210
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
(ולהרים52) גם מ"מלקוח השבי באדם ובבהמה"53, ולתת54 זאת לאלעזר הכהן וללויים55 בהיותם "חיל השם".
ז. "לא עורכין מלחמה ולא נוחלין"
אך יש להבין:
ההלכה ש"לא עורכין מלחמה" מופיעה ברמב"ם בהמשך להלכה שהובאה לעיל, שאין הלויים נוטלים חלק בארץ ובביזה, בשונה משאר הארצות, ואלה דבריו: "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו, מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים... לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן".
מדברי הרמב"ם בהמשך מובן ששתי הלכות אלו – "לא עורכין מלחמה" ו"לא נוחלין" – קשורות ותלויות זו בזו, וכפי שמוכח מסוף דבריו, כאשר הרמב"ם כוללן יחדיו ואומר: "לפיכך הובדלו... לא עורכין מלחמה... ולא נוחלין..." – ולפי זה יוצא, שבמלחמות של כיבוש שאר הארצות, שאז "הכהנים והלויים באותן הארצות ובביזתן ככל ישראל", גם הכהנים והלויים רשאים וצריכים להשתתף במלחמה56. ולכאורה, המלחמה בשאר הארצות אינה "נקמת ה'", אלא לצורך כיבוש, ומדוע ישתתפו בה בני שבט לוי?
כדי לבאר זאת, יש להקדים ולהבין מדוע מדייק הרמב"ם ומרחיב בלשונו: "שאין הדברים אמורים אלא בארץ שנכרתה עליה ברית לאברהם ליצחק וליעקב וירשוה בניהם ונתחלקה להם". שהרי, לכאורה, לשם מה חשובים כל הפרטים והסימנים הללו? אילו אמר כאן הרמב"ם רק "בארץ כנען", כפי שהוא עצמו אומר בהלכה הקודמת, כבר היה מובן באיזו ארץ מדובר. ואף אם ברצונו לקשר את הארץ עם האבות, משום ש"ירשוה (בהיותם) בניהם, יכול היה לומר "בארץ שניתנה לאברהם", כפי שאנו מוצאים ביטוי זה במקום אחר ברמב"ם57. מה מחדש הפירוט
הערות
- 52. ראה זח"ג קפח, ב.
- 53. לא, כו.
- 54. ראה מפרשים לסהמ"צ להרמב"ם בסוף שרש ג' בגדר תרומת המכס. ובמפרשי התורה כאן.
- 55. הל' "והרמות מכס לה'" "תרומת ה'" (לא, כח. כט. לג ואילך) נאמר רק במתנות אנשי צבא לאלעזר הכהן ולא במתנת העדה אחד אחוז מן החמישים מה שנתנו ללויים. אבל גם בהנתינה ללויים מפורש בהכתוב (לא, ל. וכן שם, מז) "ונתת אותם ללוים שומרי משמרת משכן ה'", שזהו מה ששבט לוי "הובדל לעבוד ה' לשרתו" (ראה רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ג ה"א וה"ב). וראה אברבנאל פרשתנו בפסוקים הנ"ל. ולהעיר מתוד"ה מתרומת (יומא כד, א).
- 56. ראה (בענין השתתפות כהנים במלחמה) סוטה מד, א במשנה. קדושין כא, ב (רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"ד). מרדכי גיטין ס"פ מי שאחזו. ברכי יוסף אבהע"ז סי' ו'. ועוד.
- 57. הל' תרומות פ"א ה"ב.
משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ג׳:א׳ - הטקסט מספריא
זרע לוי כולו מובדל לעבודת המקדש שנאמר בעת ההיא הבדיל י"י את שבט הלוי ומצות עשה להיות הלוים פנויין ומוכנין לעבודת המקדש בין רצו בין שלא רצו שנאמר ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד ובן לוי שקבל עליו כל מצות לויה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו עד שיקבל את כולן:
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ח׳:ד׳ - הטקסט מספריא
הכהן מותר ביפת תואר בביאה ראשונה שלא דברה תורה אלא כנגד היצר אבל אינו יכול לישאנה אחר כך מפני שהיא גיורת.
משנה תורה, הלכות תרומות א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אע"פ שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו.
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך א ‹ פז לקו"ש חכ"ג ע' 210
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש כרך י ב'תתקעז קידושין כא, ב
- לקוטי שיחות כרך ז קדושים שיחה א מאותו ספר קידושין כא, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך יא משפטים שיחה א מאותו ספר קדושין כא, ב
- לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ג מאותו ספר קידושין כא, א
- לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ג מאותו ספר קידושין כא, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך כב קדושים שיחה ב מאותו ספר קידושין כא, ב
- לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ב מאותו ספר קדושין כא, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א קידושין כא, סע"ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז קידושין כא, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשכ"ה קידושין כא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפו אם נשים וקטנים חייבים בברכת המזון א קידושין כא, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כד קידושין כא, ב