ט'תריב
ט'תריב
ב"ה1, טו"ב כסלו, ה'תשכ"ט
ברוקלין, נ.י.
לכאו"א מהמברכים – כפי רשימת הנהלת
צעירי אגודת חב"ד המרכזית שי' – ברוקלין, נ.י.
ה' עליהם יחיו.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת המכתב מיום י"ד כסלו והמצו"ב.
ות"ח על הברכות – בקשר לתקופת2 הארבעים שנה.
ובלשון 3 חז"ל: מלתך כבר אמורה, פירוש כו' שברכתך כתובה, מואברכה4 (הקב"ה) מברכיך.
ויה"ר שתהא באופן של תוספת , שתוספתו 5 של הקב"ה מרובה על העיקר.
נעמה ביותר והביאה שמחה רבה הידיעה אשר רבים מהמברכים צרפו להברכה וחזקו ואישרו אותה ע"י ענין של תומ"צ – תרומה לצדקה, לימוד ענין בתורה וכו'.
ושלש מעלות בזה, זו למעלה מזו: עשיית מצוה – מוסיפה (בזה ובבא) לא רק באדם העושה, כ"א בכל העולם כולו. יתרה מזה – באדם הגורם לעשייתה (ואפילו בלא הודע). והעולה על כולנה – באם העשי' לזכותו ובעדו.
ובאתי בהצעתי-בקשתי אשר כל אחד מציבור המברכים יעשה שניהם, תלמוד ומעשה, גם יחד – שהרי יש 6 בזה מה שאין בזה. ולא עוד אלא שמעשה הצדקה מוסיף עילוי "בכל מעשה המצות ות"ת כנגד כולן", ות"ת שהיא חיי בנ"י ובדוגמת דגים במים – מובן שע"י הוספה בה, בחיות האדם – נתוסף חיות עי"ז בכל מעשיו.
ובפרט שהימים – בין ימי הגאולה של אדמו"ר האמצעי – יו"ד כסלו – ושל אדמו"ר הזקן – י"ט כסלו – שגאולת שניהם הייתה 7 (ושייכת) לקריאת (ותוכן) הכתוב8: פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, וביארו 9 חז"ל פירושו: אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין או"ה.
בברכת חג הגאולה,
מ. שניאורסאהן
***
אין10 לדייק כ"כ בהפיסוק11 שבהגש"פ עם הלקו"ט הנדפסת.
בירור12 נוסף בפסקי אדה"ז (ודלא כהמשנה ברורה) – מובן שנכון הוא [ופשוט – בהדגשה "שאפ"ל כן", כי מאד עמקו מחשבותיו וכקדה"ק כו' – כדברי13 הצ"צ בשו"ת שלו (היינו שכן הוא גם ע"פ נגלה )].
איך יחלק זמנו כו' – בהתייעצות עם זקני החסידים על אתר.
***
מאשר14 הנני קבלת המכתב מיום כ"ז מ"ח, ומובן שבעניני הרשת צ"ל התייעצות על אתר (הנהלת הרשת) ולא מעבר לים ובפרט כשתיאור המצב שנתקבל מא' – סותר זה דהשני.
ות"ח על הברכות . . .
בברכת חג הגאולה ולהצלחה רבה בעבוה"ק ברשת אהלי"י, שעל הציון של בעל השם יזכירם.
נ.ב. ז"ע נתקבל מכתבו שלאחרי הנ"ל.
***
מאשר15 הנני קבלת המכתב והמברק מי"ד כסלו.
ות"ח על הברכות . . .
בברכת מז"ט לבר מצוה דנכדו שי' ובברכת חג הגאולה.
נ.ב. הזהירות במעות רמבעה"ן – הרי ידועים מכ'16 רבותינו נשיאינו בזה.
הפ"נ יקראו, בל"נ, עה"צ.
הערות
- 1. כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ה ע' 429. לתוכנה ראה גם שיחת י"ד כסלו שנה זו (לקו"ש שם ע' 422 ואילך).
- 2. לתקופת הארבעים שנה : לנשואי כ"ק אדמו"ר עם הרבנית הצדקנית זי"ע – י"ד כסלו תרפ"ט-תשכ"ט.
- 3. תרכ"ט : סה"מ תרכ"ט בתחלתו.
- 4. מואברכה . . מברכיך : לך לך יב, ג.
- 5. וי"ל שזוהי דרגא נעלית כו' : ראה גם לקו"ש שם ע' 423 (428) הערה 10 (13).
- 6. אוה"ת ואתחנן : ע' רלח ואילך.
- 7. כידוע כו' : ראה תו"מ סה"מ כסלו ע' קמב. וש"נ.
- 8. הכתוב : תהלים נה, יט.
- 9. ד"ה פדה בשלום : ראה סה"מ כסלו שם ע' קמג, ובהנסמן שם הערות 7; 18.
- 10. אין לדייק . . על אתר : קטעים אלו למו"ה עזרא בנימין שוחט. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ד אגרת ט'קכג, ובהנסמן בהערות שם.
- 11. בהפיסוק שבהגש"פ כו' : הכותב רצה לדייק במקום שיש פסיק או נקודה כו'.
- 12. בירור נוסף : הכותב רצה ללבן ולבאר ולהעלות על הכתב החילוקים שבין שו"ע אדה"ז והמשנה ברורה כו'. [לאח"ז כתב אליו כ"ק אדמו"ר שהעיקר הוא בירור בפסקי אדה"ז ולא "ודלא כהמשנה ברורה"].
- 13. כדברי הצ"צ בשו"ת : חיו"ד סס"ב אות ח. ועוד.
- 14. מאשר . . שלאחרי הנ"ל : קטעים אלו למו"ה יהושפט אלפּרט. נעתק מצילום האגרת שנדפסה ב"כפר חב"ד" גליון 814 (א' תמוז ה'תשנ"ח) ע' 37. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ג אגרת ח'תתק, ובהנסמן בהערות שם.
- 15. מאשר . . עה"צ : קטע זה למו"ה יצחק דובאָוו. נעתק מצילום האגרת. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ה אגרת ט'תמ (ע' עח), ובהנסמן בהערות שם.
- 16. מכ' רבותינו : ראה אגרות-קודש אדה"ז ח"א בתחלתו. ועוד. ובלשון חז"ל : ירושלמי הובא בתוד"ה ואברכה (חולין מט, א). ועיין ד"ה אריב"ל כל כהן שמברך (תרכ"ט) על השינוי מירוש' שלפנינו (ברכות ספ"ח). שתוספתו מרובה על העיקר : ב"ר פס"א, ד. וי"ל שזוהי דרגא נעלית ביותר על המד"א (דב"ר פ"א, יג) יתרה מן העיקר. ואכ"מ. בכל העולם כולו : כגירסת הרמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד. ואפילו בלא הודע : במכש"כ ממדה הפכית (משנה סנה' נד, א). לזכותו ובעדו : וכהתפלה מי שברך כו' הוא יברך כו' בעבור כו' לצדקה בעדו. וגם בת"ת שייך זה במתנה קודם הלימוד (עיין שו"ע יו"ד סרמ"ו סוס"א). יש בזה . . בזה : ראה קדושין (מ, ב. וש"נ). נתבאר בארוכה בדרושי הצ"צ ד"ה ושננתם (אוה"ת ואתחנן). בכל . . כולן : אגה"ק לרבנו הזקן סוס"ד. ועייג"כ שם סוס"ג. דגים במים : ראה ברכות (סא, ב). וראה זבחים כב, א. וש"נ. ובשו"ע אדה"ז חאו"ח סק"ס סי"ד. נתוסף חיות : עיין תניא ספ"ה. הייתה . . פדה : כידוע באגרות ושיחות רבותינו נשיאי חב"ד (די"ט כסלו. ובכ"מ). וביארו חז"ל : ברכות (ח, א). וראה ד"ה פדה בשלום (לאדמו"ר האמצעי – בס' שערי תשובה ח"א. ולהנשיאים אחריו בכל דור ודור).
בראשית רבה ס״א:ד׳ - הטקסט מספריא
וּשְׁמָהּ קְטוּרָה (בראשית כה, א), רַב אָמַר זוֹ הָגָר, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה וְהָכְתִיב (בראשית כה, א): וַיֹּסֶף, אֲמַר לֵיהּ עַל פִּי הַדִּבּוּר נְשָׂאָהּ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה ח, ה): וַיֹּסֶף ה' דַּבֵּר אֵלַי עוֹד. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב: וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. אֲמַר לֵיהּ שֶׁמְקֻטֶּרֶת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית כה, ו): וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, אֲמַר לֵיהּ פִּלַגְשָׁם כְּתִיב. (בראשית כה, ו): בְּעוֹדֶנּוּ חַי, אוֹתָהּ שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַבְּאֵר וְאָמְרָה לְחַי הָעוֹלָמִים רְאֵה בְּעֶלְבּוֹנִי. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אַף עַל גַּב דְּאַתְּ אָמַר (בראשית כא, יד): וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר וגו', תֹּאמַר שֶׁנֶּחְשַׁד עָלֶיהָ בִּרְיָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית כה, א): וּשְׁמָהּ קְטוּרָה, מִן קְטַר, כָּזֶה שֶׁהוּא חוֹתֵם גַּנְזַכָּה וּמוֹצִיאָהּ בְּחוֹתֶמֶת קְשׁוּרָה וַחֲתוּמָה. בַּר קַפָּרָא אָמַר תּוֹסַפְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻבָּה עַל הָעִקָּר, קַיִן עִקָּר וְהֶבֶל עַל יְדֵי שֶׁהוּא תּוֹסֶפֶת, דִּכְתִיב (בראשית ד, ב): וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, נוֹלַד הוּא וּשְׁתֵּי תְּאוֹמוֹתָיו. יוֹסֵף עִקָּר, וּבִנְיָמִין עַל יְדֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ תּוֹסֶפֶת הוּא מַעֲמִיד עֲשָׂרָה, דִּכְתִיב (בראשית מו, כא): וּבְנֵי בִנְיָמִין בֶּלַע וָבֶכֶר וגו'. עֵר עִקָּר, וְשֵׁלָה עַל יְדֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת הוּא מַעֲמִיד עֲשָׂרָה בָּתֵּי דִּינִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א ד, כא כג): בְּנֵי שֵׁלָּה בֶן יְהוּדָה עֵר אֲבִי לֵכָה וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבֻּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ וגו'. עִקַּר שָׁנָיו שֶׁל אִיּוֹב לֹא הָיוּ אֶלָּא שִׁבְעִים שָׁנָה, נִתּוֹסַף לוֹ מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, דִּכְתִיב (איוב מב, טז): וַיְחִי אִיּוֹב אַחֲרֵי זֹאת מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. עִקַּר מַלְכוּתוֹ שֶׁל יְחִזְקִיָּהוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְנִתּוֹסַף לוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, ה): הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. יִשְׁמָעֵאל עִקָּר וּבְנֵי קְטוּרָה עַל יְדֵי שֶׁהֵן לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת (בראשית כה, ב): וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וגו'.
דברים רבה א׳:י״ג - הטקסט מספריא
ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם וגו' (דברים א, יא), אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, לְהַבִּיט בְּבִרְכוֹתָיו שֶׁל משֶׁה יֵשׁ בָּהֶן מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ, מַה כְּתִיב (דברים א, יא): אֶלֶף פְּעָמִים, אֶלֶף פַּעַם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא פְּעָמִים. דָּבָר אַחֵר, (דברים א, יא): יוֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם, אָמַר רַבִּי אַחָא יְכוֹלִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר לוֹ, רַבֵּנוּ משֶׁה, אָנוּ יֵשׁ בָּנוּ אֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה מוֹכִיחֵנוּ וְקִבַּלְנוּ תּוֹכְחוֹתֶיךָ, אֶלָּא שָׁתְקוּ, לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר כָּכֶם, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בָּכֶם, מְקַבְּלִים תּוֹכָחוֹת וְשׁוֹתְקִים. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בֵּרְכָן בִּלְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת, שֶׁתּוֹסַפְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְתֵרָה מִן הָעִקָּר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם לוֹקֵחַ מֵחֲבֵרוֹ לִיטְרָא שֶׁל בָּשָׂר וְאוֹמֵר לוֹ הוֹסֵף לִי, כַּמָּה הוֹסִיף לוֹ אוּנְקְיָא, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹסַפְתּוֹ יְתֵרָה מִן הָעִקָּר, כֵּיצַד, יִצְחָק הָיָה עִקָּר לְאַבְרָהָם, וּמַה שֶּׁהוֹסִיף לוֹ יוֹתֵר מִן הָעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, א): וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וגו'. יוֹסֵף הָיָה עִקָּר לְאִמּוֹ, בִּנְיָמִין שֶׁהָיָה תּוֹסֶפֶת, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, כד): יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר, מַה כְּתִיב (בראשית מו, כא): וּבְנֵי בִנְיָמִין בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל וגו', הֲרֵי יוֹתֵר מִיּוֹסֵף. חִזְקִיָּה עִקַּר מַלְכוּתוֹ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמַה שֶּׁהוֹסִיף לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִן הָעִקָּר, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, ה): הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁתּוֹסַפְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְתֵרָה עַל הָעִקָּר. לְפִיכָךְ בֵּרְכָן בִּלְשׁוֹן תּוֹסָפֶת. (דברים א, יא): וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, אָמַר רַבִּי לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְשַׂר הַצָּבָא שֶׁיֵּלֵךְ לְחַלֵּק לְלִגְיוֹנוֹתָיו מִלִּיטְרָא לִיטְרָא שֶׁל זָהָב, הָלַךְ וְנָתַן לָהֶם מֵחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה זְהוּבִים וּמֵעֲשָׂרָה זְהוּבִים. אָמְרוּ לוֹ הַמֶּלֶךְ אָמַר לְךָ שֶׁתִּתֵּן לָנוּ מִלִּיטְרָא לִיטְרָא שֶׁל זָהָב, וְנָתַתָּ לָנוּ מֵחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה זְהוּבִים, אָמַר לָהֶן מִשֶּׁלִּי הֵן כְּשֶׁיָּבוֹא הַמֶּלֶךְ הוּא יִתֵּן לָכֶם מִשֶּׁלּוֹ. כָּךְ אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל רַבֵּנוּ משֶׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נָתַן קִצְּבָה לְבִרְכוֹתֵינוּ וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֶלֶף פְּעָמִים, אָמַר לָהֶם מַה שֶּׁבֵּרַכְתִי אֶתְכֶם מִשֶּׁלִּי בֵּרַכְתִּי, כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.
משנה תורה, הלכות תשובה ג׳:ד׳ - הטקסט מספריא
אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם. ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה.לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב.חטא חטא אחד, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי י, כה). זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו.ומפני ענין זה, נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יוה"כ יתר מכל השנה.ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.
תניא, ליקוטי אמרים ה׳ - הטקסט מספריא
וּלְתוֹסֶפֶת בֵּיאוּר, בַּאֵר הֵיטֵב לְשׁוֹן ״תְּפִיסָא״ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ: ״לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָךְ כוּ׳״.
הִנֵּה, כָּל שֵׂכֶל כְּשֶׁמַּשְׂכִּיל וּמַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ אֵיזֶה מוּשְׂכָּל, הֲרֵי הַשֵּׂכֶל תּוֹפֵס אֶת הַמּוּשְׂכָּל וּמַקִּיפוֹ בְּשִׂכְלוֹ, וְהַמּוּשְׂכָּל נִתְפָּס וּמוּקָּף וּמְלוּבָּשׁ בְּתוֹךְ הַשֵּׂכֶל שֶׁהִשִּׂיגוֹ וְהִשְׂכִּילוֹ.
וְגַם הַשֵּׂכֶל מְלוּבָּשׁ בַּמּוּשְׂכָּל בְּשָׁעָה שֶׁמַּשִּׂיגוֹ וְתוֹפְסוֹ בְּשִׂכְלוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: כְּשֶׁאָדָם מֵבִין וּמַשִּׂיג אֵיזוֹ הֲלָכָה בְּמִשְׁנָה אוֹ בִּגְמָרָא לַאֲשׁוּרָהּ עַל בּוּרְיָהּ הֲרֵי שִׂכְלוֹ תּוֹפֵס וּמַקִּיף אוֹתָהּ, וְגַם שִׂכְלוֹ מְלוּבָּשׁ בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
וְהִנֵּה, הֲלָכָה זוֹ, הִיא חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ, שֶׁכְּשֶׁיִּטְעוֹן רְאוּבֵן כָּךְ וְכָךְ דֶּרֶךְ מָשָׁל וְשִׁמְעוֹן כָּךְ וְכָךְ – יִהְיֶה הַפְּסַק בֵּינֵיהֶם כָּךְ וְכָךְ.
וְאַף אִם לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה לְעוֹלָם, לָבֹא לְמִשְׁפָּט עַל טְעָנוֹת וּתְבִיעוֹת אֵלּוּ, מִכָּל מָקוֹם, מֵאַחַר שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאִם יִטְעוֹן זֶה כָּךְ וְזֶה כָּךְ, יִהְיֶה הַפְּסַק כָּךְ, הֲרֵי כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ פְּסַק זֶה כַּהֲלָכָה הָעֲרוּכָה בְּמִשְׁנָה אוֹ גְּמָרָא אוֹ פּוֹסְקִים, הֲרֵי זֶה מַשִּׂיג וְתוֹפֵס וּמַקִּיף בְּשִׂכְלוֹ רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ וְלֹא בִּרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ, כִּי אִם בְּהִתְלַבְּשׁוּתָם בַּהֲלָכוֹת הָעֲרוּכוֹת לְפָנֵינוּ, וְגַם שִׂכְלוֹ מְלוּבָּשׁ בָּהֶם.
וְהוּא יִחוּד נִפְלָא שֶׁאֵין יִחוּד כָּמוֹהוּ וְלֹא כְּעֶרְכּוֹ נִמְצָא כְּלָל בְּגַשְׁמִיּוּת, לִהְיוֹת לַאֲחָדִים וּמְיוּחָדִים מַמָּשׁ מִכָּל צַד וּפִנָּה.
וְזֹאת מַעֲלָה יְתֵרָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה לְאֵין קֵץ אֲשֶׁר בְּמִצְוַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה וְהַשָּׂגָתָהּ עַל כָּל הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וַאֲפִילוּ עַל מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּדִבּוּר, וַאֲפִילוּ עַל מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁבְּדִבּוּר.
כִּי עַל יְדֵי כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבְּדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַלְבִּישׁ אֶת הַנֶּפֶשׁ, וּמַקִּיפָהּ אוֹר ה׳ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד רַגְלָהּ, וּבִידִיעַת הַתּוֹרָה, מִלְּבַד שֶׁהַשֵּׂכֶל מְלוּבָּשׁ בְּחָכְמַת ה׳, הִנֵּה גַּם חָכְמַת ה׳ בְּקִרְבּוֹ – מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג וְתוֹפֵס וּמַקִּיף בְּשִׂכְלוֹ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹ לִתְפּוֹס וּלְהַשִּׂיג מִידִיעַת הַתּוֹרָה, אִישׁ כְּפִי שִׂכְלוֹ וְכֹחַ יְדִיעָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ בִּפְשַׁט־רֶמֶז־דְּרוּשׁ־סוֹד.
וּלְפִי שֶׁבִּידִיעַת הַתּוֹרָה, הַתּוֹרָה מְלוּבֶּשֶׁת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם וְשִׂכְלוֹ וּמוּקֶּפֶת בְּתוֹכָם, לָכֵן נִקְרֵאת בְּשֵׁם ״לֶחֶם״ וּ״מְזוֹן הַנֶּפֶשׁ״.
כִּי כְּמוֹ שֶׁהַלֶּחֶם הַגַּשְׁמִי זָן אֶת הַגּוּף כְּשֶׁמַּכְנִיסוֹ בְּתוֹכוֹ וְקִרְבּוֹ מַמָּשׁ, וְנֶהְפָּךְ שָׁם לִהְיוֹת דָּם וּבָשָׂר כִּבְשָׂרוֹ, וַאֲזַי יִחְיֶה וְיִתְקַיֵּם, כָּךְ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וְהַשָּׂגָתָהּ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁלּוֹמְדָהּ הֵיטֵב בְּעִיּוּן שִׂכְלוֹ עַד שֶׁנִּתְפֶּסֶת בְּשִׂכְלוֹ וּמִתְאַחֶדֶת עִמּוֹ וְהָיוּ לַאֲחָדִים – נַעֲשָׂה מָזוֹן לַנֶּפֶשׁ וְחַיִּים בְּקִרְבָּהּ, מֵחַיֵּי הַחַיִּים אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא הַמְלוּבָּשׁ בְּחָכְמָתוֹ וְתוֹרָתוֹ שֶׁבְּקִרְבָּהּ.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ״עֵץ חַיִּים״ שַׁעַר מ״ד פֶּרֶק ג׳, שֶׁלְּבוּשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת בְּגַן עֵדֶן הֵן הַמִּצְוֹת, וְהַתּוֹרָה הִיא הַמָּזוֹן לַנְּשָׁמוֹת שֶׁעָסְקוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר וַיַּקְהֵל דַּף ר״י.
וְ״לִשְׁמָהּ״, הַיְינוּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר נַפְשׁוֹ לַה׳ עַל יְדֵי הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, אִישׁ כְּפִי שִׂכְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּ״פְרִי עֵץ חַיִּים״.
[וְהַמָּזוֹן הִיא בְּחִינַת אוֹר פְּנִימִי, וְהַלְּבוּשִׁים בְּחִינַת מַקִּיפִים. וְלָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת, לְפִי שֶׁהַמִּצְוֹת הֵן לְבוּשִׁים לְבַד, וְהַתּוֹרָה הִיא מָזוֹן וְגַם לְבוּשׁ לַנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת, שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּהּ בְּעִיּוּנָהּ וְלִמּוּדָהּ, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמּוֹצִיא בְּפִיו בְּדִבּוּר, שֶׁהֶבֶל הַדִּבּוּר נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אוֹר מַקִּיף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּ״פְרִי עֵץ חַיִּים״]:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לה בראשית שיחה א זבחים כב, א
- תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג זבחים כב, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו זבחים כב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן נא זבחים כב, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קס איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה א זבחים כב , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קס איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה י זבחים כב , א