325
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
וכן הוא גם בנמשל: הפרשה פותחת ב"אם בחוקותי תלכו", שפירושו, כפי שרש"י מפרש, "שתהיו עמלים בתורה" – לא רק לימוד התורה במידה המחוייבת, אלא "עמלים בתורה", יותר מהנדרש מפשטות המצוה של תלמוד תורה; ובדומה לכך "ואת מצותי תשמרו, הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים כו'"27.
ואופן זה בקיום התורה ומצוות – יותר מהחיוב על פי תורה – הוא בדוגמת (המשל) "מלך ששכר פועלים", העושים עבודה כזו אשר אין בני המדינה מחויבים בה.
וממילא מובן, כי עבור אופן כזה בקיום התורה ומצוות צריכים בני ישראל לקבל שכר נוסף ומיוחד28.
ו. שני סוגי השכר בפרשה
ובזה מובן מדוע "ופניתי אליכם" נאמר באמצע הפרשה:
מאחר ו"בחוקותי תלכו" משמעו – בתוספת יתר של "עמלים בתורה", ברור מאליו כי נכלל בזה קיום החיוב של לימוד התורה; וכנאמר במפורש "ואת מצותי תשמרו" (שמשמעו שמירת החיוב של כל המצוות, ולימוד התורה בכלל)27. יוצא איפוא, כי על קיומם את "בחוקותי תלכו גו'" מגיע לבני ישראל שני סוגי שכר: א) עבור עצם קיום התורה ומצוות (באופן הרגיל, עד כמה שמחוייב), ב) שכר מיוחד עבור עמלים (בתורה), שהוא קיום התורה ומצוות בהוספה.
ובהתאם לכך מובטחים אחר כך שני סוגי השכר: קודם מבטיחה התורה את השכר עבור קיום התורה ומצוות באופן הרגיל, שבכללות הוא השכר של "ונתתי גשמיכם בעתם גו'"29; ובהמשך, לאחר השכר הנ"ל, באמצע הפרשה, אומר הפסוק את סוג השכר השני (עבור עמלים בתורה כו') – "ופניתי אליכם", שעבור העבודה באופן של עמלים בתורה וכו' ניתנת להם דרגה חדשה ונעלית של שכר, שהוא באופן של "אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם"30:
הערות
- 27. ראה בארוכה לעיל ע' 336 ואילך שההכרח לפרש"י ש"בחוקותי תלכו" קאי על "עמלים בתורה" הוא, כי אם הכוונה ללימוד התורה סתם כפי החיוב ע"פ תורה "כשהוא אומר ואת מצותיו תשמרו הרי קיום המצות (כולל גם מצות ת"ת) אמור" (לשון רש"י ריש פרשתנו).
- 28. עפ"ז י"ל גם בתו"כ שלכן הביא כאן דוקא משל למלך ולא באחרי וקדושים.
- 29. בכללות כל הברכות דפרשתנו לגבי הברכות דפ' עקב (יא, יד ואילך) הם למעלה מהטבע – ראה בארוכה לקו"ש חי"ט ע' 116 ואילך. ולכן גם כמה פרטים שלפני הפסוק ד"ופניתי אליכם" מפורש שכר למעלה מהטבע. אבל בפרטיות, גם בפרשתנו גופא – ב' הענינים, כבפנים.
- 30. עפ"ז י"ל שזוהי גם כוונת רש"י לקמן "ונתתי פני בכם, פנאי שלי פונה אני מכל עסקי להרע לכם" – כי גם שם בא לתרץ מה שנאמר לאחרי כמה פסוקים של קללה (ולא כפירושו בפ' אחרי וקדושים שם)*, וגם אינו מקדים בהכ' "ואם עד אלה גו'"
- . עפ"ז יובן גם השינוי דבפ' אחרי וקדושים מסיים "ועוסק בו" משא"כ בפרשתנו הן לפנ"ז בהשכר כתב כבכתוב שלאח"ז ובכמה פסוקים בהמשך התוכחה, וע"כ מבאר שזהו פני' מיוחדת "להרע לכם", כי נוסף על הקללות (שבפסוק טז) שבאים (בעיקר) מצד "אם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה" (ראה פרש"י שם), הוא "פונה מכל עסקי להרע לכם" שלא ע"ד הרגיל, "אם בחוקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם גו' להפרכם את גו'" (ראה פרש"י בכתוב) שהם עבירות שלא ע"ד הרגיל. אבל לאידך לא כתב רש"י בפשש"מ כבתו"כ (שמעתיק שם לקמן) "כמו שנא' בטובה ופניתי אליכם כך נאמר ברעה ונתתי פני משלו משל כו' ועוסק אני עמכם לרעה", כי לפרש"י ה"ופניתי אליכם" בטובה, "לשלם שכרכם", הרי זה מיוחד ומופלא לגבי השכר שלפנ"ז, שכתוצאה מזה (מ"ופניתי") באו כל פרטי השכר הנאמר בהכתובים שלאח"ז עד "ואולך אתכם קוממיות". משא"כ בהקללות "ונתתי פני" אין לומר בזה "כמו שנאמר בטובה" כי בפסוק שלאח"ז מפורש "ואם עד אלה לא גו' ויספתי ליסרה גו' שבע גו'", וכן בהפסוקים שלאח"ז מוסיף בהחטאים ובהקללות זו למטה מזו (פסוק כא־ב. כג־ד. כז־ח) וא"כ מובן ש"ונתתי פני" הוא לא רעה מופלאה ביותר (שהרי מוסיף אח"ז והרבה), רק לגבי הרעה שבהקללות לפנ"ז. וזהו עצמו הטעם שלא נאמר בהקללות "ופניתי אליכם" כמו שנאמר בטובה. ואולי י"ל שזהו החילוק בלשון רש"י שבעונש כתב "פונה אני מכל עסקי" (ועד"ז באחרי וקדושים שם) וב"לשלם שכרכם" כתב "אפנה מכל עסקי כו'": "פונה אני" הוא לשון הווה (רגע אחד), אפנה – עתיד (דבר ההווה תמיד**). ועפ"ז יובן גם מה שבפירושו "פונה אני מכל עסקי" מעתיק רק "ונתתי פני" ובפי' התו"כ מעתיק מהכתוב גם תיבת "בכם" כמו שהעתיק בטובה "ופניתי אליכם" – ראה הערה 33. "לשלם שכרכם" וכן שם "להרע לכם", כי גם בהפסוקים לפנ"ז בפרשתנו מדובר איך שהקב"ה עוסק בישראל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.