142

"ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי".

כלומר, "מקומו מכוון ביותר ואין משנין...", מפני ש"זה מזבח לעולה לישראל" ומפני ש"ויחל שלמה...", שנאמר לאחר בחירת הקדוש־ברוך־הוא, ולא מפני המעלות שהוא ימנה בהלכה מאוחרת יותר.

לפי זה יובן מדוע מצטט הרמב"ם גם את סוף הפסוק "(ויחל שלמה...) אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי", כי, לכאורה, הוא רוצה להוכיח שהמקום הוא "בירושלים בהר המוריה", ודי היה בציטוט תחילת הפסוק "ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה", ומדוע קשור לכאן סוף הפסוק "אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי"?

אלא, שלפי האמור לעיל אפשר להסביר²⁹: בכך רומז הרמב"ם, ש"אין משנין אותו ממקומו" – "ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים" – מפני "אשר נראה לדויד³⁰ אביהו" – בחירת הקדוש־ברוך־הוא. לפני הבחירה אין שום מעלה מיוחדת³¹ במקום זה על־פני מקומות אחרים, והוא רק "בגרן ארנן היבוסי".

לפי זה יובן גם מדוע קורא הרמב"ם להלכות אלו בשם "הלכות בית הבחירה"³² למרות שלשון הפסוק שהוא מצטט מיד הוא "ועשו לי מקדש"³³, ולפני כן הוא כותב³⁴ ש"יש בכללן שש מצוות... א) לבנות בית המקדש"³⁵, וגם ההלכות שמופיעות מיד אחר־כך נקראות "הלכות כלי המקדש"... "ביאת המקדש".

זאת, מפני ששיטת הרמב"ם היא, שמעלת המקדש היא רק מפני בחירת הקדוש־ברוך־הוא במקום זה.

ד. הרמב"ם רומז לכך בדבריו

אפשר אף לומר, שהרמב"ם רומז לכך גם בהלכה השניה בעצמה, שבה