98
(כיון שלא הי' ראוי למלוך מחמת חולי וכיו"ב), וכמבואר במפרשים16, שהוא ע"ד מ"ש בתשובת הרשב"א17 (והובא ברמ"א18) ב"ש"ץ שהזקין ורוצה למנות בנו לסייעו לפרקים. . שאם ממלא מקומו בשאר דברים בנו קודם לכל אדם", ועד"ז הוא לענין ירושת המלוכה, דכאשר אין האב יכול למלוך מאיזו סיבה זוכה הבן במלוכה בתורת ירושה (בחיי האב); משא"כ בנדו"ד, אף שהי' זה בעת ש"המלך דוד זקן"19, מפורש בדברי הימים20 שדוד מלך בפועל גם אחרי שנמשח שלמה למלך21.
ואין זה דומה להזמן שברח דוד מפני אבשלום בנו (באמצע ימי מלכותו), ואיתא בירושלמי22 ד"אותן ששה חדשים שהי' דוד בורח מפני אבשלום בשעירה הי' מתכפר כהדיוט", שהרי זה הי' בעל כרחו (מחמת בריחתו מפני אבשלום), אבל אין מסתבר שיעביר המלוכה מידו ברצונו בחייו.
ובפרט שי"א23, שגם באותן ששת החדשים הי' לו דין מלך24, אלא שבנוגע לשעיר יש דין מיוחד שאינו אלא במי "שאין על גביו אלא ה' אלקיו"25, וכיון שדוד הי' אז נרדף והי' ירא מפני אבשלום לא מקרי "אין על גביו אלא ה' אלקיו" בפועל.
ופשיטא שאין זה דומה כלל להא שמצינו מלכי בית דוד ומלכי ישראל בזמן אחד, ולדעת הרמב"ם26 "נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל כו' הרי זה מלך וכל מצות המלכות נוהגות בו" — כי שם שני המלכים הם בשני מקומות שונים, זה ביהודה וזה בישראל [נוסף על החילוק בסוג המלוכה שזה ממלכי בית דוד וזה ממלכי ישראל, ששונים במהותם, כדלקמן בארוכה].
ב. לכאורה הי' אפשר לבאר זה, ע"פ דברי הגמ'27 "עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר שנאמר28 ועבדו את ה"א ואת דוד מלכם אשר אקים להם, הקים לא נאמר אלא אקים א"ל ר"פ לאביי והכתיב29 ודוד עבדי נשיא להם לעולם כגון קיסר ופלגי קיסר", "מלך ושני לו כן דוד החדש מלך כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים ודוד המלך שני לו כדכתיב נשיא להם ולא כתוב מלך" (פרש"י)30. שמזה מובן, שגם במלכות בית דוד עצמה, יש אפשרות של שני גדרים במלכות,
הערות
- 16. ראה שו"ת דברי נחמי' אה"ע סמ"ח בסופו. שו"ת אבני נזר יו"ד סשי"ב אות פה ואילך (וע"ש אות פז הראי' מיותם בן עוזי' ע"פ הוריות י, א). וראה צפע"נ להוריות יא, ב ד"ה התם שבט.
- 17. ח"א סי' ש.
- 18. או"ח סנ"ג סכ"ה.
- 19. מ"א בתחלתו.
- 20. דה"א קאפיטל כחכט. וראה אברבנאל למלכים כאן.
- 21. ראה מלבי"ם שם כט, כוכח. ולכאורה גם זה ד"וימליכו שנית לשלמה בן דויד וימשחו לה' לנגיד" (דה"א שם, כב), שנמלך לא רק ע"י אנשי ירושלים, הי' גם בחיי דוד (ראה רד"ק עה"פ. אברבנאל כאן).
- 22. ר"ה פ"א ה"א. הוריות פ"ג ה"ב.
- 23. ראה שו"ת אבני נזר שם בהגהה לאות כז. ועוד. אבל ראה מאירי הוריות יא, סע"א. פרשת דרכים דרוש יא בסופו. ועוד.
- 24. שלכן שמעי שקללו אז הי' לו דין מורד במלכות וחייב מיתה — ראה ש"ב יט, כב. מ"א ב, ח. שם, לו ואילך (ובמפרשים שם). צפע"נ להוריות י, א ד"ה פרט. אבל להעיר מרש"י ש"ב יט, כג.
- 25. משנה הוריות י, א. וראה רמב"ם הל' שגגות פט"ו ה"ו.
- 26. הל' מלכים פ"א ה"ח.
- 27. סנהדרין צח, סע"ב.
- 28. ירמי' ל, ט.
- 29. יחזקאל לז, כה.
- 30. וראה ראב"ד שם ספ"א. צפע"נ עה"ת ויחי מט, ט. לקו"ש חל"ה ע' 206 ואילך.
משנה תורה, הלכות שגגות ט״ו:ו׳ - הטקסט מספריא
כהן משיח שנסתפק לו אם שגג שגגה זו שהיא שגגת הוראה עם המעשה או לא שגג אותה אינו מביא אשם תלוי מפני שהוא בה כצבור שאינן מביאין אשם תלוי על לא הודע של שגגת הוראה אבל הנשיא אם נסתפק לו אם חטא או לא חטא מביא אשם תלוי כשאר ההדיוטות מפני שאין שגגתו תלויה בהוראתו אי זהו נשיא האמור בתורה זה מלך שאין עליו רשות מאדם מישראל ואין למעלה ממנו במלכותו אלא ה' אלהיו בין שהיה מבית דוד או משאר שבטי ישראל ואם היו מלכים רבים ואין אחד מהן עובד את חבירו כל אחד ואחד מהן מביא שעיר עזים על שגגתו ואי זהו כהן משיח זה כהן גדול שנמשח בשמן המשחה לא המרובה בבגדים.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות א׳:ח׳ - הטקסט מספריא
נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל והיה אותו המלך הולך בדרך התורה והמצוה ונלחם מלחמות ה' הרי זה מלך וכל מצות המלכות נוהגות בו אע"פ שעיקר המלכות לדוד ויהיה מבניו מלך שהרי אחיה השילוני העמיד ירבעם ואמר לו והיה אם שמוע תשמע את כל אשר אצוך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד וגו' ואמר לו אחיה ולבנו אתן שבט אחד למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים לפני בירושלים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

