104
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"רוח גבוהה" דומה ל"בית גליא", מלשון גובה. "נפש רחבה" ("אם יתן לי... מלא ביתו כסף וזהב"64) – היא כ"עין כל", הרוצה הכל. ו"עין רעה" היא כ"פני כלב", שאינה מאפשרת נתינה לאחרים65, כדלעיל.
ההסבר לקשר שבין שמות העבודה זרה לבלעם הוא:
באופן כללי ידוע, שבלעם הרשע היה ה"לעומת זה" של משה רבינו66. אך במשנה67 מופיע ענין חדש, שהוא היה ה"לעומת זה" של אברהם אבינו,
וכיון שמהותו של אברהם אבינו היא מלחמה בעבודה זרה וביטולה68, אשר לפיכך נאמר ש"עבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הוויין"69 (=מורכבת מארבע מאות חלקים) – לכן, משום ששלוש המידות המוזכרות של בלעם הרשע, מתאימות לשלושת הסוגים והשמות של העבודה זרה שהוזכרו לעיל, הוא ה"לעומת זה" של אברהם אבינו.
יד. הפיכת הקללה לברכה
בין הענינים המוזכרים בסוף מסכת סוטה, שיהיו בעקבתא דמשיחא, מוזכר ש"פני הדור כפני הכלב". אך כל הענינים המפורטים שם הם "בפנימיותם" ברכות70. הברכה בכך היא, שבעקבתא דמשיחא, ובמיוחד על ידי העבודה של הפצת המעיינות חוצה, גורמים לכל הדור ל"רעב" לדבר ה'71, באופן של "לא ידעו שבעה" – שכל מה שמקבלים עדיין אינו מספיק, ותמיד תובעים "הב הב".
הדבר קשור לתחילת הפרשה "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה": שגם את הקללה הופכים לברכה72,
כנאמר לגבי בלעם (אשר שלושת השמות של העבודה זרה הם כנגד שלוש מדותיו, כדלעיל), שלא זו בלבד ש"ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם", אלא יותר מכך – "ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה"73,
ועל ידי כך מגיעים לפרשה המופיעה מיד לאחר פרשתנו – "שופטים ושוטרים תתן לך בכל
הערות
- 64. בלק כב, יח. ומזה "למדנו שנפשו רחבה" (פרש"י שם).
- 65. הטעם מה שנמנו במשנה שם (ורש"י שם כד, ב) בסדר זה דוקא (אף שרוח גבוהה ונפש רחבה למדנו מ"כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם" (בלק כב, יג) ו"אם יתן לי בלק מלא ביתו גו'" (שם, יח) – שלפני "וישא בלעם את עיניו – ביקש להכניס בהם עין רעה") י"ל: "עין רעה" – (מוחין) נשמה, ואח"כ: רוח גבוהה ונפש רחבה.
- 66. ספרי ברכה לד, יו"ד. וראה בארוכה ד"ה השקיפה ש"ת.
- 67. אבות שם.
- 68. ראה רמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ג.
- 69. ע"ז יד, ב.
- 70. ראה לקו"ת בחוקותי מח, סע"א ואילך.
- 71. ראה עמוס ח, יא.
- 72. אוה"ת פרשתנו ע' תרמה. תרנט. וי"ל שזוהי ג"כ השייכות דפ' ראה לאלול – כי התשובה דאלול היא באופן שהזדונות נהפכים לזכיות.
- 73. תצא כג, ו. אוה"ת שם ע' תתקפב.
- 1. , אומרים פרק זה (בכמה שנים) בש"פ ראה.
רש"י על במדבר כ״ב:י״ח - הטקסט מספריא
מלא ביתו כסף וזהב. לָמַדְנוּ שֶׁנַּפְשׁוֹ רְחָבָה וּמְחַמֵּד מָמוֹן אֲחֵרִים, אָמַר רָאוּי לוֹ לִתֵּן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ לִשְׂכֹּר חַיָּלוֹת רַבּוֹת, סָפֵק נוֹצֵחַ סָפֵק אֵינוֹ נוֹצֵחַ, וַאֲנִי וַדַּאי נוֹצֵחַ (שם):
לא אוכל לעבר. עַל כָּרְחוֹ גִלָּה שֶׁהוּא בִרְשׁוּת אַחֵרִים, וְנִתְנַבֵּא כָאן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל הַבְּרָכוֹת שֶׁנִּתְבָּרְכוּ הָאָבוֹת מִפִּי הַשְּׁכִינָה (שם):
מלא ביתו כסף וזהב [IF BALAK WOULD GIVE ME HIS HOUSE] FULL OF SILVER AND GOLD — This tells us that he was avaricious and covetous of other peoples wealth. He said: He ought to give me all his silver and gold, for, behold, he would otherwise have to hire many armies to fight against them. Even then it is doubtful whether he would conquer or not conquer, but “I” would certainly conquer (Midrash Tanchuma, Balak 6).
לא אוכל לעבר I CANNOT GO BEYOND [THE WORD OF THE LORD] — Against his own will he divulged to them that he was under the control of others, and he prophesied here that he would be unable to annul those blessings with which the patriarchs had been blessed by the mouth of God (Midrash Tanchuma, Balak 6).
רש"י על במדבר כ״ד:ב׳ - הטקסט מספריא
וישא בלעם את עיניו. בִּקֵּשׁ לְהַכְנִיס בָּהֶם עַיִן רָעָה, וַהֲרֵי יֵשׁ לְךָ שָׁלֹשׁ מִדּוֹתָיו — עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה:
שכן לשבטיו. רָאָה כָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט שׁוֹכֵן לְעַצְמוֹ וְאֵינָן מְעֹרָבִין, רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם מְכֻוָּנִין זֶה כְנֶגֶד זֶה, שֶׁלֹּא יָצִיץ לְתוֹךְ אֹהֶל חֲבֵרוֹ:
ותהי עליו רוח אלהים. עָלָה בְלִבּוֹ שֶׁלֹּא יְקַלְּלֵם:
וישא בלעם את עיניו AND BALAAM LIFTED UP HIS EYES — he wished to cast the evil eye upon them. Thus you have his three characteristics — an evil eye mentioned here, and pride and greed which have been mentioned above (see Rashi on Numbers 22:13 and 18).
שכן לשבטיו DWELLING ACCORDING TO HIS TRIBES — He saw each tribe dwelling by itself not intermingled one with another; he saw that the entrances of their tents were not exactly facing each other so that one could not peer into the other's tent (Bava Batra 60a).
ותהי עליו רוח אלהים AND THE SPIRIT OF GOD WAS UPON HIM — Then he made up his mind not to curse them (i.e. he decided to comply with the will of God, רוח אלהים).
משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו כי אי אפשר שיסבב את עצמו ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים והוא עובד עמהם ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו וידע שכל העולם טועים ודבר שגרם להם לטעות זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות עד שאבד האמת מדעתם ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים וראוי לאבד ולשבר כל הצורות כדי שלא יטעו בהן כל העם כמו אלו שהם מדמים שאין שם אלוה אלא אלו:כיון שגבר עליהם בראיותיו בקש המלך להורגו ונעשה לו נס ויצא לחרן והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' אל עולם וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו וישב יצחק מלמד ומזהיר ויצחק הודיע ליעקב ומינהו ללמד וישב מלמד ומחזיק כל הנלוים אליו ויעקב אבינו למד בניו כולם והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישבה ללמד דרך השם ולשמור מצות אברהם וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה כדי שלא תשכח הלמוד והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה' עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן חוץ משבט לוי שעמד במצות אבות ומעולם לא עבד שבט לוי עבודת כוכבים וכמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן ומאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו כיון שנתנבא משה רבינו ובחר ה' ישראל לנחלה הכתירן במצות והודיעם דרך עבודתו ומה יהיה משפט עבודת כוכבים וכל הטועים אחריה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה א מאותו ספר ע"ז יד, ב
- תורת שמואל תר"ם ויובן כו' הני כ"ו הודו כו' ע"ז יד, ב
- תורת שמואל תר"ם אריב"ל הנהו ך"ו הודו ע"ז יד, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זהר כו' ת"ח ברזא דשמא קדישא ער, ג ע"ז יד, ב
- תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך ויאמר גו' לך לך ע"ז יד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרה מנהג כפרות בערב יום כיפור ב ע"ז יד, א
- ספר השיחות תש"ו שיחות חג הפסח עבודה זרה יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שה במה בהמה יוצאת בשבת ע"ז יד, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט ע"ז יד, ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל ע"ז יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרה מנהג כפרות בערב יום כיפור ע"ז יד, א