326
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
על סוג השכר הראשון, המגיע עבור קיום התורה באופן רגיל (לפי החיוב), שכרכם" – כי (מעין) סוג זה של שכר מקבלים גם אומות העולם עבור קיומם את שבע מצוות בני נח31 (ועבור לימודם בתורה את הדינים בהם הנם מחוייבים);
מה שאין כן השכר המיוחד עבור אופן העבודה של עמלים בתורה וכו' (שהוא בדוגמת "מלך ששכר כו'"), שאינו קיים אצל אומות העולם – לכן ברכות אלו הנם באופן של "ופניתי אליכם, אפנה32 מכל עסקי לשלם שכרכם"33.
[ואף שרש"י נוקט בלשון (התורת כהנים) "מלך ששכר פועלים" – לשון רבים – שגם הפועלים אחרים (הלא־יהודים) נשכרו על־ידי המלך, ובנמשל – שגם אצל האומות קיים אופן העבודה של לפנים משורת הדין (וממילא – גם שכר מיוחד) –
הערות
- 31. ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ח: ויש לו חלק לעולם הבא, אבל בתו"כ משמע (ראה הערה 2) ששכר שאר הפועלים הוא רק בעוה"ז. וי"ל שבתו"כ הכוונה לעיקר השכר או שמדבר ע"ד הרוב. – וראה הערה 20.
- 32. אפנה לסוג אחר של שכר.
- 33. ע"פ כהנ"ל מובן מה שהעתיק רש"י גם תיבת "אליכם", משא"כ באחרי וקדושים שם (כנ"ל הערה
- . פרש"י בשלח טו, א. ויתרה מזה בפירושו ויצא כט, ג. כי בכיו"ב "לשון הווה משתנה לדבר בלשון עתיד ובלשון עבר".
- 12. – כי: א) באחרי וקדושים שם עיקר הפירוש הוא ביאור התיבה "פני" שהוא "פנאי שלי" (כנ"ל בפנים). משא"כ בפרשתנו שאין הכרח לפרש תיבת "ופניתי". ב) לאידך: בפרשתנו ההדגשה "(ופניתי) אליכם – לשלם שכרכם" שהוא פני' ושכר מיוחד לישראל לגבי אוה"ע (עד שאומרים ע"ז "אפנה מכל עסקי" כנ"ל בהערה 30), משא"כ באחרי וקדושים שעיקר ההדגשה שהוא "פונה מכל עסקי" של הכלל כו'.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ח׳ - הטקסט מספריא
חלוצי צבא כשיכנסו בגבול העכו"ם ויכבשום וישבו מהן מותר להן לאכול נבלות וטרפות ובשר חזיר וכיוצא בו אם ירעב ולא מצא מה יאכל אלא מאכלות אלו האסורים וכן שותה יין נסך מפי השמועה למדו ובתים מלאים כל טוב ערפי חזירים וכיוצא בהן.
וכן בועל אשה בגיותה אם תקפו יצרו אבל לא יבעלנה וילך לו אלא מכניסה לתוך ביתו שנאמר וראית בשביה אשת יפת תואר ואסור לבעול אותה ביאה שניה עד שישאנה.
אין אשת יפת תואר מותרת אלא בשעת השביה שנאמר וראית בשביה בין בתולה בין בעולה בין אשת איש שאין אישות לעכו"ם והשקת אף על פי שאינה יפה בה ולא בחברתה שלא יבעול שתים ולחקת לך לאשה שלא יקח שתים ויבעול אחת ויניח אחת לאביו או לאחיו ומנין שלא ילחצנה במלחמה שנאמר והבאתה אל תוך ביתך יכניסה למקום ואחר כך יבעול.
הכהן מותר ביפת תואר בביאה ראשונה שלא דברה תורה אלא כנגד היצר אבל אינו יכול לישאנה אחר כך מפני שהיא גיורת.
וכיצד דין ישראל ביפת תואר אחרי שיבעלנה ביאה ראשונה והיא בגיותה אם קבלה עליה להכנס תחת כנפי השכינה מטבילה לשם גרות מיד ואם לא קבלה תשב בביתו שלשים יום שנאמר ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים וכן בוכה על דתה ואינו מונעה ומגדלת את צפרניה ומגלחת את ראשה כדי שתתגנה בעיניו ותהיה עמו בבית נכנס ורואה אותה יוצא ורואה אותה כדי שיקוץ בה ומגלגל עמה כדי שתקבל אם קבלה ורצה בה הרי זו מתגיירת וטובלת ככל הגרים.
וצריכה להמתין שלשה חדשים חדש של בכיה ושני חדשים אחריו ונושאה בכתובה וקידושין אם לא חפץ בה משלחה לנפשה ואם מכרה עובר בלא תעשה שנאמר ומכר לא תמכרנה בכסף [ואם מכרה] אינה מכורה ומחזיר הדמים וכן אם כבשה אחר שנבעלה לשם שפחה משישתמש בה עובר בלא תעשה שנאמר לא תתעמר בה שלא ישתמש בה.
לא רצתה להתגייר מגלגלין עמה שנים עשר חדש לא רצתה מקבלת שבע מצות שנצטוו בני נח ומשלחה לנפשה והרי היא ככל הגרים התושבים ואינו נושאה שאסור לישא אשה שלא נתגיירה.
נתעברה מביאה ראשונה הרי הולד גר ואינו בנו לדבר מן הדברים מפני שהוא מן העכו"ם אלא בית דין מטבילין אותו על דעתם ותמר מביאה ראשונה של יפת תואר היתה אבל אבשלום נולד מאחר הנישואין נמצאת תמר אחות אבשלום מאמו ומותרת להנשא לאמנון וכן הוא אומר דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך.
יפת תואר שלא רצתה להניח ע"ז אחר השנים עשר חדש הורגין אותה וכן עיר שהשלימה אין כורתין להן ברית עד שיכפרו בע"ז ויאבדו את כל מקומותיה ויקבלו שאר המצות שנצטוו בני נח שכל עכו"ם שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגין אותו אם ישנו תחת ידינו.
משה רבינו לא הנחיל התורה והמצות אלא לישראל שנאמר מורשה קהלת יעקב ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות שנאמר ככם כגר אבל מי שלא רצה אין כופין אותו לקבל תורה ומצות וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח וכל מי שלא יקבל יהרג והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום וצריך לקבל עליו בפני שלשה חברים וכל המקבל עליו למול ועברו עליו שנים עשר חדש ולא מל הרי זה כמן האומות.
כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.