70
פלל "הכא יהון פלחן דריא", וברש"י14 "ה' יבחר. . את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות". אבל זה ש"הוא המקום שבנה בו נח כו' והוא המזבח שהקריב עליו קין כו' ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא" — מאי שייך לענין "זה מזבח לעולה לישראל"15?
ואם כוונתו להדגיש שייכות המקום למזבח ע"י ריבוי המזבחות שנבנו במקום זה — הי' צריך להביא גם שיעקב אבינו בנה מזבח במקום זה (בהר המורי'), כמרז"ל16 "לא כאברהם שכתוב בו הר. . ולא כיצחק שכתוב בו שדה. . אלא כיעקב שקראו בית"17, שמזה מוכח שגם יעקב בנה בו18 מזבח19.
ג. ויש לומר הביאור בזה:
באריכות לשונו של הרמב"ם ע"ד מקום המזבח, שהוא מקום עקידת יצחק וכו' [אף שאין דרכו של הרמב"ם להביא (בכ"מ) טעמי ההלכות, ומה גם האריכות ע"ד המזבחות שנבנו במקום המזבח, שלכאורה אינם אלא דברי אגדה], וחלוקת הענין לשתי הלכות — כוונת הרמב"ם להשמיענו שני גדרים שישנם בדין מקומו המכוון של המזבח:
(א) שמקומו של המזבח הוא (מכוון בזה שהוא) בהר המורי' — היינו לא (רק) משום שהמזבח הוא בכלל הבית (המקדש) שאין לבנותו כ"א "בירושלים בלבד ובהר המורי'" (כמ"ש הרמב"ם לעיל20), אלא שזהו דין מיוחד במזבח מצ"ע: מקומו הוא דוקא בהר המורי'.
ושייכותו של המזבח להר המורי' (בכלל) מסביר ומטעים הרמב"ם בהל' א, מהכתובים, ש"במקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר ולך לך אל ארץ המורי' ונאמר. . ויחל שלמה. . בהר המורי' וגו'" — היינו דלהיות שבהר המורי' היתה עקידת יצחק, לכן הוא הוא מקומו של המזבח21 (ושל "בית ה'" בכלל)22.
הערות
- 14. עה"פ. וראה תרגום ירושלמי ומדרשי רז"ל (ב"ר פנ"ו, י. ועוד) עה"פ.
- 15. להעיר משו"ת חת"ס יו"ד סרל"ה: מ"ש הדר"ג שכבר נתקדש המקום ע"י אדה"ר ונח לא נמצא כן אלא שבנו מזבח והקריבו שם אבל שקדשו המקום לא שמענו רק באאע"ה שאמר אשר יאמר לדורות הבאים בהר ה' יראה כו'.
- 16. פסחים פח, א.
- 17. וראה קרית ספר להמבי"ט הל' ביהב"ח פ"ה דקדושת הר מאברהם, קדושת עזרה מיצחק, וקדושת בית עצמו מיעקב.
- 18. ראה גם פדר"א פל"ה: לקח יעקב י"ב אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק כו' (ע"ש בההמשך). וראה פרש"י ומדרשים עה"פ ויצא כח, יז. פנים יפות ר"פ ויצא.
- 19. ראה ויצא כח, יזיח. וישלח לה, ז: ויבן שם מזבח גו'. וראה בכל הנ"ל מעשי למלך כאן אות ח ואילך.
- 20. בהל' ביהב"ח — פ"א ה"ג.
- 21. וזה שלא כתב הרמב"ם בפירוש בסגנון של הלכה, שיש דין וחיוב במזבח שיהי' בהר המורי' — י"ל בפשטות [נוסף לזה שאין דרכו לחדש דינים שלא נתפרשו בגמ' ורק לרמזם ], כי לאחר שנבנה המקדש והמזבח במקומה אין בזה נפק"מ בפועל, כיון שהמזבח "מקומו מכוון ביותר" אפילו בהר המורי' גופא. ואולי י"ל, שמבואר הוא בזה שהביא לעיל שם (פ"א ה"ג), לענין "אין שם בית לדורי הדורות אלא בירושלים בלבד ובהר המורי'" — הכתוב "ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלקים", ומוסיף "וזה מזבח לעולה לישראל", ודוחק (ראה לקו"ש חט"ז ע' 466 הערה 12, הפי' בהוספה זו. וראה לקמן בפנים ס"ד). וראה הערה הבאה.
- 22. וי"ל, דאף שבהלכה זו אין הרמב"ם מפרט בנוגע למקום המזבח, רמזו בזה שהעתיק המשך הכתוב "אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגורן ארנן היבוסי" (דלכאורה מיותר, דהרי הראי' שהוא במקום המקדש מפורשת כבר בתחלת הכתוב "ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המורי'", אלא) דהמקום "אשר נראה לדויד אביהו" הוא המקום ש"ויבן שם דוד מזבח לה' וגו' ויענהו באש מן השמים על מזבח העולה" (דה"א כא, כו), והוא הוא "במקום דויד בגורן ארנן היבוסי" שהי' מקום המזבח, ולא כל ההר — ראה רלב"ג ורד"ק ש"ב כד, כד. רד"ק דה"א שם, כה. וראה לקו"ש חי"ט ע' 142 ואילך — ביאור באופן אחר בהנ"ל, וכן בכללות ביאור ב' הלכות אלו ברמב"ם.
- . ראה קו"א שבהערה 7. וש"נ.
בראשית רבה נ״ו:י׳ - הטקסט מספריא
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה (בראשית כב, יד), רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי (בראשית כב, ב): קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, הָיָה לִי מַה לְּהָשִׁיב, אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ (בראשית כא, כב): כִּי בְיִצְחָק וגו', וְעַכְשָׁו קַח נָא אֶת בִּנְךָ וגו' וְחַס וְשָׁלוֹם לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא כָּבַשְׁתִּי רַחֲמַי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו שֶׁל יִצְחָק בָּאִים לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים תְּהֵא נִזְכַּר לָהֶם אוֹתָהּ הָעֲקֵדָה וְתִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. אַבְרָהָם קָרָא אוֹתוֹ יִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה. שֵׁם קָרָא אוֹתוֹ שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ יִרְאֶה כְּשֵׁם שֶׁקָּרָא אוֹתוֹ אַבְרָהָם, שֵׁם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, וְאִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ שָׁלֵם, אַבְרָהָם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ שְׁנֵיהֶם, יִרְאֶה שָׁלֵם, יְרוּשָׁלַיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר עַד שֶׁהוּא שָׁלֵם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֻכָּה וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עו, ג): וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְּצִיּוֹן, וּמָה הָיָה אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן שֶׁאֶרְאֶה בְּבִנְיַן בֵּיתִי. דָּבָר אַחֵר, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וּבָנוּי חָרֵב וּבָנוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה, הֲרֵי בָּנוּי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים טז, טז): שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה. אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה', הֲרֵי חָרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ה, יח): עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם. ה' יֵרָאֶה, בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבוֹא, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, יז): כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ה׳ - הטקסט מספריא
הר הבית והוא הר המוריה היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה והיה מוקף חומה וכיפין על גבי כיפין היו בנויות מתחתיו מפני אהל הטומאה וכולו היה מקורה סטיו לפנים מסטיו:
וחמשה שערים היו לו אחד מן המערב ואחד מן המזרח ואחד מן הצפון ושנים מן הדרום רוחב כל שער עשר אמות וגובהו עשרים ויש להם דלתות:
לפנים ממנו סורג מקיף סביב גובהו י' טפחים ולפנים מן הסורג החיל [גובהו] עשר אמות ועליו הוא אומר בקינות ויאבל חל וחומה זו חומת העזרה:
לפנים מן החיל העזרה וכל העזרה היתה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה ושבעה שערים היו לה ג' מן הצפון הסמוכין למערב וג' מן הדרום סמוכין למערב ואחד במזרח מכוון כנגד בית קדש הקדשים באמצע:
כל שער מהן היה רוחבו עשר אמות וגובהו כ' אמה והיו לו דלתות מחופות זהב חוץ משער מזרחי שהיה מצופה נחושת דומה לזהב ושער זה הוא הנקרא שער העליון והוא שער ניקנור:
העזרה לא היתה מכוונת באמצע הר הבית אלא רחוקה מדרום הר הבית יתר מכל הרוחות וקרובה למערב יתר מכל הרוחות ובינה ובין הצפון יתר ממה שבינה ובין המערב ובינה ובין המזרח יתר ממה שבינה ובין הצפון:
ולפני העזרה במזרח היתה עזרת הנשים והיא היתה אורך ק' אמה ול"ה על רוחב קל"ה וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה של ארבעים ארבעים אמה ולא היו מקורות וכן עתידין להיות:
ומה הם משמשות דרומית מזרחית לשכת הנזירים ששם מבשלין את שלמיהם ומגלחין את שערם מזרחית צפונית לשכת דיר העצים ששם כהנים בעלי מומין מתליעים בעצים שכל עץ שנמצא בו תולעת פסול צפונית מערבית לשכת המצורעים מערבית דרומית בה היו נותנין יין ושמן והיא היתה נקראה לשכת בית שמניא:
עזרת הנשים היתה מוקפת גזוזטרא כדי שיהיו הנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהיו מעורבבין ובית גדול היה בצד העזרה בצפונה מבחוץ בין העזרה והחיל והיה בנוי כיפה ומוקף רובדין של אבן והוא היה נקרא בית המוקד ושני פתחים היו לו אחד פתוח לעזרה ואחד פתוח לחיל:
וארבע לשכות היו בו שתים קודש ושתים חול וראשי פספסין מבדילין בין הקדש והחול ומה היו משמשות מערבית דרומית לשכת הטלאים ודרומית מזרחית לשכת עושי לחם הפנים מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמוני אבני מזבח ששקצום מלכי יון צפונית מערבית בה יורדין לבית הטבילה:
היורד לבית הטבילה מלשכה זו היה הולך במסיבה ההולכת תחת המקדש כולו והנרות דולקות מכאן ומכאן עד שמגיע לבית הטבילה ומדורה היתה שם ובית הכסא של כבוד וזהו כבודו מצאו נעול בידוע שיש שם אדם:
אורך העזרה מן המזרח למערב קפ"ז וזהו חשבונן:מכותל מערבי של עזרה עד כותל ההיכל אחת עשרה אמה ואורך ההיכל כולו מאה אמה בין האולם ולמזבח שתים ועשרים המזבח שתים ושלשים מקום דריסת רגלי הכהנים והוא הנקרא עזרת כהנים אחת עשרה אמה מקום דריסת רגלי ישראל והוא הנקרא עזרת ישראל אחת עשרה אמה:
ורוחב העזרה מן הצפון לדרום מאה ושלשים וחמש וזהו חשבונן:מכותל צפוני עד בית המטבחים שמונה אמות בית המטבחים י"ב אמות ומחצה ושם תולין ומפשיטין את הקדשים בצדו:
מקום השולחנות שמונה אמות ובו שולחנות של שיש שמניחין עליהן הנתחים ומדיחין את הבשר לבשלו ושמנה שלחנות היו ובצד מקום השלחנות מקום הטבעות כ"ד אמה ושם שוחטין את הקדשים:
ובין מקום הטבעות והמזבח שמונה אמות והמזבח ל"ב והכבש שלשים ובין הכבש ולכותל דרומי י"ב אמה ומחצה מכותל צפוני של עזרה עד כותל המזבח שהוא רוחב ששים ומחצה וכנגדו מכותל האולם עד כותל מזרחי של עזרה שהוא אורך שש ושבעים:
כל המרובע הזה הוא הנקרא צפון הוא המקום ששוחטין בו קדשי קדשים:
שמונה לשכות היו בעזרת ישראל ג' בצפון וג' בדרום שבדרום לשכת המלח לשכת הפרוה לשכת המדיחין לשכת המלח שם נותנין מלח לקרבן לשכת הפרוה שם מולחין עורות הקדשים ועל גגה היתה בית טבילה לכהן גדול ביוה"כ לשכת המדיחין שם היו מדיחין קרבי הקדשים ומשם מסיבה עולה לגג בית הפרוה והשלש שבצפון לשכת הגזית לשכת הגולה לשכת העץ לשכת הגזית שבה סנהדרי גדולה יושבת וחציה היה קדש וחציה היה חול ולה שני פתחים אחד לקדש ואחד לחול ובחצי של חול היו הסנהדרין יושבין לשכת הגולה שם היתה בור שממלאין ממנו בגולה ומשם מספקין מים לכל העזרה ולשכת העץ היתה אחורי שתיהן והיא היתה לשכת כ"ג והיא הנקראת לשכת פרהדרין וגג שלשתן שוה ושתי לשכות אחרות היו שם בעזרת ישראל אחת מימין שער מזרחי והוא לשכת פנחס המלביש ואחד משמאלו והוא לשכת עושה חביתין:
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 3
- כרך יט ‹ ראה ‹ שיחה ב ‹ 142 לקו"ש ח"ל ע' 70
- כרך יט ‹ ראה ‹ שיחה ב ‹ 145 לקו"ש ח"ל ע' 70
- כרך כז ‹ ויקרא ‹ שיחה ב ‹ 15 לקו"ש ח"ל ע' 70
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.