299
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
משיחות* ש"פ שמות,
א ענינו המיוחד של חודש שבט - מפורש בקרא': ,בעשתי עשר חודש באחד לחודש גו' הואיל משה באר את התורה", ,בשבעים לשון פירשה להם":.
ומזה מובן, שהעבודה המיוחדת דחודש שבט (שכל הימים שבו כלולים ב,ראש חודש"') -- שבכל יום שבו* הואיל משה באר גו, היא -- הפצת התורה והיהדות בכל מקום ובכל מצב, גם ליהודי שנתרחק כ', עד שאינו מסוגל עדיין ללמוד תורה אא"כ יתרגמו לו את התורה בשפת המדינה, בלשון עם ועם, ,,בשבעים לשון".
[ועוד, וגם זה עיקר -- בנוגע לחיוב ,לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח"י, עי"ז שמסבירים להם את עניני התורה השייכים להם (,מצות דידהו")) ,,בשבעים לשון"].
מבה"ח שבט ה'תשמ"ו
נוסף לזה:
ידועי שי"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב השבטים, וע"פ סדר תולדותם, נמצא, שחודש שבט הוא כנגד שבט יוסףי.
והנה, ענינו המיוחד של ,יוסף" מרומז בשמו -- ,יוסף ה' לי בן אחר"?, וידוע פירוש הצמח-צדק"' בדיוק הלשון ,בן אחר" (ולא ,עוד בן") -- שגם מ,אחר" (שנמצא בתכלית הירידה כו') עושים ,בן, ע" העבודה דהפצת התורה והיהדות בכל מקום ומקום.
הערות
- 1. *) תרגום מאידית.
- 1. דברים א, ג-ה.
- 2. פרש"י עה'₪פ שם, ה.
- 3. לקו"ת ר*ה נח, סע*א. עטיר שער רזה ספ"ב. ומרומז גם במשנה (ריש מסכת ר"ה): באחד בניסן ר"ה למלכים ולרג?ים -- שרגל שבו הוא באמצע החודש (ראה גמרא שם ד, א). -- ראה לקו"ש חזו עי 9 הע' 3.
- 4. ויש לומר דגם בימי הש"ק (ואדרבא) - שבלאה"כ ,ויקהל משה", .עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם . . כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת, ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה כו" (יליש ר"פ ויקהל. הובא בשו"ע אדה'ז הל' שבת סר"צ ס"ג).
- 5. רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה*י,
- 66. סנהדרין נט, א.
- 7. ראה טור או"ח סו"ס תיז. קה"י אות יו"ד ערך ייב חדשים וי"ב שבטים. תו"א פרשתנו מט, ד. אוה"ת בראשית כז, א-ב. פרשתנו ע' כט. ועוד.
- 68. בקה"י שם -- באופן אחר, אבל בכמה ספרים (הובא ב.דבר יום ביומו" (לפני חודש שבט) - מאמר ,מה יפית* (דרוש האחד עשר)) ש,חודש שבט . . שבטו יוסף", ובפשטות -- שיוסף הוא שבט הי*א בסדר תולדותם (כבפנים). וכ"ה בסי יעב"ץ ש' הגיא.
- 10. ולהעיר: שגם להדעות (קה"י שם. ובאות ש' ערךר שבט. בני ישכר מאמרי חודש שבט מאמר א' בסופו) שחודש שבט הוא כנגד שבט אשר (נשיא הי"א דחנוכת המשכן -- .ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר" (נשא ג, עב. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' שכג-ה. תיט)) -- מודגש הקשר והשייכות להפצת המעיינות חוצה, כי: ענינו של אשר הוא -- .מאשר שמנה לחמו" (ויחי מט, כ), עניז השמן, דקאי על פנימיות החורה (לקו"ת שהיש ב, ד ואילך. ובארוכה -- אמרי בינה שער הק"ש פנ"ד ואילך), שעל ידה מגלים את פנימיותו של כל יהודי -- ,בן", כדלקמן בפנים (נתבאר בארוכה לקמן ע' 316 ואילך ובהערה 6).
- 9. ויצא ל, כד.
- 0. אוה"ת ויצא רכ, א ואילך. ויחי שפו, א ואילך, שצ, א ואילך. שצז, ב ואילך.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ח׳ - הטקסט מספריא
חלוצי צבא כשיכנסו בגבול העכו"ם ויכבשום וישבו מהן מותר להן לאכול נבלות וטרפות ובשר חזיר וכיוצא בו אם ירעב ולא מצא מה יאכל אלא מאכלות אלו האסורים וכן שותה יין נסך מפי השמועה למדו ובתים מלאים כל טוב ערפי חזירים וכיוצא בהן.
וכן בועל אשה בגיותה אם תקפו יצרו אבל לא יבעלנה וילך לו אלא מכניסה לתוך ביתו שנאמר וראית בשביה אשת יפת תואר ואסור לבעול אותה ביאה שניה עד שישאנה.
אין אשת יפת תואר מותרת אלא בשעת השביה שנאמר וראית בשביה בין בתולה בין בעולה בין אשת איש שאין אישות לעכו"ם והשקת אף על פי שאינה יפה בה ולא בחברתה שלא יבעול שתים ולחקת לך לאשה שלא יקח שתים ויבעול אחת ויניח אחת לאביו או לאחיו ומנין שלא ילחצנה במלחמה שנאמר והבאתה אל תוך ביתך יכניסה למקום ואחר כך יבעול.
הכהן מותר ביפת תואר בביאה ראשונה שלא דברה תורה אלא כנגד היצר אבל אינו יכול לישאנה אחר כך מפני שהיא גיורת.
וכיצד דין ישראל ביפת תואר אחרי שיבעלנה ביאה ראשונה והיא בגיותה אם קבלה עליה להכנס תחת כנפי השכינה מטבילה לשם גרות מיד ואם לא קבלה תשב בביתו שלשים יום שנאמר ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים וכן בוכה על דתה ואינו מונעה ומגדלת את צפרניה ומגלחת את ראשה כדי שתתגנה בעיניו ותהיה עמו בבית נכנס ורואה אותה יוצא ורואה אותה כדי שיקוץ בה ומגלגל עמה כדי שתקבל אם קבלה ורצה בה הרי זו מתגיירת וטובלת ככל הגרים.
וצריכה להמתין שלשה חדשים חדש של בכיה ושני חדשים אחריו ונושאה בכתובה וקידושין אם לא חפץ בה משלחה לנפשה ואם מכרה עובר בלא תעשה שנאמר ומכר לא תמכרנה בכסף [ואם מכרה] אינה מכורה ומחזיר הדמים וכן אם כבשה אחר שנבעלה לשם שפחה משישתמש בה עובר בלא תעשה שנאמר לא תתעמר בה שלא ישתמש בה.
לא רצתה להתגייר מגלגלין עמה שנים עשר חדש לא רצתה מקבלת שבע מצות שנצטוו בני נח ומשלחה לנפשה והרי היא ככל הגרים התושבים ואינו נושאה שאסור לישא אשה שלא נתגיירה.
נתעברה מביאה ראשונה הרי הולד גר ואינו בנו לדבר מן הדברים מפני שהוא מן העכו"ם אלא בית דין מטבילין אותו על דעתם ותמר מביאה ראשונה של יפת תואר היתה אבל אבשלום נולד מאחר הנישואין נמצאת תמר אחות אבשלום מאמו ומותרת להנשא לאמנון וכן הוא אומר דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך.
יפת תואר שלא רצתה להניח ע"ז אחר השנים עשר חדש הורגין אותה וכן עיר שהשלימה אין כורתין להן ברית עד שיכפרו בע"ז ויאבדו את כל מקומותיה ויקבלו שאר המצות שנצטוו בני נח שכל עכו"ם שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגין אותו אם ישנו תחת ידינו.
משה רבינו לא הנחיל התורה והמצות אלא לישראל שנאמר מורשה קהלת יעקב ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות שנאמר ככם כגר אבל מי שלא רצה אין כופין אותו לקבל תורה ומצות וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח וכל מי שלא יקבל יהרג והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום וצריך לקבל עליו בפני שלשה חברים וכל המקבל עליו למול ועברו עליו שנים עשר חדש ולא מל הרי זה כמן האומות.
כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך כא ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ח ‹ 446 לקו"ש חכ"ו ע' 299
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

