הלכות מלכים ומלחמות

הלכה א שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך …

• סנהדרין כ ע"ב · יא תניא, רבי יוסי אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ – להעמיד …
• סנהדרין כ ע"ב · יב כשהוא אומר: ״כי יד על כס יה מלחמה לה׳ בעמלק״, הוי אומר: …
• סנהדרין כ ע"ב · יג ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה, או להכרית זרעו …

הלכה ג אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי …

• הוריות יב ע"ב · ב אמר רבי יוסי: מעשה ביוסף בן אילים מצפורי שאירע בו פסול בכהן …

הלכה ד אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל שנאמר …

• יבמות מה ע"ב · ט רבא אכשריה לרב מרי בר רחל ומנייה בפורסי דבבל, ואף על גב …
• קידושין עו ע"ב · י אושפיזכניה דרב אדא בר אהבה גיורא הוה, והוה קא מנצי איהו ורב …
• קידושין עו ע"ב · יא אמר ליה רב אדא בר אהבה: ואפילו אמו מישראל? אמר ליה: אמו …
• בבא קמא פח ע"א · ה אלא מעתה, לרבנן – עבד יהא כשר למלכות! אמרי: ולטעמיך, תיקשי לך …

הלכה ו ואין מעמידין מלך ולא כהן גדול לא קצב ולא ספר ולא בלן ולא בורסי …

• קידושין פב ע"א · יא גמ׳ תנו רבנן: כל שעסקיו עם הנשים – סורו רע, כגון הצורפים, …

הלכה ז כשמעמידין המלך מושחין אותו בשמן המשחה שנאמר ויקח שמואל את פך השמן ויצק על …

• ברכות כח ע"א · יב אמר רבי יהושע: מוטב דאיקום ואיזיל אנא לגבייהו. אתא טרף אבבא. אמר …
• כתובות קג ע"ב · ה שמעון בני חכם — מאי קאמר? הכי קאמר: אף על פי ששמעון …
• כתובות קג ע"ב · ז ההוא, ממלא מקום אבותיו הוה, ורבן גמליאל אינו ממלא מקום אבותיו הוה.
• כתובות קג ע"ב · ח ורבי מאי טעמא עבד הכי? נהי דאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה — …
• הוריות יא ע"ב · טז ומי מלכי זוטרי מקמי קשישי? והא כתיב: ״ואת הממלכה נתן ליהורם כי …
• כריתות ה ע"ב · ד ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים. ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון …
• כריתות ה ע"ב · י אמר מר: מפני מחלוקת יורם. ומשום מחלוקת יורם בן אחאב נמעל בשמן …

הלכה י אין מושחין מלכי ישראל בשמן המשחה אלא בשמן אפרסמון ואין ממנין אותן בירושלים לעולם …

• הוריות יא ע"ב · יג תנא: אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם. …
• הוריות יא ע"ב · יד אמר מר: אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של …
• כריתות ה ע"ב · ח תנא: אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקת יורם בן …
• כריתות ה ע"ב · י אמר מר: מפני מחלוקת יורם. ומשום מחלוקת יורם בן אחאב נמעל בשמן …

הלכה יא כשמושחין מלכי בית דוד אין מושחין אותן אלא על המעין.

• הוריות יב ע"א · ט תנו רבנן: אין מושחים את המלכים אלא על המעיין, כדי שתמשך מלכותם, …
• כריתות ה ע"ב · כז תנו רבנן: אין מושחין את המלכים אלא על המעיין, כדי שתימשך מלכותן, …

הלכה יב ואין מושחין מלך בן מלך אלא אם כן היתה שם מחלוקת או מלחמה מושחין …

• הוריות יא ע"ב · י ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה, ואין מושחים מלך בן …
• כריתות ה ע"ב · ד ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים. ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון …

הלכה א כבוד גדול נוהגין במלך ומשימין לו אימה ויראה בלב כל אדם שנאמר שום תשים …

• סנהדרין כב ע"א · יא מתני׳ אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, …
• סנהדרין נב ע"ב · יא דאי לא תימא הכי, הא דתניא: שורפין על המלכים, ולא מדרכי האמורי …
• עבודה זרה יא ע"א · יא גופא: שורפין על המלכים, ואין בו משום דרכי האמורי, שנאמר: ״בשלום תמות …

הלכה ב אבל אשתו של מלך אינה נבעלת לאחר לעולם אפילו המלך אינו נושא אלמנתו או …

• סנהדרין יח ע"א · י ואין נושאין אלמנתו, רבי יהודה אומר: נושא המלך אלמנתו של מלך, שכן …

הלכה ג ואסור לראותו כשהוא ערום ולא כשהוא מסתפר ולא כשהוא בבית המרחץ ולא כשהוא מסתפג …

• כתובות יז ע"א · י שבחוהו — מכלל דשפיר עבד? והא אמר רב אשי: אפילו למאן דאמר …
• סוטה מא ע"ב · ד ושבחוהו חכמים. שבחוהו, מכלל דשפיר עבד? האמר רב אשי: אפילו למאן דאמר …
• קידושין לב ע"ב · ז אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב אשי: אפילו למאן דאמר: נשיא …
• סנהדרין יח ע"א · ט המלך לא דן, ולא דנין אותו, לא מעיד ולא מעידין אותו, לא …
• סנהדרין יט ע"ב · ב לא חולץ ולא חולצין וכו׳. איני? והאמר רב אשי: אפילו למאן דאמר …
• סנהדרין כב ע"א · יא מתני׳ אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, …

הלכה ד מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטרין שלו וכשמברין אותו כל העם מסובין על …

• מועד קטן כז ע"א · ח אמר ליה רבה: אלא מעתה גבי מלך, דתנן: כל העם מסובים על …
• נדרים נו ע"א · ו גמ׳ מאי דרגש? אמר עולא: ערסא דגדא. אמרו ליה רבנן לעולא, הא …
• סוטה מ ע"ב · ח וכהן גדול עומד ומקבל וקורא וכו׳. ״עומד״ — מכלל דיושב הוא? והאמר …
• קידושין עח ע"ב · ב וכתב קרא הכי? אמר ליה: אין, דכתיב: ״ונר אלהים טרם יכבה ושמואל …
• סנהדרין כ ע"א · ו מתני׳ מת לו מת – אינו יוצא מפתח פלטרין שלו. רבי יהודה …
• סנהדרין קא ע"ב · יד אמר: גמירי דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית יהודה בלבד. כיון דחזו …

הלכה ה המלך מסתפר בכל יום ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים שנאמר מלך ביפיו תחזינה …

• תענית יז ע"א · יא תנו רבנן: מלך מסתפר בכל יום, כהן גדול — מערב שבת לערב …
• סנהדרין כב ע"ב · ה אין רואין אותו כו׳. תנו רבנן: מלך מסתפר בכל יום, כהן גדול …
• מכות כד ע"א · יא ״ואת יראי ה׳ יכבד״ – זה יהושפט מלך יהודה, שבשעה שהיה רואה …

הלכה א בעת שישב המלך על כסא מלכותו כותב לו ספר תורה לעצמו יתר על הספר …

• סנהדרין כא ע"ב · ו מתני׳ ״לא ירבה לו סוסים״, אלא כדי מרכבתו. ״וכסף וזהב לא ירבה …
• סנהדרין כא ע"ב · יח וכותב ספר תורה לשמו. תנא: ובלבד שלא יתנאה בשל אבותיו.
• סנהדרין כא ע"ב · כ לא, צריכא לשתי תורות, וכדתניא: ״וכתב לו את משנה וגו׳״ – כותב …

הלכה ב לא ירבה לו נשים מפי השמועה למדו שהוא לוקח עד שמונה עשרה נשים בין …

• סנהדרין כא ע"א · ג מתני׳ ״לא ירבה לו נשים״, אלא שמנה עשרה. רבי יהודה אומר: מרבה …

הלכה ג ולא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו אפילו סוס אחד פנוי להיות רץ לפניו …

• סנהדרין כא ע"ב · ו מתני׳ ״לא ירבה לו סוסים״, אלא כדי מרכבתו. ״וכסף וזהב לא ירבה …
• סנהדרין כא ע"ב · ז גמ׳ תנו רבנן: ״לא ירבה לו סוסים״ – יכול אפילו כדי מרכבתו …

הלכה ד ולא ירבה לו כסף וזהב להניח בגנזיו ולהתגאות בו או להתנאות בו אלא כדי …

• סנהדרין כא ע"ב · ו מתני׳ ״לא ירבה לו סוסים״, אלא כדי מרכבתו. ״וכסף וזהב לא ירבה …

הלכה ז כבר ביארנו שמלכי בית דוד דנין אותן ומעידין עליהן אבל מלכי ישראל גזרו חכמים …

• סנהדרין יח ע"א · ט המלך לא דן, ולא דנין אותו, לא מעיד ולא מעידין אותו, לא …
• סנהדרין יט ע"א · טו מלך לא דן כו׳. אמר רב יוסף: לא שנו אלא מלכי ישראל, …
• הוריות ח ע"ב · י מתני׳ אין חייבין על שמיעת קול, ועל ביטוי שפתים, ועל טומאת מקדש …

הלכה ח כל המורד במלך ישראל יש למלך רשות להרגו אפילו גזר על אחד משאר העם …

• שבת נו ע"א · יא מאי טעמא — מורד במלכות הוה. דאמר ליה: ״ואדני יואב ועבדי אדני …
• מגילה יד ע"ב · א מורד במלכות הוא, ולא צריך למידייניה. אמרה לו: עדיין שאול קיים ולא …

הלכה ט המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות אפילו במצוה קלה הרי זה פטור דברי הרב …

• סנהדרין מט ע"א · ו אשכחינהו דפתיח להו במסכתא. אמר: כתיב ״כל איש אשר ימרה את פיך …

הלכה א רשות יש למלך ליתן מס על העם לצרכיו או לצורך המלחמות וקוצב לו מכס …

• סנהדרין כ ע"ב · ו אמר רב יהודה אמר שמואל: כל האמור בפרשת מלך – מלך מותר …

הלכה ד וכן לוקח מכל גבול ישראל נשים ופלגשים נשים בכתובה וקדושין ופלגשים בלא כתובה ובלא …

• סנהדרין כא ע"א · יז והכתיב: ״ויקח דוד עוד פלגשים ונשים בירושלים״? למלויי שמונה עשרה. מאי ״נשים״ …

הלכה ח המלך המשיח נוטל מכל הארצות שכובשין ישראל חלק אחד משלשה עשר ודבר זה חק …

• בבא בתרא קכב ע"א · ט אמר מר: עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים. אידך למאן? אמר …

הלכה ט כל הרוגי המלך ממונן למלך וכל הממלכות שכובש הרי אוצרות המלכים למלך ושאר הבזה …

• סנהדרין כ ע"ב · ד מתני׳ ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד, ופורץ …
• סנהדרין כ ע"ב · כ פורץ לעשות לו דרך. תנו רבנן: אוצרות מלכים – למלך, ושאר ביזה …
• סנהדרין מח ע"ב · ח תנו רבנן: הרוגי מלכות – נכסיהן למלך, הרוגי בית דין – נכסיהן …

הלכה א אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת …

• סוטה מד ע"ב · ח אמר רבא: מלחמות יהושע לכבש — דברי הכל חובה, מלחמות בית דוד …

הלכה ב מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין אלא יוצא מעצמו בכל עת …

• סנהדרין כ ע"ב · ד מתני׳ ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד, ופורץ …

הלכה ג ופורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו ודרך המלך אין לה שיעור אלא כפי …

• יבמות עו ע"ב · יג הכי קאמר שאול: אי מפרץ אתי, אי מזרח אתי? אי מפרץ אתי …
• בבא קמא ס ע"ב · יט שלחו ליה: אסור להציל עצמו בממון חבירו; אבל אתה מלך אתה, [ומלך] …
• בבא בתרא צט ע"ב · ט דרך היחיד – ארבע אמות. דרך הרבים – שש עשרה אמה. דרך …
• בבא בתרא ק ע"ב · ב דרך המלך אין לה שיעור. שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך, ואין …
• סנהדרין כ ע"ב · ד מתני׳ ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד, ופורץ …

הלכה ז ומותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרים מן הים הגדול ועד המערב ארבע מאות …

• סוכה נא ע"ב · ח אמר אביי: וכולהו קטלינהו אלכסנדרוס מוקדן. מאי טעמא איענוש? משום דעברי אהאי …

הלכה ט אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או לישא אשה או …

• כתובות קיא ע"א · יב אמר ליה: אחיו נשא כותית ומת — ברוך המקום שהרגו. והוא ירד …
• קידושין לא ע"ב · ח שמע דקא אזלה אבתריה. אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: מהו לצאת …
• בבא בתרא צא ע"א · ז תנו רבנן: אין יוצאין מארץ לחוץ לארץ, אלא אם כן עמדו סאתים …
• בבא בתרא צא ע"א · ח וכן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור …
• בבא בתרא צא ע"ב · ב ״והמתנשא לכל לראש״ – אמר רב חנן בר רבא אמר רב: אפילו …

הלכה י גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה וכן …

• כתובות קיב ע"א · יח רבי אבא מנשק כיפי דעכו. רבי חנינא מתקן מתקליה. רבי אמי ורבי …

הלכה יא אמרו חכמים כל השוכן בארץ ישראל עונותיו מחולין שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם …

• כתובות קיא ע"א · ח אמר רבי אלעזר: כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון, שנאמר: ״ובל …
• כתובות קיא ע"א · ט אמר רב ענן: כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח. כתיב …
• כתובות קיא ע"א · י עולא הוה רגיל דהוה סליק לארץ ישראל, נח נפשיה בחוץ לארץ. אתו …
• כתובות קיא ע"א · כ ״ורוח להולכים בה״, אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן: כל …
• כתובות קיב ע"א · טו רבי אלעזר כי הוה סליק לארץ ישראל, אמר: פלטי לי מחדא. כי …

הלכה יב לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו …

• שבת מא ע"א · ה רבי זירא הוה קא משתמיט מדרב יהודה, דבעי למיסק לארעא דישראל. דאמר …
• כתובות קי ע"ב · כג תנו רבנן: לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גוים, ואל …
• כתובות קי ע"ב · כה רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר …
• כתובות קיא ע"א · יג אמר רב יהודה אמר שמואל: כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל כך …

הלכה ח אין קוצצין אילני מאכל שחוץ למדינה ואין מונעין מהם אמת המים כדי שייבשו שנאמר …

• בבא קמא צא ע"ב · יט אמר רבי חנינא: לא שכיב שיבחת ברי, אלא דקץ תאינתא בלא זמנה. …
• בבא קמא צב ע"א · ב שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי. אכיל, טעים בהו טעמא דחמרא. אמר ליה: …
• מכות כב ע"א · י מתקיף לה רבינא: וליחשוב נמי הקוצץ אילנות טובות, ואזהרתיה מהכא: ״כי ממנו …

הלכה ט כל אילן סרק מותר לקוץ אותו ואפילו אינו צריך לו וכן אילן מאכל שהזקין …

• בבא קמא צא ע"ב · יח מיתיבי: כמה יהא בזית ולא יקצצ[נ]ו? רובע! שאני זיתים, דחשיבי.
• בבא קמא צא ע"ב · כ תניא נמי הכי: ״רק עץ אשר תדע״ – זה אילן מאכל, ״כי …
• בבא בתרא כו ע"א · יא אמר ליה: אנא לא קייצנא, דאמר רב: האי דיקלא דטעין קבא – …

הלכה י ולא האילנות בלבד אלא כל המשבר כלים וקורע בגדים והורס בנין וסותם מעין ומאבד …

• שבת קה ע"ב · ח אימר דשמעת ליה לרבי יהודה במתקן, במקלקל מי שמעת ליה? אמר רבי …
• שבת קה ע"ב · ט לא צריכא, דקא עביד למירמא אימתא אאינשי ביתיה. כי הא דרב יהודה …

הלכה יא צרין על עיירות של עכו"ם שלשה ימים קודם השבת ועושין עמהם מלחמה בכל יום …

• שבת יט ע"א · ט תנו רבנן: אין צרין על עיירות של גוים פחות משלשה ימים קודם …

הלכה יב כשחונין חונין בכל מקום ומי שנהרג במלחמה במקום שיפול שם יקבר קונה מקומו כמת …

• עירובין יז ע"א · כא רבי יהודה בן תימא אומר: אף חונין בכל מקום, ובמקום שנהרגים שם …
• עירובין יז ע"א · כב לא צריכא, אף על גב

הלכה יג ארבעה דברים פטרו במחנה:אוכלים הדמאי ופטורים מרחיצת ידים בתחלה ומביאין עצים מכל מקום ואפילו …

• עירובין יז ע"א · טו מתני׳ ארבעה דברים פטרו במחנה: מביאין עצים מכל מקום, ופטורין מרחיצת ידים, …
• עירובין יז ע"ב · ה ופטורין מרחיצת ידים. אמר אביי: לא שנו אלא מים ראשונים, אבל מים …
• עירובין יז ע"ב · ח ומדמאי. דתנן: מאכילין את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי. אמר רב הונא: …
• עירובין יז ע"ב · ט ומלערב. אמרי דבי רבי ינאי: לא שנו אלא עירובי חצירות, אבל עירובי …

הלכה ב שתי פעמים מדבר משוח מלחמה אל העם אחת בספר בעת שיוצאין קודם שיערכו המלחמה …

• סוטה מב ע"א · טז ״אל ירך לבבכם אל תיראו כו׳״. תנו רבנן: פעמיים מדבר עמם, אחת …

הלכה ג עת שעורכין המערכות והם קרבים להלחם משוח מלחמה עומד במקום גבוה וכל המערכות לפניו …

• סוטה לב ע"א · ו ואלו נאמרין בלשון הקודש: מקרא ביכורים, וחליצה, ברכות וקללות, ברכת כהנים, וברכת …
• סוטה מא ע"ב · ו וכשהגיע ל״לא תוכל לתת״. תנא משמיה דרבי נתן: באותה שעה נתחייבו שונאי …
• סוטה מב ע"א · ח משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם — בלשון הקודש היה מדבר, שנאמר: …
• סוטה מג ע"א · ט גמ׳ תנו רבנן: ״ודברו השטרים״, יכול דברים של עצמן? כשהוא אומר ״ויספו …
• סוטה מג ע"א · י תני חדא: כהן מדבר ושוטר משמיע, ותניא אידך: כהן מדבר וכהן משמיע, …

הלכה ד ואחר שחוזרין כל החוזרין מעורכי המלחמה מתקנין את המערכות ופוקדים שרי צבאות בראש העם …

• סוטה מד ע"א · יג ״והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם״. ובעקיבו …
• סוטה מד ע"ב · ב במה דברים אמורים — במלחמות הרשות, אבל במלחמות מצוה — הכל יוצאין, …

הלכה ה אחד הבונה בית לישיבתו ואחד הבונה בית הבקר בית העצים בית האוצרות הואיל וראוי …

• סוכה ג ע"א · יג מאן תנא להא דתנו רבנן: בית שאין בו ארבע אמות על ארבע …
• סוטה מג ע"א · ד מתני׳ ״ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש …
• סוטה מג ע"א · ז ואלו שאינן חוזרין: הבונה בית שער, אכסדרה ומרפסת, הנוטע ארבע[ה] אילני מאכל …
• סוטה מג ע"א · יג רבי אליעזר בן יעקב אומר: ״בית״ כמשמעו. ״לא חנך״, ״ולא חנכו״ — …

הלכה ו אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל ואפילו מחמשת מיני מאכל אחד הנוטע …

• סוטה מג ע"א · ה ״ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו׳״ — אחד הנוטע כרם, …
• סוטה מג ע"א · ז ואלו שאינן חוזרין: הבונה בית שער, אכסדרה ומרפסת, הנוטע ארבע[ה] אילני מאכל …
• סוטה מג ע"א · יג רבי אליעזר בן יעקב אומר: ״בית״ כמשמעו. ״לא חנך״, ״ולא חנכו״ — …
• סוטה מג ע"ב · ה רבי אליעזר בן יעקב אומר: ״כרם״ כמשמעו. ״לא חלל״, ״ולא חללו״ — …
• סוטה מג ע"ב · י ולוקמה בכרם של שני שותפין, דהאי הדר אדידיה והאי הדר אדידיה? אמר …

הלכה ז אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה וכן אם נפלה לו יבמה אפילו …

• סוטה מג ע"א · ו ״ומי האיש אשר ארש אשה וגו׳״, אחד המארס את הבתולה, ואחד המארס …
• סוטה מג ע"ב · יא ומאי שנא מחמשה אחין ומת אחד מהן במלחמה, דכולן חוזרין? התם — …
• סוטה מד ע"א · א מת תופס ארבע אמות לטומאה. ותנא תונא: חצר הקבר, העומד בתוכה — …
• מנחות לו ע"א · ד תנא: סח בין תפילה לתפילה – עבירה היא בידו, וחוזר עליה מערכי …

הלכה ח המחזיר את גרושתו והמארס אשה האסורה עליו כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן …

• סוטה מג ע"א · ז ואלו שאינן חוזרין: הבונה בית שער, אכסדרה ומרפסת, הנוטע ארבע[ה] אילני מאכל …

הלכה י ואלו שאין יוצאין לעורכי המלחמה כל עיקר ואין מטריחין אותם לשום דבר בעולם הבונה …

• סוטה מג ע"א · ח אלו שאין זזין ממקומן: בנה בית וחנכו, נטע כרם וחללו, הנושא את …

הלכה יא כל השנה אין מספק מים ומזון ולא מתקן דרך ולא שומר בחומה ולא נותן …

• סוטה מג ע"א · ח אלו שאין זזין ממקומן: בנה בית וחנכו, נטע כרם וחללו, הנושא את …
• סוטה מד ע"א · י תנו רבנן: ״לא יצא בצבא״. יכול בצבא הוא דלא יצא, אבל יספיק …

הלכה טו מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה ומאחר שיכנס …

• סוטה מד ע"א · יא מתני׳ ״ויספו השטרים לדבר אל העם וגו׳״, רבי עקיבא אומר: ״הירא ורך …

הלכה א חלוצי צבא כשיכנסו בגבול העכו"ם ויכבשום וישבו מהן מותר להן לאכול נבלות וטרפות ובשר …

• חולין יז ע"א · יב אימת? אילימא בשבע שכבשו – השתא דבר טמא אישתרי להו, דכתיב: ״ובתים …

הלכה ג אין אשת יפת תואר מותרת אלא בשעת השביה שנאמר וראית בשביה בין בתולה בין …

• קידושין כא ע"ב · כא תנו רבנן: ״וראית בשביה״ – בשעת שביה. ״אשת״ – ואפילו אשת איש. …
• קידושין כב ע"א · א תמותות שחוטות, ואל יאכלו בשר תמותות נבילות. ״וחשקת״ – אף על פי …

הלכה ד הכהן מותר ביפת תואר בביאה ראשונה שלא דברה תורה אלא כנגד היצר אבל אינו …

• קידושין כא ע"ב · כ איכא דאמרי: בביאה שניה כולי עלמא לא פליגי דאסירא, דהויא לה גיורת. …

הלכה ה וכיצד דין ישראל ביפת תואר אחרי שיבעלנה ביאה ראשונה והיא בגיותה אם קבלה עליה …

• יבמות מז ע"ב · יח דתניא: ״ובכתה את אביה ואת אמה וגו׳״. במה דברים אמורים — שלא …
• יבמות מח ע"א · ט תנו רבנן: ״וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה״, רבי אליעזר אומר: תקוץ, …
• יבמות מח ע"ב · א רבי אליעזר אומר: ״אביה״ — אביה ממש, ״אמה״ — אמה ממש. רבי …
• יבמות מח ע"ב · ב ״ירח ימים״ — ירח שלשים יום. רבי שמעון בן אלעזר אומר, תשעים …

הלכה א על ששה דברים נצטווה אדם הראשון:על ע"ז ועל ברכת השם ועל שפיכות דמים ועל …

• סנהדרין נו ע"א · יד תנו רבנן: ״איש״ – מה תלמוד לומר ״איש איש״? לרבות את הגוים, …
• סנהדרין נו ע"א · כד תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח – דינין, וברכת השם, עבודה …
• סנהדרין נז ע"ב · יא תנו רבנן: ״איש״, מה תלמוד לומר ״איש איש״? לרבות את הגויים, שמוזהרין …

הלכה ב בן נח שעבד ע"ז הרי זה חייב והוא שיעבוד כדרכה וכל ע"ז שבית דין …

• חגיגה יא ע"ב · יב אלא הנהו — מיבעי ליה לרבות את הגוים, שמוזהרין על ברכת השם …
• סנהדרין נו ע"ב · יב אמר רבא: ומי איכא למאן דאמר גוי שעשה עבודה זרה ולא השתחוה …
• סנהדרין נו ע"ב · יד גיפוף ונישוק דמאי? אילימא כדרכה – בר קטלא הוא! אלא, למעוטי שלא …
• עבודה זרה מו ע"א · ד תני תנא קמיה דרב ששת: הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות — …

הלכה ג בן נח שבירך את השם בין שבירך בשם המיוחד בין שבירך בכינוי בכל לשון …

• חגיגה יא ע"ב · יב אלא הנהו — מיבעי ליה לרבות את הגוים, שמוזהרין על ברכת השם …
• סנהדרין נו ע"א · יד תנו רבנן: ״איש״ – מה תלמוד לומר ״איש איש״? לרבות את הגוים, …
• סנהדרין נו ע"א · יט ופליגא דרבי מיישא, דאמר רבי מיישא: בן נח שבירך את השם בכינוי, …

הלכה ד בן נח שהרג נפש אפילו עובר במעי אמו נהרג עליו וכן אם הרג טריפה …

• סנהדרין נז ע"א · טז והא כל היכא דאית ליה חיובא מיתנא קתני, דקתני רישא: על שפיכות …
• סנהדרין נז ע"א · כד כיוצא בו דשפיכות דמים לא תניא. אמר אביי: אי משכחת דתניא, רבי …
• סנהדרין נז ע"ב · ב אשכח רבי יעקב בר אחא דהוה כתיב בספר אגדתא דבי רב: בן …

הלכה ה שש עריות אסורות על בני נח:האם ואשת האב ואשת איש ואחותו מאמו וזכור ובהמה …

• חגיגה יא ע"ב · יג האי נמי מיבעי ליה לרבות את הגוים שמוזהרין על העריות כישראל.
• סנהדרין נז ע"ב · יא תנו רבנן: ״איש״, מה תלמוד לומר ״איש איש״? לרבות את הגויים, שמוזהרין …
• סנהדרין נח ע"א · ז דתניא: ״על כן יעזב איש את אביו ואת אמו״. רבי אליעזר אומר: …
• סנהדרין נח ע"א · ח ״ודבק״ – ולא בזכר. ״באשתו״ – ולא באשת חבירו. ״והיו לבשר אחד״ …
• סנהדרין נח ע"ב · ט אמר רב הונא: גוי מותר בבתו. ואם תאמר: מפני מה לא נשא …

הלכה ו בן נח חייב על מפותת אביו ואנוסת אביו הרי היא אמו מכל מקום וחייב …

• סנהדרין נה ע"א · יב בעו מיניה מרב ששת: גוי הבא על הבהמה מהו? תקלה וקלון בעינן, …
• סנהדרין נח ע"א · יב רבי עקיבא אומר: ״אביו״ – אשת אביו. ואימא: אביו ממש? היינו ״ודבק״ …
• סנהדרין נח ע"א · יג ״אמו״ – אמו ממש. היינו ״באשתו״ ולא באשת חברו! אמו מאנוסתו.

הלכה ז אין בן נח חייב על אשת חבירו עד שיבא עליה כדרכה אחר שנבעלה לבעלה …

• סנהדרין נז ע"ב · יז אבל אשת איש, בדינא דידהו דיינינן להו? והתניא: בא על נערה המאורסה …
• סנהדרין נז ע"ב · יח אמר רב נחמן בר יצחק: מאי אשת איש דקתני? כגון שנכנסה לחופה …
• סנהדרין נז ע"ב · יט דתני רבי חנינא: בעולת בעל – יש להן, נכנסה לחופה ולא נבעלה …
• סנהדרין נח ע"ב · טז אלא אמר רבא: בן נח שבא על אשת חבירו שלא כדרכה – …

הלכה ח בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה הרי זה נהרג עליה משום אשת חבירו …

• סנהדרין נז ע"א · כג כיוצא ביפת תואר, מאי היא? כי אתא רב דימי, אמר: רבי אלעזר …
• סנהדרין נח ע"ב · יב כי אתא רב דימי, אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: בן נח …
• סנהדרין נח ע"ב · יג מאימת? אמר רב נחמן: מדקראו לה ״רביתא דפלניא״. מאימת התרתה? אמר רב …

הלכה ט בן נח חייב על הגזל בין שגזל עכו"ם בין שגזל ישראל ואחד הגוזל או …

• יבמות מז ע"ב · ו ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני. מאי טעמא? אמר רבי …
• סנהדרין נז ע"א · יד ועל הגזל בן נח נהרג? והתניא: על הגזל, גנב וגזל, וכן יפת …
• סנהדרין נז ע"א · יט פועל בכרם אימת? אי בשעת גמר מלאכה – התירא הוא, אי לאו …
• סנהדרין נז ע"א · כ אלא אמר רב פפא: לא נצרכה אלא לפחות משוה פרוטה. אי הכי, …
• סנהדרין נז ע"א · כב אלא, אמר רב אחא בריה דרב איקא: לא נצרכה אלא לכובש שכר …
• עבודה זרה עא ע"ב · טז אמר ליה רבינא לרב אשי: תא שמע, דאמר רבי חייא בר אבא …
• עבודה זרה עב ע"א · ב אי הכי, אימא סיפא: בא חבירו ונטלה ממנו — נהרג עליה. בשלמא …

הלכה יג כל שאסור על ישראל משום אבר מן החי אסור על בני נח ויש שבני …

• חולין לג ע"א · ד אמר רב אחא בר יעקב: שמע מינה מדרבי שמעון בן לקיש, מזמנין …

הלכה יד וכיצד מצווין הן על הדינין חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש …

• סנהדרין נו ע"א · יד תנו רבנן: ״איש״ – מה תלמוד לומר ״איש איש״? לרבות את הגוים, …
• סנהדרין נו ע"ב · כ אלא אמר רב אחא בר יעקב: לא נצרכה אלא להושיב בית דין …
• סנהדרין נז ע"א · יג רב הונא ורב יהודה וכולהו תלמידי דרב אמרי: על שבע מצות בן …
• סנהדרין נז ע"ב · ב אשכח רבי יעקב בר אחא דהוה כתיב בספר אגדתא דבי רב: בן …

הלכה א בן נח ששגג באחת ממצותיו פטור מכלום חוץ מרוצח בשגגה שאם הרגו גואל הדם …

• בבא קמא צב ע"א · י מכאן לבן נח שנהרג, שהיה לו ללמוד ולא למד.
• מכות ט ע"א · ז אלא אמר רבא: באומר מותר. אמר ליה אביי: אומר מותר אנוס הוא! …
• מכות ט ע"ב · ג מכאן שבן נח נהרג, שהיה לו ללמוד ולא למד.

הלכה ב בן נח שאנסו אנס לעבור על אחת ממצותיו מותר לו לעבור אפילו נאנס לעבוד …

• סנהדרין עד ע"ב · ח בעו מיניה מרבי אמי: בן נח מצווה על קדושת השם, או אין …

הלכה ג בן נח שנתגייר ומל וטבל ואח"כ רצה לחזור מאחרי ה' ולהיות גר תושב בלבד …

• כתובות יא ע"א · ח לא, הכא במאי עסקינן: בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו, דניחא להו במאי …
• כתובות יא ע"א · ט אמר רב יוסף: הגדילו — יכולין למחות. איתיביה אביי: הגיורת והשבויה והשפחה …
• כתובות יא ע"א · י לכי גדלה. לכי גדלה נמי ממחייא ונפקא! כיון שהגדילה שעה אחת ולא …

הלכה ד בן נח שבירך את השם או שעבד ע"ז או שבא על אשת חבירו או …

• סנהדרין עא ע"ב · ו גמ׳ אמר רבי חנינא: בן נח שבירך את השם ואחר כך נתגייר …
• סנהדרין עא ע"ב · י תא שמע: בן נח שהכה את חבירו, ובא על אשת חבירו, ונתגייר …

הלכה ה כבר ביארנו שכל מיתת בני נח בסייף אלא אם בעל אשת ישראל או נערה …

• סנהדרין נו ע"א · יד תנו רבנן: ״איש״ – מה תלמוד לומר ״איש איש״? לרבות את הגוים, …

הלכה ו מפי הקבלה שבני נח אסורין בהרבעת בהמה ובהרכבת אילן בלבד ואין נהרגין עליהן ועכו"ם …

• סנהדרין נו ע"ב · ג רבי אלעזר אומר: אף על הכלאים. מותרין בני נח ללבוש כלאים ולזרוע …
• סנהדרין נח ע"ב · יז אמר רבי חנינא: גוי שהכה את ישראל חייב מיתה, שנאמר: ״ויפן כה …

הלכה ז המילה נצטוה בה אברהם וזרעו בלבד שנאמר אתה וזרעך אחריך יצא זרעו של ישמעאל …

• סנהדרין נט ע"ב · ט אי בעית אימא: מילה מעיקרא לאברהם הוא דקא מזהר ליה רחמנא, ״ואתה …
• סנהדרין נט ע"ב · י אלא מעתה, בני ישמעאל לחייבו? ״כי ביצחק יקרא לך זרע״.
• סנהדרין נט ע"ב · יא בני עשו לחייבו. ״ביצחק״ – ולא כל יצחק.

הלכה ח אמרו חכמים שבני קטורה שהם זרעו של אברהם שבא אחר ישמעאל ויצחק חייבין במילה …

• סנהדרין נט ע"ב · יב מתקיף לה רב אושעיא: אלא מעתה, בני קטורה לא לחייבו? האמר רבי …

הלכה ט עכו"ם שעסק בתורה חייב מיתה לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד וכן עכו"ם …

• סנהדרין נח ע"ב · כה ואמר ריש לקיש: נכרי ששבת חייב מיתה, שנאמר: ״ויום ולילה לא ישבתו״. …
• סנהדרין נט ע"א · ב ואמר רבי יוחנן: גוי שעוסק בתורה חייב מיתה, שנאמר: ״תורה צוה לנו …

הלכה יב שני עכו"ם שבאו לפניך לדון בדיני ישראל ורצו שניהן לדון דין תורה דנין האחד …

• גיטין סב ע"א · יא מחזיקין ידי גוים בשביעית: מחזיקין?! והאמר רב דימי בר שישנא משמיה דרב: …
• בבא קמא קיג ע"א · כא רב אשי אמר: במוכס גוי. דתניא: ישראל וגוי שבאו לדין, אם אתה …

הלכה ב אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד יראה מפשוטן …

• ברכות לד ע"ב · כ ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד …
• שבת סג ע"א · י ופליגא דשמואל. דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד …
• סנהדרין צא ע"ב · יא ולשמואל, דאמר: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד, …
• סנהדרין צז ע"ב · ט מאי ״ויפח לקץ ולא יכזב״? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי …

הלכה ג בימי המלך המשיח כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל יתייחסו כולם על פיו ברוח …

• קידושין עא ע"א · א מטהר שבטים, שבטו של לוי מטהר תחילה, שנאמר: ״וישב מצרף ומטהר כסף …
• קידושין עא ע"א · ב אמר רבי יהושע בן לוי: כסף מטהר ממזרים, שנאמר: ״וישב מצרף ומטהר …
• קידושין עא ע"א · ט תאנא: עוד אחרת היתה, ולא רצו חכמים לגלותה. אבל חכמים מוסרים אותו …