ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג

305

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לארץ", לאחר כיבוש וחילוק, ואז כבר התקיימו כל שלוש המצוות שנצטוו בהן, אשר הן "תלויין זה בזה", גם אם שיא שלמותן היתה בבנין בית המקדש בירושלים⁵¹:

גם אז כבר היה זה בית, ולא אהל, לאחר י"ד שנות כיבוש וחילוק⁵² היה מצב של מנוחה בארץ ישראל, והיה זה באמצעותיהושע,שנתמנהלמלךעל־ידי משה רבינו ובית דינו, כפי שצריכה להתקיים מצות מינוי מלך לדורות "על־פי בית דין של שבעים זקנים ועל־פי נביא"⁵³ [כל זאת לעומת המשכן שהיה רק לפי שעה, במדבר (ממסע למסע), לא במצב של מנוחה, ומלכות משה איננה על־ידי מינוי בהתאם לפרטים של מצות מינוי מלך]⁵⁴.

י. פרטי הגלגולים חשובים להלכה למעשה

לפי זה ניתן להשיב גם לשאלה על ההלכה המובאת לעיל מהלכות בית הבחירה, ומה ניתן ללמוד ממנה להלכה למעשה, כדלהלן:

הרמב"ם פוסק⁵⁵: "ואסור לאדם שיעשה בית תבנית היכל אכסדרא תבנית אולם חצר כנגד העזרה". ואם כל הבנינים המנויים נכללים בקטגוריה של מקדש וחלים עליהם הדינים בהתאם, ובכל אחד מהם קיימו את מצוות "ועשו לי מקדש", עד אשר זאת היו הענינים העיקריים שבו בדומה למשכן⁵⁶, כפי שכותב הרמב"ם⁵⁷: "ועושיןמחיצהאחרתסביבלהיכלרחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אהל מועד הוא הנקרא עזרה"⁵⁸.

הערות

51. והיינו אף שהרמב"ם מדבר ב"בית הבחירה", מ"מ לא הביא כתוב מפורש על בית הבחירה, אלא כתוב שבו מרומז משכן שילה. וכדלקמן.
52. ורק כשבאו לשילה נאסרו הבמות (משא"כ בגלגל ונוב וגבעון) והיא היתה מנוחה כו' (משנה זבחים קיב, ב) וראה גמרא שם קיט, א ואילך. ושם (ובספרי ראה יב, ט) גם דיעה "דנחלה זו שילה". ובפיה"מ שם "נקרא שילה בית כו'". וראה ספרי תבוא (כו, ב) אלא המקום אשר יבחר ה"א זה שילה ובית עולמים. רמב"ן שם. ובכ"מ הושוו שילה ובית עולמים. וראה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מ"ע פד־פה. ובכ"מ. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 79 ואילך.
53. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ג.
54. עפכהנ"ל מובן שינוי לשון הרמב"ם דבהל' ביהב"ח כ' הרמב"ם "לעשות בית", ובהל' מלכים "לבנות", וכ' הצפע"נ (מהד"ת ג, ב. עז, א) דל' "לעשות" פי' "שיהי'" ול' "לבנות" פי' ד"המצוה היא הבנין": בהל' ביהב"ח מבאר התוכן דמצות בנין ביהמ"ק (שבכל הזמנים וכמ"ש "בית ליי' (כנ"ל הערה 34) מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגין אליו כו'"), ולכן כ' הלשון "לעשות"* (ראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 120 ואילך). משא"כ בהל' מלכים שמדבר ב"ג' מצות שנצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ" כ' "לבנות", כי הוספת המצוה שם היא לא בעצם (תוכן) מצות בנין הבית, כ"א קיום מצות בנין בית הבחירה שלאחר מצות מינוי מלך, והכרתת זרעו של עמלק (אבל להעיר מצפע"נ שם ג, ב בהמשך דבריו, דכתב שזה החילוק דמשכן ומקדש. ואכ"מ).
55. הל' בית הבחירה פ"ז ה"י. מר"ה כד, א. ע"ז מג, א. מנחות כח, ב.
56. ולהעיר ממ"ש שם פ"א הי"ב "והכל חייבים לבנות כו' כמקדש המדבר". ובפ"ו הי"א שם (הובא לעיל הערה 39). פ"ז הי"א. ועוד. ולהעיר מפרש"י פרשתנו כה, ט. וברא"ם שם.
57. שם פ"א ה"ה.
58. ועפ"י הנ"ל צע"ק מ"ש הרמב"ם לפנ"ז "ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית כו' והוא הנקרא אולם" מנין שגם אולם הוא עיקר בבנין הבית כיון שלא הי' במשכן (ואולי מקורו מגמ' הנ"ל לא יעשה אדם בית תבנית – שחשב אולם). וראה קרית ספר שם דהא במשכן לא הי' אולם ואע"ג כו' אפילו הכי לענין קדושת הבית ליכא שינוי בין משכן למקדש דכמו במשכן ליכא אלא ג' קדושות כו' עיי"ש. ולהעיר מעירובין ב, א. ובכ"מ. תוי"ט כלים פ"א מ"ט ד"ה ההיכל מקודש. וראה הר המורי' שם סק"י. ואכ"מ.
. וכ"ה בסהמ"צ שם בהוצאת קאפח. משא"כ בדפוסים שלפנינו: "לבנות".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.