140

ח. שבע מצוות בני נח – מפני ציווי התורה

לפי זה יש לומר, שהרמב"ם נוקט כאן באותה שיטה כפי שהוא נוקט לגבי שבע מצוות בני נח. שם קובע הרמב"ם את הדין²⁵, שבכלל "חסידי אומות העולם" נכללים רק המקיימים את שבע מצוות בני נח דוקא "מפני שציוה בהן הקדוש־ברוך־הוא בתורה והודיענו על ידי משה רבינו", "אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם".

ולכאורה, תמוה: הרי "משה רבינו לא הנחיל התורה והמצוות אלא לישראל"²⁶, ואם כך, מהו הקשר של מתן תורה אל בני נח, עד כדי כך שאפשר לומר שלאחר מתן תורה עליהם לקיים את מצוותיהם דוקא "מפני שציוה בהן הקדוש־ברוך־הוא בתורה"²⁷?

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

כבר הוסבר כמה פעמים²⁸, ששבע מצוות בני נח אינן מטרה בפני עצמן אלא הן בשביל ישראל ובשביל התורה – למען קיום התורה והמצוות על ידי ישראל: כדי שישראל יוכלו לקיים תורה ומצוות, צריך העולם להגיע למצב של "לשבת"²⁹ – ראוי ומוכשר לעבודתם הרוחנית של ישראל, ולכך מגיעים באמצעות שבע מצוות בני נח, המביאות לידי ישוב העולם.

ולכן סובר הרמב"ם שעליהם לקיים את שבע המצוות "מפני שציוה בהן הקדוש־ברוך־הוא בתורה": כשם שלגבי עצם מציאותם אנו רואים שהם מציאות על פי ההלכה משום שבריאתם היא בשביל ישראל, הרי כך גם לגבי מצוותיהם: כיון שכל מהותם וקיומם הוא "בשביל התורה", לכן צריכה להיות ניכרת בהן המטרה "בשביל התורה" – ולכן יש להן קשר עם מתן תורה.

ט. "ולא" או "אלא"

לפי הסבר זה של דברי הרמב"ם, ניתן להבין גם את ההבדל בין הגירסאות השונות הקיימות בדברי הרמב"ם בהלכה זו:

הגירסא הנפוצה בדברי הרמב"ם היא "אבל אם עשאן (את שבע המצוות) מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם".