618
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ב. יש כאלה שמטעים אותם והם מפרשים את הענין של "דר בארץ ישראל" כפשוטו, ואף באופן גס וחומרי, עד כדי היפוכו של פסק התורה.
הרמב"ם פוסק בהלכות דעות3 שכאשר לפני האדם שני מקומות – אחד מהם הוא מקום ישוב אך קיים חשש שמא יסיטו אותו שם מדרך היהדות, והשני הוא מקום מדבר – עליו לא רק לבחור מלכתחלה את מקום המדבר, כי אם כשנמצא הוא במקום הישוב עליו לברוח משם למדבר.
– מדובר כאן על בריחה למדבר, כל שכן שבנידון דידן אסור לבחור מלכתחילה מקום בו עלול לסטות מן הדרך הישרה.
ואשר לטענה: הגמרא אומרת "כל הדר בחוץ לארץ" כו' – כוונת הגמרא לדירת קבע, אך כשאדם מחכה למשיח, ומוכן הוא – מיד עם בואו – לוותר על כל "זבת חלב ודבש" שבחוץ לארץ – לאלה שנדמה להם – משום שהוא חפץ ב"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" – הרי גם כשהוא בחוץ לארץ הוא "במקום אשר יבחר ה' אלקיך בו", וגם שם אפשרית עבודת הקרבנות מבחינה רוחנית, הקרבת "עולותיך ושלמיך", העליות והשלמיות, על גבי המזבח.
וזאת ההוראה שיש להסיק מפרשת־היום: "בכל מקום אשר אזכיר את שמי" – שם ארץ ישראל, ובכחו של כל איש ישראל להביא הדבר לידי גילוי, זה הענין של "משיח הפרטי"4, ודבר זה יביא את ביאת המשיח הכללי, כשכל בני ישראל יעלו לארץ ישראל הגשמית עם משיח צדקנו.
ג. כשמדובר בענינים הקשורים במשיח ישנם כאלו הסוברים שהדברים הם, כלשון הגמרא: "הילכתא למשיחא"5, יש לדעת שאין הדברים כן, וראיה מוכחת ע"ז, יש גם בנגלה שבתורה.
ישנה דעה6 הסוברת שכהן אסור בשתיית יין גם בזמן הזה לפי שבמהרה יבנה בית המקדש ושיכור אסור ב"עבודה". הפגת שכרות של יין אפשרית בשתי דרכים7: א) שינה. ב) שהיה כדי הליכת מיל.
שיעור מהלך מיל הוא 18 דקות. השיעור הגדול ביותר למהלך מיל הוא 24 דקות8. מכאן, איפוא, הוכחה על פי הנגלה שבמשך זמן מועט, פחות מכדי שיעור מהלך מיל. שהוא, לכל היותר, 23 דקות ו־59 שניות – עשוי לבוא המשיח עם בית המקדש
הערות
- 3. פרק ו הלכה א.
- 4. ראה אגרת הקדש סימן ד.
- 5. סנהדרין נא, ב. זבחים מה, א.
- 6. ראה תענית יז, א. וברמב"ם הלכות ביאת מקדש פרק א הלכה ז.
- 7. עירובין סד. שו"ע או"ח סימן צט סעיף ב. שו"ע רבנו הזקן שם סעיף ג.
- 8. שו"ע או"ח סימן תנט סעיף ב. ושו"ע אדה"ז שם סעיף י.
משנה תורה, הלכות ביאת מקדש א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
כל כהן שיודע מאי זה משמר הוא ומאי זה בית אב הוא ויודע שבתי אבותיו קבועים בעבודה [היום] אסור לו לשתות יין כל אותו היום היה יודע מאי זה משמר הוא ואינו מכיר בית אב שלו אסור לו לשתות כל אותה שבת שמשמרתו עובדין בה לא היה מכיר משמרתו ולא בית אבותיו הדין נותן שאסור לשתות יין לעולם אבל תקנתו קלקלתו והרי הוא מותר לשתות תמיד שאינו יכול לעבוד עד שיקבע בבית אב שלו ובמשמרתו:
שולחן ערוך, אורח חיים צ״ט:ב׳ - הטקסט מספריא
דֶּרֶךְ מִיל, וְשֵׁנָה כָּל שֶׁהוּא, מְפִיגִין אֶת הַיַּיִן; וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית, אֲבָל אִם שָׁתָה יוֹתֵר, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁשֵּׁנָה מְשַׁכַּרְתּוֹ וְדֶרֶךְ טוֹרַדְתּוֹ; וְהָנֵי מִלֵּי בִּמְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו, אֲבָל רוֹכֵב, וַדַּאי דֶּרֶךְ מְפִיגָה הַיַּיִן.
שולחן ערוך, אורח חיים תנ״ט:ב׳ - הטקסט מספריא
לֹא יַנִּיחוּ הָעִסָה בְּלֹא עֵסֶק וַאֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. וְכָל זְמַן שֶׁמִּתְעַסְקִים בּוֹ, אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ מַחְמִיץ; וְאִם הִנִּיחוֹ בְּלֹא עֵסֶק שִׁעוּר מִיל, הָוֵי חָמֵץ. וְשִׁעוּר מִיל הָוֵי רְבִיעִית שָׁעָה וְחֵלֶק מֵעֶשְׂרִים מִן הַשָּׁעָה. הַגָּה: וְיֵשׁ לְהַחְמִיר לְמַהֵר בְּעִנְיַן עֲשִׂיַּת הַמַּצּוֹת, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁהַשְּׁהִיּוֹת יִצְטָרְפוּ לְשִׁעוּר מִיל, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּמָקוֹם חַם שֶׁמִּמַּהֵר לְהַחְמִיץ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ה וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק אֵלּוּ עוֹבְרִין). וְאַחַר שֶׁנִּתְעַסְקוּ בַּבָּצֵק וְנִתְחַמֵּם בַּיָּדַיִם, אִם יַנִּיחוּהוּ בְּלֹא עֵסֶק מִיָּד יַחְמִיץ. וְאִם הִתְחִילוּ בִּשְׁתֵּי עִסוֹת כְּאַחַת וְהֶחְמִיצָה הָאַחַת, בְּיָדוּעַ שֶׁהֶחְמִיצָה גַּם הַשֵּׁנִית אֲפִלּוּ אֵין רוֹאִין בָּהּ סִימָנֵי חִמּוּץ. וְאִם הֶחְמִיצָה עַד שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סְדָקִים, אֲפִלּוּ לֹא נִתְעָרְבוּ הַסְדָקִים זֶה בָּזֶה אֶלָּא אֶחָד הוֹלֵךְ הֵנָּה וְאֶחָד הוֹלֵךְ הֵנָּה, הָוֵי חָמֵץ גָּמוּר וְהָאוֹכְלוֹ חַיָּב כָּרֵת. וְאִם אֵין בּוֹ סֶדֶק אֶלָּא הִכְסִיפוֹ (פי' נִשְׁתַּנָּה מַרְאִיתוֹ לְלֹבֶן) (עָרוּךְ) פָּנָיו כְּאָדָם שֶׁעָמְדוּ שְׂעָרוֹתָיו, הָאוֹכְלוֹ פָּטוּר. הַגָּה: וְאִם הַמַּצָּה עֲשׂוּיָה וְיָרֵא שֶׁלֹּא תָּבֹא לִידֵי חִמּוּץ, מֻתָּר לְשָׁבְרָהּ וְלַחֲזֹר לַעֲשׂוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁהָעֵסֶק יְבַטֵּל הַחִמּוּץ; מִיהוּ טוֹב לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה (מַהֲרִי"ל בְּשֵׁם אֲגֻדָּה וְרוֹקֵחַ).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו סנהדרין נא, ב · תענית יז, א
- לקוטי שיחות כרך לה מקץ שיחה א מאותו ספר תענית יז, א
- לקוטי שיחות כרך ה וישב שיחה ב מאותו ספר סנהדרין נא, א
- לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א מאותו ספר תענית יז, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ב מאותו ספר סנהדרין נא, ב
- לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ג מאותו ספר סנהדרין נא, ב
- תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות תענית יז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשט"ו סנהדרין נא, ב
- תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן, ואמר מאמר ד"ה ראה נתתיך אלקים גו'. *** סנהדרין נא, ב
- תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי תענית יז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג תענית יז, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל סנהדרין נא, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי תקנה עבד עברי סנהדרין נא, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה סנהדרין נא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רס דיני הכנסת שבת תענית יז, א
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל תענית יז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב תענית יז, א