26

אלא "דכאן ר"ל על ההנחה ושם ר"ל שיהי' מונח", כלומר: זה שנחשבות לשתי מצות היינו לפי שתש"י חלוקים מתש"ר כי מצותן היא מעשה ההנחה (או הקשירה) כנ"ל; משא"כ לענין "שיהי' מונח" (היינו המצוה שתפילין יהיו מונחים עליו כל הזמן) ה"ה מצוה אחת, כי בזה תש"י הם רק פרט במצות השל ראש, כנ"ל].

ד. עפ"י הנ"ל יש לבאר הטעם שהרמב"ם הקדים בכל פעם תפילין של ראש לשל יד — דקדימה זו היא בהתאם לתוכנו של כללות ספר אהבה, שכולל (בלשון הרמב"ם⁴⁴) "המצות שהם תדירות שנצטוינו בהם כדי לאהוב המקום ולזכרו תמיד". ובענין זה הרי העיקר הוא המצוה דתפילין של ראש שהיא מצוה תמידית, שבכל רגע שהוא לבוש בהם מקיים מצוה (משא"כ בשל יד שמצותן היא רק מעשה הקשירה, וזה שצ"ל מונחין עליו תמיד הוא רק פרט במצות תש"ר כנ"ל)⁴⁵.

ויש לומר עוד, שסדר זה דקדימת תש"ר לתש"י, הוא בהתאם ובהמשך לסדרן של כל המצוות דספר אהבה:

ע"פ דברי הרמב"ם הנ"ל בתוכן ס' אהבה, נראה שסדר המצות בספר אהבה הוא (בעיקר) לפי אופן התדירות של עשיית המצוה (ע"ד "כל¹⁷ התדיר מחבירו קודם את חבירו"):

בתחלתו סידר הל' ק"ש והל' תפלה — דחיוב ק"ש הוא פעמיים בכל יום⁴⁶ וחיוב תפלה (מה"ת) הוא "להתפלל בכל יום"⁴⁷ (אבל לא פעמיים כבק"ש); ולאחרי המצוות שבדיבור שחייבים בהם בכל יום — מונה המצוות שבמעשה, החל מהל' תפילין, שהנחתם היא פעם אחת ביום⁴⁸ [ובהמשך לתפילין באות הל' מזוזה וספר תורה מפני שייכותן בתוכנן, ובפרט שכו"כ הלכות משותפות להן⁴⁹], ואח"כ הל' ציצית שחיוב ציצית אינו כתפילין שהרי אין המצוה אלא רק בכסות בת ד' כנפות⁵⁰; ואח"כ הל' ברכות שמה"ת חייבים לברך רק "אחר אכילה"⁵¹ ואף גם זאת "אינו חייב מן התורה אלא אם כן שבע"⁵² [ויש לומר, בטעם הקדמת ציצית לברכות, כי בציצית מפורש בתורה שכוונת המצוה היא "וזכרתם את כל מצות ה' גו' למען תזכרו גו'"⁵³, שזהו תוכן ספר אהבה כנ"ל, "לזכרו תמיד", משא"כ בברכות שלא מצינו כזאת מפורש בתורה⁵⁴, ובפרט שחיוב ברכות מה"ת אינו הכרחי