278
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותה48 האמורה בתורה":
אין זה סיפור בלבד על פעולות המלך המשיח, ועל אשר יארע בימיו, אלא זוהי הלכה: מהותו של המשיח היא בכך שהוא מחזיר "מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה", ולא מחדש ענין חדש, ובפועל מתבטא הדבר בכך שהוא "ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", ואז מגיעים למטרת ביאת משיח, "וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה". וזה כרוך בקבוץ נדחי ישראל כאשר כל ישראל יושבים על אדמתם49.
כלומר, כל מה שחסר בקיום התורה והמצוות מפני שלא היתה שלימות כל ישראל ובית המקדש, אשר זוהי משמעות הגלות באופן כללי, יושלם על ידי משיח. ובכך מתבטאת העובדה שהמשיח, מחזיר "מלכות דוד ליושנה... וחוזרין כל המשפטים" – הוא משיב את השלימות להלכות התורה ומצוותיה.
ויש לומר, שנובעת מכך גם מסקנה להלכה למעשה, לגבי האמונה במשיח, ובמה יש לחכות לביאתו: כיון שזוהי מהותו של המשיח, אין להאמין רק בכך שהוא יבוא כדי לגאול את ישראל מן הגלות, אלא "מאמין בו" שהוא יחזיר
הערות
- 48. צ"ע "מצותה" – ל' יחיד. וברוב כת"י ברמב"ם הנ"ל (הערה 3) "מצותן (מצותם) האמורות (האמורה)".
- 49. ראה קרית ספר לרמב"ם שם [ושם הביא הכתוב הנאמר ביובל, אבל מוכח מכאן דהרמב"ם ס"ל דגם שמיטין "ככל מצותה האמורה בתורה" תלוי ב"מקבץ נדחי ישראל". וראה רמב"ם הל' שמיטה ויובל ספי"ב. וכידוע השקו"ט בזה. ואכ"מ]. והנה לפ"ז "מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות" הם תוצאה מב' הענינים שכ' לפנ"ז: "ובונה המקדש (ובמילא "מקריבין קרבנות") ומקבץ נדחי ישראל" (ובמילא "עושין שמטין ויובלות כו'"). ואולי מש"כ "חוזרים כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" הוא מענין הא' שכתב "להחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה". אבל צ"ע השייכות, שהרי לכאורה הכוונה ב"כל המשפטים" היינו התלויים בסנהדרין* – ד' מיתות ועוד (ראה סנהדרין נא, ב. ובפרש"י שם ד"ה הלכתא) שחוזרין בביאת המשיח (ישעי' א, כו). אבל ראה רדב"ז הל' סנהדרין פי"ד הי"ב "שהוא (משיח) יסמוך ב"ד הגדול**. ולהעיר מרמב"ם שם פ"ב ה"ה "מלכי בית דוד כו' יושבין ודנים הם את העם". ולהעיר מקרית ספר הל' מלכים שם "ומחזיר כל המשפטים כמו שהיו קודם". וראה לשון הרמב"ם ספ"ד שם: שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט כו' שנאמר ושפטנו מלכנו כו'. ואכ"מ.
- . להעיר שבא' מכת"י (אוקספורד 591) שהובא ברמב"ם הנ"ל (הערה 3) "מקודם שהיו מקריבין". ולפ"ז הרי זה פירוש ל"וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם (שהוא בזה ש)מקריבין קרבנות ועושין שמטין כו'". ולא ענין בפ"ע. ואולי כ"ה הפירוש גם לפי הגירסא שבדפוסים ורוב הכת"י "מקריבין קרבנות" (בלי וא"ו). ובב' כת"י (ברמב"ם הנ"ל שם) "ומקריבין" (בוא"ו). וכ"ה בקרית ספר שם.
- . וראה לקו"ש ח"ט ע' 109 הערה 74. וש"נ. שדברים אלו שייעשו על ידי המשיח,
משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל י״ב - הטקסט מספריא
המוכר בית בתוך עיר המוקפת חומה ה"ז גואלה כל י"ב חודש מיום שמכר בכל עת שירצה ואפילו ביום שמכר וכשרוצה לפדות נותן כל הדמים שלקח ואינו גורע ללוקח כלום.
ואין הקרובים פודין אותה אלא המוכר עצמו אם השיגה ידו ויש לו למכור מנכסיו ולפדותו אבל לא ילוה ויגאל ולא יגאל לחצאין.
מת הלוקח יפדה מיד בנו וכן אם מת המוכר יש לבנו לפדותה כל י"ב חדש.
מכר לראשון וראשון לשני בתוך השנה מונין לראשון כיון ששלמה שנה ראשונה הוחלט הבית ביד השני שהמוכר מכר לשני כל זכות שתבוא לידו הגיע י"ב חדש ולא גאלה הרי זו נחלטת ביד הלוקח וכן אם נתן הבית מתנה ולא גאלו כל י"ב חדש הרי זה נחלט ביד זה שנתן לו מתנה.
היתה שנה מעוברת אינו נחלט עד סופה שנאמר עד מלאת לו שנה תמימה להביא חדש העיבור.
מכר ב' בתים אחד בחצי אדר ראשון ואחד בראש אדר שני זה שמכר בראש אדר שני כיון שהגיע אחד באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה וזה שמכר בחצי אדר ראשון לא עלתה לו שנה עד חצי אדר של שנה הבאה מפני שירד הלוקח בחדש העיבור.
הגיע יום י"ב חדש ולא נמצא הלוקח לפדות ממנו הרי זה מניח מעותיו בב"ד ושובר את הדלת ונכנס לביתו ואימתי שיבוא הלוקח יבוא ויטול מעותיו.
המקדיש בית עיר חומה וגאלו אחר מיד ההקדש כיון שעלתה לו שנה משעה שנגאל מיד ההקדש ולא גאלו בעליו נחלט ביד הגואל שאין ההקדש חולט אלא הלוקח שנאמר לקונה אותו לדורותיו.
מכר בית עיר חומה והגיע יובל בתוך שנת המכר אינו חוזר ביובל אלא יהיה ביד הלוקח עד שירצה המוכר לגאול כל שנת המכר או תמלא שנה ויחלוט.
המוכר בית בבתי חצרים או בעיר שאינה מוקפת חומה כראוי ה"ז נגאל בכח יפה שבדין השדה ושבדין הבתים המוקפין חומה כיצד אם רצה לגאול מיד גואל כדין הבתים הגיע י"ב חדש ולא גאל ה"ז גואל עד שנת היובל כדין השדות ובעת שגואל מחשב עם המוכר וגורע לו מה שאכל הגיע יובל ולא גאל חוזר הבית בלא דמים כדין השדות.
כל שהוא לפנים מן החומה כגון הגנות והמרחצאות והשובכות הרי הוא כבתים שנאמר אשר בעיר אבל השדות שבתוך העיר נגאלין כדין השדות שחוץ לעיר שנאמר וקם הבית אשר בעיר בית וכל הדומה לבית לא השדות.
בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות אינו נחלט כבתי ערי חומה וירושלים אין הבית נחלט בה ובית הבנוי בחומה אינו כבתי ערי חומה.
עיר שגגותיה חומתה או שהים חומתה אינה כמוקפת חומה.
אין המקום נקרא ערי חומה עד שיהיה בו שלש חצרות או יתר ובכל חצר מהן ב' בתים או יתר ויקיפוה חומה תחלה ואחר כך יבנו החצרות בתוכו אבל מקום שישב ואח"כ הוקף או שלא היו בו ג' חצרות של ב' בתים אינו עיר חומה אלא בתים שבו כבתי החצרים.
אין סומכין אלא על חומה המוקפת בשעת כיבוש הארץ כיצד עיר שלא היתה מוקפת חומה בשעה שכבש יהושע את הארץ אע"פ שמוקפת עתה הרי היא כבתי החצרים ועיר שהיתה מוקפת חומה בימי יהושע אף ע"פ שאינה מוקפת עתה הרי היא כמוקפת וכיון שגלו בחרבן ראשון בטלה קדושת ערי חומה שהיו בימי יהושע כיון שעלה עזרא בביאה השניה נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותו העת מפני שביאתן בימי עזרא שהיא ביאה שנייה כביאתן בימי יהושע מה ביאתן בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר אף ביאתם בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר.
וכן לעתיד לבוא בביאה שלישית בעת שיכנסו לארץ יתחילו למנות שמיטין ויובלות ויקדשו בתי ערי חומה ויתחייב כל מקום שיכבשוהו במעשרות שנאמר והביאך י"י אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה מקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך אתה נוהג [בה] בחידוש כל הדברים האלו אף ירושתך אתה נוהג בה בחידוש כל הדברים האלו.
משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ד:י״ב - הטקסט מספריא
בתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית שהיתה בעזרת ישראל והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כט מאותו ספר סנהדרין נא, ב
- לקוטי שיחות כרך ה וישב שיחה ב מאותו ספר סנהדרין נא, א
- לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ג מאותו ספר סנהדרין נא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשט"ו סנהדרין נא, ב
- תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן, ואמר מאמר ד"ה ראה נתתיך אלקים גו'. *** סנהדרין נא, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו סנהדרין נא, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל סנהדרין נא, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי תקנה עבד עברי סנהדרין נא, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה סנהדרין נא, ב