שיוך להלכה
אגרות קודש כרך א יד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
ואואפ"ל דזהו רוחניות ופנימיות ההלכה - יד הל' מלכים פ"ח ה"י וי"א - צוה משה רבינו מפה"ג לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו ב"נ וכו' וצריך לקבל עליו בפני ג' חבריו וכו' והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שציוה בהן הק' בתורה והודיענו ע"י עב' שב"נ מקודם נצטוו בהן וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
60 הל' מלכים פ"ח ה"ייא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
78 בלשון הרמב"ם : הל' מלכים פ"ח ה"י. וראה לקו"ש חכ"ו ע' 132 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
25 הל' מלכים פ"ח ה"י וי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות בראשית
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
ואואפ"ל דזהו רוחניות ופנימיות ההלכה — יד הל' מלכים פ"ח ה"י וי"א — צוה משה רבינו מפה"ג לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו ב"נ וכו' וצריך לקבל עליו בפני ג' חברים וכו' והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שציוה בהן הק' בתורה והודיענו ע"י מ"ר שב"נ מקודם נצטוו בהן וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז שבת הגדול שבת הגדול
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
18 הל' מלכים פ"ח ה"י. — וראה בכ"ז לקו"ש ח"ז ע' 212.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תצא (תנש"א) תצא (תנש"א)
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
32 ברכה לג, ד. סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
* רמב"ם הל' מלכים פ"ח, ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
3) הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י מקץ שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
5 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"י. וראה מכתב כללי דר"ח גיסן תשל"ב (גדפס בהגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים>
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
5 הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
25 הל' מלכים פ"ח הי"א. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 75. חט"ו ע' 67. חי"ז ע' 350.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בלק שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
41 הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בלק שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
78 הל' מלכים פ"ח הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג מטות שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
56 ראה (בענין השתתפות כהנים במלחמה) סוטה מד, א במשנה. קדושין כא, ב (רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"ד). מרדכי גיטין ס"פ מי שאחזו. ברכי יוסף אבהע"ז סי' ו'. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
45 הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
6 הל' מלכים פ"ח ה"י. וראה בארוכה לקו"ש חכו ע' 132 ואילך. >
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
0 הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
1 הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
9 כפס"ד הרמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"י. וראה בארוכה לעיל ע' 132 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח קרח שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
4 הלשון "לבאי העולם", "לכל באי העולם" (ועד"ז הוא במדרש שמואל דלקמן הערה 7) לכאורה אין הכוונה לכל בני אדם, שהרי ג' כתרים אלו נתנו רק לישראל. כפשוט ומפורש ברמב"ם דלקמן בפנים. ועוד. וכדמוכח גם בספרי שם – כ"א הכוונה ע"ד הלשון "כולא עלמא" שבש"ס וכיו"ב. אבל דוחק גדול לפרש כן בהלשון "באי העולם" (משא"כ "כולא עלמא" שבש"ס שמתייחס לכל בעלי הפלוגתא וכו', שבסוגיא) – ואפ"ל כפשוטו דאומות העולם פותחים פה ובאים בטענה דעשיית עוול בכלל (וגם בנוגע לכתר תורה דז' מצות דידהו) וע"ז המענה דמונח לכולם. ומפורש הוא במדרש לקח טוב ר"פ חוקת: כדי שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם. ואכ"מ*. – וראה ר"ה פ"א מ"ב "באי עולם" וברמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ג (מהמשנה) "מבאי העולם". ועד"ז ברמב"ם שם פ"ו ה"ג. סוף הל' שמיטה ויובל. הל' מלכים פ"ח ה"י. וברמב"ם סוף הל' ס"ת, הל' סנהדרין פי"ב ה"ג: כל באי עולם. וראה לקו"ש חי"ג ע' 230. וש"נ. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
8 כפס"ד הרמב"ם (הל' מלכים פ"ח ה"י): צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
111 רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
959 ובהקדמה – שהחלוקה שבין מצוות שבין אדם למקום למצוות שבין אדם לחבירו (כדאיתא ביומא (פה, ב): "עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו") היא חלוקה נוספת, לאחרי הכלל שכל הציוויים הם בין אדם למקום, אלא שבזה גופא יש ציוויים שהקב"ה מצוה בנוגע לאופן ההנהגה ביחס אליו (כלפי הקב"ה), כמו תפלה, ויש ציוויים שהקב"ה מצוה בנוגע לאופן ההנהגה ביחס לחבירו (כמו "עד שירצה את חבירו").
ולהעיר ממ"ש הרמב"ם בפירוש המשניות (חולין ספ"ז) ש"כל מה שאנו מרחיקים או עושים היום אין אנו עושים אלא במצות הקב"ה ע"י משה רבינו .. מסיני", ולא בגלל שכך צ"ל מפני חיוב החכמה, ועד שאפילו בנוגע לבן-נח כתב הרמב"ם (הל' מלכים פ"ח הי"א) ש"אם עשאן (לז' המצוות) מפני הכרע הדעת .. אינו מחסידי אומות העולם (ולפי גירסא אחת) ולא מחכמיהם" (ראה לקו"ש ח"כ ע' 141. וש"נ), ועאכו"כ בנוגע לבנ"י, שאפילו מצוה שבין אדם לחבירו היא גם בין אדם למקום.
ועפ"ז מובן שאין מקום לעכב פקדונו של חבירו בשביל החובות שחייב לו – כי, היתכן שבגלל שחבירו עשה עוולה ולא החזיר חובו, יעשה גם הוא עוולה (לא רק לגבי חבירו, אלא גם) לגבי הקב"ה, שצוה גם על ההנהגה בין אדם לחבירו, שלא לעכב פקדונו של חבירו.
וענין זה למדים מהנהגת הקב"ה – "שהחזרת בי נשמתי": אע"פ שהאדם מפקיד נשמתו אצל הקב"ה כשהיא מלוכלכת (כפי שידע איניש בנפשי' שבשכבו לישון נשארו עדיין ענינים שצריך להביא עליהם קרבן כו', וכמארז"ל (במדב"ר פכ"א, כא) ש"תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה"), וא"כ, יש מקום שהקב"ה יעכב ח"ו את הפקדון – אעפ"כ מחזיר הקב"ה את נשמתו "כברי' חדשה" (שו"ע אדה"ז או"ח (מהדו"ק) רס"ד. וש"נ), באמרו שעכשיו מתחיל חשבון חדש, ומה שאירע ביום שלפנ"ז הרי זה חשבון בפני עצמו – "כל יומא ויומא עביד עבידתי'" (זח"ג צד, ריש ע"ב).
ומזה מובן במכ"ש וק"ו, שאין מקום שהאדם יעבור על ציווי הקב"ה ויעכב פקדונו של חבירו, ויתרץ זאת בכך שחבירו חייב לו כסף.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
2011 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"י. וראה בארוכה לקו"ש חכ"א ע' 132 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
1386 הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
1586 הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
2783 הל' תשובה פ"ג ה"ה. הל' עדות פי"א ה"י. הל' מלכים פ"ח הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
174 רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ה. הל' עדות פי"א ה"י. הל' מלכים פ"ח הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
210 הל' מלכים פ"ח הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
2208 רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
984 רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
190 הל' מלכים פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
2005 רמב"ם הל' תשובה פ"ג סה"ה. הל' מלכים פ"ח הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
2007 שהרי בזמן שיד ישראל תקיפה מוטל עליהם "לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח" (רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"י). וראה גם לקו"ש חכ"ו ע' 132 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
2578 עי"ז שפועלים ב"מדבר" הענין ד"סיני" – כדאיתא בגמרא (שבת פט, א-ב) "שירדה שנאה לאומות העולם עליו", שהכוונה בזה, לשנאה לכל עניני אוה"ע כפי שהם (קודם עבודת הבירורים) באופן של גוי'שקייט*, שמיד כשרואה אותם, ללא צורך בהתבוננות, הרי הוא שונא אותם כו' – שזהו כללות הענין ד"סור מרע"; ועי"ז עושים ממנו אח"כ "הר האלקים" (שמות ג, א. ועוד), שממשיכים בו אלקות, ועד שנעשה הר שעליו נותן הקב"ה את התורה – שזהו כללות הענין ד"עשה טוב".
*) משא"כ בנוגע לאוה"ע כפשוטם – שעליהם צריך לפעול שיקיימו ז' מצוות שלהם , שעי"ז נעשים מ " חסידי אומות העולם " ש " יש להם חלק לעוה"ב " (רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ה . הל' עדות פי"א ה"י . הל' מלכים פ"ח הי"א) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
1033 ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ה. הל' עדות פי"א ה"י. הל' מלכים פ"ח הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
1611 סנהדרין כא, א. רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
21 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"י. וראה בארוכה לקו"ש חכ"א ע' 132 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הפרק
אגרות קודש כרך כז י'תכג
מקור מפורש
בפרק זה
21 בכבוד . . ומוצלחת קטע זה ל"המשתתפים בההתועדות חסידותית-ארצית י"ג תמוז, תשל"ב".
יום יציאת . . מבית האסורים ראה בזה ההקדמה לקונטרס יד (ס' המאמרים – קונטרסים ח"א דף קעה).
ביתר שאת וביתר עז ראה לקולוי"צ (לאאמו"ר) לתניא רפנ"ג.
גדולה רחבה ועמוקה עיין שער היחוד לאדמו"ר האמצעי בתחלתו.
כל . . יכונה מכתב בעל הגאולה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תרפ"ח [ע' קמו]. תש"ח ע' רסג)1.
הוספה לאחר זמן:
1) בשם . . יכונה : ראה טושו"ע אה"ע סקכ"ט סט"ז ובנ"כ. קב נקי כלל לח. שד"ח אס"ד מע' גט ס"ז. וראה ג"כ מאורי אור כ, כד.
חלק הוי' עמו ראה אגרת התשובה פ"ד ואילך שכל או"א כן הוא לא רק כללות העם.
ממלכת כהנים ואף שעבודת כהנים היא בעיקרה בביהמ"ק הרי יש ג"כ עבודה בגבולין2 ועוד שבביהמ"ק היו חלונות שקופים כו' וכדחז"ל (מנחות פו, ב ובפרש"י שם), אלא שבזמה"ג צריך לילך למקום המתברר כמבואר במ"א3. וכברמב"ם להלן דכל איש יכול להיות ע"ד דכהן ולוי.
הוספה לאחר זמן:
2) (פסחים עב, סע"ב. וברמב"ם הל' נ"כ (פט"ו ה"ד-ה) דהוקשה ברכת כהנים לעבודה (בכס"מ שם שזהו אסמכתא. אבל ראה לח"מ שם) ונט"י שלפני' צ"ל "כדרך שמקדשין לעבודה").
3) (תו"א בראשית ה, סע"ד. ובכ"מ).
כהנים וגוי קדוש ראה במכילתא עה"פ: שכל אחד ואחד מישראל כו' שנאמר כו' כהנים כו' וגוי קדוש.
פס"ד הרמב"ם הל' שמיטה ויובל בסופן.
הנאמר לכהנים וללויים רמב"ם שם. וראה ספרי שם: ולבני לוי (בוא"ו המוסיף) מגיד כו'.
כל איש ואיש ולא "כל איש" – כי כל אחד נשאר בסוגו הקודם גם לאחר שנדבה רוחו כו'. ובנדו"ד י"ל החלוקה לשני סוגים: ישראל ואו"ה (ראה תרגום ומדחז"ל לאסתר א, ח), בישראל עצמן (ראה כתובות עה, סע"א. ומשם ראי' דגם אשה בכלל. ואכ"מ) ישכר וזבולון, יושבי אוהל ובעלי עסק.
מכל באי העולם מוכח דגם או"ה בכלל (ובפרט שמקדים "כל"). ולהעיר ממש"כ (הל' מלכים ספ"ח) דחסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב. וראה זהר חדש רות (עח, ד) ד"ה פתח רבי ואמר: כל גוי כו'. אבל באו"ה חלקו בעוה"ב (ומזה מובן גם בנוגע לעבודתו) הוא כההמשך בזו"ח שם "לא עם בנ"י כ"א חלק בפ"ע ועולם בפ"ע", כמו שנשמותיהם מאוצר נשמות בפ"ע (תוד"ה אין – ע"ז ה, א). וראה לקוטי ביאורים לר"ה מפאריטש (מז, ד) שנשמות חסידי או"ה נלקחות מנוגה. ועיין תו"א תולדות (יט, רע"ג) מהפילוסופים מהאומות הקדמונים כו' היו עוזבים כו' כל היום והלילה כו' – דמשם מובן שהמאמינים שבהם הי' עד"ז בנוגע לעניני אמונה4.
הוספה לאחר זמן:
4) – והרי אפילו בעבודת לויים וכהנים עצמם כו"כ דרגות הם: מררי, גרשון, קהת, כהן, כה"ג וכיו"ב.
באי העולם מכאן מוכח גירסת הרמב"ם במשנה ר"ה (פ"א, מ"ב), ודלא כנוסח שלנו בפיוט ונתנה תוקף. (וכ"ה ברמב"ם הל' תשובה (פ"ג, ה"ג): כל אחד ואחד מבאי העולם; אבל ברמב"ם (ירושלים, תש"ה) מציין שבכת"י אחד במקום "באי העולם" – "מבני אדם").
נדבה רוחו אותו שמות (לח, כא). ונדיבות ה"ה מדת הלב (וראה רמב"ן שם).
והבינו מדעו שכל שבמוח. וראה רמב"ם הל' ע"ז רפי"א.
להבדל . . נתקדש קדש קדשים ע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים וכה"ג, דמתאים לשם קדה"ק, כי רק הוא נכנס לשם. וראה חדא"ג סוף הוריות. זח"ג קעו, ב. ב"ק לח, א.
לעמוד . . לשרתו דברים י, ח.
לשרתו ולעבדו ראה מנחות קט, ב.
ישר . . בקשו ראה קהלת ז, כט.
כמו שעשהו האלקים והשייכות לנדו"ד יל"פ ע"פ מש"כ במו"נ ח"א פ"ב: השכל אשר השפיע כו' שלמותו האחרון כו'.
עול החשבונות הרבים לכאורה צע"ק השייכות לנדו"ד דוקא (וראה המשך מים רבים [תרל"ו] בתחלתו). ויל"פ עפמש"כ בספרא (שמיני ט, ו) שכשם שהמקום "יחידי בעולם כך תהא עבותדכם מיוחדת לפניו". ופי' הבעש"ט שתהי' לאדם תמיד רק מח' אחת כו' כמ"ש אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים ויחשוב שכל הדברים מהבורא ית' ומוטב לדבק עצמו בהעיקר ולא בהטפל (צוואת הריב"ש – בקיצור לשון).
לעולם ולעולמי עולמים ל' הספרי דברים כג, ז.
ויזכה לו בעוה"ז . . ה' מנת חלקי לקשר פי' זה עם מש"כ ברשימות הצ"צ לתהלים עה"פ: ה' מנת חלקי זהו מצד שרש נש"י בעצמן, י"ל ע"פ מרז"ל דפרנסה גדולה מן הגאולה (פסחים קיח, א. נת' באוה"ת ויקרא, קצז. במדבר, רו. ולהעיר מפי' אדנ"ע בהא דאין ערוך נראה בעיקר בעוה"ז – מאמרי ר"ה תרע"ו. ובכ"מ).
דבר המספיק לו להעיר מדרז"ל עה"פ ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה (ב"ר פ"ע, ה).
לכהנים וללויים כן הוא ברמב"ם דפוס רומי. וכדלעיל הי"א.
הרי דוד אף שלא הי' משבט לוי.
אומר תהלים טז, ה.
תומיך גורלי רק תומיך, כי צ"ל מלאכה מעט (רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ט. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג) וכדיוק הרדב"ז כאן. אבל קשה דא"כ אינו "כמו שזכה לכהנים". ואולי מכאן ראי' להכס"מ (בהל' ת"ת שם) די"ל דהרמב"ם שולל רק את המשים על לבו כו'. ולכן יש ב' אופנים: ה' מנת חלקי, או תומיך גורלי. או י"ל דזהו החילוק בין כהנים ללויים (וראה אוה"ת עה"פ). ואכ"מ.
שיעשה כאו"א בכהנ"ל וי"ל ע"פ הפי' דע (כל) מה (ש)למעלה – ממך (לקו"א להה"מ) שעי"ז שמתנהג באופן דחלק הוי' עמו – נעשה למעלה אני חלקך.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
לרבים ע"פ הנ"ל יל"פ גם לאו"ה ועפמש"נ ואתנך לברית עם לאור גויים (ישעי' מב, ו) וראה ברד"ק שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א צה
מקור מפורש
בפרק זה
גם הרי יש חסידי או"ה ויש להם חלק לעוה"ב, (אליבי' דר' יהושע וכ"פ הרמב"ם הלכות עדות ספי"א והל' מלכים ספ"ח) או שאין בהם טוב כלל, וכל' הסש"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תצב
מקור מפורש
בפרק זה
הנה מבואר בדא"ח אשר נפשות חסידי או"ה [ה]ם מטוב שבקליפת נוגה, ראה לקוטי באורים* לרה"ג הרה"ח והרה"צ כו' הר"ה מפאריטש מז עמוד ד', וברמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ח' שהמקבל שבע מצות ה"ז מחסידי אוה"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתקסט
מקור מפורש
בפרק זה
ידוע הפסק דין ברמב"ם (הלכות מלכים פרק ח' הל' יא) אשר חסידי אומות העולם יש להם חלק לעוה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתמו
מקור מפורש
בפרק זה
כולל גם או"ה - ראה ר"ה פ"א מ"ב (ומכאן ראי' לגירסת הרמב"ם במשנה שם) - כי חסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב (רמב"ם הל' מלכים ספ"ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתנז
מקור מפורש
בפרק זה
כולל גם או"ה - ראה ר"ה פ"א מ"ב (ומכאן ראי' לגירסת הרמב"ם במשנה שם) - כי חסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב (רמב"ם הל' מלכים ספ"ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
52 ע"ד שנצטוו כל בנ"י לכוף כל באי עולם בזה — במ"ת (רמב"ם הל' מלכים ספ"ח). ואולי י"ל שזהו בכלל דינים ו"לשבת יצרה" — שגם ב"נ מחוייבים בזה (ראה תוד"ה לא תוהו — גיטין מא, ב (בתי' הב') לענין עבד. וראה לקו"ש ח"ה ע' 159 הערה 63. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
67 הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא משפטים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
55 הל' מלכים ספ"ח. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ו ע' 132 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
49 רמב"ם הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות בראשית
מקור מפורש
בפרק זה
גם הרי יש חסידי או"ה ויש להם חלק לעוה"ב, (אליבי' דר' יהושע וכ"פ הרמב"ם הלכות עדות ספי"א והל' מלכים ספ"ח) או שאין בהם טוב כלל, וכל' הסש"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח נשא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
30 הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
125 (גם) בין אדם לחברו : שגם הן ציווי המקום הן, ויתירה מזו (עיקר) קיומם צ"ל מפני שהן ציוויי המקום, ויתירה מזו — גם ב"נ המקיים אותן צ"ל מפני שכך צוה המקום ע"י משה (רמב"ם הל' מלכים ספ"ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
47 "וכמ"ש בס' ההפרש בין ישראל לעכו"ם, דעכו"ם הם בעצם רע ואם יש בהם איזה דבר טוב ה"ז דבר נוסף. משא"כ ישראל הם בעצם טוב ומה שיש בהם איזה רע הוא דבר נוסף לבד על העצם" (מאמר דש"פ בראשית תרנ"ט. ושם: "מאחר ש(החטא) הוא דבר נוסף לבד (בישראל) ולזאת יועיל ע"ז תשובה"). ולהעיר מתניא ספ"א. ושאני חסידי אומות העולם (ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ח. ושרש נשמתם "מנוגה כו' כידוע בשער חהמ"צ בסידור" – לקוטי ביאורים לקונט' ההתפעלות מז, ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
ידוע הפסק דין ברמב"ם (הלכות מלכים פרק ח' הל' יא) אשר חסידי אומות העולם יש להם חלק לעוה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
ולהעיר ממש"כ (הל' תשובה פ"ג, ה"ה הלכות מלכים ספ"ח) דחסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וירא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
29 דרגת חסידי או"ה (ע"י קיום ז' מצות ב"נ – שכל ב"נ נצטוו עליהם – רמב"ם הל' מלכים ספ"ח) שיש להם חלק לעוה"ב (רמב"ם שם), והם נלקחים מנוגה כו' כידוע בשער חהמ"צ בסידור – ליקוטי ביאורים (להר"ה מפאריטש) מז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
63 הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
56 להעיר מרמב"ם הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא-יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
60 הלכות מלכים ספ"ח. וראה ירושלמי מגילה פ"ג ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
31 ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ח: ויש לו חלק לעולם הבא, אבל בתו"כ משמע (ראה הערה 2) ששכר שאר הפועלים הוא רק בעוה"ז. וי"ל שבתו"כ הכוונה לעיקר השכר או שמדבר ע"ד הרוב. – וראה הערה 20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 שכולל גם או"ה (משנה ר"ה פ"א מ"ב. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ג: כל אחד ואחד מבאי העולם. שם סוף הל' שמיטה ויובל. ולהעיר ממש"כ (הל' מלכים ספ"ח) דחסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב. וראה לקו"ש ח"ח ע' 6־345 בהערות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה טו
מקור מפורש
בפרק זה
8 רמב"ם הל' מלכים ספ"ח. ולהעיר ממש"נ במצב שלימות העולם: באחרית הימים גו' והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל גר בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו גו (ישעי' ב, ב-ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
44 להעיר שגם ב"נ צריכים לקיים מצות שלהם "מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו ע"י מרע"ה" (רמב"ם הל' מלכים ספ"ח). וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו (ע' 66 ואילך), שי"ל שלולי זה אא"פ להיות קיום המצות שלהם כדבעי. ע"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
63 רמב"ם הל' מלכים ספ"ח. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 7־66. ח"כ [המתורגם] ע' 155 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 לשון הרמב"ם הל' מלכים ספ"ח. אלא דשם מבאר דבכדי להיות מחסידי אוה"ע (שיש להם חלק לעוה"ב) צריך שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו ע"י משה רבינו ולא "מפני הכרע הדעת". ולהעיר מב' הגירסאות בסיום לשון הרמב"ם שם "ולא מחכמיהם", "אלא מחכמיהם" – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"כ ע' 156. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה*י,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה ר"ה פ"א מ"ב, וברמב"ם הלי תשובה פ"ג ה"ג ,,מבאי העולם". ועד"ז ברמבים שם פיו ה"ג. סוף הל' שמיטה ויובל. הל' מלכים פ"ח ה" וברמב"ם סוף הל' ס"ת, הלי סנהדרין פי"ב ה"ג: כל באי עולם. וראה לקו"ש חי"ג ע' 230. וש"נ. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
869 ראה מגילה יג, א. חולין יז, א. רמב"ם הל' מלכים רפ"ח. רמב"ן מטות לא, כג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
108 רמב"ם הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
960 רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ה. הל' עדות ספי"א. הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
977 הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות חג הפורים, ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
2138 הלכות מלכים פ"ח בסופו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
616 שם הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1257 הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1152 רמב"ם הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2033 ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2688 הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1195 רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ה. הל' עדות ספי"א. הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
409 נוסף לכך ש"עבירות שבין אדם לחבירו" הם גם "בין אדם למקום", שכן, יכולה להיות עבירה בין אדם למקום שלא תהי' עבירה בין אדם לחבירו, אבל לא יכולה להיות מציאות של עבירה שבין אדם לחבירו שלא תהי' גם בין אדם למקום; אם זו היא "עבירה" – הרי היא (גם) "בין אדם למקום"; הציווי "לא תגנוב גו' לא תחמוד" הוא חלק מ"וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" (יתרו כ, א ואילך). – הן אמת ש"אלמלא לא ניתנה תורה היינו למידין .. גזל מנמלה" (עירובין ק, סע"ב), אבל לאחרי שניתנה תורה, צ"ל הזהירות מגזל בגלל ציווי הקב"ה. ועד כדי כך, שאפילו בנוגע לבני-נח פוסק הרמב"ם (הל' מלכים ספ"ח) שצריך לקיימן "מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו ע"י משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן", ולא "מפני הכרע הדעת", בגלל היותו "חכם".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1656 רמב"ם הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
682 הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
284 הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
526 רמב"ם הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
730 עליו נאמר (פ' שופטים טז, יט) "כי השוחד יעור עיני חכמים", והיינו, שאין זה באופן שחכמתו מתבטלת ("ער ווערט אויס חכם"), אלא שנשאר חכם, ואעפ"כ, השוחד מעור את עיניו שלא לראות את האמת כו',
ולכן הרי זה גרוע יותר, כיון שסומכים על כך שהוא חכם, ולפועל, בגלל השוחד, ה"ה פוסק באופן שהוא היפך האמת, כהמשך הכתוב: "ויסלף דברי צדיקים".
ובהמשך לזה דובר בארוכה עד כמה שאי אפשר לסמוך על הבנת השכל בלבד, אלא יש צורך לציית להוראת התורה, וכמודגש בנוגע לקיום שבע מצוות בני נח, שאע"פ שהם ענינים פשוטים שהשכל מחייבם, צריך לקיימם "מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו", ולא "מפני הכרע הדעת" (רמב"ם הל' מלכים ספ"ח), וכפי שראו במוחש (ראה גם תו"מ חנ"ה ע' 361. וש"נ) שאלו שהתפארו במעלת חכמתם ושיטתם בפילוסופיא וכו', התנהגו בפועל באופן שהוא היפך ישובו של עולם!
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
973 הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2579 הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
501 רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ה. הל' איסו"ב פי"ד ה"ז. הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2047 ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
506 ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
779 הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1768 הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1556 ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2323 ולהעיר, ש"חסידי אומות העולם" יש להם חלק לעולם הבא (רמב"ם הל' מלכים ספ"ח) – כיון שמקיימים שבע מצוות שנצטוו בני נח לא מפני הכרע הדעת, אלא "מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו ע"י משה רבינו כו'", שלכן, ישנו ציווי על ישראל "לכוף את כל באי עולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח" (רמב"ם שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין שנים אוחזין בטלית
מקור מפורש
בפרק זה
וכנרמז במשנה (ברכות יג' ע"א) למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואח"כ יקבל עליו עול מצות, ושם (לג' ע"ב) האומר על קן צפור יגיעו רחמיך משתקין אותו, ופי' בגמרא, מפני שעושה מדותיו – מצותיו, רש"י – של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזירות, ופירש"י והוא לא לרחמים עשה אלא להטיל על ישראל חקי גזירותיו להודיע שהם עבדיו כו' (ויעוין ביד החזקה הל' מלכים ספ"ח לענין ז' מצות ב"נ בזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר