נא
נא כהן שהמיר דתותצ אפילו לדת הישמעאלים שאינם עובדים עבודה זרהתצא (קנסוהו חכמיםתצב להיות) מחולל מקדושתותצג ואינו נושא כפיו ואינו קורא בתורה ראשוןתצד והוא שלא עשה תשובה אבל אם עשה תשובה אפילו המיר דתו לעבודה זרה וחזר בו חוזר לקדושתותצה.
ושאר עבירות חוץ ממימר דתו ושופך דמים אפילו גילוי עריות אין מונעין נשיאת כפים אפילו לא חזר בותצו כמו שיתבארתצז.
לפיכך ערל נושא כפיו אפילו לא מל עצמו במזידתצח ואע"פ שערל פסול לעבודהתצט אין לפוסלו לנשיאת כפים משום שהוקשה ברכה לשירות כי לא הוקשה אלא לעמידה בלבד כמ"ש למעלה סעיף מ"ד.
ומכל מקום הואיל והוקשה ברכה לעבודהתק במקצת אסרו חכמיםתקא לשיכור לישא כפיו כמו שאסרה תורה לשיכור לעבוד עבודה במקדש כמ"שתקב יין ושכר אל תשת וגו' וסמכותקג איסור זה למה שנסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר מה נזיר אסור ביין אף כהן מברך אסור בייןתקד ונתנו על כהן מברך קולי נזיר וקולי משרת במקדש קולי נזיר מה נזיר מותר בשאר משקים המשכרים ואינו אסור אלא מכל אשר יעשה מגפן היין וגם אין מומין פוסלין בו אף כהן מברך אין מומין פוסלין בותקה ואין שאר משקין המשכרים מונעים אותו מנשיאת כפיםתקו כמו במשרת במקדשתקז אפילו נשתכר עד שאינו יכול לדבר לפני המלךתקח שנשיאת כפים אינה דומה לתפלהתקט שהוא עומד ומדבר עם המלך משא"כ בנשיאת כפים שמדבר אל העם (כמ"ש אמור להם) אלא א"כ הגיע לשכרותו של לוטתקי שאז פטור מכל המצותתקיא.
וקולי משרת במקדשתקיב מה משרת מותר ביין כל שהוא ואינו מוזהר אלא על רביעיתתקיג שנאמר שכר יין שיש בו כדי לשכרתקיד ואף על רביעית אינו באזהרהתקטו אלא כששתאו דרך שכרות רביעית בבת אחת אבל אם הפסיק בו או שנתן לתוכו מעט מים פטורתקטז משא"כ בנזיר אף כהן מברך אם שתה רביעית יין בב' פעמים או שנתן לתוכו מעט מים מותר ואם שתה יותר מרביעית אע"פ שהוא מזוג ואפילו שתאו בכמה פעמים לא ישא כפיו עד שיסיר יינו מעליותקיז ומה מפיג את היין נתבאר בסי' צ"טתקיח.
ויש אוסריםתקיט שיכור בנשיאת כפים אפילו נשתכר משאר משקין או אוכלים המשכרים ולכתחילה אסור לשתות כלל משקה המשכר קודם נשיאת כפיםתקכ (וכן נוהגים) ולא נתנו קולי נזירתקכא אלא לענין מומין בלבדתקכב:
הערות
- תצ. רמב"ם הל' תפלה פט"ו ה"ג.
- תצא. מ"א ס"ק נד בכוונת הרמב"ם. וראה רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"א ה"ז ופי"ג הי"א. לקמן סי' של ס"ב.
- תצב. עי' מ"א שם.
- תצג. ראה חקרי הלכות ח"ז כג, ב.
- תצד. ראה תוס' מנחות קט, א ד"ה לא, בשם ספר הזהיר. טור בשם רב נטורנאי גאון .
- תצה. תוס' שם. ובתענית כז, א ד"ה אי. ורש"י (תשובות רש"י סי' קע). הובא בתוס' מנחות שם. ורבנו גרשום מאור הגולה (תשובות רגמ"ה סי' ד). הובא בתוס' סוטה לט, א ד"ה וכי. וטור ומרדכי מגילה סי' תתיח. והגהות מיימוניות שם אות ג. שו"ע (דעה הב') ורמ"א (שכן עיקר) סל"ז.
- תצו. ב"י ד"ה תנן. ב"ח ד"ה ומ"ש אבל. אליה רבה ס"ק סט-ע - במשמעות ה רמב"ם (שם ובה"ז). רמ"א סל"ט.
- תצז. לקמן סעיף נב.
- תצח. מ"א שם.
- תצט. משנה זבחים כב, ב. רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"ו ה"ח.
- תק. רמב"ם הל' תפלה שם ה"ד.
- תקא. תענית כז , א.
- תקב. ויקרא י, ט.
- תקג. תענית שם.
- תקד. ריב"ל שם כו, ב. ועי' צמח צדק חאו"ח סי' קטו. פס"ד שדמ, ב-ג.
- תקה. שם כז, א.
- תקו. פרישה אות מח. מ"א ס"ק נה.
- תקז. ראה רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"א ה"ב.
- תקח. מ"א שם.
- תקט. דלעיל רס"י צט. וכ"ה לענין ק"ש כמבואר שם. ולענין בהמ"ז ושאר ברכות, עי' לקמן סי' קפה ס"ה.
- תקי. מ"א שם בכוונת רבינו ירוחם נתיב ג ח"ו (כז ע"ג).
- תקיא. עירובין סה, א. וראה גם חיו"ד סי' א ס"ח וס"ק מז.
- תקיב. מ"א ס"ק נד.
- תקיג. ראה רמב"ם שם ה"ה ובכסף משנה שם.
- תקיד. כריתות יג, ב.
- תקטו. תשובות הרשב"א ח"א סי' שסג, ושכן פסק הרמב"ם. הובא בכסף משנה שם ה"ב. וב ט"ז ס"ק לה.
- תקטז. רמב"ם שם ה"א.
- תקיז. רמב"ם הל' תפלה שם. טור ושו"ע סל"ח.
- תקיח. ס"ג-ד.
- תקיט. ט"ז שם. עולת תמיד ס"ק פו. אליה רבה ס"ק סז.
- תקכ. ט"ז שם.
- תקכא. תענית כז, א.
- תקכב. ראה עולת תמיד שם.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ט״ו:ג׳ - הטקסט מספריא
העבירה כיצד כהן שהרג את הנפש אף על פי שעשה תשובה לא ישא את כפיו שנאמר ידיכם דמים מלאו וכתיב ובפרשכם כפיכם וגו' וכהן שעבד כוכבים בין באונס בין בשגגה אע"פ שעשה תשובה אינו נושא את כפיו לעולם שנאמר אך לא יעלו כהני הבמות וגו' וברכה כעבודה היא שנאמר לשרתו ולברך בשמו וכן כהן שהמיר לעכו"ם אע"פ שחזר בו אינו נושא את כפיו לעולם ושאר העבירות אין מונעין.
משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות י״א:ז׳ - הטקסט מספריא
גר תושב והוא שקיבל עליו שבע מצות כמו שביארנו יינו אסור בשתייה ומותר בהנייה ומייחדין אצלו יין ואין מפקידין אצלו יין וכן כל עכו"ם שאינו עובד עכו"ם כגון אלו הישמעאלים יינן אסור בשתייה ומותר בהנייה וכן הורו כל הגאונים אבל אותם העובדים עכו"ם סתם יינם אסור בהנייה.
סוטה ל״ט א - הטקסט מספריא
וְהִזָּה לְאַחֲרָיו, לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו — הַזָּאָתוֹ פְּסוּלָה. לְפָנָיו וְהִזָּה עַל צְדָדִין שֶׁבְּפָנָיו — הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה.
אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כׇּל הָעָם״, וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד״. רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא, מֵהָכָא: ״וְאׇזְנֵי כׇל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה״.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל כֹּהֵן שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה׳״.
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶן: מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָּסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קוֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַּפַּי בְּלֹא בְּרָכָה.
מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדוּשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה״.
כִּי עָקַר כַּרְעֵיהּ מַאי אָמַר? יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לֹא יְהֵא בָּהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן. וְכִי מַהְדַּר אַפֵּיהּ מִצִּיבּוּרָא מַאי אָמַר? אַדְבְּרֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב עוּקְבָא וּדְרַשׁ: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ
and instead he sprinkled it backward, or if he intended to sprinkle the water backward and instead he sprinkled it forward, even if the water lands on vessels that require purification, his sprinkling is invalid. However, if one intended to sprinkle the water forward and instead he sprinkled it forward to the sides, his sprinkling is valid. It is derived from here that one’s sides are considered as though they were in front of him.
§ Rava bar Rav Huna says: Once a Torah scroll has been opened, it is prohibited to converse, even about a matter of halakha. As it is stated: “And Ezra opened the book in the sight of all the people, for he was above all the people, and when he opened it, all the people stood up” (Nehemiah 8:5), and standing is referring to nothing other than silence, as it is stated: “And shall I wait, because they do not speak, because they stand still, and answer no more?” (Job 32:16). Rabbi Zeira said that Rav Ḥisda said: The prohibition against conversing is derived from here: “And the ears of all the people were attentive to the book of the law” (Nehemiah 8:3). They were not listening to any other voice.
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: Any priest who did not first wash his hands may not lift his hands to recite the Priestly Benediction; as it is stated: “Lift up [se’u] your hands in sanctity and bless the Lord” (Psalms 134:2), which teaches that before reciting the benediction one must sanctify his hands by washing them.
§ Rabbi Elazar ben Shammua was once asked by his disciples: To what do you attribute your longevity? He said to them: In all my days, I never made a shortcut [kappendarya] through a synagogue. Nor did I ever stride over the heads of the sacred people, i.e., I never stepped over people sitting in the study hall in order to reach my place, so as not to appear scornful of them. And I never lifted my hands for the Priestly Benediction without first reciting a blessing.
The Gemara asks: What blessing do the priests recite before the benediction? Rabbi Zeira says that Rav Ḥisda says: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, Who has sanctified us with the sanctity of Aaron and commanded us to bless His people, Israel, with love.
The Gemara continues: When the priest begins walking to the platform to recite the benediction, what does he say? The Gemara answers: May it be Your will, Lord our God, that this blessing with which You have commanded us to bless Your people, Israel, shall not contain any stumbling block or iniquity. And when the benediction has been completed, when he turns his face away from the congregation, what does he say? Rav Ḥisda instructed Rav Ukva and taught him that this is what he would say: Master of the Universe, we have performed that which You decreed upon us. Do unto us
משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ו׳:ח׳ - הטקסט מספריא
הערל הרי הוא כבן נכר שנאמר כל בן נכר ערל לב וערל בשר לפיכך ערל שעבד חילל עבודתו ולוקה כזר שעבד אבל אינו חייב מיתה:
משנה תורה, הלכות ביאת מקדש א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
היה שכור משאר משקין המשכרין אסור להכנס למקדש ואם נכנס ועבד והוא שכור משאר משקין המשכרין אפילו מן החלב או מן הדבלה הרי זה לוקה ועבודתו כשרה שאין חייבין מיתה אלא על היין בשעת עבודה ואין מחלל עבודה אלא שכור מן היין:
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
- טז - שנת תשט"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז. שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח סנ"א
- עב - שנת תשל"ג - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח סנ"א
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 26 עמודים.
- אגרות קודש כרך כו ט'תריב זבחים כב, א
- לקוטי שיחות כרך לה בראשית שיחה א זבחים כב, א
- תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג זבחים כב, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו זבחים כב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קס איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה א מאותו ספר זבחים כב , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קס איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה י מאותו ספר זבחים כב , א
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז כריתות יג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעב דיני הסיבה וד' כוסות כ מאותו ספר כריתות יג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תריב שיעור אכילה ביום הכיפורים ושיעור כמותה טו מאותו ספר כריתות יג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תריח דין חולה ביום הכיפורים יג מאותו ספר כריתות יג, א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות יום הכיפורים כריתות יג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעב דיני הסיבה וד' כוסות כריתות יג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תריב שיעור אכילה ביום הכיפורים ושיעור כמותה כריתות יג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תריח דין חולה ביום הכיפורים כריתות יג, א
- אגרות קודש כרך כז י'תכג מנחות קט, ב
- אגרות קודש כרך כג ח'תתמו מנחות קט, ב
- אגרות קודש כרך כג ח'תתנז מנחות קט, ב
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות קטעים משיחות ל"ג בעומר ה'תש"ל בקשר לשאלת הגיור מנחות קט, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ו תצוה שיחה א מנחות קט, א
- לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מנחות קט, ב
- לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י מנחות קט, ב
- לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח מנחות קט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד מנחות קט, א ואילך
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קג מנחות קט, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל מנחות קט, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תש"ל מנחות קט, סע"ב

