ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב

126

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הדבר נרמז גם בפירוש רש"י בתחלת פרשתנו, שהמילה "תולדות" מוסבת על "יעקב ועשו האמורים בפרשה". כלומר, ב"תולדות יצחק" אין הכוונה רק לאלו הנמצאים בדרגה של יעקב, אלא צריך להשתדל, שגם הנמצאים במצב הדומה לעשו⁴², ייהפכו להיות "האמורים בפרשה" – שייכים ל"תולדות יצחק", ולדרך חינוכו (לימוד הפרשיות – תורה – וקיום מצוותיהן) על ידי קירובם לתורה ולמצוות.

ד. עבודת יצחק –

"תולדות"?

אך לפי כל האמור לעיל נדרש הסבר: כיצד מסתדר הדבר עם מה שהוסבר לעיל, שאופן עבודתו של יצחק היה הפוך מכך – להיבדל לעצמו בארץ ישראל, בפנים, ולא להעמיד "תולדות" בחוץ, שאינם דומים ל"אבות"⁴³, באמצעות התעסקות על הזולת בחוץ.

זאת ועוד: לפי זה היתה צריכה פרשה זו, העוסקת כולה בעבודתו של יצחק, להיקרא בשם "יצחק", ולא "תולדות", כדי לבטא את יחודו של יצחק, בכך שלא יצא לחוץ לארץ כדי להעמיד שם "תולדות" – נפשות, כעבודת אברהם "ואת הנפש אשר עשו

על כן צריך לומר, שכיון שיצחק הוא אחד משלשת האבות, אשר "אבות – מכלל דאיכא תולדות"⁴⁴, שמהאבות לומדים ונעשים "תולדות", הרי מובן, שגם עבודתו שלו היתה בהעמדת תולדות.

ויותר: מכך שדוקא הפרשה העוסקת בעבודת יצחק פותחת ונקראת בשם "תולדות", ולא הפרשות האחרות העוסקות באברהם וביעקב, מובן, שהמשמעות העיקרית של ה"תולדות" היא דוקא בעבודת יצחק, יותר מאשר על ידי עבודת אברהם ויעקב.

ה. כיצד ישפיעו ישראל על

בני נח?

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את אופן ההנהגה לעתיד לבוא, שמכך יובן יחודה של עבודת יצחק, כאמור לעיל בסוף סעיף א', שלעתיד לבוא יאמרו ליצחק כי אתה אבינו.

הרמב"ם פוסק⁴⁵ "ציוה משה מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח". הלכה זו, ככל ההלכות, היא נצחית בכל ההזמנים ובכל התקופות ובכל המקומות, שההנהגה הרצויה באופן קיום המצוות של כל באי העולם, קיום שבע מצוות בני נח, היא כאשר הם מושפעים מישראל.

הערות

42. ראה קידושין יח, רע"א.
43. ראה לקמן מב"ק "אבות מכלל דאיכא (ענין הפכי) תולדות".
44. ראה ב"ק בתחלתה.
45. הל' מלכים פ"ח ה"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.