לחבירו אם אין שוטר שיוציא ממנו כיון שפורש מן הדיין אין ספוק ביד הדיין לעשות לו כלום אא"כ מוסר ביד השוטר", ונמצא ש"על ידי אלו ואלו יחד המשפט נגמר".
אבל דוחק לתרץ כן, שהרי להלכה למעשה לא נזכר ברמב"ם ששופטים ושוטרים מעכבים זא"ז, ובפשטות גם אם אין יכולים (מאיזו סיבה שתהי') למנות שוטרים, חייבים במינוי שופטים44.
[ובפשטות, גם כוונת הספרי (והתנחומא) אינה לדינא ש"אם אין שוטרים אין שופטים", אלא רק לתועלת הדבר, שבלי שוטרים יתכן שענין המשפט לא יבוא לידי פועל — אבל למעשה חייבים במינוי שופטים גם בלי שוטרים45. ויתכן שענין המשפט יבוא לידי פועל גם בלי (איום ד)שוטרים46. ועוד ועיקר יש צורך והכרח ב"שופטים" להורות בכל עניני התורה (שרובם אינם קשורים עם עונש וכיו"ב)].
לכאורה י"ל ע"פ דברי הרמב"ם41 (לענין תכלת ולבן שנמנו כמצוה אחת, אף שאינן מעכבין זא"ז) "שאפילו החלקים שאינן מעכבין זא"ז פעמים יהיו
הערות
- 37. ברמב"ם הל' גניבה ספ"ח שהשוטר ענינו "להכותו כפי כחו ולקנסו כפי ראות ב"ד לחזק הדבר" — אבל י"ל, שג"ז בכלל ענין הרדי' שיקבלו עליהם את הדין, כי מדת הרדי' ע"י השוטרים צ"ל ע"פ הוראת הב"ד. וראה סוטה מב, א וברש"י שם. ואכ"מ.
- 38. סנהדרין טז, ב. ספרי ריש פרשתנו (בשינוי לשון). — וראה תו"ת ריש פרשתנו.
- 39. ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ לרס"ג פרשיות פרשה א' בסופה. וראה גם מהר"ם שיק על תרי"ג מצות מצוה תצא. — וראה גם לקו"ש ח"ב ע' 380 הערה 3.
- 40. ראה גם אוה"ח ריש פרשתנו.
- 41. בסהמ"צ בשרשים — שרש יא.
- 42. ריש פרשתנו.
- 43. פרשתנו ב (ובתנחומא באבער ג).
- 44. ראה גם לקו"ש חי"ט ע' 489 הערה ד"ה שופטים.
- 45. אלא שלכאורה פשיטא שאם אין שופטים לפסוק את הדין, אין חיוב למנות שוטרים (כמ"ש ברע"ב ריש פרשתנו). אבל י"ל שחייבים להעמיד שוטרים להכריח את העם לקיים מצות המפורשות בתורה (שאין צריכים ע"ז פסק השופטים). וראה ל' הרמב"ם בסהמ"צ דלעיל הערה 35.
- 46. וראה אוה"ח שם: וכל שהעם נשמעים לדייניהם בלא שוטרים חייבין למנות השופטים (אלא מסיים "וקוראים אנו בשופט זה שופט ושוטר").
משנה תורה, הלכות גניבה ח׳ - הטקסט מספריא
מצות עשה לצדק המאזנים והמשקלות והמדות יפה יפה ולדקדק בחשבונן בשת עשייתן שנאמר מאזני צדק וגו'. וכן במדת הקרקע צריך לדקדק בחשבון משיחת הקרקע על פי העיקרים המתבארים בכתבי הגימטריא. שאפילו מלוא אצבע מן הקרקע רואין אותה כאילו היא מליאה כרכום.
ארבע אמות הסמוכין לחריץ מזלזלין במשיחתן והסמוכים לשפת הנהר אין מושחין אותן כלל מפני שהן של בני רשות הרבים.
והמודד את הקרקע ב לא ימוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים מפני שהחבל מתקצר בימות החמה. לפיכך אם מדד בקנה או בשלשלת של ברזל וכיוצא בהם אין בכך כלום.
אין עושים ג משקלות לא של ברזל ולא של עופרת ולא של שאר מיני מתכות כאלו מפני שמעלין [א] חלודה ומתחסרין. אבל עושין של צחיח סלע ושל זכוכית ושל אבן שוהם וכיוצא בהן.
ד אין עושין את המחק לא של דלעת מפני שהוא מיקל ולא של מתכת מפני שהוא מכביד. אבל עושהו של זית ושל אגוזים ושל שקמה ושל אשכרוע וכיוצא בהן.
ה אין עושין את המחק צדו אחד קצר וצדו אחד עבה. ולא ימחוק מעט מעט מפני שמפחיתו למוכר. ולא ימחוק בבת אחת מפני שמפחיתו ללוקח.
אין טומנין את המשקלות במלח כדי [ב] שיפחתו. ולא ירתיח במדת הלח בעת שמודד. ואפילו היתה המדה קטנה ביותר. שהרי התורה הקפידה על המדות בכל שהוא שנאמר ובמשורה והיא מדה אחת קנה משלשים ושלשה בלוג.
מוכרי עששיות של ברזל וכיוצא בהן צריך להיות חוטי המאזנים שאוחז השוקל בידו תלוי באויר שלשה טפחים וגבוהין מן הארץ שלשה טפחים ואורך קני המאזנים ואורך החוטים שנים עשר טפח.
מאנזים של מוכרי צמר ושל מוכרי זכוכית יהיה אורך החוטים שהן תלויין בו שני טפחים וגבוהין מן הארץ שני טפחים והקנה והחוטין ארכן תשעה טפחים.
מאזנים של חנוני ושל בעל הבית יהיה אורך החוט שהן תלויים בו טפח וגבוהין מן הארץ טפח והקנה והחוטין ארכן ששה טפחים.
החוט שתולין בו הפלס וכן חוט מאזנים של זהב ושל מוכרי ארגמן טוב ארכו שלש אצבעות וגבוהין מן הארץ שלש אצבעות ואורך הפלס ואורך השלשלאות שלו כפי מה שהוא רוצה.
א מנין שחייב המוכר להכריע ללוקח בעת ששוקל לו שנאמר אבן שלמה וצדק יהיה לך אמרה תורה צדק משלך ותן לו.
וכמה בלח אחד למאה וביבש אחד לארבע מאות. כיצד מכר לו [ג] עשר ליטרא לח נותן לו *גירומין אחד מעשרה בליטרא. ואם מכר לו עשרים ליטרין יבש נותן לו גירומיו אחד מעשרים בליטרא. וכן לפי חשבון זה בין רב בין מעט.
במה דברים אמורים ב במקום שנהגו למכור עין בעין. אבל במקום שנהגו להכריע חייב להכריע לו טפח.
היה שוקל לו עשר ליטרים לא יאמר לו שקול אחת אחת והכרע אלא שוקל לו עשרה בבת אחת והכרע אחד לכולן.
ג מקום שנהגו למוד בדקה לא ימוד בגסה. בגסה לא ימוד בדקה. למחוק לא יגדוש ויוסיף בדמים. וכן אם נהגו לגדוש לא ימחוק ויפחות מן הדמים אלא מודד כמנהג המדינה.
בני מדינה שרצו להוסיף על המדות או על המשקלות לא יוסיפו יתר על שתות. שאם היה הקב מכיל חמשה ועשאוהו מכיל ששה הרשות בידן. יתר על ששה לא יעשו.
הסיטון מקנח א תמדותיו אחת לשלשים יום. [ד] ובעל הבית אחת לשנים עשר חדש. והחנוני מקנחן פעמים בשבת. וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל כדי שלא יחלידו.
המבקש לשקול שלשה רביעי ליטרא נותן ליטרא בכף מאזנים והבשר ורביע ליטרא בכף שניה שאם אתה אומר נותן חצי ליטרא ורביע ליטרא בכף אחת שמא יפול רביע הליטרא ואין הלוקח רואהו.
חייבין בית דין [ה] להעמיד שוטרים ד בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שיהיו מחזרין על החנויות ומצדקין את המאזנים ואת המדות ופוסקין השערים. וכל מי שנמצא עמו משקל חסר או מדה חסרה או מאזנים מקולקלין יש להם רשות להכותו כפי כחו ולקנסו כפי ראות בית דין לחזק הדבר. וכל מי שמפקיע את השער ומוכר ביוקר מכין אותו וכופין אותו ומוכר כשער השוק.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך יט ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ז ‹ 489 לקו"ש חל"ד ע' 103
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 26 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה א מאותו ספר סנהדרין טז, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב מאותו ספר שם טז, א
- לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה א מאותו ספר סנהדרין טז, ב
- לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה א מאותו ספר סנהדרין טז, ב
- תורת מנחם ש"פ שופטים, ז' אלול, ה'תשכ"ה סנהדרין טז, ב
- תורת מנחם ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז סנהדרין טז, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב סנהדרין טז, ב
- ספר השיחות תש"י שיחות חסרות תאריך סנהדרין טז, א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות חוקות העכו"ם סנהדרין טז, ב
- תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב סנהדרין טז, ב
- אגרות קודש כרך יח ו'תתקמב סוטה מב, א
- אגרות קודש כרך כג ט'כ סוטה מב, ב
- לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה א מאותו ספר סוטה מב, א
- לקוטי שיחות כרך לח שלח שיחה ב מאותו ספר סוטה מב, ב
- לקוטי שיחות כרך א תזריע שיחה א מאותו ספר סוטה מב, ב
- לקוטי שיחות כרך ה וישלח שיחה ב מאותו ספר סוטה מב, ב
- לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה א מאותו ספר סוטה מב, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ד מאותו ספר סוטה מב, א
- לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה ג מאותו ספר סוטה מב, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג סוטה מב, א-ב
- תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש סוטה מב, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תש"כ סוטה מב, רע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז סוטה מב, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ב סוטה מב, רע"ב
- אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת לא סוטה מב, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח סוטה מב, א

