שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תשכא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ביטוי ההודי' בנדו"ז – ע"י פעולות ד"אהבת ישראל".
13 ביטוי ההודי' : על השאלה כיצד להודות לה' על רפואת בנו שחלה במחלה קשה והתרפא ב"ה לגמרי.
של עתה : ומשיעור היום בפ' השבוע: וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך .
לחזק : ראה שבת (קל, א): מוחזקת כו' מרופה כו'. ודתענית (יז, סע"ב) ד"ת א"צ חיזוק (שלא יקילו בהם), היינו ע"י ד"א. ובאבות (רפ"א) ועשו סייג לתורה, היינו הרחקה (כפיה"מ שם. ראה אדר"נ רפ"ב. שבת יג, סע"א. וברמב"ם הל' ממרים פ"ב ה"ד "לחזק הדת ולעשות סייג". וראה שם פ"א ה"ב. ואכ"מ). ודברכות (לב, ב), היינו שיהי' תמיד בכל כחו (פרש"י שם), או שאף שלא הצליח יחזור עוה"פ (כ"מ באגה"ק דאדה"ז (בית רבי ע' קנ), וי"ל דהוכחתו ממאמר הסמוך לו: אם ראה כו' שנאמר קוה כו').
אתם קרוים אדם : יבמות סא, רע"א.
בהררי קודש : היא בחי' חכמה שבנפש האלקית שבה מלובש אור א"ס ב"ה (תניא ספי"ט). ולהעיר מהתרגום (תהלים פז, א).
אני ישנה . . הגלות) : ילקוט שמעוני שה"ש רמז תתקפח. וראה ד"ה אני ישנה תר"ץ וביאורו (ס' הקונטרסים ח"א).
שהוקשה . . לתפלין : קדושין לה, א. – דהכוונה לכל המצות. – ועפ"ז יומתק מה שאמר אלישע על תפלין כנפי יונה (שבת מט, א), אף דדרז"ל עה"פ (תהלים סח, יד) היא "מצות" סתם. ועפ"ז יל"פ דברי רש"י שם ד"ה כנפי יונה " מפני שהם מצות " (אף דפשוטי' – "הם" קאי אכנפי יונה).
הובטח : ספר הישר לר"ת שי"ג. של"ה ש' האותיות אות ל'.
שכל . . בלב : ירוש' תרומות ספ"ח. וראה זח"ג קסא, ב. וראה של"ה שם.
כל עמי . . תפלין : ברכות (ו, א) ושם "אלו תפלין שבראש". אבל הרי צ"ל כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). וראה צפע"נ (להגאון הרגצובי) על הרמב"ם הל' תפלין (פ"ד ה"ד) דתש"י מוסיפה בתש"ר. ולכאורה פשוט אשר גם תש"ר בפ"ע דיים לפעול "ויראו" (ראה תוס'. וצע"ג רש"י מנחות לה, ב).
הרא"ש : וראה ג"כ בחיי מטות לב, לב.
מפני . . ותיקונן : נ"א: ע"ש קיום מצות תפלין שתקנו.
וטרף זרוע : תש"י גם בפ"ע – (לא רק שמוסיפה בתש"ר כדלעיל (ובפרט לפרש"י הנ"ל) – כי שם הפעולה "ויראו" היא באחרים – ותש"י לא לאחרים לאות (מנחות לז, ב), משא"כ) "וטרף".
ונתתי שלום בארץ : להעיר ממרז"ל כל הנותן בעין יפה נותן, ובפרש"י – ב"ב עא, א ד"ה אבל – מוסיף: יותר מדאי. ולהעיר מפרש"י ר"פ השבוע: ואתחנן כו' מתנת חנם אעפ"י כו'.
שלום השקט ובטח : להעיר מאגה"ק סי"ב. ד"ה אתה אחד לאדמו"ר האמצעי. אוה"ת לאדמו"ר הצ"צ (וכן מפ' ואתחנן ע' שכז – ושם מביא משל"ה מס' חולין ר"פ תו"א, קטז, א) עה"פ ונתתי שלום.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בברכת הצלחה בעבוה"ק ולבשו"ט מתוך שמחה וכי תשא גו'.
14 בברכת . . תשא גו' קטע זה למו"ה יהודא ליב רסקין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קטז, ובהנסמן בהערות שם.
כי תשא חובה (לקח טוב כאן). וראה ג"כ ב"ב (י, ב) הובא בלק"ט תיכף להנ"ל: במה תרום קרן ישראל (שזהו ודאי) בכי תשא.
גאולה . . (לפסח) מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
אשר ליהודים . . ויקר מג"א (ח, טז). ולהעיר אשר ע"פ פשטות הכתובים שם – כ"ז התחיל בכ"ג סיון שלפני ימי הפורים. וראה ירוש' ברכות רפ"א, אסת"ר בסופו ועוד: גאולתן של ישראל כו' רבה והולכת כו' ואח"כ ליהודים כו' – ואינו ממשיך בנס דפורים (וראה פי' מבעל ס' החרדים שם)!
ליהודים . . תפילין יהודי ע"ש שכופר בע"ז (מגילה יג, א) שהוא כמודה בכל התורה כולה (קדושין מ, א) ואח"כ הפרטים: תורה כו' תפילין. וע"פ קבלה וחסידות: יהודי – כתר ומסנ"פ. ואח"כ ע"ס ועבודה פרטית – אורה ושמחה – חו"ב, וששון ויקר – זו"ן (תו"א (צא, ב ואילך). שערי אורה בסופו. הצ"צ למג"א עה"פ).
דרז"ל . . תפילין מגילה (טז, ב) ועד"ז בתרגום עה"פ.
ויקר אלו תפילין על ידיהון ועל רישיהון (תרגום שם). ואף שבש"ס מפרש אלו תפילין שבראש (שהם בגלוי ושייך ע"ז וראו , יקר ) – הרי כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). ולהעיר מצפע"נ (להרגוצובי) לרמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"ד.
מצותי' שהוקשו לתפילין קדושין (לה, א).
הוספה בת"ת ובקיום מצותי' ומדובר בזה בט"ו בשבט. ולהעיר ממרז"ל שבפורים קיימו מה שקבלו כבר במ"ת (שבת פח, א).
הוספה במבצע תפילין להעיר ממש"נ במג"א (ח, יז) שנפל פחד היהודים על עמי הארץ – שזהו ע"ד ראיית חז"ל לויקר אלו תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך.
שאמחז"ל תענית (כט, סע"א), מג"א סתרפ"ו סק"ה. וראה שו"ת חת"ס חאו"ח סק"ס. נמוקי או"ח לסתרפ"ו ונשאר בצ"ע. ואולי י"ל שהרמב"ם לשיטתו שצ"ל "שמח כל ימיו " (הל' דעות פ"א ה"ד. ועד"ז שם פ"ב ה"ז. וראה ג"כ פיה"מ ברכות פ"ט מ"ה), משא"כ מארי דשמעתי' דבאדר מרבין בשמחה דס"ל דשמחה שאינה של מצוה עלי' נאמר ולשמחה מה זה עושה (שבת ל, ב). ולהעיר מרמ"א סוף הל' מגילה (וסיום חלק אורח חיים): וטוב לב משתה תמיד .
וימי הפורים עיין רמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ז) דמשמע שגם הטעם דסעודת פורים והמשלוח מנות ומתנות לאביונים הוא משום שמחה (משא"כ ברמ"א (יו"ד סו"ס שפ"ה) שזהו כשאילת שלום לחוד).
תורה . . לב תענית ל, א.
שאמחז"ל . . למחדי זו"ח שה"ש עה"פ לריח שמניך [סה, א].
ואפ"ל . . טובא ברכות (ל, סע"ב). ועפמש"כ בזו"ח הנ"ל יומתק המענה בש"ס אנא תפילין מנחנא – שזהו ג"כ הטעם דבדח. וראה תר"י בברכות שם.
טובא יותר מדאי (פרש"י שם). ולהעיר מהחיוב לבסומי בפוריא עד דלא ידע (מגילה ז, ב).
נאמר . . אלה תהלים קכו, ב. וראה ברכות שם [לא, א].
אז גו' אז ופי' רז"ל (שמו"ר פכ"ג, ג) אין אז אלא שמחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכבר תמהו מפרשים על זה שהקדים הרמב"ם כאן תפלין של ראש לתפילין של יד (וכן בספר המצות שלו, שמנה תפילין של ראש לפני תפילין של יד ) — שהרי זה היפך סדרא דקרא, דבפסוק מפורש "וקשרתם לאות על ידך (והדר ) והיו לטוטפות בין עיניך" , וכן הוא סדר הנחתן, ד"כשהוא מניח מניח של יד ואח"כ מניח של ראש דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפות בין עיניך" (וכנפסק ברמב"ם), ואמאי הקדים הרמב"ם תפילין של ראש לתפילין של יד ?
4 מנחות לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה", ובאמת מטעם זה גם הנחת השל ראש הי' צ"ל קודם להנחת השל יד (שהרי "כל המקודש מחבירו קודם את חבירו"), אלא שגזירת הכתוב היא, "דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפות בין עיניך" .
4 מנחות לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אבל בשל ראש המצוה שיהי' מונח" [וא' הנפק"מ למעשה, דהא שאמרו דאם הניחם קודם אור הבוקר "כשיגיע זמנן ממשמש בהן ומברך עליהן" , ד"זה רק אשל יד.
4 מנחות לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואין זה סתירה למ"ש הרמב"ם "שמצותן ללבשן כל היום", שזה קאי גם על השל יד — כי זה שצריך להיות לבוש גם בשל יד כל הזמן הוא רק לפי ש"כל זמן שבין עיניך יהו שתים" (כדאיתא בגמרא שזהו הטעם ד"כשהוא חולץ חולץ של ראש ואח"כ חולץ של יד" ), היינו שאינו מצות השל יד , אלא פרט בקיום מצות של ראש , שיש דין מיוחד בתש"ר ש"כל זמן שבין עיניך יהו שתים" .
4 מנחות לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[ועפ"ז מתרץ בצפע"נ הא דכתבו התוס' גבי "סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו" , דזהו רק בתפילין (ולא בשוחט עופות הרבה וסח בין עוף לעוף) "שמצוה אחת הן" — דלכאורה צ"ב, שהרי מפורש בש"ס שהן שתי מצות?
41 מנחות לו, א ד"ה סח .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל הרי צ'ל כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
תפלין של יד נותנים רק תוספת "כח" לתפלין של ראש , כנאמר במכילתא "כשהוא נותן, נותן של יד , ואחר כך נותן של ראש , וכשהוא חולץ , חולץ את של ראש , ואחר כך של יד" .
35 בא יג, ט. בבבלי (מנחות לו, א. וכ"ה בשו"ע אדה"ז סכ"ח ס"ג) ילפינן דין זה מ"והיו" (לשון רבים) שנאמר במשנה תורה. אבל, ע"פ דרך הפשט, הדין ד"כל זמן שבין עיניך יהיו שתים" אינו נלמד מ"היו". כי נוסף למה ש"והיו" לשון רבים קאי על "הדברים האלה" (כנ"ל סעיף ד') – אדרבה: באם הי' נאמר "וקשרתם לאות .. ולטוטפת גו'" (בלי תיבת "והיו" ), היו תש"י ותש"ר מצוה אחת (ראה לעיל סעיף ה'), ולא רק "יהיו שתים". ולכן י"ל, שע"ד הפשט – דין זה נלמד ממה שבפ' בא נכללים תש"י ותש"ר יחד (אף שהן ב' מצות כדמוכח מ"והיו" שנאמר במשנה תורה). וראה במכילתא הנ"ל: "מכאן אמרו כשהוא נותן כו'". וראה בארוכה לקו"ש חי"ט ע' 47 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואלו לפי המכילתא, שהלימוד הוא ש"מצות תפילין (מהותה הוא באופן שבו) כשהוא נותן, נותן של יד ואחר כך נותן של ראש" , שהסדר הוא דין במצות תפילין בכלל, ולכן כאשר הקדים תפילין של ראש חסר פרט ב"מצות תפילין" , והוא צריך לחולצן ולהניחן כסדרן.
21 אף אם נאמר שב' מצות הן (וראה לקמן הערה 27). וע"ד מש"כ בתוס' ערכין שם. ולהעיר מהדיעות (רי"ף הל' תפילין . רמב"ם שם ה"ה. שו"ע (ודאדה"ז) סכ"ה ס"ה (סי"ג). ועוד) שמברכין ברכה אחת על התפילין (וראה פרש"י מנחות לו, רע"א (וראה תוד"ה אשר ברכות ס, ב): "להניח" , דבשל יד מתחיל להניח : "מצות תפילין" , דעכשיו גומר את המצוה. ודוחק לומר שזהו להדיעה שמצוה אחת הן. ולהעיר מהדיעות (הובא בארחות חיים הל' תפילין סכ"א. או"ז ח"א סי' תקעה. הגהות סמ"ק סי' קנג) שמפרש שכשיש לו שתיהן – מעכבות. וראה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מ"ע ה־ו. המובא בהערה הבאה. וראה אנציקלופדי' תלמודית ע' הנחת תפילין , וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– והרי "תפילין שבראש" כולל גם תפילין של יד , כמובן מדרשת חז"ל "אמר קרא והיו לטוטפת בין עיניך , כל זמן שבין עיניך יהו שתים" , והיינו, שכאשר מניחים תש"ר צ"ל כבר לפנ"ז הנחת תש"י.
2084 מנחות לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו וחוזר עלי' מערכי המלחמה" .
316 מנחות לו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(א) כפי שהי' בשעת יצי"מ (בפ' בא), שמשה הי' אמור להכניס את בנ"י לארץ, באופן שלמעלה מהטבע – "וראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך" , "אלו תפילין שבראש" , ותש"י הם רק תוספת כח בתש"ר , משום "כל זמן שבין עיניך יהו שתים" , (ב) כפי שהי' בשנת הארבעים (בפרשתנו),
1247 מנחות לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובאמת אין זה בסתירה למ"ש בגמרא אלו תפילין שבראש, כי , בתש"ר אמרו רז"ל כל זמן שבין עיניך יהיו שתים , היינו, שבשביל השלימות של תש"ר נוגע שיהיו גם תש"י, ונמצא, שבתש"ר כפי שהם בשלימותם נכלל גם תש"י].
1214 מנחות לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יח זמן ציצית ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ז המתעטף בציצית קודם שיעלה עמוד השחר כגון בימי הסליחות לא יברך עליהן ולכשיאור היום ימשמש בציציותיו ויברך עליהן משום דהממשמש הוא כאלו לובשן עכשיו ואם לא ימשמש בהן אין שייך לברך עכשיו על מה שלבש כבר קודם שעלה עמוד השחר:
לב רש"י מנחות לו, א ד"ה ממשמש . תוספות שם ד"ה וכשיגיע . ב"י סי' ח. ראה גם לעיל סי' ח ס"כ וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כה דיני תפילין בפרטות יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יב בתחילה יניח תפילין של יד ואח"כ תפילין של ראש ואם פגע בשל ראש תחילה יעבור על אותה מצוה ויניח של יד תחלה כיון שקדימת של יד לשל ראש הוא מן התורה שהרי בתחילה נאמר וקשרתם לאות על ידך ואח"כ והיו לטוטפות וגו' לפיכך אין משגיחין על העברת המצוה בזה:
מו מנחות לו, א. טור ו שו"ע סעיף ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כה דיני תפילין בפרטות יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
יג תפילין של יד ותפילין של ראש אינן מצוה אחת אלא הן ב' מצות שאין מעכבות זו את זו כמו שיתבאר בסימן כ"ו ולפיכך כל אחת ואחת טעונה ברכה בפני עצמה ומפני שאסור לברך ברכה שאינה צריכה אם אפשר לפטור את עצמו בברכה אחת אין לברך ב' ברכות ולפיכך תקנו חכמים שיסמוך הנחת תפילין של ראש להנחת תפילין של יד בלי שום הפסק דיבור בינתיים כדי שתעלה הברכה שיברך על של יד גם לתפילין של ראש :
נג רא"ש הלכות תפילין סי' טו. עולת תמיד ס"ק יב בשם תוס' (מנחות לו, א ד"ה סח) ורבינו ירוחם נתיב יט ח"ה. מ"א ס"ק יד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כה דיני תפילין בפרטות יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
יג תפילין של יד ותפילין של ראש אינן מצוה אחת אלא הן ב' מצות שאין מעכבות זו את זו כמו שיתבאר בסימן כ"ו ולפיכך כל אחת ואחת טעונה ברכה בפני עצמה ומפני שאסור לברך ברכה שאינה צריכה אם אפשר לפטור את עצמו בברכה אחת אין לברך ב' ברכות ולפיכך תקנו חכמים שיסמוך הנחת תפילין של ראש להנחת תפילין של יד בלי שום הפסק דיבור בינתיים כדי שתעלה הברכה שיברך על של יד גם לתפילין של ראש :
נד מנחות לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כה דיני תפילין בפרטות טו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
טו נוסח ברכת תפילין של יד :
סג ברכות ס, ב. מנחות לו, א. טור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כה דיני תפילין בפרטות כג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כג ויש אומרים שלעולם אין תפילין של ראש טעונה ב' ברכות כי אם ברכה אחת כשאר כל המצות ולא נתקנה ברכת על מצות תפילין לתפילין של ראש אלא אם כן הפסיק בדיבור בין ברכת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש אבל אם לא הפסיק בינתיים אזי עולה ברכת להניח תפילין שבירך על תפילין של יד גם לתפילין של ראש והמנהג באלו הארצות כסברא הראשונה ומכל מקום לרווחא דמלתא טוב לומר אחר ברכת על מצות תפילין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שכן צריך לומר אחר כל ברכה לבטלה כמו שיתבאר בסי' ר"ו וכן אם הוא מברך ב' ברכות על תפילין של ראש כגון שהשיח בין תפילין של יד לתפילין של ראש יאמר אחר ברכה השניה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלפי סברא האחרונה שנתבאר בסמוך היתה ברכה ראשונה לבטלה ובעת שמברך ברכה ראשונה על תפילין של ראש שהיא ברכת להניח תפילין טוב למשמש בתפילין של יד בשעת ברכה משום שהמשמוש הוא חשוב כאלו מניחה עכשיו על הקיבורת ועל זה שייך לברך להניח תפילין :
קי רש"י מנחות לו, א ד"ה ממשמש בהן. כדלקמן סי' ל ס"ג. סי' סו סי"א. וכ"ה לענין ציצית כדלעיל סי' ח ס"כ וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כח דין חליצת התפילין ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה ושעה דהיינו בכל פעם שנזכר בהם חייב למשמש בהם שעל ידי כך נזכר עליהם תדיר ולא יגיע לידי היסח הדעת גמור וימשמש בשל יד תחילה ואחר כך בשל ראש שלא להעביר על המצוה שהשל יד סמוכה לו למשמשו יותר מהשל ראש ואינו חייב למשמש בהן בשעת התפלה שאז אין לחוש שיבוא לידי היסח הדעת גמור שהוא שחוק וקלות ראש ואף על פי כן טוב שימשמש בהן כדי שיהיה דעתו עליהן ממש שזהו מצוה מן המובחר ומנהג יפה למשמש בתפילין כשמזכיר מצותן בקריאת שמע וממשמש בשל יד כשאומר וקשרתם לאות על ידך ובשל ראש כשאומר והיו לטוטפות בין עיניך :
יג רבינו אליהו בתוס' יומא לג, ב ד"ה עבורי. תוס' מנחות לו, א ד"ה וקשרתם . רא"ש הלכות תפילין סי' טו. טור ושו"ע סעיף א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כח דין חליצת התפילין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ה
ח כשמניחן בתיק צריך ליזהר להניחן בענין שכשיבא ליטלן משם ללובשן לא יוכל לפגוע בשל ראש תחילה כדי שלא יצטרך לעבור על המצוה ללבוש של יד תחילה ולכן מן הראוי היה להניחן בכיס צר וארוך של ראש מלמטה ועליו של יד שכשיבא ליטלן יפגע תחלה בשל יד המונח למעלה שאין איסור מן הדין במה שהשל יד מונח על גבי של ראש אע"פ שהשל ראש קדושתו חמורה מהשל יד הואיל ומכל מקום שניהם דבר אחד שהפרשיות הכתובות בזה כתובות בזה אלא שאעפ"כ יש שנהגו שלא להניחן בכיס אחד זה על גבי זה אלא בשני כיסין זה אצל זה אלא שהשל יד יהא מונח קצת לצד מעלה שאם יהיו מונחים בשוה יצטרך לפעמים לעבור על המצוה דהיינו אם יבא השל ראש מזומן לפניו תחלה נגד יד ימינו שנוטל בה התפילין יצטרך לעבור עליו וליטול השל יד אבל כשהשל יד הוא קצת לצד מעלה אין כאן מעביר על המצוה שהרי השל יד סמוך לו יותר ונהגו לסמן הכיסים איזה לשל ראש ואיזה לשל יד שכיון שהשל ראש קדושתו חמורה אסור לשנות אח"כ הכיס שלו ליתן בו השל יד אלא א"כ התנה בתחילה כמו שיתבאר:
מג רבא יומא לג , ב. ופירוש רבינו חננאל שם (בשם רב האי גאון). מובא בתוס' ישנים שם ד"ה עיבורי דרעא (וראה תוס' שם). תוס' מנחות לו, א ד"ה וקשרתם . אור זרוע ח"א סי' תקפ. רא"ש הלכות תפילין סי' טו. טור ושו"ע ולבוש סעיף ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמט (ד)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואפשר דגם משום קדימה אין כאן, דאיסור ברכה שאינה צריכה חמורה שחוזר עליה מעורכי המלחמה , כדאיתא בהקומץ לפי מ"ש התוס' והרא"ש בהלכות קטנות, ולא אשכחן הכי בקדימת ברכה לחבירתה.
נט מנחות לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואפשר דגם משום קדימה אין כאן , דאיסור ברכה שאינה צריכה חמורה , שחוזר עליה מעורכי המלחמה , כדאיתא בהקומץ , לפי מ " ש התוס ' והרא " ש בהלכות קטנות , ולא אשכחן הכי בקדימת ברכה לחבירתה .
1739 מנחות לו , א ( תנא סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו וחוזר עליה מערכי המלחמה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקצב תפלת מוסף בקול רם וסדר התקיעות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מכל מקום כיון שאלו התקיעות מעומד ומיושב הן כעין מצוה אחת, שהתורה חייבה אותנו לשמוע תשע תקיעות בראש השנה, ותקנו חכמים לשמוע אותן על סדר ברכות מלכיות זכרונות ושופרות, אלא כדי לערבב את השטן (פירוש כדי שיתערבב מיד בתקיעות שלפני התפלה ולא יקטרג בתפלה), על כן נהגו כל ישראל לחלק את התקיעות של תורה ושל דברי סופרים לשתי פעמים, ותוקעין מיושב כדי לקיים מצוה מן התורה, ומברכין עליהן, וגומרין את המצוה של דברי סופרים בתקיעות מעומד שעל סדר הברכות, כמו שתקנו חכמים .
596 רי"ף ורא"ש שם (ולא דמיא הא לתפילין, דאמר רב חסדא (מנחות לו, א) הסח בין תפלה לתפלה חוזר ומברך , דהנך שתי מצות נינהו ... האי שסח בין תקיעות שמיושב לתקיעות שמעומד ... שאינו חוזר ומברך , דמצוה אחת היא). מ"א סק"ד (ולא דמיא לסח בין תפילין לתפילין, דהתם ב' מצות הן, משא"כ הכא דכולא חדא מצוה היא (הרי"ף)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כ אם רוצה ללבוש הטלית קטן מיד בקומו, כדי שלא ילך ד' אמות בלא ציצית, והרי עדיין אין ידיו נקיות ולא יכול לברך , יכול ללובשו בלא ברכה , ולכשינקה ידיו, ימשמש בציציותיו ויברך, דהמשמוש הוא כאילו לובשו עכשיו .
939 לבוש סי"א (דהמשמוש הוא כאילו לובשו עכשיו).
וכן הוא לקמן סכ"ט (מי שהיה מתפלל תפלת שמנה עשרה ונפל טליתו מעליו והניחו אחרים עליו את הטלית, כשיסיים את תפילתו, ימשמש בציצית ויברך). סי' יח ס"ז (ולכשיאור היום ימשמש בציציותיו ויברך עליהן , משום דהממשמש הוא כאילו לובשן עכשיו), ושם נסמן (הערה כה ).
ולמדים זאת מתפילין , דלקמן סי' ל ס"ג (היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה קודם שיאיר היום, יכול להניחן קודם יציאתו, וכשמגיע זמנו, ימשמש בהן ויברך). וכדאמרינן מנחות לו, א (משכים לצאת לדרך ומתיירא שמא יאבדו , מניחן (בראשו, רש"י), וכשיגיע זמנן ממשמש בהן (דהוי כאילו מניחן , רש"י), ומברך עליהן ). ובתוס' שם ד"ה וכשיגיע (מכאן נראה, כשאדם משכים קודם היום ומתעטף בציצית, כשיאור היום אין צריך להסיר טליתו כדי לחזור וללבוש ולהתעטף ולברך, דכיון שממשמש בו יכול לברך ).
וראה משולחן הארי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יח זמן ציצית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ז המתעטף בציצית קודם שיעלה עמוד השחר, כגון בימי הסליחות , לא יברך עליהן , ולכשיאור היום ימשמש בציציותיו ויברך עליהן , משום דהממשמש הוא כאילו לובשן עכשיו .
1651 תשב"ץ סי' קלב (כשמתפלל סליחות קודם שיעלה עמוד השחר, מתעטף בטליתו ואינו מברך , וכשהיום מאיר, ממשמש אז בטליתו ומניחו על ראשו ומברך ). רמ"א סעיף ג (ואם לבשו קודם לכן, כגון בסליחות, לא יברך עליו, וכשיאיר היום ימשמש בו ויברך).
וכן הוא לעיל סי' ח ס"כ (אם רוצה ללבוש הטלית קטן מיד בקומו, כדי שלא ילך ד' אמות בלא ציצית, והרי עדיין אין ידיו נקיות ולא יכול לברך , יכול ללובשו בלא ברכה, ולכשינקה ידיו ימשמש בציציותיו ויברך, דהמשמוש הוא כאילו לובשו עכשיו), ושם נסמן (הערה עה ), וסכ"ט (מי שהיה מתפלל תפלת שמנה עשרה ונפל טליתו מעליו והניחו אחרים עליו את הטלית, כשיסיים את תפילתו, ימשמש בציצית ויברך).
ולמדים זאת מדין תפילין , דלקמן סי' ל ס"ג (היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה קודם שיאיר היום, יכול להניחן קודם יציאתו, וכשמגיע זמנו ימשמש בהן ויברך). וכדאמרינן מנחות לו, א (משכים לצאת לדרך ומתיירא שמא יאבדו , מניחן (בראשו, רש"י), וכשיגיע זמנן ממשמש בהן (דהוי כאילו מניחן , רש"י), ומברך עליהן ). ובתוס' שם ד"ה וכשיגיע (מכאן נראה, כשאדם משכים קודם היום ומתעטף בציצית, כשיאור היום אין צריך להסיר טליתו כדי לחזור וללבוש ולהתעטף ולברך, דכיון שממשמש בו יכול לברך ).
ואפשר הטעם הוא, כעין המבואר לקמן סי' קנח סט"ז (ומן הדין היה ראוי לברך קודם הנטילה, שכל המצות מברכין עליהם עובר לעשייתן, אלא שלפעמים אין ידיו נקיות כגון היוצא מבית הכסא, לכך מברכין לעולם אחר הנטילה ... לכתחלה מדקדקים לברך קודם הניגוב, הואיל וגם הוא מן המצוה). וכך גם כאן, כיון שאין יכולים לברך בעת עטיפת הציצית, מברכים בעת המשמוש, "הואיל וגם הוא מן המצוה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין .
41 ברכות ס, ב (כי מנח תפילין אדרעיה לימא ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין ארישיה לימא ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין ). מנחות לו, א. טור (ויניח של יד תחלה, ויברך אקב"ו להניח תפילין , ואחר כך של ראש , ויברך אקב"ו על מצות תפילין ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כב אסור להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש אפילו במקום שאין גורם לברך ב' ברכות על תפילין של ראש , כגון אותם המניחין תפילין בחול המועד בלא ברכה, וכן המניחין תפילין דרבינו תם, צריכים לתכוף ולסמוך תפילין של יד לתפילין של ראש בלי שום הפסק שיחה בינתיים, שנאמר והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך , ולא נאמר והיו לזכרון בין עיניך , אלא משמע ששתיהם נחשבים להוי' ועשיה אחת, מחמת שצריך לתוכפן זו אחר זו בלא שום הפסק.
71 המאור ר"ה יב, א (ולפי דעתי נראה לי, מה טעם אמרו סח בין תפלה לתפלה עבירה היא בידו, אף על פי ששתי מצות הן, כיון דכתיב בהו בתפילין של יד ושל ראש והיו לאות על ידך ולזכרון בין עיניך , צריך זכירה שתהא תכף תפלה של ראש לתפלה של יד , כדי שתהא הויה אחת לשתיהן, ואם הסיח דעתו והפליג בדברים ביניהם עבירה היא בידו). הובא בר"ן שם יא, א (דאע"ג דשתי מצות הן, כיון דכתיב בתפילין של יד ושל ראש והיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך , צריך זכירה [והוויה כאחת], שיהא תוכף תפלה של ראש לתפלה של יד כדי שתהא הוויה אחת לשתיהן, ואם הסיח דעתו והפליג בדברים ביניהם עבירה היא בידו). לבוש ס"ט (ואף על פי ששתי מצות הן ... מכל מקום צריכין להיות סמוכים ותכופים זו לזו, דכתיב והיו לאות על ידיך ולזכרון בין עיניך , שיהיה הויה אחת לשתיהן משמע, כלומר בלא היסח הדעת והפלגת דברים ביניהן ... ואפילו כשמניח אותן בלא ברכה, כגון אותם שנוהגין שמניחין אותן בלא ברכה בחול המועד דפסח וסוכות, אף על פי כן אסור לדבר ולהסיח ביניהם, דהא דאמרינן (מנחות לו, א) סח בין תפילין לתפילין עבירה היא בידו, אין הטעם משום שמביא עצמו לידי ברכה שאינה צריכה, אלא מטעם שכתבתי, דילפינן להו מקרא כדלעיל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובעת שמברך ברכה ראשונה על תפילין של ראש שהיא ברכת להניח תפילין , טוב למשמש בתפילין של יד בשעת ברכה, משום שהמשמוש הוא חשוב כאלו מניחה עכשיו על הקיבורת, ועל זה שייך לברך להניח תפילין :
80 רש"י לו, א ד"ה ממשמש בהן (דהוי כאילו מניחן ).
ונתפרש בב"י ד"ה וכל שעה (בפרק לולב וערבה (סוכה מו, א) ... דבי רב אשי כל אימת דממשמשי בהו מברכי ... ופירש רש"י (שם ד"ה דממשמשי) דממשמשי בהו דקיימא לן (מנחות לו, א) חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה קל וחומר מציץ. וכן כתבו התוספות (סוכה מו, א ד"ה דכל אימת) וסמ"ג (עשין כב קה ע"ג) וספר התרומה (סי' ריג) ונמוקי יוסף (ח, א דיבור ראשון). ונראה מדבריהם שאע"פ שלא נשמטו ממקומם מברך עליהם כל זמן שממשמש ). מ"א ס"ק טו (כיון דיש אומרים דחייב לברך כשממשמש, והכא יש אומרים דאין צריך לברך להניח, לכן ימשמש בשל יד). מחצית השקל שם (ואף דלא קיי"ל הכי, אלא דוקא בנשמטו כמבואר סעיף י"ב, מכל מקום ... עדיף טפי למשמש בשל יד, דעל ידי זה אנו יוצאים גם לדעת רש"י לברך להניח, על כל פנים למאן דאמר על משמש גרידא בלי נשמט גם כן מברך , וכל מה דאפשר לתקן מתקנים).
*
וכן הוא לקמן סי' ל ס"ג (היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה קודם שיאיר היום, יכול להניחן קודם יציאתו, וכשמגיע זמנו ימשמש בהן ויברך), וסי' סו סי"א (יניחן בלא ברכה, ואחר התפלה ימשמש בהם ויברך).
וכן הוא בציצית כדלעיל סי' ח ס"כ (אם רוצה ללבוש הטלית קטן מיד בקומו, כדי שלא ילך ד' אמות בלא ציצית, והרי עדיין אין ידיו נקיות ולא יכול לברך , יכול ללובשו בלא ברכה, ולכשינקה ידיו ימשמש בציציותיו ויברך, דהמשמוש הוא כאילו לובשו עכשיו), וסכ"ט (מי שהיה מתפלל תפלת שמנה עשרה ונפל טליתו מעליו והניחו אחרים עליו את הטלית, כשיסיים את תפילתו, ימשמש בציצית ויברך). סי' יח ס"ז (המתעטף בציצית קודם שיעלה עמוד השחר, כגון בימי הסליחות, לא יברך עליהן , ולכשיאור היום ימשמש בציציותיו ויברך עליהן , משום דהממשמש הוא כאלו לובשן עכשיו. ואם לא ימשמש בהן , אין שייך לברך עכשיו על מה שלבש כבר קודם שעלה עמוד השחר).
אמנם שם ושם לא שייך הטעם שנתבאר כאן בב"י ובמ"א ומחצית השקל. ואפשר שם הטעם, כעין המבואר לקמן סי' קנח סט"ז (ומן הדין היה ראוי לברך קודם הנטילה, שכל המצות מברכין עליהם עובר לעשייתן, אלא שלפעמים אין ידיו נקיות, כגון היוצא מבית הכסא, לכך מברכין לעולם אחר הנטילה ... לכתחלה מדקדקים לברך קודם הניגוב, הואיל וגם הוא מן המצוה). וכך גם כאן, כיון שאין יכולים לברך בעת הנחת התפילין ועטיפת הציצית, מברכים בעת המשמוש, "הואיל וגם הוא מן המצוה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כו דין מי שאין לו אלא תפלה אחת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויש אומרים שאפילו אינו מניח אלא תפילין של ראש לבד, אינו מברך אלא על מצות תפילין , לבד וכבר נתבאר בסימן כ"ה דהמנהג באלו הארצות כסברא הראשונה:
144 ב"י (לדעת רש"י (מנחות לו, א ד"ה סח) והרי"ף (הל' תפילין ח, א) והרמב"ם (תפילין פ"ד ה"ו) שמפרשים דסח מברך שתים קאי לשתיהם, כלומר דמשום דסח צריך לברך על של ראש על מצות , אבל אינו צריך לחזור ולברך להניח , היכא דאינו מניח אלא של ראש , נמי אינו מברך אלא על מצות לבד ... וכבר כתבתי בסימן שקודם זה, שהלכה כדברי רש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל). שו"ע סעיף ב ( אם אינו מניח אלא של ראש לבד, מברך עליה על מצות תפילין לבד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר