ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה א

103

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

המשמעות הפשוטה של הפסוקים כאן, כדלעיל.

יב. "פני מלך – פני כלב"

ההסבר לפי האמור לעיל לנאמר בגמרא ש"פני כלב" הוא ההיפך מ"פני מלך"⁵⁴:

מלך משפיע ודואג לכל צרכי עמו. ובמיוחד "פני מלך", אשר "באור פני מלך חיים"⁵⁵. ואילו "פני כלב" הוא בדיוק ההיפך מכך. כי, בנוסף לכך שהכלבים נכללים ב"שלושה" אשר "שונאים זה את זה"⁵⁶, הרי על הכלבים נאמר⁵⁷ "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה", שתאוותם היא בעזות רבה, עד כדי כך ש"לא ידעו שבעה": אין די להם בכל מה שיהיה להם – הם תמיד רעבים ודורשים יותר.

וכיון שהכלב חושק בהכל לעצמו, מובן שאין הוא מסוגל להשפיע ולתת לזולתו. ואדרבה: כאשר רק נדמה לו שיש לזולתו משהו, אין הוא סובל זאת, והוא רוצה הכל לעצמו.

כשם שהמלך משפיע לכולם⁵⁸ מצד ההתבטלות הפנימית והאמיתית שלו⁵⁹, כך הכלב הוא בדיוק להיפך: הוא נובח תמיד "הב הב"⁶⁰, ומביט בעין רעה על הזולת, ותמיד מקנא.

יג. בלעם הרשע – "לעומת זה" של אברהם אבינו

שלושת השמות של העבודות הזרות המוזכרים בגמרא – "בית גליא", "פני מלך" ו"עין כל", הקשורים למקומות: "על ההרים הרמים", "על הגבעות"⁶¹ ו"תחת כל עץ רענן" – הם בהתאם⁶² לשלוש המדות של בלעם הרשע: "עין רעה, ורוח גבוהה ונפש רחבה"⁶³:

הערות

54. עוד ביאור – ראה הערה במכתב לג' תמוז תש"ל (נדפס בלקו"ש ח"ח ע' 342).
55. משלי טז, טו.
56. פסחים קיג, ב. ומכיון שכלבים נמנו שם ראשונה, י"ל, שבהם טבע שנאה זו הוא ביותר.
57. ישעי' נו, יא. וראה רש"י ורד"ק שם.
58. בדוגמת החסד דאברהם אבינו – "עין טובה" (היפך עין רעה דבלעם), שזה הי' מצד הביטול ד"ואנכי עפר ואפר" (אגה"ק ס"ב. לקו"ת עקב יז, סע"ד ואילך. ד"ה אמרת ה' תרצ"ה (בסה"מ קונטרסים ח"ב) פ"ג. ועוד).
59. שלכן אמר דוד (עיקר המלכות בישראל) אם לא שוויתי ודוממתי – כדומם – (תהלים קלא, ב. וראה ירוש' סנה' פ"ב סה"ד); ואנכי תולעת ולא איש (שם כב, ז). והמלך שכרע שוב אינו פוסק (ברכות לד, ריש ע"ב). וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ו: הכתוב .. צוהו (את המלך) להיות לבו בקרבו שפל וחלל שנאמר ולבי חלל בקרבי [ועיי"ש בל' הרמב"ם "כדרך שחלק כו' כך צוהו"]. וראה גם ד"ה ביום השמע"צ תש"ח פל"א. עיי"ש.
60. ראה זח"ג פ, סע"א ואילך.
61. כי כמו שגבעות קטנות יותר "ומקבלות" מהרים [שלכן אמרו (ויק"ר ספל"ו) הרים אלו אבות והגבעות אלו אמהות – כי אמהות מקבלות מהאבות (ראה לקו"ת שה"ש טו, ג)], כן המלך [דר ונכנס "ו]מקבל" (תועלת) מבית המלך – בית גליא.
62. אלא שרוח גבוהה ונפש רחבה ישנם גם בקדושה – וע"ד "ויגבה לבו בדרכי ה'" (דה"ב יז, ו) "ואתהלכה ברחבה" (תהלים קיט, מה), וראה לקו"ת מטות (פו, ג) ששניהם צ"ל בכל אדם – היינו ב"בית גליא" ו"עין כל" אמתיים. משא"כ "עין רעה" אינה שייכת ב"פני המלך" אמיתי (דקדושה), ולכן נרמזת בהשם "פני כלב", כדלהלן בפנים.
63. אבות פ"ה מי"ט. פרש"י בלק כד, ב. ולהעיר, שלהנוהגין לומר פרקי אבות כל שבתות הקיץ (נסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 185 הערה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.