(א)
סימן יד
(א) ואפילו אם הגדול עומד על גביו כו'. הגם דמגן אברהםא סתם וקיצר כאן, מכל מקום על כרחך מוכח דמיירי הכי, דאם לא כן תיפוק ליה דצריך לשמה, כמו שיתבארב. ואין לומר דציצית סתמא לשמה קאי, שהרי מטילם בבגד ומוכחא מילתא דלשם ציצית, ולכן אין לפסול הקטן כדמשמע בתוספות גיטין פרק בג עיין שם, מכל מקום כיון דבש"עד פוסל אם הטיל סתם מכלל דלא סבירא ליה כהתוספות, אלא כמו שכתב הרא"ש בהלכות ספר תורהה ליישב קושיית התוספות עיין שם. והרמב"םו שחולק על מה שכתב הרא"ש בהלכות ספר תורה כמו שנתבאר בסימן לבז משום הכי מכשירח אם הטיל ישראל בלא כוונה, ודוק היטיבט.
הערות
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה א׳:י״א - הטקסט מספריא
גויל של ספר תורה וקלף של תפילין או של ספר תורה צריך לעבד אותן לשמן ואם עבדן שלא לשמן פסולין לפיכך אם עבדן הכותי פסולין אע"פ שאמרנו לו לכותי לעבד עור זה לשם הספר או לשם התפילין פסולין שהכותי על דעת עצמו הוא עושה לא על דעת השוכר אותו לפיכך כל דבר שצריך מעשה לשמו אם עשהו הכותי פסול ומזוזה אינה צריכה העבדה לשמה.
משנה תורה, הלכות ציצית א׳:י״ב - הטקסט מספריא
ציצית שעשה אותו כותי פסול שנאמר דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית אבל אם עשה אותה ישראל בלא כוונה כשרה וציצית שנעשה מן העשוי מקודם פסול.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.