ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ב

145

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כשם שמוצאים לגבי דוד המלך, שהקדוש־ברוך־הוא בחר⁴⁹ בדוד ובבניו אחריו "המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם⁵⁰", ולמרות זאת ההלכה היא, כפי שפוסק הרמב"ם⁵¹", ש"הנביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל... הרי זה מלך וכל מצוות המלכות נוהגות בו" (אלא ש"תיפסק המלכות מביתו"⁵²).

לפי זה יש גם לשאול על מקום בית המקדש – מנין ההוכחה לשלילת כל מקום אחר, במיוחד קשה השאלה לגבי שילה, שהיה מקום "אשר יבחר ה'"⁵³, שהמשכן עמד בו שס"ט שנה⁵⁴. ואם כך מוכרחים לומר, לכאורה, שלאו דוקא "זה הוא בית ה'... וזה מזבח..."? וכן לגבי הר סיני⁵⁵, ששם הקים משה רבינו את המשכן בפעם הראשונה?⁵⁶.

ובדומה לכך בעניננו: לצורך זה מביא הרמב"ם הוכחה לכך שבמקרה זה בחירת ה' שוללת מקומות אחרים⁵⁷, ולכן בחרו אדם הראשון וכל השאר להקים מזבחות דוקא במקום זה: לו לא היתה בחירת ה' שוללת מקומות אחרים, מדוע הם דייקו להקריב קרבנותיהם רק מקום המכוון, בהר המוריה עצמו?

מכך מובן, שעל־ידי בחירת הקדוש־ברוך־הוא, נשללו שאר המקומות, ואם רוצים להקריב במקום הנבחר בעתיד, ייתכן רק בהר המוריה עצמו, ש"מקומו מכוון ביותר"^*.

ז. ההבדל בין "בחירה" ל"קדושה"

כדי להסביר את הענינים בפנימיותם, יש להקדים את המוסבר

הערות

49. כלשון הכתוב (מ"א יא. לד. תהלים עח, ע. ועוד). וראה הערה 51.
50. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז, ע"ש.
51. שם ה"ח. – ולהעיר שבמכילתא בתחילתה מביא (בהמשך להמאמר "עד שלא נבחרה ירושלים כו' עד שלא נבחר בית עולמים כו'") – "עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל כשרים למלכות משנבחר דוד יצאו כל ישראל". וי"ל שזהו בנוגע להפסק המלכות (כדלקמן בפנים). וראה הערה שלאח"ז.
52. שם ה"ט. ובהשגת הראב"ד שם, ש"לא היתה מלכות פוסקת מזרעו אבל היתה שני' למלכות בית דוד כגון קיסר ופלג קיסר" (סנהדרין צח, סע"ב) – וא"כ אין זה אמתית ענין מלכות (נשיא) – שאין עליו אלא ה' אלקיו (הוריות י, א במשנה).
53. נסמן לעיל הערה 48, ולהעיר מכלי יקר פרשתנו שם בתחלתו.
54. זבחים קיח, ב. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"א ה"ב.
55. ראה פרש"י (ד"ה מורא) ותוס' (ד"ה הר) תענית טז, א ועוד, דלדיעה אחת זה הי' מקום העקידה.
56. ראה הערה 47 בסופה.
57. והיינו, שהבחירה המיוחדת במקום ה"מכוון ביותר" דהמזבח (בהר המורי' עצמו) הוא באופן שאין משנין אותו למקום אחר (אפילו) בהר המורי' – משא"כ הבחירה במקום המקדש שוללת "כל המקומות" שאינם בהר המורי' (ראה לעיל פ"א ה"ג), ולא מצינו שמקום המקדש (בהר המורי') הוא "מכוון ביותר". ולהעיר מהל' ביהב"ח פ"ה ה"ו. וראה לשונו בפיה"מ הנ"ל הערה 23. ולהעיר מלשון הרמב"ם (הל' מלכים פי"א ה"ד) "ובנה מקדש במקומו" – ראה לקו"ש ח"ח ע' 362 בהערה. וראה לקו"ש ח"ל ע' 70 ואילך.
*. וראה בכהנ"ל גם לקו"ש חכ"ד שם.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1

כרך טז ‹ פקודי ‹ שיחה ב ‹ 466 לקו"ש חי"ט ע' 145

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.