ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ל וירא שיחה ב

69

אותו ממקומו לעולם", למה הביא בכלל כללות הענין ("ובמקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר. . ונאמר כו'"), ולא כתב (בקיצור) רק ע"ד המקום בדיוק, ש"מסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח כו' הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק".

ב. גם יש להעיר על כמה דיוקים ושינויים בדברי הרמב"ם כאן:

א) בה"א כותב "ובמקדש נעקד יצחק", ובהלכה ב' מאריך — "שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק", ולכאורה הול"ל (גם) כאן "הוא המקום שנעקד עליו יצחק" — ומדוע מוסיף בה"ב שאברהם בנה בו מזבח⁹? ובפרט שאין הרמב"ם מסתפק בתיבות ש"בנה בו אברהם המזבח", אלא מוסיף "ועקד עליו יצחק"¹⁰ (דלא כבהמשך ההלכה "והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה", ואינו מוסיף "והקריב עליו קרבן")¹¹.

ב) בה"א כ' "במקדש נעקד יצחק אבינו", ובה"ב סתם "שבנה בו אברהם. . יצחק". ואף שבנוגע ליצחק י"ל שאין צורך לכתוב עוה"פ תיבת "אבינו", אבל צע"ק מדוע סתם באברהם.

גם צע"ק כוונת הרמב"ם בהמשך דבריו בה"ב: "והוא המקום שבנה בו נח כו' והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל ובו הקריב אדם הראשון כו'" — מאי בדיוק נוגע זה לקדושת המקדש והמזבח שבו¹²?

ההודעה שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח הוא המקום שבנה אברהם כו' מובנת, כי המקום שבו נעקד יצחק אבינו ראוי ורצוי שבו תשרה שכינה ובו יקריבו בנ"י (בניו של יצחק) קרבנות ("מזבח לעולה לישראל") — כמפורש בכתוב¹³ "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה", וכתרגום אונקלוס עה"פ שאברהם הת

הערות

9. ודוחק לומר שכ"כ רק משום שיפור הסגנון בלשון מקביל, שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח הוא המקום שבנה בו אברהם.
10. בזה י"ל לכאורה שהוסיפו הרמב"ם כדי לשלול שאר מזבחות דאברהם (המפורשים בפ' לך יב, ז. שם, ח. יג, יח), ולהדגיש שכאן הכוונה היא למזבח העקידה. אבל בפשטות זה מובן כבר מהלשון "המזבח", ובפרט שזה בא בהמשך להלכה א'.
11. להעיר שבפרקי דר"א (פל"א), מקורו דהרמב"ם (כס"מ כאן), הלשון שוה בכולם — ש"הראהו הקב"ה (מקום עקידת יצחק) לאברהם וא"ל זה הוא המזבח, הוא המזבח שהי' אדם הראשון מקריב כו' הוא המזבח שהקריבו בו קין והבל הוא המזבח שהקריבו בו נח ובניו".
12. לכאורה הי' אפ"ל, שבזה בא הרמב"ם לתרץ (וראה תוד"ה כל מקום — ע"ז מה, א (מירושלמי ע"ז פ"ג סה"ה)) איך הותר לבנות שם המקדש והמזבח — והרי איתא במשנה (ע"ז שם. וראה גם ירושלמי שם) "כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודת כוכבים"? וע"ז מתרץ הרמב"ם, דמכיון שמסורת ביד הכל שבמקום זה בנה אברהם מזבח ועקד עליו יצחק, הי' זה מקום חשוב אצל בני עשו (בנו של יצחק) ובני ישמעאל (בנו של אברהם), והיות דשם בנה גם נח וכן קין והבל ואדם הראשון מזבחות, החשיבו והעריצו אותו כל אוה"ע, ולכן שום אומה לא השתמשה במקום הזה לעבוד שם ע"ז (ולכן גם לא הביא הא דיעקב, כי אי"ז נוגע לאוה"ע); דלפי תחלת טעות דור אנוש שהאמינו בשיתוף (ראה רמב"ם ריש הל' ע"ז), י"ל שהבינו שמקום זה שייך לאלקי האלקים כו', והדורות שלאח"ז, אף שעבדו ע"ז ממש (כדברי הרמב"ם שם) המשיכו בדרך זו, שלא השתמשו בהר זה. אבל לכאורה דוחק לתרץ כן — וראה שו"ת חת"ס או"ח סר"ח (ד"ה בדף ד' ע"ג); מעשי למלך לרמב"ם כאן וברפ"ה מהל' ביהב"ח. ולהעיר ממו"נ ח"ג רפמ"ה דמשמע שם ש(בנ"י ו)אוה"ע לא ידעו ע"ד מקום זה שיהי' מקום המקדש. ואכ"מ.
13. פרשתנו כב, יד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.