175
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
להלכות לגבי הידיעה וההכרה של "משיח בודאי":
לדעת שהמשיח יבנה "מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל" ויביא את גאולת כלל ישראל, וממילא תהיה שלימות בהלכות ובמצוות התורה, כפי שמפורט שם בתחלת פרק יא, כמדובר בהרחבה במקום אחר40, וצריכה להיות גם האמונה והידיעה שהוא יביא גאולה לעולם כולו: "ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד".
ויש לומר יותר מכך, שענין זה אינו חשוב רק לצורך האמונה והידיעה של היהודים לגבי המשיח, אלא גם לגבי התנהגותם של בני ישראל בזמן הזה: הרמב"ם פוסק41 "ציוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח". מכיון שהמשיח יגרום ל"ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה'... אהפוך אל העמים...", יוצא, שהשפעה על אומות העולם "לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח" דומה ומהווה מעין הכנה42 לביאת משיח צדקנו ולפעולתו בכך43.
ולפי זה מובן, יותר מדוע קבע הרמב"ם הלכה זו וכן את ההלכות האחרות אודות בני נח44 בהלכות מלכים, לפני הדינים וההלכות העוסקים במלך המשיח45.
ד. הרס והשמדה – הייתכן?
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הנבואה "פי שנים בה יכרתו ויגועו" – שהרי, לכאורה, תמוה ביותר:
כיצד ייתכן, שלעתיד לבוא יכרתו כל האומות? והרי, טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו"46.
הערות
- 40. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 301 ואילך. וראה גם לקו"ש חכ"ז ע' 249 ואילך.
- 41. הל' מלכים פ"ח ה"י.
- 42. כי דין זה "לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח" הוא בכל זמן, ולא רק בזמן שהיובל נוהג כדין גר תושב שאין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג (רמב"ם הל' ע"ז פ"י ה"ו. הל' מילה פ"א ה"ו. הל' איסורי ביאה פי"ד ה"ח), כמדובר כמ"פ. ונת' בארוכה בלקו"ש חכ"ו ע' 134 ואילך. ואכ"מ.
- 43. ולכן נוגע ביותר בסוף זמן הגלות שכל אחד ישתדל להשפיע על אוה"ע (בדרכי נועם ובדרכי שלום) שיקיימו את המצות שלהם, כמשנ"ת כמ"פ (וראה לקו"ש שם ע' 140 ואילך).
- 44. פ"ט ויו"ד שם.
- 45. ולהעיר שהרמב"ם מסיים הדינים השייכים לב"נ בסוף פ"י דהל' מלכים (לפני ההלכות דמלך המשיח) "צוו חכמים לבקר חוליהם ולקבור מתיהם עם מתי ישראל ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל מפני דרכי שלום. הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו ונאמר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום" – ראה לקמן בפנים. ולהעיר דבגיטין סא, א (וכן בתוספתא שם ספ"ג) איתא רק "מפני דרכי שלום". ואכ"מ.
- 46. תהלים קמה, ט. ואפילו על בע"ח (ב"מ פה, א).
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ח׳:י׳ - הטקסט מספריא
משה רבינו לא הנחיל התורה והמצות אלא לישראל שנאמר מורשה קהלת יעקב ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות שנאמר ככם כגר אבל מי שלא רצה אין כופין אותו לקבל תורה ומצות וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח וכל מי שלא יקבל יהרג והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום וצריך לקבל עליו בפני שלשה חברים וכל המקבל עליו למול ועברו עליו שנים עשר חדש ולא מל הרי זה כמן האומות.
משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י׳:ו׳ - הטקסט מספריא
אין כל הדברים האלו אמורים אלא בזמן שגלו ישראל לבין העובדי כוכבים או שיד עכו"ם תקיפה על ישראל אבל בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח שנאמר לא ישבו בארצך אפילו לפי שעה ואם קבל עליו שבע מצות הרי זה גר תושב ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא גר צדק בלבד.
משנה תורה, הלכות מילה א׳:ו׳ - הטקסט מספריא
לקח עבד גדול מן העכו"ם ולא רצה העבד למול מגלגלין עמו כל שנים עשר חדש יתר על כן אסור לקיימו כשהוא ערל אלא חוזר ומוכרו לעכו"ם ואם התנה עליו מתחלה והוא אצל רבו העכו"ם שלא ימול אותו מותר לקיימו והוא ערל ובלבד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח ויהיה כגר תושב אבל אם לא קיבל עליו שבע מצות יהרג מיד ואין מקבלים גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג.
משנה תורה, הלכות איסורי ביאה י״ד:ח׳ - הטקסט מספריא
ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג אבל בזמן הזה אפילו קיבל עליו כל התורה כולה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין אותו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.