210
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אומר43, שהסיבה לכך ששבט לוי "לא עורכין מלחמה" היא משום ש"הובדלו מדרכי העולם (ולפיכך) לא עורכין מלחמה כשאר ישראל". ומדוע, איפוא, במלחמת נקמה, כמלחמת מדין44, משתתף גם שבט לוי45?
ו. "חיל ה'" נוקם "נקמת ה'"
ויש לומר, שההסבר לכך הוא46:
כיון ששבט לוי43 "הובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים... לפיכך הובדלו מדרכי העולם... הם חיל השם", מובן, שמלחמה כזו שאינה לשם כיבוש שטח כדרכי העולם קשורה גם לשבט לוי, ומלחמה שכרוכה בשם "השם", הרי דוקא שבט לוי צריך גם כן להשתתף בה בהיותו "חיל השם".
מלחמת מדין היתה כדי "לתת נקמת ה' במדין"47: מהות המלחמה היא, שמשום שמדין עומד כנגד הקדוש־ברוך־הוא48, כנגד השם49,
לכן צריך גם שבט לוי להשתתף במלחמה נגד מדין – זהו תפקידו כ"חיל השם", לבצע את "נקמת ה'"50.
ולפי זה מובן מדוע במלחמת מדין היה הציווי51 "והרמות מכס לה'... ונתת לאלעזר הכהן תרומת ה'", ולאחר מכן "תקח אחד אחוז מן החמישים... ונתת אותם ללויים": על ידי כך מובהר שמלחמה זו אינה ככל המלחמות (לצורך שלל וביזה)38 – אלא מלחמה למען "נקמת ה'" – ולכן צריך היה להפריש
הערות
- 43. הל' שמיטה ויובל שם הי"ב.
- 44. ברא"ם פרשתנו לא, ד: והוצרך הכתוב לרבות שבט לוי שלא תאמר כיון שאין לשבט לוי חלק ונחלה בארץ לא יהיו בכלל הלוחמים קמ"ל. ובתולדות אדם לספרי שם הוסיף: ומ"מ הואיל ולהם ערי מגרש לנחלה כשיטות ר' יוסי שילהי מס' מעשר שני ע"כ לא נמנע לשלוח מאתם בערך נחלתם שאינו בשיווי שאר שבטים. וצ"ע מהי השייכות דמלחמת מדין לחלק ונחלה בארץ. ולומר דמפרשים שהלימוד בהספרי ורש"י "להביא את שבט לוי" הוא בכל המלחמות, גם במלחמת א"י – הוא חידוש גדול. וצע"ג. ואכ"מ.
- 45. בתולדות אדם לספרי שם (וראה גם גו"א לפרש"י שם): ואפשר לומר עוד דריבה את לוים לא למלחמה אלא לשאת את הארון כו'.
- 46. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 376 ואילך הביאור בעבודה ובפנימיות הענינים.
- 47. לא, ג.
- 48. ראה ספרי ורש"י עה"פ.
- 49. וכידוע בפנימיות הענין דמדין מנגד לאחדות ה', כמבואר בארוכה בלקו"ת פרשתנו (ד"ה החלצו וביאורו) ובד"ה החלצו תרנ"ט דמדין הוא לשון מדון ומריבה ופירוד ובעבודת האדם ובפרט בין אדם לאדם ה"ז ענין דשנאת חינם ופירוד הלבבות, דזהו כל ענין קליפת מדין שהוא הפירוד וההתחלקות שהוא ההיפך לגמרי מסטרא דקדושה שהוא בחי' האחדות, היפך האחדות דשם הוי', עי"ש בארוכה.
- 50. וכ"ה בפנימיות הענינים, כמרומז בשם "לוי" שהוא ע"ש (ויצא כט, לד) "הפעם ילוה (אישי)", שהו"ע ההתחברות והאחדות ההיפך דפירוד והתחלקות, וזהו מביא "ילוה אישי", התחברות ואחדות עם "השם".
- 51. פרשתנו לא, כח.
- 38.
מזרחי, במדבר ל״א:ד׳ - הטקסט מספריא
לכל מטות יש' לרבות שבט לוי. בספרי דאל"כ לכל מטות ישר' ל"ל הרי כבר נאמר אלף למטה אלף למטה שפירושו אלף לכל מטה ומטה והוצרך הכ' לרבות שבט לוי שלא תאמר כיון שאין לשבט לוי חלק ונחלה בארץ לא יהיו בכלל הלוחמי' קמ"ל ולא ידעתי טעם למה לא יצא משבטי אפרים ומנשה רק אלף והלא מאלף למטה משמע אלף לכל מטה ומטה ואפרים ומנשה שני מטות הם לכל דבר והנה במרגלים מפני שכ' בם איש א' איש א' למטה אבותיו תשלחו שפירושו בכל מטה ומטה שלחו אפרים ומנשה שני אנשי' הושע בן נון וגדי בן סוסי ושמא י"ל שאפרים ומנשה לא נקראו שבטים רק לנחלת הארץ בלבד ולכן במרגלים שהיו בעבור נחלת הארץ נחשבו כשני מטות ופה שלא הי' רק לנקמת יי' בלבד אינם נקראי' רק שבט א':
רש"י על במדבר ל״א:ד׳ - הטקסט מספריא
לכל מטות ישראל. לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי (ספרי):
לכל מטות ישראל [A THOUSAND OF EVERY TRIBE] THROUGHOUT ALL THE TRIBES OF ISRAEL — including, therefore, the tribe of Levi (Sifrei Bamidbar 157:3).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

