י'תכג

הערות

1. 1. כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ח ע' 344 ואילך, והושלמה ע"פ צילום האגרת.
2. 2. ויאמר . . ונחלתך קרח יח, כ.
3. 3. בס' המאמרים ולאח"ז באג"ק שלו ח"ב אגרת שפו.
4. 4. חלק הוי' עמו האזינו לב, ט.
5. 5. נאמר יתרו יט, ו.
6. 6. פס"ד הרמב"ם ראה גם שיחת י"ב תמוז תשכ"ד.
7. 7. ספרי שם עה"פ (קרח יח, כ) אני חלקך ונחלתך.
8. 8. ישכר וזבולון כו' ראה ספרי ופרש"י עה"פ ברכה לג, יח. טור יו"ד הל' ת"ת ר"ס רמו, ובב"י שם. שו"ע ורמ"א שם ס"א.
9. 9. כמו שנשמותיהם כו' ראה גם לעיל ח"ח אגרת ב'רצב הערה ד"ה כל נשמתא. וראה לקוטי ביאורים : נדפס גם במאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' קמד.
10. 10. ויל"פ כו' ראה גם לעיל חכ"ג אגרת ח'תתז. תו"מ – התוועדויות חכ"ח ע' 79. צוואת הריב"ש : בהוצאת קה"ת ספ"ד.
11. 11. ברשימות הצ"צ יהל אור ע' מט. מאמרי ר"ה תרע"ו : המשך תער"ב ח"ב ע' א'קנא ואילך.
12. 12. עה"פ עקב יו"ד, יח.
13. 13. דע . . מה כו' אבות רפ"ב. לקו"א להה"מ : בהוצאת קה"ת סקצ"ח (נ, סע"ג).
14. 14. מחיל אל חיל תהלים פד, ח. וראה ברכות בסופה. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ה ס"א. וש"נ.
15. 15. כמופת הייתי לרבים גו' ראה גם לעיל אגרת י'שצב.
16. 16. תהלים עא הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
17. 17. בברכה . . בפועל קטע זה לועד כפר חב"ד.
18. 18. מאשר . . וכיו"ב נדפס ב"התקשרות" גליון כב ע' 14. קטעים אלו "אל הבאים על החתום במכתב מיום כ"ג סיון ולכאו"א מאנ"ש דבני ברק". וראה "התקשרות" גליון תעז ע' 9 ואילך.
19. 19. המעלין בקודש ברכות כח, א. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י'כג, ובהנסמן בהערות שם.
20. 20. חינוך החבד"י וכו' ראה גם לעיל אגרת י'שלו, ובהנסמן בהערות שם.
21. 21. בכבוד . . ומוצלחת קטע זה ל"המשתתפים בההתועדות חסידותית-ארצית י"ג תמוז, תשל"ב". יום יציאת . . מבית האסורים ראה בזה ההקדמה לקונטרס יד (ס' המאמרים – קונטרסים ח"א דף קעה). ביתר שאת וביתר עז ראה לקולוי"צ (לאאמו"ר) לתניא רפנ"ג. גדולה רחבה ועמוקה עיין שער היחוד לאדמו"ר האמצעי בתחלתו. כל . . יכונה מכתב בעל הגאולה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תרפ"ח [ע' קמו]. תש"ח ע' רסג)1. הוספה לאחר זמן: 1) בשם . . יכונה : ראה טושו"ע אה"ע סקכ"ט סט"ז ובנ"כ. קב נקי כלל לח. שד"ח אס"ד מע' גט ס"ז. וראה ג"כ מאורי אור כ, כד. חלק הוי' עמו ראה אגרת התשובה פ"ד ואילך שכל או"א כן הוא לא רק כללות העם. ממלכת כהנים ואף שעבודת כהנים היא בעיקרה בביהמ"ק הרי יש ג"כ עבודה בגבולין2 ועוד שבביהמ"ק היו חלונות שקופים כו' וכדחז"ל (מנחות פו, ב ובפרש"י שם), אלא שבזמה"ג צריך לילך למקום המתברר כמבואר במ"א3. וכברמב"ם להלן דכל איש יכול להיות ע"ד דכהן ולוי. הוספה לאחר זמן: 2) (פסחים עב, סע"ב. וברמב"ם הל' נ"כ (פט"ו ה"ד-ה) דהוקשה ברכת כהנים לעבודה (בכס"מ שם שזהו אסמכתא. אבל ראה לח"מ שם) ונט"י שלפני' צ"ל "כדרך שמקדשין לעבודה"). 3) (תו"א בראשית ה, סע"ד. ובכ"מ). כהנים וגוי קדוש ראה במכילתא עה"פ: שכל אחד ואחד מישראל כו' שנאמר כו' כהנים כו' וגוי קדוש. פס"ד הרמב"ם הל' שמיטה ויובל בסופן. הנאמר לכהנים וללויים רמב"ם שם. וראה ספרי שם: ולבני לוי (בוא"ו המוסיף) מגיד כו'. כל איש ואיש ולא "כל איש" – כי כל אחד נשאר בסוגו הקודם גם לאחר שנדבה רוחו כו'. ובנדו"ד י"ל החלוקה לשני סוגים: ישראל ואו"ה (ראה תרגום ומדחז"ל לאסתר א, ח), בישראל עצמן (ראה כתובות עה, סע"א. ומשם ראי' דגם אשה בכלל. ואכ"מ) ישכר וזבולון, יושבי אוהל ובעלי עסק. מכל באי העולם מוכח דגם או"ה בכלל (ובפרט שמקדים "כל"). ולהעיר ממש"כ (הל' מלכים ספ"ח) דחסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב. וראה זהר חדש רות (עח, ד) ד"ה פתח רבי ואמר: כל גוי כו'. אבל באו"ה חלקו בעוה"ב (ומזה מובן גם בנוגע לעבודתו) הוא כההמשך בזו"ח שם "לא עם בנ"י כ"א חלק בפ"ע ועולם בפ"ע", כמו שנשמותיהם מאוצר נשמות בפ"ע (תוד"ה אין – ע"ז ה, א). וראה לקוטי ביאורים לר"ה מפאריטש (מז, ד) שנשמות חסידי או"ה נלקחות מנוגה. ועיין תו"א תולדות (יט, רע"ג) מהפילוסופים מהאומות הקדמונים כו' היו עוזבים כו' כל היום והלילה כו' – דמשם מובן שהמאמינים שבהם הי' עד"ז בנוגע לעניני אמונה4. הוספה לאחר זמן: 4) – והרי אפילו בעבודת לויים וכהנים עצמם כו"כ דרגות הם: מררי, גרשון, קהת, כהן, כה"ג וכיו"ב. באי העולם מכאן מוכח גירסת הרמב"ם במשנה ר"ה (פ"א, מ"ב), ודלא כנוסח שלנו בפיוט ונתנה תוקף. (וכ"ה ברמב"ם הל' תשובה (פ"ג, ה"ג): כל אחד ואחד מבאי העולם; אבל ברמב"ם (ירושלים, תש"ה) מציין שבכת"י אחד במקום "באי העולם" – "מבני אדם"). נדבה רוחו אותו שמות (לח, כא). ונדיבות ה"ה מדת הלב (וראה רמב"ן שם). והבינו מדעו שכל שבמוח. וראה רמב"ם הל' ע"ז רפי"א. להבדל . . נתקדש קדש קדשים ע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים וכה"ג, דמתאים לשם קדה"ק, כי רק הוא נכנס לשם. וראה חדא"ג סוף הוריות. זח"ג קעו, ב. ב"ק לח, א. לעמוד . . לשרתו דברים י, ח. לשרתו ולעבדו ראה מנחות קט, ב. ישר . . בקשו ראה קהלת ז, כט. כמו שעשהו האלקים והשייכות לנדו"ד יל"פ ע"פ מש"כ במו"נ ח"א פ"ב: השכל אשר השפיע כו' שלמותו האחרון כו'. עול החשבונות הרבים לכאורה צע"ק השייכות לנדו"ד דוקא (וראה המשך מים רבים [תרל"ו] בתחלתו). ויל"פ עפמש"כ בספרא (שמיני ט, ו) שכשם שהמקום "יחידי בעולם כך תהא עבותדכם מיוחדת לפניו". ופי' הבעש"ט שתהי' לאדם תמיד רק מח' אחת כו' כמ"ש אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים ויחשוב שכל הדברים מהבורא ית' ומוטב לדבק עצמו בהעיקר ולא בהטפל (צוואת הריב"ש – בקיצור לשון). לעולם ולעולמי עולמים ל' הספרי דברים כג, ז. ויזכה לו בעוה"ז . . ה' מנת חלקי לקשר פי' זה עם מש"כ ברשימות הצ"צ לתהלים עה"פ: ה' מנת חלקי זהו מצד שרש נש"י בעצמן, י"ל ע"פ מרז"ל דפרנסה גדולה מן הגאולה (פסחים קיח, א. נת' באוה"ת ויקרא, קצז. במדבר, רו. ולהעיר מפי' אדנ"ע בהא דאין ערוך נראה בעיקר בעוה"ז – מאמרי ר"ה תרע"ו. ובכ"מ). דבר המספיק לו להעיר מדרז"ל עה"פ ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה (ב"ר פ"ע, ה). לכהנים וללויים כן הוא ברמב"ם דפוס רומי. וכדלעיל הי"א. הרי דוד אף שלא הי' משבט לוי. אומר תהלים טז, ה. תומיך גורלי רק תומיך, כי צ"ל מלאכה מעט (רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ט. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג) וכדיוק הרדב"ז כאן. אבל קשה דא"כ אינו "כמו שזכה לכהנים". ואולי מכאן ראי' להכס"מ (בהל' ת"ת שם) די"ל דהרמב"ם שולל רק את המשים על לבו כו'. ולכן יש ב' אופנים: ה' מנת חלקי, או תומיך גורלי. או י"ל דזהו החילוק בין כהנים ללויים (וראה אוה"ת עה"פ). ואכ"מ. שיעשה כאו"א בכהנ"ל וי"ל ע"פ הפי' דע (כל) מה (ש)למעלה – ממך (לקו"א להה"מ) שעי"ז שמתנהג באופן דחלק הוי' עמו – נעשה למעלה אני חלקך. כמופת . . עוז תהלים עא, ז. לרבים ע"פ הנ"ל יל"פ גם לאו"ה ועפמש"נ ואתנך לברית עם לאור גויים (ישעי' מב, ו) וראה ברד"ק שם.