98

(כיון שלא הי' ראוי למלוך מחמת חולי וכיו"ב), וכמבואר במפרשים¹⁶, שהוא ע"ד מ"ש בתשובת הרשב"א¹⁷ (והובא ברמ"א¹⁸) ב"ש"ץ שהזקין ורוצה למנות בנו לסייעו לפרקים. . שאם ממלא מקומו בשאר דברים בנו קודם לכל אדם", ועד"ז הוא לענין ירושת המלוכה, דכאשר אין האב יכול למלוך מאיזו סיבה זוכה הבן במלוכה בתורת ירושה (בחיי האב); משא"כ בנדו"ד, אף שהי' זה בעת ש"המלך דוד זקן"¹⁹, מפורש בדברי הימים²⁰ שדוד מלך בפועל גם אחרי שנמשח שלמה למלך²¹.

ואין זה דומה להזמן שברח דוד מפני אבשלום בנו (באמצע ימי מלכותו), ואיתא בירושלמי²² ד"אותן ששה חדשים שהי' דוד בורח מפני אבשלום בשעירה הי' מתכפר כהדיוט", שהרי זה הי' בעל כרחו (מחמת בריחתו מפני אבשלום), אבל אין מסתבר שיעביר המלוכה מידו ברצונו בחייו.

ובפרט שי"א²³, שגם באותן ששת החדשים הי' לו דין מלך²⁴, אלא שבנוגע לשעיר יש דין מיוחד שאינו אלא במי "שאין על גביו אלא ה' אלקיו"²⁵, וכיון שדוד הי' אז נרדף והי' ירא מפני אבשלום לא מקרי "אין על גביו אלא ה' אלקיו" בפועל.

ופשיטא שאין זה דומה כלל להא שמצינו מלכי בית דוד ומלכי ישראל בזמן אחד, ולדעת הרמב"ם²⁶ "נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל כו' הרי זה מלך וכל מצות המלכות נוהגות בו" — כי שם שני המלכים הם בשני מקומות שונים, זה ביהודה וזה בישראל [נוסף על החילוק בסוג המלוכה שזה ממלכי בית דוד וזה ממלכי ישראל, ששונים במהותם, כדלקמן בארוכה].

ב. לכאורה הי' אפשר לבאר זה, ע"פ דברי הגמ'²⁷ "עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר שנאמר²⁸ ועבדו את ה"א ואת דוד מלכם אשר אקים להם, הקים לא נאמר אלא אקים א"ל ר"פ לאביי והכתיב²⁹ ודוד עבדי נשיא להם לעולם כגון קיסר ופלגי קיסר", "מלך ושני לו כן דוד החדש מלך כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים ודוד המלך שני לו כדכתיב נשיא להם ולא כתוב מלך" (פרש"י)³⁰. שמזה מובן, שגם במלכות בית דוד עצמה, יש אפשרות של שני גדרים במלכות,