35
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מלכות .. לו ולבניו הזכרים עד עולם .. לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם"*.
והבעש"ט היה הראשון לנשיאי10 החסידות (הכללית).
בכך מובן הקשר המיוחד בין שלושת מלכי ונשיאי ישראל אלה לבין מתן־תורה, שהרי אחד מן הדברים העיקריים שארעו במתן תורה היה הפיכתו של כל יהודי לחלק מ"ממלכת כהנים (שרים)"11, היכולת להביא כח זה לגילוי ניתנת לכל יהודי על־ידי נשיאי ישראל שבכל דור12, כפי שיבואר להלן.
ג. התרוממות והתנשאות, ומשמעותה לעם ישראל
כדי להבין את הקשר שבין "ממלכת כהנים" לבין מתן תורה, יש להסביר תחילה את מהותה של המלוכה:
הנקודה העיקרית שבמלכות היא – התנשאות, רוממותו והינשאותו של המלך על פני כל העם, עד־כדי־כך שאסור לו להשפיל את עצמו ולעשות מלאכה13. יש להכין עבורו את כל צרכיו ברווחה רבה, כפי שנאמר14 "מלך ביופיו תחזינה עיניך", שום אדם במדינה איננו יכול למנוע את ביצוע רצון המלך, כמאמר חז"ל15 "המלך פורץ גדר... ואין מוחין בידו", "אמר מלכותא... עקר טורי"16 (=החליט המלך לעקור הרים... הרי הוא עוקר).
בדומה לכך עורר מתן־תורה אצל בני ישראל ענין של "ורוממתנו". עם ישראל התרומם על פני שאר העמים, עד שנעשה נעלה מכל העולם כולו – איננו מוגבל בהגבלות הטבע.
במילים אחרות: כאשר יהודים
הערות
- *. רמב"ם שם. וראה מדרש תהלים שם: משובח שבמלכים זה דוד. סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך פ"ב. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 110 ואילך.
- 10. וראה שיחת שש"פ תרצ"ו (נעתקה בהוספות לכתר שם טוב סי' רכה): רוממות מלך אדיר הוא כלא נגד די רוממות פון דעם רבי'ן (הבעש"ט). ולהעיר מהידוע דגילוי הבעש"ט הוא "טעימה" מגילוי המשיח. וראה תו"ח שמות (שכט, סע"ב): היראה הפנימית שהי' בבעש"ט ז"ל שהי' מעין יראה של משיח כו'. וראה בשוה"ג להערה 12.
- 11. יתרו יט, ו וברש"י.
- 12. ראה סהמ"צ שם פ"א (בענין השפעת ענין הביטול* שבמלך לכל העם). ולהעיר מאגה"ק רסכ"ט (ממשנת חסידים מס' חיוב הנשמות פ"ב מ"א): מצות התלויות במלך שהוא מוציא כל ישראל כי הוא כללות כולם. וראה לקמן ע' 208 הערה 55.
- 13. מכש"כ מזה שאפילו פרנס על הצבור אסור במלאכה (בפני ג') – קידושין ע, א. רמב"ם הל' סנהדרין פכ"ה ה"ד. טושו"ע חו"מ סי' ח ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד הי"ו.
- 14. ישעי' לג, יז. הל' מלכים פ"ב ה"ה. וראה הוריות ט, רע"א ובפרש"י.
- 15. פסחים קי, א. וש"נ.
- 16. ב"ב ג, ב. וש"נ.
- . ע"פ המבואר בכ"מ שרוממות המלך קשורה עם תכלית הביטול שלו [ראה ברכות לד, ריש ע"ב. ולהעיר מלשון הרמב"ם הל' מלכים ספ"ב: כדרך שחלק לו הכתוב הכבוד הגדול וחייב הכל בכבודו כך ציווהו להיות לבו בקרבו שפל וחלל כו': וראה המשך השיחה (שש"פ תרצ"ו) דלעיל הערה 10 ע"ד הבעש"ט), שמלכותו היא מלכות ה' – יש לקשר זה עם השפעת המלכות לכאו"א.
משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״ה:ד׳ - הטקסט מספריא
כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה כדי שלא יתבזה בפניהם אם המלאכה ברבים אסורה עליו קל וחומר לאכול ולשתות ולהשתכר בפני רבים ובכניסת עמי הארץ ובסעודת מרעות אוי להם לאותן הדיינים שנהגו בכך מעלבון תורת משה שבזו דיניה והשפילוה עד ארץ והגיעוה עד עפר וגרמו רעה להן ולבני בניהם בעולם הזה ולעולם הבא.
שולחן ערוך, חושן משפט ח׳:ד׳ - הטקסט מספריא
אָסוּר לַדַּיָּן לְהִתְנַהֵג בִּשְׂרָרָה וְגַסוּת עַל הַצִּבּוּר, אֶלָּא בַּעֲנָוָה וְיִרְאָה. וְכָל פַּרְנָס הַמֵּטִיל אֵימָה יְתֵרָה עַל הַצִּבּוּר, שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵינוֹ רוֹאֶה בֵּן תַּלְמִיד חָכָם, לְעוֹלָם. וְכֵן אָסוּר לִנְהֹג בָּהֶם קַלּוּת רֹאשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם עַמֵּי הָאָרֶץ. וְלֹא יַפְסִיעוּ עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ. וְצָרִיךְ שֶׁיִּסְבֹּל טֹרַח הַצִּבּוּר וּמַשָּׂאָם. וּמִצְוָה עַל הַצִּבּוּר לִנְהֹג כָּבוֹד בַּדַּיָּן, וְיִהְיֶה אֵימָתוֹ עֲלֵיהֶם. וְגַם הוּא לֹא יִתְבַּזֶּה וְלֹא יִנְהֹג קַלּוּת רֹאשׁ לִפְנֵיהֶם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנֵּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה בִּפְנֵיהֶם, וְקַל וָחֹמֶר שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּר (טוּר) בִּפְנֵי רַבִּים. כָּל דַּיָּן שֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ, אָסוּר לוֹ לְקַבֵּל לִהְיוֹת דַּיָּן (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פכ"ה דְּסַנְהֶדְרִין).
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ב׳:ה׳ - הטקסט מספריא
המלך מסתפר בכל יום ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך ויושב על כסא מלכותו בפלטרין שלו ומשים כתר בראשו וכל העם באין אליו בעת שירצה ועומדין לפניו ומשתחוים ארצה אפילו נביא עומד לפני המלך משתחוה ארצה שנאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך אבל כהן גדול אינו בא לפני המלך אלא אם רצה ואינו עומד לפניו אלא המלך עומד לפני כהן גדול שנאמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד אעפ"כ מצוה על כהן גדול לכבד את המלך ולהושיבו ולעמוד מפניו כשיבא לו ולא יעמוד המלך לפניו אלא כשישאל לו במשפט האורים וכן מצוה על המלך לכבד לומדי התורה וכשיכנסו לפניו סנהדרין וחכמי ישראל יעמוד לפניהם ויושיבם בצדו וכן היה יהושפט מלך יהודה עושה אפילו לתלמיד חכם היה עומד מכסאו ומנשקו וקורא לו רבי ומורי בד"א בזמן שיהיה המלך בביתו לבדו הוא ועבדיו יעשה זה בצינעה אבל בפרהסיא בפני העם לא יעשה ולא יעמוד מפני אדם ולא ידבר רכות ולא יקרא לאדם אלא בשמו כדי שתהא יראתו בלב הכל.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ב׳ - הטקסט מספריא
כבוד גדול נוהגין במלך ומשימין לו אימה ויראה בלב כל אדם שנאמר שום תשים שתהא אימתו עליך אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו ולא בכתרו ולא באחד מכל כלי תשמישיו וכשהוא מת כולן נשרפין לפניו וכן לא ישתמש בעבדיו ושפחותיו ושמשיו אלא מלך אחר לפיכך אבישג היתה מותרת לשלמה ואסורה לאדוניה.
אבל אשתו של מלך אינה נבעלת לאחר לעולם אפילו המלך אינו נושא אלמנתו או גרושתו של מלך אחר.
ואסור לראותו כשהוא ערום ולא כשהוא מסתפר ולא כשהוא בבית המרחץ ולא כשהוא מסתפג ואינו חולץ שנאמר וירקה בפניו וזה בזיון ואפילו רצה אין שומעין לו שהמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול והואיל ואינו חולץ אינו מיבם וכן [אם מת הוא] כיון שאי אפשר ליבם את אשתו כך אין חולצין לה אלא תשב לעולם בזיקתה.
מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטרין שלו וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש ואם נכנס לעזרה והיה מזרע דוד ישב שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה.
המלך מסתפר בכל יום ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך ויושב על כסא מלכותו בפלטרין שלו ומשים כתר בראשו וכל העם באין אליו בעת שירצה ועומדין לפניו ומשתחוים ארצה אפילו נביא עומד לפני המלך משתחוה ארצה שנאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך אבל כהן גדול אינו בא לפני המלך אלא אם רצה ואינו עומד לפניו אלא המלך עומד לפני כהן גדול שנאמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד אעפ"כ מצוה על כהן גדול לכבד את המלך ולהושיבו ולעמוד מפניו כשיבא לו ולא יעמוד המלך לפניו אלא כשישאל לו במשפט האורים וכן מצוה על המלך לכבד לומדי התורה וכשיכנסו לפניו סנהדרין וחכמי ישראל יעמוד לפניהם ויושיבם בצדו וכן היה יהושפט מלך יהודה עושה אפילו לתלמיד חכם היה עומד מכסאו ומנשקו וקורא לו רבי ומורי בד"א בזמן שיהיה המלך בביתו לבדו הוא ועבדיו יעשה זה בצינעה אבל בפרהסיא בפני העם לא יעשה ולא יעמוד מפני אדם ולא ידבר רכות ולא יקרא לאדם אלא בשמו כדי שתהא יראתו בלב הכל.
כדרך שחלק לו הכתוב הכבוד הגדול וחייב הכל בכבודו כך צוהו להיות לבו בקרבו שפל וחלל שנאמר ולבי חלל בקרבי ולא ינהג גסות לב בישראל יתר מדאי שנאמר לבלתי רום לבבו מאחיו ויהיה חונן ומרחם לקטנים וגדולים ויצא ויבא בחפציהם ובטובתם ויחוס על כבוד קטן שבקטנים וכשמדבר אל כל הקהל בלשון רבים ידבר רכות שנאמר שמעוני אחי ועמי ואומר אם היום תהיה עבד לעם הזה וגו' לעולם יתנהג בענוה יתירה אין לנו גדול ממשה רבינו והוא אומר ונחנו מה לא עלינו תלונותיכם ויסבול טרחם ומשאם ותלונותם וקצפם כאשר ישא האומן את היונק רועה קראו הכתוב לרעות ביעקב עמו ודרכו של רועה מפורש בקבלה כרועה עדרו ירעה בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא וגו'.
מצוטט ב־4 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך ח ‹ חג השבועות ‹ שיחה א ‹ 23 לקו"ש חי"ח ע' 35
תורת מנחם 2
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- יורה דעה ‹ הלכות תלמוד תורה ‹ הלכות ת"ת פרק רביעי ‹ א לקו"ש חי"ח ע' 35
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יב בחוקותי שיחה א מאותו ספר הוריות ט, א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי טז הוריות ט, א
- לקוטי שיחות כרך לו ט"ו בשבט ט"ו בשבט מאותו ספר פסחים קי, א
- לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יא מאותו ספר פסחים קי, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א פסחים קי, א
- תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשח"י פסחים קי, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט פסחים קי, א
- תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי פסחים קי, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה פסחים קי, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג פסחים קי, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו פסחים קי, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו פסחים קי, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז פסחים קי, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז פסחים קי, א
- אור התורה במדבר כרך א פרשת נשא כה תברכו פסחים דף ק"י ע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת פסחים דף קי
- תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח פסחים קי, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח פסחים קי, א
- תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט פסחים קי, א
- תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל פסחים קי, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א פסחים קי, א
- תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג פסחים קי, א

