שיוך להלכה
אגרות קודש כרך כז י'שכט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
18 עה"פ שה"ש א, ד.
בשלח . . יתרו להעיר מהמבואר בכ"מ אשר חיבור שני ענינים שונים וגם הפכיים (בשלח – ביד חזקה יגרשם, יתרו – שמגדולי אוה"ע ומחכמיהם נתגיירו) אפשרי רק ע"י זה שלמעלה משניהם (ראה תורת הה"מ עה"פ עושה שלום במרומיו – הובאה באגה"ק סי"ב. ביאוה"ז ר"פ לך).
אור ליום ראה מפרשים לפסחים בתחלתה: אור כו'.
זכרון . . הכוונה בזה ובלשון הכתוב במצות תפילין (שהוקשה כל התורה כולה לתפילין): לזכרון גו' למען תהי' תורת ה' גו' (בא יג, ט).
בענין עקרי . . נאה דורש ונאה מקיים להעיר אשר הבעש"ט חידש בעבודת מחנה הצדיקים הנסתרים שיתעסקו בחינוך, להושיב מלמדים בכל ישובי בנ"י וכו' וגם בעצמו עסק בחינוך תשב"ר (לקוטי דבורים ח"ג (שפז, ב ואילך) בארוכה).
וכדרשת . . ויאדיר רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב. בב"ב (כב, רע"א) הטעם דקנאת סופרים תרבה חכמה, אבל ידוע בכללי הרמב"ם שמביא פסוק שלא נזכר בגמרא באם הוא מבואר יותר. יתרה מזו בהלכה הסמוכה (הל' ת"ת רפ"ג): דוד שנאמר זרעו גו' (וכן הוא בפי' ר' יונה אבות פ"ד מי"ג), אף שבאדר"נ רפמ"א הובא ה כתוב שדוד עבדי נשיא להם לעולם. אבל ע"פ חדא"ג שם י"ל שנפק"מ לדינא. – ולע"ע לא מצאתי בפוסקים חילוק זה*. ואכ"מ.
*) הוספה משך זמן לאחרי חתימת המכתב:
ולהעיר: כלל הנ"ל ברמב"ם (שמביא פסוק (דרשה) שלא נזכרה בש"ס באם היא מבוארת יותר) – מובא בכ"מ (נסמן ביד מלאכי וכו') ומי יבוא אחריהם. אבל צריך ביאור דכיון שהפסוק שמביא הרמב"ם מבואר יותר – למה לא הובא בש"ס. ובדוחק י"ל ע"פ הכלל דבתראי צריכים לפרש דבריהם יותר, וע"ד מש"כ הרמב"ם עצמו (בהקדמתו לפיה"מ) בנוגע למשנה וברייתא.
אבל עדיין הקושיא במקומה עומדת כשבש"ס מובא פסוק כו' אחר – וכנ"ל. ואפילו את"ל שמצא הרמב"ם מדחז"ל בנוסח אחר מדשלנו והוא ישר בעיניו – הא גופא (שינוי הנוסחאות) דורש ביאור.
ונלפענ"ד בנדו"ד (ב"ב שם) דמושיבין סופר בצד סופר, דיש בפס"ד זה שתי הוראות: בהל' השגת גבול והל' ת"ת. בנוגע להשגת גבול – עיקר הראי' צ"ל שיש בזה טובה גדולה לזה שמשיגים גבולו שדוחה ההיזק דהשגת גבולו, ולכן אינו יכול לעכב (כבפרש"י שם) ומותר להשיג (בסגנון אחר – ראי' בנוגע שמשיגים גבולו); בהל' ת"ת – עיקר הראי' ע"ד גודל הענין דת"ת שלכן מחוייב בזה (ראי' בנוגע למשיג גבול). והנה בב"ב קאי הסוגיא בדיני השגת גבול – ולכן הראי' קנאת סופרים תרבה חכמה (של הניזק). ברמב"ם הובא בהל' ת"ת – ולכן הראי' ה' חפץ למען צדקו גו' ושלכן מחוייבים בזה.
או י"ל: בש"ס מביא הטעם (והסיבה) – להרבות החכמה – ומעצמו מובן הפס"ד, משא"כ בתראי שמפרשים דבריהם (כנ"ל) מפורש הפס"ד (יגדיל תורה ויאדיר).
ועד"ז יל"פ גם בפי' משנה דאבות: באדר"נ מביא הטעם (דנשיאות דוד היא לעולם – וראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז-ח), ברמב"ם – התוצאה והמסובב: זרעו לעולם יהי' וכסאו גו'.
– וי"ל דבשני המקומות ברמב"ם מרומז גם הטעם: ה' חפץ למען צדקו (שלכן הרבה להם תורה כו' (ועפ"ז מובן זה שהרמב"ם מביא גם תיבות אלו, אף דלכאורה די בסיומו יגדיל תורה ויאדיר)), זרעו גו' כסאו (דדוד).
ומחוורתא כבתרייתא – שה"ז לשון הכלל שמבואר יותר. וק"ל.
דרך אגב : ברמב"ם שם (רפ"ג) מביא כתוב אחר (מהמובא באדר"נ) גם בנוגע לכתר תורה – אבל אינו שייך לנדו"ד, כי באדר"נ מדובר במעלת כתר תורה בנוגע לעמלה של תורה כו', משא"כ ברמב"ם – שמונח ועומד ומוכן כו' (בהמשך לההלכה שלפני' – שמדובר בתינוקות כו', שאין בהם עדיין עמלה של תורה וצמאון דתורה – שבאדר"נ) ובכאו"א ראי' בענינו.
שאלוני על אשר ציינתי אבות פ"ד מי"ג – והוא ע"פ חלוקת המשניות שסידר אדמו"ר הזקן בסידורו (שכמה שינוים בה לגבי כמה דפוסי משניות – וכפי שהעיר בשער הכולל שעל הסידור). ומלבד שחייב אדם לומר בלשון רבו הרי גם לדינא נפק"מ במנין המשנות – ראה טושו"ע אה"ע סל"ח סכ"ו. ולהעיר ממשנה כלאים (פ"ז) משנה אחת מסומנת בשנים דה , וראה הון עשיר שם, ובתוס' אנשי שם שם.
הזריזות להעיר ממחז"ל (סוטה בסופה): זריזות מביאה לידי כו' קדושה כו'.
מצאצאיהם שבכלל זה הם ג"כ בני בנים (שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סמ"ז סוס"א).
אלקים . . חושה לי תהלים מזמור ע, ב-ו.
חושה . . הגאולה העילוי דזכו אחישנה – ראה שערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.
את הגאולה שהצדקה מקרבת אותה. (ובפרט צדקה לחינוך עטה"ק ותמכין דאורייתא, וראה זח"ג נג, ב). דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
פרשת הגאולה והרי נאמר כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות (מיכה ז, טו) בגאולה מגלותינו זו.
הם . . תחלה סוטה יא, ב.
זה א-לי ואנוהו בשלח (טו, ב). וראה אוה"ת להצ"צ בשלח ע' תקל ואילך.
זה . . באצבע בשמו"ר ספכ"ג: כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה גו'. וראה סוטה (ל, סע"ב) עולל כו' ותינוק כו'.
לבית . . האנשים יתרו (יט, ג) ובמכילתא (הובא בפרש"י) שם.
בנינו עורבים אותנו שהש"ר עה"פ משכני אחריך נרוצה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקעב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
1) ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שדמ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
עכצ"ל שאין הכוונה ע"פ ב"ד של ע' ונביא (הל' מלכים פ"א ה"ג), וע"ד ראיית הרמב"ם ( כאן ה"ג) אין הדבר כך שהרי רע"ק אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח, (ולא הי' שם נביא וכו') - כ"א ע"ד שכותב על בן כוזיבא המלך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שעח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
הל' מלכים פ"א ה"ג), משא"כ בהזמן שבינתיים לא הי' מלך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
70 כמ"ש הרמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז ואילך. וראה ר"ה (כה, א. זח"א קצב, ריש ע"ב. נוסח קידוש לבנה) "דוד מלך ישראל חי וקיים".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
26 הל' מלכים פ"א ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
51 רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ח. וראה שם ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
41 ראה ש"ב ז, אג. ועוד. וראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
38 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז: המלכות ירושה כו' ולא המלכות בלבד אלא כל השררות. . ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם (ובספרי שופטים יז, כ: כל פרנסי ישראל).
ולהעיר שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' בן יחיד והנשיאות עברה אליו בדרך ממילא, ובן מלך אין צריך משיחה, כי משיחת אביו היא משיחתו (ראה רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א הי"א. הל' מלכים שם הי"ב. צפע"נ (המלוקט) להל' כלי המקדש שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
16 ל' הרמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
16 ל' הרמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ויק"פ - פ' החודש ויק"פ - פ' החודש
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
26 הל' מלכים פ"א ה"ז (וראה שם ה"ט). — וראה בארוכה לקו"ש חלק כה ע' 110 ואילך. חכ"ח ע' 109 ואילך. ח"ל ע' 99 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ויק"פ - פ' החודש ויק"פ - פ' החודש
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
32 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"י: ואין ממנין. . בירושלים לעולם אלא מלך ישראל מזרע דוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
ראה רמב*ם הל' מלכים פ"א ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
28 רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
1 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז : שהמלכות ירושה כו' ולא המלכות בלבו אלא כל השררות. -- ובספרי (דברים יז, כ) איתא : כל פרנסי ישראל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
49 וכ"ה הסדר דג' מצות אלו בבנין בית השלישי כברמב"ם רפי"א מהלכות מלכים המלך המשיח וכו' ובונה המקדש. ובה"ד שם: יעמוד מלך כו' וילחום מלחמות ה' (סתם – כולל מלחמת עמלק ולאחר הכרתת זרעו כו' ומצב דמנוחה –) כו' "אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו" (תיבות אלו נשמטו ע"י הצנזור) – אז – ובנה מקדש במקומו. וראה הר המורי' שם סק"ב. אבל בנוגע לבנין שני דלא הי' שם מלך וכו' (רמב"ם פ"ו מהל' ביהב"ח הי"ד (וברמב"ם שם "ובמה נתקדשה בקדושה ראשונה כו'"), אולי י"ל דאין צריך כיון שהוא המשך דבית המקדש הא'. וראה קונטרס דרישת ציון וירושלים בשו"ת שאילת דוד בתחילתו. ולהעיר מרמב"ם הלכות מלכים פ"א ה"ז "כיון שנמשח דוד וכו' והרי המלכות לו ולבניו כו'" ובה"ט שם. וראה צפע"נ סנהדרין שם. ועוד. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
53 רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
9 רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז (ואילך). ראה ג"כ רמב"ם הל' ת"ת רפ"ג (הועתק – בקיצור – בהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ד – ומצויין שם ליומא עב. וצע"ק שלכאורה הוא מאדר"נ רפמ"א, ספרי לקורח יח, כ. ואולי העדיף למקור מש"ס אף שהוא בשינוי לשון. ועצ"ע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
26 ש"א יוד, א. וכ' זה הביא הרמב"ם (הל' מלכים פ"א ה"ז) לענין משיחת מלך. וראה מגילה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
41 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ח. ספ"ד שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
50 רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז, ע"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
2 הל' מלכים פ"א ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
52 ויק"ר פכ"ו, ז. וכ"כ להלכה בכס"מ הל' מלכים פ"א ה"י (ולכאורה ה"ז סותר מ"ש הרמב"ם שם ה"ג שיהושע הי' מלך). וראה רש"י וישלח לו, לא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
2 אברבנאל פרשתנו "הספק העשירי". ושם לאח"ז מביא תי' כו"כ מפרשים, ע"ש. כלי יקר פרשתנו עה"פ. רד"ק ש"א ח, ה. וראה סנהדרין כ, ב. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
36 הל' מלכים פ"א ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
90 וי"ל דמטעם זה ממנין מלכות ב"ד בירושלים "ואין ממנין אותן (מלכי ישראל) בירושלים לעולם" (רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
ושם. שכ"ה גם בדוד. ולהעיר ש"דוד מלך ישראל חי וקיים" (ר"ה כה, א), ו"מלכי בית דוד הם העומדים לעולם" (רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ט). ולהעיר מלקו"ש [המתורגם] חט"ז (ע' 504) שהנצחיות במעשה דוד היא מצד ענין הביטול שבו [ועיין מאמרי אדה"ז־אתהלך לאזניא (ע' ב. מאמרי אדמהמ"צ ויקרא ח"ב ע' תרפח. ס"ע תרפט ואילך): משה .. חירות משעבוד מל' המות .. ודוד .. הי' בו הארת משה כו'. ע"ש]. וראה לקמן הערה 58.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
61 שה"ז סימנו של מלך בית דוד (ע"ז מד. סע"א) מלך בשלימות (ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת ב"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
77 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז: שהמלכות ירושה כו' ולא המלכות בלבד אלא כל השררות. – ובספרי (דברים יז, כ) איתא: כל פרנסי ישראל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
651 כתובות קג, ב. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז. וראה הל' כלי המקדש פ"ד ה"כ. 71) ראה סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך פ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
64 יש דעה ששמעי' ואבטליון עצמם היו גרים (הקדמת הרמב"ם לס' היד. פי' הרע"ב לאבות פ"א מ"י), אבל, לא מסתבר לומר כן, שהרי, שמעי' ואבטליון היו בסנהדרין (ראה פי' הרע"ב שם מ"ד. תויו"ט שם מ"י), וגרים אין מעמידין בסנהדרין, שנאמר (שופטים יז, טו) "מקרב אחיך תשים עליך", "כל משימות שאתה משים לא יהיו אלא מקרב אחיך" (קידושין עו, ב. וש"נ. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ד), ועכצ"ל, ששמעי' ואבטליון הם מזרע גרים (דרך חיים למהר"ל – הובא בפי' התויו"ט אבות שם. וראה גם סדר הדורות בערכם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
51 אברבנאל פ' שופטים "הספק העשירי". ושם לאח"ז מביא תי' כו"כ מפרשים, עיי"ש. כלי יקר פ' שופטים עה"פ. רד"ק שמואל-א ח, ה. וראה סנהדרין כ, ב. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
22 כתובות קג, ב. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז. וראה הל' כלי המקדש פ"ד ה"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
109 כתובות קג, ב. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז. וראה הל' כלי המקדש פ"ד ה"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
14 ראה ויק"ר פכ"ו, ז. אסת"ר פתיחתא י. רש"י וישלח לו, יא. כסף משנה הל' מלכים פ"א ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
69 רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יב
1424 רמב"ם הל' מלכים פ"א הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
82 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
206 כתובות קג, ב. וראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
48 ראה ב"ר פנ"ט, ו. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז. פרדס שכ"ג (שער ערכי הכינויים) בערכו. ערכי הכינויים (לבעל סדה"ד) בערכו. סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך (דרמ"צ קח, א ואילך). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
502 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ה. מנ"ח מצוה תצז. שו"ת אבני נזר יו"ד סשי"ב אות עד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד שמיני עצרת בעת הסעודה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
394 הל' מלכים פ"א ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
926 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז. ולהעיר מספרי לדברים יז, כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
1093 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז. ולהעיר מספרי לדברים יז, כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
919 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1196 ראה הל' סנהדרין ספי"ח. הל' מלכים פ"א ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
195 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
598 הל' מלכים פ"א ה"ז-יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
1564 הל' מלכים פ"א ה"ז-יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
1196 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
139 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
821 רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1686 קידושין פב, א. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
3039 ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר