שיוך להלכה
אגרות קודש כרך ג תקעד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
וכלשון הרמב"ם (הל' מלכים פ"ב ה"ו):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה מקץ שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
23 תענית יז, א. סנהדרין כב, ב. רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פורים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
22 ואף ש"כן יסד המלך" — אין ציווי המלך מועיל בזה, כי קיי"ל שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול (סוטה מא, ב. קידושין לב, ב. רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ג).
ויש לומר שגם ע"פ פשוטו של מקרא כן הוא (ואף במלכי או"ה), כי זוהי מילתא בטעמא, שאין זה כבודו הפרטי, אלא כבוד המלכות (ולכן אין זה ברשותו לוותר עליו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
59 שלכן אמר דוד (עיקר המלכות בישראל) אם לא שוויתי ודוממתי – כדומם – (תהלים קלא, ב. וראה ירוש' סנה' פ"ב סה"ד); ואנכי תולעת ולא איש (שם כב, ז). והמלך שכרע שוב אינו פוסק (ברכות לד, ריש ע"ב). וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ו: הכתוב .. צוהו (את המלך) להיות לבו בקרבו שפל וחלל שנאמר ולבי חלל בקרבי [ועיי"ש בל' הרמב"ם "כדרך שחלק כו' כך צוהו"]. וראה גם ד"ה ביום השמע"צ תש"ח פל"א. עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
14 ישעי' לג, יז. הל' מלכים פ"ב ה"ה. וראה הוריות ט, רע"א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
26 קידושין לב, ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ו ה"ו. שם הל' מלכים פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
53 רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
49 רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
163 רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
135 ישעי' לג, יז. וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
84 סנהדרין כב, א (במשנה). רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"א-ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
851 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ב. וראה גם "אשכבתא דרבי" (ברוקלין תשי"ג, תשל"ו) ע' 115 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
852 הל' מלכים פ"ב ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
593 ישעי' לג, יז. וברמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה "המלך כו' מתנאה במלבושין נאים ומפוארים שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
243 ואף שיש סברות בנוגע למלך וכה"ג מי גדול ממי (ראה הוריות יג, א. ספרי זוטא פינחס כז, כא. רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה) – הנה ענין האחדות מצינו אצל המלך דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1194 רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1179 תענית יז, א. וש"נ. רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה. וראה גם שו"ע אדה"ז שם סר"ס בקו"א (א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1726 סנהדרין כב, א (במשנה). רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
9 ישעי' לג, יז. וברמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה "המלך כו' מתנאה במלבושין נאים ומפוארים שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רס (א)
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
ב רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רס דיני הכנסת שבת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1221 תענית יז, א (מלך מסתפר בכל יום). רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה (המלך מסתפר בכל יום).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הפרק
אגרות קודש כרך כז י'תעח
מקור מפורש
בפרק זה
15 ומלכותו ברצון קבלו עליהם נוסח תפלת ערבית.
ח"י אלול י"ב ימים האחרונים דחודש (אלול) החשבון דשנה העוברת – מתאימים לי"ב חדשי השנה – וח"י אלול לחשבון דחודש תשרי העבר (ס' השיחות, ה'תש"ג ע' קעז, קעט).
פאַרענדיקט . . מיט . . בחיר הנבראים, דעם מענטשן כמחז"ל אחור למעשה בראשית (ברכות סא, א) כדי שיכנס לסעודה מיד, שימצא הכל כו' (סנה, לח, א ובפרש"י).
בחיר הנבראים ראה זח"ג (מח, א). ובזח"א (לד, ב) דכד בעא קוב"ה למברא אדם אזדעזעו כל עילאין ותתאין (ראה לקוטי לוי יצחק לזהר שם). וראה עבודת הקודש ח"ג פג"ד.
ווי פון יעדער זאַך להעיר מתורת הבעש"ט שבכל דבר שהאדם רואה או שומע יש בזה הוראה בעבודתו לקונו (היום יום ט' אייר).
מה רבו מעשיך ראה תו"א וארא (נו, ב). וברשימות הצ"צ לתהלים (קד, כד) מה רבו שלבד ריבוי הנבראים עוד זאת כל נברא יש בו ריבוי בחי' שהוא ביבשה ובים כו' – ועפ"ז מובנת דחז"ל בזה בחולין (קכז, א).
בארוכה – ד"ה שבחי ירושלים – השני (תורת שמואל – תרכ"ז [ע' שפו ואילך]).
אַלע אין איין איינהייט להעיר מאבות ספ"ו: כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו כו' ובמד"ש שם בכל הארבעה עולמות ובד"ה כי חלק תרצ"ט [סה"מ תרצ"ט ע' 40] – מוכח דהכוונה גם לאבי"ע הכלליים.
הוי' אחד הוי' (גם) ל' מהוה. וכנ"ל מה רבו מעשיך – הוי' . ושם אלקים (ל' רבים) – הוא רק נרתק (שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך).
זאָגן אונזערע חכמים . . ובדעת סנהדרין לח, א.
אַלע צייטן אין איין המשך יתרה מזן ראה ר"ה (יח, סע"א) נסקרין בסקירה אחת. ובעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך (בפי' צופה ומביט עד סוף כל הדורות).
איין המשך להעיר מענינא דר"ה דב' הימים "נחשבים כיום א' ארוך" (שו"ע אדה"ז או"ח סת"ר).
אַ נייע זאַך ראה אגה"ק סי"ד.
יום . . בשבת ראה ד"ה יו"ט של ר"ה, תרס"ו [המשך תרס"ו בתחלתו]. ובכ"מ.
ששת . . מלאכה שמות כ, ט-י.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ובב"ר (פי"ג, ז): לא נברא אדם אלא לעמל. וראה מכתב דר"ח וי"א ניסן תשל"ב.
און בדוגמא ווי שבת . . תורה להעיר מב"ר ספי"א: ממלאכת עולמו שבת ולא שבת כו' ממלאכת הצדיקים כו' שכרן של צדיקים.
שבת . . עמל תורה ירוש' שבת (פט"ו, ה"ג). טושו"ע או"ח סר"ץ.
עמל תורה עמל תורה בנוגע לשבת אולי יל"פ ע"פ מרז"ל (הובא בסו"ס היראה לר"י ונתבאר בהוספות לתו"א סו"פ כי תשא): בקושי התירו כו'.
כל מעשיך לשם שמים טושו"ע או"ח סרל"א. וראה ג"כ פ"ה מח' פרקים להרמב"ם.
דורכגעדרונגען מיט דער רוחניות'דיקער להעיר מאור תורה להה"מ בסופו ד"ה גדולים מעשי צדיקים.
איז זיכער כמחז"ל איני מבקש אלא לפי כוחן (במדב"ר פי"ב, ג).
בשמחה ובטוב לבב ראה שער המצות להאריז"ל בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו. וראה תו"א תולדות (כ, ב) האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק". השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונת' בלק"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'. ביאור שייכותם דשמחה וטוב לבב – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
בך . . לעולם תהלים עא, א.
עבד מלך – מלך רש"י עה"ת לך (טו, יח).
מלך ראה הקדמת תקו"ז בתחלתה (א, ב) אתקריאו ישראל מלכים. בהוריות (יג, א) כל ישראל ראוים למלכות. בברכות (ג, ב) שכן דרך מלכים. וראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ב: כבוד גדול נוהגין במלך כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
וכלשון הרמב"ם (הל' מלכים פ"ב ח"ו) :
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
49 ראה גם אברבנאל כאן. ולהעיר ע"ד ההלכה: נשיאת כפים צ"ל "באהבה" ולא וכו' (שו"ע אדה"ז סקכ"ח סי"ט); בנוגע למלך – ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
ע"פ המבואר בכ"מ שרוממות המלך קשורה עם תכלית הביטול שלו [ראה ברכות לד, ריש ע"ב. ולהעיר מלשון הרמב"ם הל' מלכים ספ"ב: כדרך שחלק לו הכתוב הכבוד הגדול וחייב הכל בכבודו כך ציווהו להיות לבו בקרבו שפל וחלל כו': וראה המשך השיחה (שש"פ תרצ"ו) דלעיל הערה 10 ע"ד הבעש"ט), שמלכותו היא מלכות ה' – יש לקשר זה עם השפעת המלכות לכאו"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
64 סנהדרין כב, א (וברמב"ם הל' מלכים רפ"ב: ולא בכתרו) וביותר בכתרו (ראה מפרשים למגלת אסתר ו, ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
3 ובל' הידוע ,הכתרת מלך". -- וראה מג"א (ו, י-יא ובפרש"י שם) שהכתר לא ניתן כ"א רק הסוס והלבוש. אבל ראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ב (וה"ה שם) -- מתוספתא סנה' פ"ד ה"ב. ירושלמי שם פ"ב ה"ו. ועוד -- דאינו מחלק בין כתר לסוסו וכל כלי תשמישיו. -- וראה תו"א מג'א צא, סע"ב ואילך, ואוה"ת שם (בהוספות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת* ראש-חודש סיון** ה'שי"ת
מקור מפורש
בפרק זה
368 רמב"ם הל' מלכים רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
173 סנהדרין כב, א (במשנה). רמב"ם הל' מלכים רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ב. וראה לקו"ש חי"ח ע' 36, ובשוה"ג שם. "רשימות" חוברת ז ע' 28.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1400 סנהדרין כב, א (וברמב"ם הל' מלכים רפ"ב: "ולא בכתרו") וביותר בכתרו (ראה מפרשים למגלת אסתר ו, ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בפרק זה
417 סנהדרין כב, א במשנה. ספרי עה"פ שופטים יז, טו. רמב"ם הל' מלכים רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
778 סנהדרין כב, א (במשנה). וש"נ. רמב"ם הל' מלכים רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1230 רמב"ם הל' מלכים רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
11 סנהדרין כב, א במשנה. ספרי עה"פ שופטים יז, טו. רמב"ם הל' מלכים רפ"ב.
*) ולהעיר גם מרמב"ם הל' מלכים ספי"א " ויתקן את העולם כו '", שמשיח יתקן את העולם . ואף שכוונת הרמב"ם שם ב " לתקן את העולם " היא לסוג המדבר ( " אהפוך אל עמים " ) – הרי לדעת הרמב"ם (רפי"ב) " וגר זאב עם כבש " הוא משל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק שני שצג
מקור מפורש
בפרק זה
פב במקורו ממשיך כאן : ולא האמין שמפי הדיבור עשה הכל, ולדון את משה לכף זכות, שחשב שמשה טעה וסבר שזה הגבהות הוא לש"ש, ובאמת הוא שלא לש"ש רק מצד גבהות הרע, ועליו חשב להיפוך שהוא מצד הטוב, הכל מפני חסרון האמונה וחסרון טהרת הלב, מקנאה וכבוד. וזהו פרה אדומה ראה, והבן היטב כי הוא דבר עמוק וא"א לפרש בכתב היטב רק להבין בעומק הלב.
----- הערות וציונים -----
כמו שאומרים כל תלמידי הבעש"ט כו' – ראה לעיל סי' קי-א ובהערות שם. ובהערות לסי' קטו.
מצדינו כו' והאיך יתכן לקבל שכר – ראה לעיל סו"ס קצג ובהערות שם. רג"כ צוה"ר סי' קלח.
קרבן ראשית ר"ל ראשית ההתקרבות – ראה ספר הבהיר סי' קט. זח"ג ה, רע"א ושם ע"ב, ושם ח, א.
מותר להיות בגבהות כו' – ראה לעיל סי' סח וקמה. צוה"ר סי' צא.
דבס"א קטנות היינו כו' – ראה לעיל סי' קמה.
הגבהות מטהרת הטמאים וכו' – להעיר שכבר הובא בתוי"י ר"פ אמור בשם הרה"מ הרמ"מ עיי"ש.
שלא ידומה לו שהוא גדול מחבירו – ראה צוה"ר סי' יב ומח.
ואדומה מצד הקליפה – להעיר מזח"ב רלו, ב. מדרש אגדה ר"פ חקת.
והנהיג א"ע כמלך לעמו – ע"פ ההלכות המבוארות ברמב"ם הלכות מלכים פ"ב.
הגדולה נק' רב – להעיר מפרש"י קרח טז, ג.
חשב שאהרן ראוי לזה יותר – ראה שמ"ר ג, טז. תנחומא שמיני ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר