178
גילוח הראש, דפשיטא שהי' מספר שערותיו בזמן הצורך, אלא שכאן הי' גילוח מיוחד20 — לא מצד הצורך בכך (גילוח הרגיל אצל כל האסורים מזמן לזמן), אלא גילוח מיוחד21 "מפני כבוד המלכות".
בסגנון אחר: הא ד"אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק", כשהוא לבוש בלבוש שאינו מתאים בכניסה למלך, ה"ז ענין שלילי, שלא יכנס אל המלך בדרך בזיון, וכן בנדו"ד, שמכיון שלא רצה לבוא אל המלך בלבושים של אסיר, לכן החליף שמלותיו שלא לבזות את המלך; משא"כ גילוח זה המיוחד טרם בואו אל המלך, לא בא לשלול כניסה אל המלך דרך בזיון (שהרי הי' מספר שערו מזמן לזמן), אלא שעשה פעולה מיוחדת "מפני כבוד המלכות".
ג. וע"ד הרמז יש לומר, שבפירוש רש"י כאן נרמז ענין של הלכה:
יציאת יוסף מבית האסורים היתה כדי להיות מלך על מצרים, כמ"ש22 מבית האסורים יצא למלוך. ומצד חיובי ודיני המלך ישנם שני ענינים אלה — (א) גילוח, שהרי ה"מלך23 מסתפר בכל יום. . מלך24 ביפיו תחזינה עיניך"25, (ב) לבישת בגדי כבוד (וכדאיתא בגמ'26 "המגלח ראשו בחלום סימן יפה לו" ופרש"י "המגלח — סימן גדולה ותפארת היא לו כמו ויגלח ויחלף וגו'").
וזהו הרמז בפירוש רש"י, דמה שעשה יוסף "מפני כבוד המלכות" הי' בעיקר "ויגלח", ולא זה ש"ויחלף שמלותיו" — כי27 בגדי המלכות שלו לא ניתנו לו אז אלא אח"כ28, כשמינהו פרעה על ביתו ועל כל ארץ מצרים, משא"כ גילוח (של מלכות) הי' תיכף ביציאתו מבית האסורים.
ד. ולפי זה יש לבאר (בפנימיות הענינים את) ה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י, ע"פ מארז"ל29 שבראש השנה יצא יוסף מבית האסורים:
ידוע30, שבר"ה הוא זמן "בנין המלכות"31, היינו32 דחיות כל העולמות היא ממדת מלכותו ית', כי מצד הקב"ה עצמו אין אפילו נתינת מקום למציאות עולמות, וכדי שיתהוו העולמות מאין ליש צריך להיות צמצום והעלם אור ושפע של א"ס ב"ה, שלא יהי' גילוי אלא מצד מדת מלכותו ית', כמ"ש33 ה' מלך גאות לבש,
הערות
- 20. ולהעיר מר"י בכור שור כאן: ויגלח שלא עשה שפמו ולא עשה רגליו כל זמן שהוא אסור.
- 21. להעיר מתוס' מו"ק (יד, רע"א) בהחילוק דגילוח של יופי וגילוח דכל הראש דהוי מלאכה.
- 22. קהלת ד, יד. קה"ר (ופרש"י ומצו"ד) שם. ב"ר פרשתנו פפ"ט, ג.
- 23. תענית יז, א. סנהדרין כב, ב. רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ה.
- 24. ישעי' לג, יז.
- 25. בתענית וסנהדרין שם הובא הכתוב ע"ז ד"מלך מסתפר בכל יום". וברמב"ם שם מוסיף לאחר "המלך מסתפר בכל יום" — "ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים שנאמר מלך ביפיו גו'".
- 26. ברכות נז, א.
- 27. ראה פי' ר"ש בן חפני ויפ"ת (השלם) לב"ר שם.
- 28. מא, מב.
- 29. ר"ה י, סע"ב ואילך (ושם יא, ב — הלימוד). פרש"י שם ל, ב. פרש"י לתהלים פא, ו. וראה בעלי התוס', מושב זקנים עה"ת, תורת משה (להחת"ס) כאן. ועוד.
- 30. ראה פע"ח שער כד (שער ר"ה) פ"א ואילך.
- 31. כמרז"ל (ר"ה טז, א. לד, ב) "אמרו לפני בר"ה מלכיות. . כדי שתמליכוני עליכם", ובנ"י פועלים גילוי מלכותו ית' בכל העולם כולו.
- 32. ראה בהבא לקמן דרושי ר"ה בלקו"ת (נג, ד ואילך), עטרת ראש, אוה"ת ועוד.
- 33. תהלים צג, א.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ב׳:ה׳ - הטקסט מספריא
המלך מסתפר בכל יום ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך ויושב על כסא מלכותו בפלטרין שלו ומשים כתר בראשו וכל העם באין אליו בעת שירצה ועומדין לפניו ומשתחוים ארצה אפילו נביא עומד לפני המלך משתחוה ארצה שנאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך אבל כהן גדול אינו בא לפני המלך אלא אם רצה ואינו עומד לפניו אלא המלך עומד לפני כהן גדול שנאמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד אעפ"כ מצוה על כהן גדול לכבד את המלך ולהושיבו ולעמוד מפניו כשיבא לו ולא יעמוד המלך לפניו אלא כשישאל לו במשפט האורים וכן מצוה על המלך לכבד לומדי התורה וכשיכנסו לפניו סנהדרין וחכמי ישראל יעמוד לפניהם ויושיבם בצדו וכן היה יהושפט מלך יהודה עושה אפילו לתלמיד חכם היה עומד מכסאו ומנשקו וקורא לו רבי ומורי בד"א בזמן שיהיה המלך בביתו לבדו הוא ועבדיו יעשה זה בצינעה אבל בפרהסיא בפני העם לא יעשה ולא יעמוד מפני אדם ולא ידבר רכות ולא יקרא לאדם אלא בשמו כדי שתהא יראתו בלב הכל.
רש"י על תהילים פ״א:ו׳ - הטקסט מספריא
עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִים (ראש השנה י:):
שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע. מְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (סוטה לו:), שֶׁלִּמְּדוֹ גַבְרִיאֵל שִׁבְעִים לָשׁוֹן:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כט מאותו ספר תענית יז, א
- לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א מאותו ספר תענית יז, ב
- תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות תענית יז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו תענית יז, א
- תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי תענית יז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג תענית יז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רס דיני הכנסת שבת תענית יז, א
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל תענית יז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב תענית יז, א

