שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתקו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובחתימה מעין הפתיחה, ת"ח על כתבו ע"ד ההתרשמות שלו מהערב החבד"י בירושלים עיה"ק, ובפרט שככותבו הרי זה כפי שדברנו בלא כחל ובלא שרק ויעלת חן .
4 בלא . . חן : ראה כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ט"ו בשבט ט"ו בשבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דהנה אצל מלך ישראל צ"ל תכלית ושלימות הביטול להשם, כמחז"ל "אין על גביו אלא ה' אלקיו" [שלכן "המלך כיון שכרע שוב אינו זוקף", שאין זה ענין של זהירות (שלא יגבה לבו מצד התנשאותו בתור מלך ), אלא זה גופא הוא ענינו של מלך , להביא עצמו לביטול בתכלית, עד שאינו יכול לזקוף את עצמו בעמדו לפני השם], ועל ידי שהעם מבטלים את עצמם אל המלך , כמ"ש "שום תשים עליך מלך" וכדרשת חז"ל "שתהא אימתו עליך" , נמשך בהם הביטול של המלך למלך מלכי המלכים הקב"ה.
25 כתובות יז, א. קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"אהני ליה שטותיה לסבא" (=הועילה לו "שטותו" לזקן).
18 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אך הגמרא שוללת אפשרות זו – "ערום סלקא דעתך", כי "נקבר ערום" ללא לבושים, זהו עונש לגוף בלבד, ואילו ההשוואה בין האדם לספר תורה היא בעיקר לגבי הנשמה, ולפיכך
14 כן מפורש בפרש"י מו"ק שם: דתורה קרוי' נר .. ונשמה נקראת נר. בכתובות יז, סע"א: נטילתה כנתינתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא . ופרש"י: נטילתה של תורה ממנו כנתינתה בסיני נטילתה היינו כשמת ותלמודו בטל. ושם מדובר בהוצאת מת לקבורה ולא בשעת יציאת נשמה (וראה מו"ק (ושבת) שם בחכם ואדם כשר לאחר יציאת נשמה חייב לקרוע). אבל זהו רק למאן דקרי ותני , בת"ח, שאז י"ל שנקבעה התורה בו, עד שנק' "גופן אש" (חגיגה בסופו), משא"כ בשאר כל אדם, אף לפרש"י (שבת שם) "אף נשמת ישראל הניטלת דומה לו (לס"ת שנשרף) שאין לך ריק בישראל שאין בו תורה ומצוה", הרי אי"ז כת"ח. וראה טור יו"ד סי' שמ בשם הרמב"ן ובב"י וב"ח שם. אבל ראה שטמ"ק כתובות שם (מתלמידי רבינו יונה, רב אחא וריטב"א שם). ועצ"ע. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
המספר של ששים רבוא מופיע ביציאת מצרים "כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף", וכן מוזכר מספר זה בקשר למתן תורה בכמה מאמרי חז"ל.
79 ראה שבת פח, א. כתובות יז, סע"א. ולהעיר גם מהר"ת ד"ישראל" – יש ששים רבוא אותיות לתורה (מגלה עמוקות אופן קפו. ע"ש).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת ש"פ תרומה*, פ' זכור, ח' אדר, ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אודות שמחת חתן וכלה מביא הרבי בהמאמר דיו"ד שבט דברי הגמרא "אמרו עליו על ר' יהודא בר' אילעאי שהי' נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה וכו', רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת (שלש בדין, זורק אחת ומקבל אחת) .
52 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובלב משכן יסוד האש עולה למעלה, ולכן ההגבהה כתיב גבי לב, ויגבה לבו (וזהו בחי' דוד מלך ישראל, לך אמר לבי וכו').
28 ומצד זה – מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול (כתובות יז, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וממשיך לבאר בהמאמר שמצינו גם שטות דקדושה, דהנה ארז"ל אמרו עליו על ר' יהודא בר' אילעאי שהי' נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה וכו', רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת (שהי' נוטל שלש בדין ומרקד ).
26 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה יש שני בחי' בענין כלות הנפש, והוא ענין שני בחי' כלה שהוזכרו ברז"ל, הא' כלה נאה וחסודה , ועל זה נאמר כלתה נפשי לחצרות ה', והב', כלה כמו שהיא , ואפילו חיגרת וסומא , ועל זה נאמר לבי ובשרי ירננו אל א-ל חי.
50 כתובות יז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הגאות של ד' פני המרכבה – להיותה באופן של מלוכה , היא באופן של אין -ערוך , שזהו אופן ההנהגה של מלך , ולכן "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול" , ואמרו רז"ל "שתהא אימתו עליך" , וכל עניני המלוכה באים בדרך גזירה דוקא.
10 כתובות יז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויובן ע"פ דברי הגמרא "בתחילה (בתחילת הלימוד שלומד למיגרס) נקראת על שמו של הקב"ה, ולבסוף (כשלומד לעיונא ולמיסבר) נקראת על שמו, שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורת ו יהגה יומם ולילה", עד כדי כך, שנעשה בעה"ב על התורה, שלכן, "הרב שמחל על כבודו כבודו מחול" (דלא כ"מלך שמחל על כבודו" ש"אין כבודו מחול" ), כיון שה"תורה דילי' היא, דכתיב ובתורת ו יהגה יומם ולילה".
9 כתובות יז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
איתא בתוס' שרבי עקיבא נענש על שהתעסק במת מצוה ונתבטל מתלמוד תורה .
91 ד"ה מבטלין – כתובות יז, א (מדא"ז פ"ח). וראה במהר"ם שיף על התוס'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין זה מוכרח גם ע"פ הידוע מדברי האריז"ל, שהי' נוכח בהלווייתו של הרמ"ק, שאמר, "שליווהו תרין עמודי דנורא וגמירי דלא אתחזי אלא לחד בדרא או לתרין בדרא" , והרי נתבאר בסעיף הי"ג של המשך ההילולא (שנת"ל במאמר ) ש"חד בדרא ..
711 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
1) מלך שמחל על כבודו אינו מחול – ובאם הי' מנהג סעודה זו דכופין בכלי גדול (להראות גדלות עושה הסעודה – המלך ), הרי אינו מועיל ציווי המלך , ולכן מפרש שכן יסד מלכתחילה וביסודה דכל הסעודה תיקן שתהי' כרצון העם כו'.
1025 כתובות יז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובהכרח לומר, שבאמרם "ומדוע תתנשאו" לא נתכוונו לבטל ענין ההתנשאות בכלל ; רצונם הי' רק לשלול אופן ההתנשאות של משה רבינו , שהי' בהתנשאות של מלך .
361 שהיא התנשאות שבאין-ערוך, כי, אינה דומה לנשיאות של נשיאי השבטים וראשי סנהדראות, שהנשיאות שלהם לא היתה נשיאות אמיתית, שהרי איתא בגמרא (הוריות יו"ד, א – במשנה) "איזהו נשיא .. שאין על גביו אלא ה' אלקיו", ואילו אצלם הי' משה על גביהם, ונמצא, שרק אצל משה הי' אמיתית ענין הנשיאות, כמו מלך , ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" (ברכות נח, א), ולכן "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול" (כתובות יז, א. וש"נ), כיון שזהו כבודו של הקב"ה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכמו"כ נזכרו ב' מומין אלו דוקא בפלוגתת בית שמאי ובית הלל בענין כיצד מרקדין לפני הכלה , דב"ש אומרים כלה כמות שהיא , וב"ה אומרים כלה נאה וחסודה , אמרו להן ב"ש לב"ה הרי שהיתה חיגרת או סומא וכו', והיינו, לפי שב' מומין אלו הם כללות כל המומין, כנ"ל.
1781 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אבל אעפ"כ, "ערום סלקא דעתך", כי הדמיון לס"ת הוא בנוגע לנשמה (ואילו הקבורה שלאח"ז היא בנוגע להגוף ), וא"כ צ"ל העונש בנוגע לנשמה, ולכן, "נקבר ערום בלא מצוות", כי, המצוות הם לבושים , בדוגמת המטפחת של הס"ת , וכיון שאחז הס"ת בלא
900 וזהו החילוק בין "העומד על המת בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע .. דומה לס"ת שנשרפה", שדין זה הוא בכל אדם , משא"כ בנוגע ל" הוצאת המת" לקבורה, שמבטלין ת"ת ללוותו עד שיהי' לו "כל צרכו" , ששים רבוא , ד"נטילתה כנתינתה , מה נתינתה בששים רבוא *, אף נטילתה (היינו כשמת ולמודו בטל – פרש"י) בששים רבוא , וה"מ למאן דקרי ותני " (כתובות יז, סע"א) – כי, הוצאת המת לקבורה היא משך זמן לאחרי יציאת נשמה (שריפת הס"ת), כך, שעכשיו מדובר רק על הגוף, שבגללו ניתנה התורה למטה, כמארז"ל בסוגיא דמ"ת (שבת פח, ב ואילך) במענה לבקשת המלאכים "תנה הודך על השמים", "למצרים ירדתם .. יצה"ר יש ביניכם", ולכן, רק אצל מי ששייך ללימוד התורה ("דקרי ותני" ) אמרו ש"נטילתה (שלמודו בטל) בששים רבוא" .
**) ובדרך אגב – יש לדייק מדוע לא נאמר ששים רבוא ואחד , כמו במ"ת , שמלבד ששים רבוא בנ"י הי' גם משה רבינו [וכלשון הכתוב (בהעלותך יא , כא) " שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו " ] , שהי' שקול כנגד כל ישראל (מכילתא בשלח טו , א) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והפסק-דין כשיטת ב"ה, שגם כאשר בחיצוניות נמצא יהודי במעמד ומצב של "חיגרת או סומא" – "אל תבט אל מראהו" , דכיון שזהו מקחו של הקב"ה , הרי בודאי שבפנימיותו הוא "כלה 16 נאה
602 כתובות יז, רע"א. וראה לקו"ש שבפנים ע' 33 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
תכלת כו' שהן הגוונין דמל' דאצי' בבריאה כמשל התגלות המדות באותיות הדיבור אבל בחי' מל' דאצי' שנק' רחל הוא ג"כ יפ"ת מרא"ה מצד בחי' עצם האורות, ורבקה נק' רק טוב"ת מרא"ה על שם עוצם רב טוב וחסד עליון שמאיר במוחין ומדות שבה וזהו טובת מראה מאד כו' והוא שרש בחי' הח"ן שהוא שורה בטוב המראה או ביופי התואר אבל לא ביופי המראה שביופי המרא"ה העיקר הוא בחי' התפארת וכמ"ש ותשא חן וחסד הזן בחן ובחסד הרי עיקר החן הוא הטוב והחסד משא"כ היופי לא שייך בבחי' החסד והטוב כלל, ומ'ש שחורה אני ונאוה היינו מצד בחי' החן ששורה בטוב תואר דוקא, וכן כלה נא"ה וחסודה ר"ל ב' דברים נא"ה מצד היופי במראה ותואר וחסוד"ה בבחי' החן שחוט של חסד משוך עלי' כמו באסתר דכתי' בה ותהי נושאת ח"ן כו', אבל הנה בחי' החן שבתואר והיופי שבמראה כלולי' כא' ומתגלים בדמות וצלם כל דבר המצויר ג"כ כמו פני אדם הנראי' בציור ביופ"י או במראה (הנק' שפיגל בל"א) ומ"מ יותר ימצא חן לפניו אדם עצמו בפניו הנראה במראה או בציור, וכן יהי' היופי בפני אדם עצמו מפניו הנראי' בציור או במראה, לפי שפנים העצמי' הן מראי' בחי' עצמות האור והחיות יותר מציור דמותו להיותו תואר ומראה עצמית והוא ההפרש בין צלם ודמות כידוע ומבואר במ"א וד"ל.
72 כלה נאה וחסודה : כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ויקרא אלף זעירא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אך כדי שתתקיים בחי' אתעדל"ע זאת שאדם מקריב מכם ולא תסתלק ותתבטל בזמן מה כנ"ל, הוא אשר אמר אח"כ מן הבהמה והבקר כו' תקריבו את קרבנכם, דהיינו מיד שאדם העליון יקריב את נשמת האדם שנק' אדם , אז תיכף צריך אדם שלמטה להקריב קרבנו שהוא הקרבת נפש הבהמית ששרשה מבחי' פני שור כו' בחי' בהמה שהן מדות הבהמי' כמו תאוה וכעס וגסות כו', שיהפכו מרע לטוב מחשוכא לנהורא ממרירו למיתקא כמ"ש בשער הקדושה לרח"ו שקודם שהנשמה האלקי' עולה בסוד ה' בהשגות אלקי' הפנימיי' צריך להיות תחלה בירור הרוח הבהמה מכל מדה רעה כתאוות רעות וכעס וכה"ג, ואם לא נזדכך חומר הנפש הבהמיו' מז' המדות לא תעלה הנשמה האלקי' וכמ"ש מי יעלה בהר ה' כו' נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו הוא ישא ברכה מאת ה' כו', שכאשר המדות רעות מתהפכים אז יוכל להתקיים בנפשו בחי' ברכת ה' שהוא בחי' גילוי אור האלקי בנפשו שיערה עליו תמיד רוח ממרום בבחי' אתעדל"ע הנ"ל זמן רב ולא יסתלק, וכמו שא' רשב"י בחד קטירא אתקטרנא כו', וכמ"ש צרורה בצרור החיים כו', וכמו הקרבן שלא יוכשר כשהוא בעל מום בעין או ברגל כו', כך כשלא נתברר מדות הרעות של הנפש הבהמי' שנק' גופא לגבי נשמה הרי הנשמה נק' חגר"ת או סומא , ואין מיכאל כה"ג מקריבה ע"ג המזבח
28 נק' חגרת או סומא : ע"פ כתובות יז, א. וראה לקו"ת במדבר ח, ג ואילך. אוה"ת תולדות קמז, ב. ובהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ע' יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, יא
ואם אי אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים כגון להיות מעשה לצדקה במקום שדבריו נשמעים יותר מדברי אחרים או שאין עשיית אחרים מספקת למצוה זו כגון להוצאת המת שאין לו מלווים לפי כבודו כשיעור שיתבאר במקומו יפסיק תלמודו ויעשה המצוה ויחזור לתלמודו ואצ"ל למצות שהן חובה מדברי סופרים כמו תפלה וכיוצא בה שחייב להפסיק תלמודו כדי לקיימן כהלכתן בכל תנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים בתכלית השלימות כי זה כל האדם כמו שאמרו חכמים תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים ואם אינו עושה כן נמצא שלמד שלא לעשות ונוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם .
כ מגילה ג, ב. שם כט, רע"א. כתובות יז, א. רמב"ם הל' אבל פי"ד ה"ט. טור ושו"ע סי' שסא ס"א. וראה קו"א (ד"ה אבל מ"ש, בנוגע לר' אבהו בירושלמי פסחים פ"ג ה"ז וחגיגה פ"א ה"ז). לקמן ה"ד (ללוות המת ולהכניס כלה לחופה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ד אפילו תלמוד תורה של רבים נדחה מפני מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים כמו שאמרו על ר' יהודה בר אלעאי כשהיה מלמד לתלמידיו וראה את המת או את הכלה היה מפסיק מתלמודו ללות המת ולהכניס הכלה לחופה.
סא כתובות יז , א. מגילה כט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואתי שפיר הא דאמר רבי אבהו התם המבלי אין קברים כו', גם אי לא היו מלווין ועוסקים כדי צרכו, משום שהיה תחלת לימודו והיה מתבטל תמיד עי"ז.
צט שמבואר בכתובות יז, סע"א שאז צריך להפסיק לימודו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכדברי התלמוד [כתובות יז, א] מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול , שנאמר בתורת משה [דברים פ' י"ז פס' ט"ו] "שום תשים עליך מלך" – שתהא אימתו עליך .
4434 שתהא אימתו עליך : כתובות יז, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכדברי התלמוד [כתובות יז, א] מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול , שנאמר בתורת משה [דברים פ' י"ז פס' ט"ו] "שום תשים עליך מלך" – שתהא אימתו עליך 20 .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יצאה מהעלמה לגילוי, כי טבע השמח' להביא את הנפש מן ההעלם לגילוי שגילוי זה פורץ גדר הקדום, וכמו בדוד מלך ישראל שהי' בהתנשאו' גדולה ומרוב שמחה בארון האלקי' יצא מגדר הטבע של המלכי' הגדולים וביזה א"ע להגלות לכל אדם לפזז ולכרכר בכל עוז כו', וכמו שא' לו מיכל מה נכבד כו' בהגלו' נגלו' מ"י כו' וא' לה ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ושחקתי לפני ה', כי מרוב שמח' הנפש כו' בעצמה דוקא יצא' מן ההעלם לגילוי להיו' בבחי' שפלו' וענוה גדולה היפוך טבע הרוממו' דמלכי' ולעשו' שחוק וריקוד בפיזוז וכרכור כו' (וכמו שהיו שמחי' בשמח' בית השואבה וכן מרקדי' לפני הכלה גדולי הדור), והרי אנו רואי' שהשמח' מביאה מן ההעלם לגילוי מרוממו' לשפלות ולעשות כשגעון בהוללו' ושחוק וקלו' ראש כאחד הריקי' שאין פרצה גדולה מזו בגדר הקדום (וכמו ר"ב דסמיך גאולה לתפלה ולא פסיק חוכא מפומי' בשחוק ממש רק שזהו הכל מצד שמח' ש"מ האלקי' ביחוד זה דגאולה לתפלה, וכמו מצו' שמחת חו"כ שעושין כל מיני שחוק לשמח החו"כ שזהו דרשב"י מרקד אתלת וכה"ג שהכל הוא בשמח' הנפש עצמה שעושה גילוי ההעלם לפרוץ גדר הנהגה הקדומה כנ"ל).
161 בשמח' בית השואבה. . לפני הכלה גדולי הדור : סוכה נא, סע"א ואילך. נג, א. כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יצאה מהעלמה לגילוי, כי טבע השמח' להביא את הנפש מן ההעלם לגילוי שגילוי זה פורץ גדר הקדום, וכמו בדוד מלך ישראל שהי' בהתנשאו' גדולה ומרוב שמחה בארון האלקי' יצא מגדר הטבע של המלכי' הגדולים וביזה א"ע להגלות לכל אדם לפזז ולכרכר בכל עוז כו', וכמו שא' לו מיכל מה נכבד כו' בהגלו' נגלו' מ"י כו' וא' לה ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ושחקתי לפני ה', כי מרוב שמח' הנפש כו' בעצמה דוקא יצא' מן ההעלם לגילוי להיו' בבחי' שפלו' וענוה גדולה היפוך טבע הרוממו' דמלכי' ולעשו' שחוק וריקוד בפיזוז וכרכור כו' (וכמו שהיו שמחי' בשמח' בית השואבה וכן מרקדי' לפני הכלה גדולי הדור), והרי אנו רואי' שהשמח' מביאה מן ההעלם לגילוי מרוממו' לשפלות ולעשות כשגעון בהוללו' ושחוק וקלו' ראש כאחד הריקי' שאין פרצה גדולה מזו בגדר הקדום (וכמו ר"ב דסמיך גאולה לתפלה ולא פסיק חוכא מפומי' בשחוק ממש רק שזהו הכל מצד שמח' ש"מ האלקי' ביחוד זה דגאולה לתפלה, וכמו מצו' שמחת חו"כ שעושין כל מיני שחוק לשמח החו"כ שזהו דרשב"י מרקד אתלת וכה"ג שהכל הוא בשמח' הנפש עצמה שעושה גילוי ההעלם לפרוץ גדר הנהגה הקדומה כנ"ל).
163 דרשב"י [דרב שמואל בר יצחק ] מרקד אתלת : כתובות יז, א. וראה לעיל ח"א ע' רסד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא דבריקוד דוקא הוא שצריך להיות לפני הכלה דוקא ולא לפני החתן וע"כ א' כיצד מרקדין כו' כידוע שהי' מנהגם שירקדו אנשים גדולים וחשובים לפני הכלה דוקא כדי לחבבה על בעלה וכמו רב שמואל הוה מרקד אתלת כו'.
277 רב שמואל הוה מרקד אתלת : כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'עדר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אבל כאשר עתה הדבר נחוץ ביותר, וממש בנפשנו הוא כו', ועל כן לפי דעתי שיסעו משולחים נכבדים מידידנו יחיו היודעים לדבר דבר בדא"ח, דברים הנשמעים בלב השומעים, דא"ח כמו שהיא, לא כחל ולא פירכס ואז יעלת חן כו'.
980 לא . . יעלת חן : עפ"י כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ב שמג
מקור מפורש
בדף זה
וידועים שני ספורי רז"ל בשני הקצוות שרע"ק כשהתעסק במת מצוה שהכל נדחה מפני זה אבל ביטל שימוש ת"ח עי"ז א"ל על כל פסיעה ופסיעה כו' (תוד"ה מבטלין כתובות יז, א) ולאידך גיסא כשעייף ר"ז התעסק בישיבה על פתחי ביהמ"ד לקום מפני ת"ח (ברכות כח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תשצה
מקור מפורש
בדף זה
ומה שהעיר מכתובות יז, א - משם תשובתו, שהרי ב"ש במקום ב"ה אינה משנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שמות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ואף אמנם הם עניני קדושה, אבל כיון, שאין זה תפקיד של נשמה זו, הרי זה ענין של "וימררו את חייהם", כי מנצלים את החיות של נפש האלוקית לענינים שאינם תפקידה – עד ובאופן המפריעים לתפקיד.
40 ע"ד תוד"ה מבטלין (כתובות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ועליהם לדעת, שלמרות שמטרתם העיקרית היא תורה, ומשום כך אין הם צריכים לעסוק בעבודת הבירורים, להפוך את הדברים הגשמיים (זהב, כסף ונחושת וכדומה) למקדש לקדוש־ברוך־הוא, כי התורה נעלית מכך, ולפיכך הם עלולים לחשוב, שהם פטורים מהפצת התורה,
18 אולי יתרה מזו י"ל – דאיסור יש כאן (ראה מו"ק ט, סע"א. תוד"ה מבטלין (כתובות יז, א) ועוד). אבל צ"ע בל' אדה"ז בהל' ת"ת פ"ד רס"ג (משו"ע חיו"ד סרמ"ו סי"ח וכו') לא יפסיק תלמודו. וכן מהא דעוסק במצוה פטור מן המצוה. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
במת מצוה שהכל נדחה מפני זה אבל ביטל שימוש תיח עי'ז א"ל על כל פסיעה ופסיעה כו' (תוד"ה מבטלין כתובות יז, א) ולאידך גיסא כשעייף ר"ז התעסק בישיבה על פתחי ביהמ"ד לקום מפני ת"ח (ברכות כח, א)...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
4 כתובות יז, א. וראה ד"ה באתי לגני שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"א*
מקור מפורש
בדף זה
ו) והנה בסיום המאמר מבאר, אשר להיות כי מה שעיקר שכינה בתחתונים, הנה עיקר הגילוי מזה הי' בבית המקדש, הנה זהו הטעם שהמשכן הי' מעצי שטים דוקא, מפני שהכוונה הוא להפוך השטות דלעו"ז און דעם קאָך פון נפש הבהמית לשטות דקדושה, וכמארז"ל אהני' לי' שטותי' לסבא, עבודה ובטול שלמעלה מטעם ודעת.
1093 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בדף זה
דרך התומ"צ בכלל, הוא דרך האמצעית וכמ"ש הרמב"ם בהלכות דעות, וההטי' למעלה מדרך האמצעית הוא שטות דקדושה, שצריך להיות גם שטות דקדושה, ובפרט כאשר צריך להזהר (באַוואָרענען) שלא יהי' השטות דלעו"ז, הוא ע"י שטות דקדושה דוקא, וכמאמר אהני לי' שטותי' לסבא, שהשטות דקדושה אהני ומתקן את השטות דלעו"ז, וכמש"נ על לעתיד לבוא והשקה את נחל השטים, שעי"ז אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין .
13 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ג"כ מה שהמשכן נבנה מעצי שטים, דשיטה הוא מלשון שטות, כי, העבודה שעל ידה עושים בתחתונים דירה לו ית' (ענינו של המשכן), שהו"ע המשכת אור הסובב כל עלמין שהוא בכולהו עלמין בשוה, היא ע"י העבודה דאתכפיא סט"א ולאח"ז גם העבודה דאתהפכא, כמאמר כד אתכפיא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, דפירוש אסתלק (כאן) הו"ע של גילוי למטה, אלא שהגילוי הוא באופן של הסתלקות, והוא בכולהו עלמין בשוה, וכיוןשענין זה נעשה ע"י העבודה דאתכפיא ואתהפכא, לכן הי' המשכן מעצי שטים, שמורה על הפיכת השטות דלעו"ז, שהו"ע החטא, כמאמר אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, שעי"ז סילקו את השכינה מלמטה למעלה, ולכן צריכה להיות העבודה באופן של שטות דקדושה, שהו"ע העבודה שלמעלה מטו"ד, ועי"ז אהני לי' שטותי', להפוך את השטות דלעו"ז, ולעשות דירה לו יתברך בתחתונים.
15 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ועל זה צריכה להיות העבודה דאתכפיא סט"א המביאה לאתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא, שמשטות דלעו"ז עושים שטות דקדושה, וכמו אהני לי' שטותי' לסבא, שעי"ז הוא נעשה בן עולם הבא, שזהו הענין שמעצי שטים בונים את המשכן שבו שורה עיקר שכינה.
20 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
(ב) ההטי' למעלה מהשכל, שטות דקדושה, וע"ד מרז"ל "אהני לי' שטותי' לסבא".
180 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בעבודת האדם בענין ושכנתי בתוכם, בתוך כאו"א מישראל (כנ"ל), שהרי שטים (שמהם נעשו קרשי המשכן) הוא מלשון שטות, ויש שטות דלעו"ז, כמארז"ל אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, ועבודת האדם היא להפוך השטות דלעו"ז ע"י שטות דקדושה, כמרומז במארז"ל אהני לי' שטותי' לסבא, שזוהי עבודה שלמעלה מטעם ודעת ושכל והבנה והשגה, שעל ידה עושים מעצי שטים משכן ומקדש לו יתברך.
14 כתובות יז, א. ראה בהמאמר פ"ה (סה"מ שם ע' 117 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
שטות דקדושה, שעל זה אמרו "אהני' לי' שטותי' לסבא".
176 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן גם בעבודה ברוחניות, שהו"ע אתהפכא חשוכא לנהורא , שהחושך של הגוף ונפש הבהמית וחלקו בעולם, צריכים להפכו ולעשות ממנו שטות דקדושה (כמארז"ל אהני' לי' שטותי' לסבא), שעי"ז נעשה ברוחניות אותה פעולה שנעשית ע"י המשכן בגשמיות כפשוטו.
32 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא – שמי שעיקר התעסקותו בתורה בלבד, יש לו מעלה לגבי מי שיש בו הן תורה והן מצוות, וכפי שמצינו גם בהלכה, שאלו שתורתם אומנתם פטורים מכמה מצוות (ועד שמצינו שר"ע נענש על שביטל ת"ת בשביל עשיית מצוה ), אלא שיש חילוק אם אפשר לעשותם ע"י אחרים אם לאו , אבל לא מצינו להיפך, שאלו שעיקר ענינם הוא קיום המצוות, יהיו פטורים מלימוד התורה – כיון שהתורה היא למעלה מכל הענינים.
978 ראה תוד"ה מבטלין – כתובות יז, א. וראה מהר"ם שי"ף לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, התשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
שרב יהודה כולי תנויי בנזיקין הוה , דלכאורה, כיון שאצל ר' יהודה היתה תורתו אומנתו , למאי נפק"מ באיזה חלק בתורה הי' לימודו.
880 רא"ש כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"א*
מקור מפורש
בדף זה
ו) והנה בסיום המאמר מבאר, אשר להיות כי מה שעיקר שכינה בתחתונים, הנה עיקר הגילוי מזה הי' בבית המקדש, הנה זהו הטעם שהמשכן הי' מעצי שטים דוקא, מפני שהכוונה הוא להפוך השטות דלעו"ז און דעם קאָך פון נפש הבהמית לשטות דקדושה, וכמארז"ל אהני' לי' שטותי' לסבא, עבודה ובטול שלמעלה מטעם ודעת.
34 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בדף זה
דרך התומ"צ בכלל, הוא דרך האמצעית וכמ"ש הרמב"ם בהלכות דעות, וההטי' למעלה מדרך האמצעית הוא שטות דקדושה, שצריך להיות גם שטות דקדושה, ובפרט כאשר צריך להזהר (באַוואָרענען) שלא יהי' השטות דלעו"ז, הוא ע"י שטות דקדושה דוקא, וכמאמר אהני לי' שטותי' לסבא, שהשטות דקדושה אהני ומתקן את השטות דלעו"ז, וכמש"נ על לעתיד לבוא והשקה את נחל השטים, שעי"ז אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין .
13 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה הוא [כמו שמבאר בהמאמר שם ע"פ הגמרא והמדרש] דשיטים הוא מלשון שטות, והוא השטות דלעו"ז, כמארז"ל אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, והעבודה היא להפוך ע"י אתכפיא ואתהפכא את השטות דלעו"ז לשטות דקדושה [כמאמר אהני לי' שטותי' לסבא].
18 כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בשלח, י"א שבט ה'תשמ"ח
מקור מפורש
בדף זה
כמאמר רז"ל אהני לי' שטותי' לסבא, דמאמר זה הוא בנוגע לאמורא שהי' מגדולי ישראל (גםלפני זה) ועד שנקרא בשם סבא, וע"י עבודתו באופן של שטות דקדושה שלמעלה מטו"ד נתעלה עוד יותר, אהני לי' שטותי'.
13 כתובות יז, א. הובא בהמשך ההילולא פ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מט
מקור מפורש
בדף זה
הלא ידעתם אם לא שמעתם , קול רעש גדול אשר נתעורר במדינות ואלין ואוקריינא, אודות מעות הכולל דאה"ק ממדינות הנ"ל, אשר מקדם קדמתה הי' נשלח הכל ליד אדונינו רב כהנא רבא דעמי' שי', מרא דארעא קדישא, לחזק בו את בדק ערי אלקינו חיזוק כללות ישיבת אה"ק תובב"א, הצריכה חיזוק בהוצאות מרובות, והמותר לחלק לפרנסת אחינו יושבי אה"ק דמדינות פולניא, אשר אין להם מעמדות נכונות במדינתם.
3121 רבא דעמי': ע"פ כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סג
מקור מפורש
בדף זה
אך במקום גדולתו שם ענותנותו וענותו תרבני , ורחב לבבי בהעלותי על לבי חבה יתירה הנודעת לי ממר שהוא רבא דעמי' שי', מימי קדם בק"ק מיזעריטש וק"ק ראוונא, ונמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל ברכתו סלה מדי שבת בשבתו .
3904 רבא דעמי': כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
בדף זה
ש בח נ עימות י דידות אור קדושתו וחסידותו ז כרו ל הגיד מ קצת נ פלאות מתורתו של כבוד קדושת מרנא ורבנא רבינו הגדול נר ישראל וקדושו גאון תפארת ישראל רבא דעמיה איש אלהים קדוש הוא , כבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא בעדן גן אלהים מסוכתו , ושבח המגיע לכתביו הקדושים בנגלה ונסתר אשר אין חקר לתבונתו .
7 ע"פ כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שמח תשמח שמח לדכורא בחי' סובב כו' שיהי' לו רצון להשפיע כו', והיינו כאשר אין אתדל"ת כלל לעורר אתדל"ע במשפיע ומקבל שהוא הוי' ואלקי' להיו' בבחי' סובב וממלא כמו להיו' רצון במל' דא"ס להיו' מאיר בקו"ח בכלל כו' כנ"ל, אזי מתעורר באתדל"ע מצד עצמו בעצמו' אא"ס שלמעלה גם ממל' דא"ס ע"י בחי' השמחה הזאת שהיא בבחי' מוה"ע ממש ביתר שאת ויתר עז להאיר מאור העצמו' ממש למטה גם בהשתלשלו' דסובב וממלא בגילוי מן ההעלם דעצמו' הרבה יותר מכפי המדה דקו המדה שבקו"ח ע"פ גדר הקדום כנ"ל, מטעם הנ"ל שהשמחה בעצמו' פורץ גדר ומביא כל סתום והעלם לגילוי אף בעונג ורצה"ע הקדומה להאיר למטה עד ע"ס דאצי' הכלולי' בשם הוי' שנק' סובב כ"ע לגבי בי"ע שכלולי' במל' דאצי' הנק' ממלא, וכמו בשבתו' ויו"ט שנק' מועדי' לשמחה ועונג בחו"ב ומדו' ביתר מכפי המדה הראשונה כנ"ל, וכענין ג' רגלי' שירא' כל זכורך כנ"ל, שזהו ענין תשמח לנוק' (שזהו זמן שמחתינ"ו וישמחו בך כו' ממש), דכמו שמביא כל העלם דעונג ורצה"ע וחכ' במדו' דז"א ע"י שמחה העצמי' שמאיר גם למטה לשמח לדכורא (כמשי"ת בסמוך), כך משמחה זו עצמה נמשך גם לבחי' המקבל שהוא שנק' שכינה גם בשרש נש"י למטה שיוכלו ע"י שמחה זו לעלו' וליראו' בעזרה לקבל פני הוי' בשמחה כו', וכה"ג בכל שמחה של מצוה כמו העלאו' דמצות כקרבנו' וקטר"ת וכל העלא' מ"ן במ"ע ול"ת כו' ותפילי' שיהי' יח"ע דהוי' ואלקי' הרי עוזר ומושיע למקבל בשמח' זו כדי שתחפוץ להתייחד ולהיו' אל אישה תשוקת', וכמו שאו' משמח חתן וכלה כמו שמצוה לשמח לכלה כמו לחתן כענין כיצד מרקדי' לפני הכל"ה כו' (אך כל זה בשמחה העצמי' שישמח גם לחו"כ שנק' ריעי' האהובי' כמו במ"ת ובהמ"ק, אבל לע"ל יהי' גילוי אור העצמו' דא"ס ב"ה ממש למטה כמו שהוא למעלה ממש בשוה ע"י שמחה דעצמו' שמגלה עצם הרוממו' כנ"ל אזי לא יהי' [ע"י שמחה לשמח ריעים] האהובי' כמו חו"כ משפיע ומקבל כלל, וכמו ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתי' כו' (כמ"ש במ"א).
187 כיצד מרקדין : כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
האהובים דלא מתפרשין כידוע ולפ"ע זה דוקא יומשך שמחת חתן וכלה, וז"ש משמח חתן ואח"כ כלה שלא יהי' הקול נפרד מן השכל ולא יעזוב או"א כו' אעפ"י שמשמחים החתן כו' שיוכל לעזוב כו' (ודוגמא לזה מצינו ברב שמואל דרקיד אתלת כו' והריקוד הוא למעלה מן הדעת ולא נפסק הדעת ממנו כלל וד"ל).
29 ברב שמואל דרקיד אתלת : כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
בדף זה
ש בח נ עימות י דידות אור קדושתו וחסידותו ז כרו ל הגיד מ קצת נ פלאות מתורתו של כבוד קדושת מרנא ורבנא רבינו הגדול נר ישראל וקדושו גאון תפארת ישראל רבא דעמיה איש אלהים קדוש הוא כבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא בעדן גן אלהים מסוכתו , ושבח המגיע לכתביו הקדושים בנגלה ונסתר אשר אין חקר לתבונתו , אין די באר ואין די עולה על הכתב, כי כבר נודע בכל קצוי ארץ מלאה תהלתו , אשר יפוצו חוצה מעינות חכמתו ויראתו.
941 רבא דעמיה: ע"פ כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר החקירה [דרך אמונה] במ"נ ח"א פ"ב ותפקחנה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ה, ו
ולפ"ז פי' ותפקחנה היינו חכמה ממש שבאו לבחי' חכ' ודעת ועכ"ז הוא לגנאי כי זהו חכמה דעה"ד טו"ר שכל אנושי שהוא שקר, אבל מקודם היו משיגים חכ' עילאה שרחוק משכל האנושי הגשמי, וכמו הנביא נק' משוגע כמ"ש מדוע בא המשוגע הזה אליך במ"ב סי' ט' י"א, ות"י שטיא הדין, ופי' הרד"ק לפי שפעמים בעת הנבואה היה מנהגם כמו משוגע ושיצא מדעתו כמ"ש ויפשוט גם הוא בגדיו לפי שיש להם ביטול ההרגשות והכחות הנפשיות עכ"ל, ועד"ז אדה"ר קודם החטא הי' מופשט מכחות הנפשיות והתאות, וכאילו אין לו שכל בהם וע"כ אח"כ נאמר ותפקחנה כו', ועד"ז ארז"ל פ"ב דכתובות דף י"ז אהני ליה שטותיה לסבא ועמ"ש מזה לקמן סעיף ה', וזהו ע"ד שכתב הכוזרי מ"ב סי' ב' וכאשר האבן פחותה משתקבל החכמה והסכלות כן העצם האלקי ית' מרומם מלקבל החיים והמות עכ"ל, ועד"ז היה אדה"ר קודם החטא מרומם מהחכ' הגשמית של עה"ר טו"ר, וע"י החטא ירד בחכמה זו, ומ"מ לגבי חכמה זו נק' ותפקחנה, ובזח"ג פ' ואתחנן דרס"א סע"ב ותפקחנה עיני שניהם, בעפושא דהאי עלמא מאי דלא הוה קודם דהוו משגיחין ופקחין לעילא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"י ליל שמחת תורה, בעת התועדות קודם הקפות ה'שי"ת
מקור מפורש
בדף זה
אהני לי' שטותי', וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א:)
14 ראה כתובות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר